חלקיקים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉

עוד על הספר

אביב זמר

אביב זמר, יליד 1974, הוא שחקן תיאטרון ומשורר שחי ופועל בתל-אביב. 

תקציר

"אייך אימי?
בוהה בציפורים ירוקות
קפוצה בקיומך
רק שנתך ערבה
 תנחם
 תשכיח מרורים
אבדת לי
אישה יפה, קשת יום..." 
אמנות השירה מחפשת תמיד את סוד הצמצום. איך ניתן להעביר בכמה מילים בודדות כאב גדול או רגש עצום. איך דואגים שאותו רגש לא יעלה על גדותיו, ויהיה במידה הראויה שאותה יכולות המילים לשאת בלי שהן עצמן יסדקו וישברו ויתפרקו על הדף. 
ספר שיריו הרביעי של אביב זמר, עוסק בדיוק בשאלה הזאת – איך מתיכים עולם שלם - כואב, סוער, מתאווה, לתוך כמה מילים ספורות. לשירה שלו יש קצה ששולח זרועות לאוויר, אבל גם שורש, שמבקש לינוק ולהתחבר לאותה חווית יסוד של התחלה וילדות.
אביב זמר, יליד 1974, הוא שחקן תיאטרון, במאי ומשורר שחי ופועל בתל-אביב.
"חלקיקים" הוא ספרו הרביעי.

פרק ראשון

חיה איש
___________________________
 
כשהפסדתי אותך
מדפי הספרים נמתחו על הקיר
בשחור של הלב
והסכמתי לקרוא שורה
ולבכות ולקרוא
וגמרתי אומר... למות ממך.
הקיץ גווע אל החורף החם
הממתיק יגונים
כזרבובית של כלב מיילל
שנובח עגום לבעליו - הב הב, הב הב
בתרועה איומה -
תאהב אותי!
 
 
ילד
___________________________
 
לא זוכר את הקונוטציה
אבל שמעתי מתוך מסך הטלוויזיה
שהיא אוהבת אותו והוא אותה
ופרצתי
בבכי תמרורים.
 
לבד
___________________________
 
כחל מבטם בגלים
שוקת גילם שברירית
כוזבת
לאחר/ת
הצימאון דחק בבדידותם
ורוח הים עיקר חלום על רומנסות ושירה
היא בסנדליה
מבקשת בשדות זרים לדמעות שיבשו בנעורים
אם רק היה נוגע
לא באיבר מינו -
בנפשה.

אביב זמר

אביב זמר, יליד 1974, הוא שחקן תיאטרון ומשורר שחי ופועל בתל-אביב. 

עוד על הספר

חלקיקים אביב זמר
חיה איש
___________________________
 
כשהפסדתי אותך
מדפי הספרים נמתחו על הקיר
בשחור של הלב
והסכמתי לקרוא שורה
ולבכות ולקרוא
וגמרתי אומר... למות ממך.
הקיץ גווע אל החורף החם
הממתיק יגונים
כזרבובית של כלב מיילל
שנובח עגום לבעליו - הב הב, הב הב
בתרועה איומה -
תאהב אותי!
 
 
ילד
___________________________
 
לא זוכר את הקונוטציה
אבל שמעתי מתוך מסך הטלוויזיה
שהיא אוהבת אותו והוא אותה
ופרצתי
בבכי תמרורים.
 
לבד
___________________________
 
כחל מבטם בגלים
שוקת גילם שברירית
כוזבת
לאחר/ת
הצימאון דחק בבדידותם
ורוח הים עיקר חלום על רומנסות ושירה
היא בסנדליה
מבקשת בשדות זרים לדמעות שיבשו בנעורים
אם רק היה נוגע
לא באיבר מינו -
בנפשה.