שואלת בשביל חברה

-1-
הקדמה
או חוזרת לשאוף פרפרים לבטן

הספר הזה נולד בתום לימודי ייעוץ זוגי, שבמהלכם בעלי לא הסכים לשתף פעולה עם שום דבר שהבאתי משם (כל מיני משימות מבויתות שלא התאימו לאיש שהתחתנתי איתו). הוא הבטיח שהוא אוהב אותי, נשבע שהכול בסדר והתחנן שאניח לו לנפשו ושאענה בשמו מה שאני רוצה.

הסתכלתי סביבי — מתברר שרוב הגברים באשר הם לא מוכנים ללכת לטיפול, אלא אם כן היחסים הגיעו למשבר קיצוני, שבו הברירה היא טיפול או גירושים. במהלך לימודיי נחשפתי לשיעור ההצלחה העגום של טיפול זוגי, ונוכחתי עד כמה קשה לחזור אחורה ממצב של משבר חריף לזוגיות טובה. למניעה, לעומת זאת, יש שיעור הצלחה ממש גבוה.

כולנו מתנהלים בשגרה מאוד תובענית ושוחקת. אחד מתחומי החיים שמשלמים מחיר גבוה ביותר הוא הזוגיות שלנו. מכאן צץ הרעיון לספר — ליצור מעין טיפול מונֵע; להאיר נקודות שונות בחיים שאפשר להתמודד איתן אחרת; לחפש את הכוח ואת האחריות האישית שלי בכל אחת מהסיטואציות שחיי היום־יום התובעניים מביאים איתם.

בספר הזה כתבתי אותנו. חיפשתי את מה שאני אולי לא רואה דרך העיניים שלי — את מה שמשתקף מהעיניים שלו; חיפשתי את הנקודות שיכולות למשוך אותנו למעלה. את הקסם שקיים בכל אחד מאיתנו, אבל מוסתר על ידי השגרה שאנחנו טובעים בה.

הספר הזה הוא מכתב אהבה. מכתב אהבה לכל מי שאני אוהבת; מכתב אהבה לכל מי שאת אוהבת — אם תבחרי בזה.

יש בו אהבה לעצמי, וקבלה שלי עם כל המגרעות שבי, גם הפחות חינניות. הפנמתי שאני לא מושלמת, וזה באמת בסדר. זהו מכתב אהבה לילדים שלי, ובעיקר מכתב אהבה לאיש האהוב עליי.

הספר מכיל מגוון סיפורים על הזוגיות שלי ושל חברות טובות. עולים דרכם הרבה אתגרים שכולנו פוגשות כמעט בכל יום, הרבה אי־הסכמות והתנגדויות שעלולות להוביל למשבר אם נזניח אותן די זמן. אבל בעיניי יש כאן בעיקר הרבה מאוד אופטימיות. זווית ראייה קצת אחרת על המתרחש, שיכולה להוביל אותך ואת הזוגיות והמשפחתיות שלך למקום לגמרי אחר: נינוח יותר, טוב יותר, שמח ומספק יותר.

וזה מה שאני מציעה לך, אם תרצי: לראות איך את יכולה לייצר את השינוי אצלך בבית. בלי הרבה רעש, בלי לריב על הליכה לטיפול. בכל פעם לבחור עניין אחר, להאיר אותו ולהתמקד בו.

חשוב לי שתביני שזה לא חד־צדדי. אמנם אני התחלתי בשינוי, אני הובלתי אותו, אבל הוא כבר נעשה חלק מוּבנה מהבית שלנו. יש לי היום הרבה יותר מקום בבית, וגם לוֹ, כאילו המרחב עצמו גדל.

בספר הזה תמצאי צידה לדרך, שטומנת בחובה את היכולת לראות את הצד השני בלי להזניח את עצמך. זהו ספר שאפשר לשלוף בכל פעם, לעיין בו קצת ולהמשיך הלאה יד ביד — לעבר הזריחה.

עבורי, הספר הוא כמו חבֵרה דמיונית שאפשר לפנות אליה בכל רגע של משבר או התלבטות, או כשאת מרגישה שאתם שוב מתחילים לשקוע בשגרה ומאבדים מהקסם. במהלך העבודה עליו חזרתי וקראתי פרקים שונים בו, וממש הרגשתי איך הם מלווים אותי במשך היום ויוצרים מציאות חיובית יותר. זו המשאלה שלי גם עבורך. אף אחד אחר לא יכול לעשות את זה בשבילך, אבל את בהחלט יכולה.

נסי לפַנות לעצמך זמן ולקרוא קצת, לחזור ולהתאהב במי שבחרת אי־אז, למצוא את הדרך שלכם. היא יכולה להגיע בכל מיני תצורות, הספר הזה הוא רק אחת מהן. קחי נשימה עמוקה, מצאי את מה שמתאים לכם וגלי איך את יכולה לקחת את ההובלה של הקשר המשמעותי היחיד שבחרת, שהתחיל באהבה ובאמונה, למסלול הטוב ביותר עבורכם. זה שתמצאו יחד.

אין כאן קסמים, ואין פירוטכניקה. שום דבר לא דורש תקציב מיוחד, מאמץ חריג או שינוי בשעות העבודה שלך או של בן/בת זוגך. כל הסוד החשוף לגמרי הוא פשוט להצליח להסתכל אחרת על המציאות. להאיר את מה שאת כבר יודעת בלבך, אבל להניח את זה על השולחן בתודעה שלך. משם הדברים כבר יקרו מעצמם.

לא כל מה שתקראי כאן יתאים לך, אבל זה חלק מהיופי: להבין שאנחנו לא צריכות להיות כמו אף אחת אחרת; שיש לנו את היכולת והזכות למצוא את השביל האישי המסוים שלנו.

