הערך הקיים מיילל בחשכה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הערך הקיים מיילל בחשכה

הערך הקיים מיילל בחשכה

עוד על הספר

יחזקאל נפשי

יחזקאל נפשי (נולד ב-24 בנובמבר 1977) הוא משורר וסופר ישראלי. נפשי נולד בפתח תקווה. בגיל 17 פרסם לראשונה סיפורים בכתבי-עת לפנטזיה כגון "WIZ", "המכשף האחרון" ואחרים, כשהוא משתמש לעיתים בשמות בדויים. בגיל 20 אושפז למשך שנה וחצי עקב מום מולד נדיר ובעת שהותו בבית החולים כתב את ספרו "עכשיו פתיחה" (הוצאת גוונים). שיריו תורגמו לערבית, להינדי, לצרפתית, לאנגלית, לגרמנית ולרוסית. משיריו הולחנו על ידי זמרים שונים כדן תורן, אייל גזית, יסמין אבן, אביגיל כהן ועוד.

במרץ 2013, ראה אור הכרך הראשון "בנפול עלי מורא שמים" מן הטרילוגיה "פני עצמי" בהוצאת עמדה.

נפשי ערך סדרת ערבי ספרות בהייניקן הבימה קלאב בשם "דו"ח על מצב האדם".

כמו כן הוא משמש כעורך ראשי לסדרת התערוכות "שיח משוררים" שמציגה אחת ל-3 חודשים כשישה משוררים ותיקים וצעירים. ב-2011 השתתף בפרויקט המוזיקלי "לחשים" של יסמין אבן. בשנת 2014 הוציא לאור את ספר שיריו השני, "הערך הקיים מיילל בחשיכה" בהוצאת עמדה. ביוני 2014 מונה לעורך פינת השיר היומית במעריב. בשנת 2015 הוציא לאור את כרך ב' מן הטרילוגיה "פני עצמי". כמו כן באותה שנה מונה נפשי לערוך את פרויקט שירה ומשוררים בפתח תקווה. בשנת 2018 מונה לחבר בוועדת השופטים של פרס ברנר לספרות. 

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/fm22t647

תקציר

יום א', ה' באיר// יום ראשון./ יום חם. חמסיני./ תמונתה מנחת לפני על שלחן הערב./ חתימת שמה גם./ והנה, זה כל שנותר לי עתה מבאלי סעת שלי./ כתב יד, תמונה, מס' שנים.../ במה יכול אדם להאחז (ע' 6).

שירתו של יחזקאל נפשי סוחפת ומתארת את מכלול עולמו הרוחני והשקפת עולמו הפנימי. היא כתובה בשפה פיוטית וייחודית, כזו אשר כל מהותה היא מסע של האדם על עבר האלוהים השוכן בקרבו.

פרק ראשון

וִיָה דוֹלוֹרוֹזָה. סוֹף הַמֵּאָה הַשְּׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה

"הַדֶּרֶךְ הַיְּשִׁירָה בְּיוֹתֵר מֵעוֹלָמֵנוּ הַגַּשְׁמִי לִדְבֵקוּת

בָּאֵל, הִיא דֶּרֶךְ נְגִינָה וְזִמְרָה.

גַּם אִם אֵינְךָ שָׁר הֵיטֵב, פְּצַח בְּשִׁיר,

שִׁיר לְעַצְמְךָ כְּשֶׁאַתָּה לְבַד בְּבֵיתְךָ, הָעִקָּר שֶׁתָּשִׁיר".

 

דְּבָרִים אֵלֶּה קָרָאתִי לֵיל אֶמֶשׁ בְּסֵפֶר "שִׂיחוֹת הָרַ"ן" רע"ג, לְרַבִּי נָתָן.

וַאֲנִי מוֹסִיף עַתָּה בְּלִבִּי: אֱלֹהִים, אָנָּא הַעֲנֵק אַף לִי אֶת הַקְּדֻשָּׁה וְהַלַּהַט,

אֶת אוֹתָהּ מְסִירוּת נֶפֶשׁ וְטָהֳרָה, זְרִימָה שֶׁכָּזוֹ, בְּבוֹאִי לְבַטֵּא עַצְמִי אֶל מוּל הָאֵל.