מונח לפנייך הסיפור שלי. את מוזמנת לקחת ממנו מה שתבחרי וליצור את הסיפור שלך.

באהבה...

אלית

-2-
האיש שלי

הספר הזה מדבר על זוגיות, ואני לא יכולה לתאר את הזוגיות שלנו בלי להכניס פנימה את האיש האישי שלי. האיש שלי הוא איש פרטי, או לפחות היה רוצה להיות כזה, אבל העבודה שלו — ועכשיו גם הספר — מוציאים אותו קצת לאור. זה לא אידיאלי מבחינתו, אבל אין לי דרך לדבר זוגיות בלי שהוא יהיה חלק מזה. והוא נתן את ברכתו.

התחתנתי טוב. הכי טוב לי, אני מאמינה. באחת הפגישות הראשונות שלנו אני זוכרת שהנחתי עליו את הראש ודיברנו. משהו שהוא אמר הפיל בי באותה שנייה את האסימון. וידעתי מיד — מצאתי את האיש שלי. זה היה לי ברור באותו הרגע.

הוא האדם הטוב ביותר שאני מכירה.

לגמרי זכיתי בו, וזכינו בו כמשפחה. ועדיין, כולנו אנושיים, כולנו מורכבים בדרך מיוחדת לנו. ואנחנו שונים שמיים וארץ זה מזו, מה שמאתגר את שנינו מאוד, אבל הכול עטוף באהבה גדולה.

חלק מהסיפורים שיופיעו כאן יציגו אותו בצורה מוקצנת מעט, אחרים פחות. הוא איש מאוד מיוחד בעיניי, וכנראה לא בדיוק הסטנדרט גם בסביבה. הוא מלא לב, אבל קורא לעצמו "איש הפח", כי הלב שלו לא מונח בחוץ לעיני כול כמו שלי. יש לו שריון מפותח, ולכן הוא יכול לספק לי כל כך הרבה חומר משעשע לעבוד איתו וכל כך הרבה אתגרים להתמודד איתם. אבל הוא עדיין האיש הטוב ביותר שאני מכירה.

בספר הזה הוא הפך לדמות שמשרתת סיפור או רעיון, אם כי הישות שלו כל כך הרבה יותר מזה. אז תזכרי שכמו בכל סיפור, כולנו רק דמויות בסופו של דבר, ותמיד תמיד תמיד יש יותר מדרך אחת להסתכל על הדברים.

-3-
הערות מיותרות
או איך לומר משהו בצורה בונה

לפני כמה ימים האיש סימס לי: "תהיי בריאה, ממתי הדוד דולק?"

השאלה, כמובן, לא רלוונטית בכלל. הייתי באירוע אצל ההורים שלי, יצאתי לשם עם הילדים בארבע, כמו שאמרתי לו שאעשה, והוא סימס לי בעשר וחצי בלילה. לא באמת יכולתי לענות שהוא דולק שעה, כי בשש וחצי השעות האחרונות לא הייתי בבית.

זה קרה בעיצומו של החורף, היה יום קפוא, והדלקתי את הדוד בצהריים כדי שהילדים יוכלו ליהנות ממקלחת חמה. שכחתי לכבות אותו, כי בזמן הזה הייתי צריכה לדאוג שהם יאכלו ארוחת צהריים, יכינו שיעורים, יתקלחו, יתלבשו בצורה מתקבלת על הדעת וישמרו על מרחב אישי של 500 מטר לפחות (מחקרים במעבדה שלנו גילו שזה המרחב שדרוש להם אחרי בית הספר, לשמירה על חיוך מלא שיניים שלמות). בפרק הזמן הזה שכחתי לכבות את הדוד.

עכשיו, האם בשאר הימים, שבהם אני מדליקה ומכבה את הדוד, הוא מסמס לי: "כל הכבוד, אלופה! אני רואה שכיבית את הדוד!"?

לא. זאת הודעה מיותרת, נכון? אז למה לטרוח לפתוח את הנייד, להיכנס לווטסאפ ולהתחשבן על הפעם הזאת ששכחתי? איזה דבר טוב יכול לצאת מזה?

יש מונח שנקרא "מריבה הוגנת, לשם שינוי". הכוונה לדרך שבה אתם מציגים את הדברים לגבי נושא שמפריע לכם, ומנסים לגרום לשינוי. אני מבטיחה לך שלא כתוב שם: בשעה עשר וחצי בלילה שלח לאשתך הודעה, שבה אתה מאחל לה בריאות (בכל פעם שהוא מתחיל משפט ב"תהיי בריאה" — אני מיד מתחילה להרגיש קצת פחות טוב), ותעיר לה מה היא הייתה צריכה לעשות אחרת לדעתך.

שימו את הפנקסנות בצד. היא לא תורמת כלום לזוגיות שלכם.

יש משהו שמפריע לכם וקורה אחת לכמה חודשים? תתעלמו. לא תאמינו, אבל גם אתם לא מושלמים.

יש משהו שמפריע לכם וחוזר על עצמו? מצאו זמן טוב ורגוע לשיחה, הציגו את העניין, הביעו את הקושי שלכם מולו ובקשו לחשוב יחד על דרך לפתור אותו.

לא תמיד יופיע פתרון שיאומץ בדרך קסם ללא בעיות. לפעמים אפילו לא תגיעו לפתרון, אבל הבעיה תעלה, תהיה על השולחן, ושניכם תכירו בה. מה שיקרה איתה אחר כך אפילו קצת פחות חשוב, שכן הצד השני שאינו חש מותקף עוד, כבר לא יהיה בצד השני. הוא יֵשב שם ממש לידכם ויחשוב יחד איתכם מה אפשר לעשות.

בהצלחה, ורק בריאות!