בְּיָשְׁבִי לִכְתֹּב עַתָּה אֶת שִׁירַי; אוֹ בִּכְלָל, לְהַעֲלוֹת מִלִּים אֲחָדוֹת בִּדְפוּס.

יחזקאל נפשי

יחזקאל נפשי (נולד ב-24 בנובמבר 1977) הוא משורר וסופר ישראלי. נפשי נולד בפתח תקווה. בגיל 17 פרסם לראשונה סיפורים בכתבי-עת לפנטזיה כגון "WIZ", "המכשף האחרון" ואחרים, כשהוא משתמש לעיתים בשמות בדויים. בגיל 20 אושפז למשך שנה וחצי עקב מום מולד נדיר ובעת שהותו בבית החולים כתב את ספרו "עכשיו פתיחה" (הוצאת גוונים). שיריו תורגמו לערבית, להינדי, לצרפתית, לאנגלית, לגרמנית ולרוסית. משיריו הולחנו על ידי זמרים שונים כדן תורן, אייל גזית, יסמין אבן, אביגיל כהן ועוד.

במרץ 2013, ראה אור הכרך הראשון "בנפול עלי מורא שמים" מן הטרילוגיה "פני עצמי" בהוצאת עמדה.

נפשי ערך סדרת ערבי ספרות בהייניקן הבימה קלאב בשם "דו"ח על מצב האדם".

כמו כן הוא משמש כעורך ראשי לסדרת התערוכות "שיח משוררים" שמציגה אחת ל-3 חודשים כשישה משוררים ותיקים וצעירים. ב-2011 השתתף בפרויקט המוזיקלי "לחשים" של יסמין אבן. בשנת 2014 הוציא לאור את ספר שיריו השני, "הערך הקיים מיילל בחשיכה" בהוצאת עמדה. ביוני 2014 מונה לעורך פינת השיר היומית במעריב. בשנת 2015 הוציא לאור את כרך ב' מן הטרילוגיה "פני עצמי". כמו כן באותה שנה מונה נפשי לערוך את פרויקט שירה ומשוררים בפתח תקווה. בשנת 2018 מונה לחבר בוועדת השופטים של פרס ברנר לספרות. 

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/fm22t647

עוד על הספר

הערך הקיים מיילל בחשכה יחזקאל נפשי

וִיָה דוֹלוֹרוֹזָה. סוֹף הַמֵּאָה הַשְּׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה

"הַדֶּרֶךְ הַיְּשִׁירָה בְּיוֹתֵר מֵעוֹלָמֵנוּ הַגַּשְׁמִי לִדְבֵקוּת

בָּאֵל, הִיא דֶּרֶךְ נְגִינָה וְזִמְרָה.

גַּם אִם אֵינְךָ שָׁר הֵיטֵב, פְּצַח בְּשִׁיר,

שִׁיר לְעַצְמְךָ כְּשֶׁאַתָּה לְבַד בְּבֵיתְךָ, הָעִקָּר שֶׁתָּשִׁיר".

 

דְּבָרִים אֵלֶּה קָרָאתִי לֵיל אֶמֶשׁ בְּסֵפֶר "שִׂיחוֹת הָרַ"ן" רע"ג, לְרַבִּי נָתָן.

וַאֲנִי מוֹסִיף עַתָּה בְּלִבִּי: אֱלֹהִים, אָנָּא הַעֲנֵק אַף לִי אֶת הַקְּדֻשָּׁה וְהַלַּהַט,

אֶת אוֹתָהּ מְסִירוּת נֶפֶשׁ וְטָהֳרָה, זְרִימָה שֶׁכָּזוֹ, בְּבוֹאִי לְבַטֵּא עַצְמִי אֶל מוּל הָאֵל.

בְּיָשְׁבִי לִכְתֹּב עַתָּה אֶת שִׁירַי; אוֹ בִּכְלָל, לְהַעֲלוֹת מִלִּים אֲחָדוֹת בִּדְפוּס.