שלושה לוחות הברית

הקדמה

חידת כתיבתם של ספרי המקרא מסקרנת רבים כבר מאות בשנים: מי כתב אותם ומדוע? איך הם נוצרו? מתי, ועל פי איזה סדר הם הועלו על הכתב? אילו חלקים בטקסט נכתבו ראשונים ואילו חלקים נוספו לאורך השנים בעריכות מאוחרות? מה בספרי המקרא הם תיאורים של אירועים היסטוריים ומה מהם אגדות ומעשיות שבאו, אולי, ללמד אותנו משהו על החיים? כל השאלות האלה עוררו בי כבר משחר ילדותי סקרנות ורצון לדעת יותר. הספר הזה מציע תשובות לשאלות הגדולות הללו. הן מבוססות על חקר מעמיק של הטקסטים המקראיים, הצלבה שלהם עם טקסטים חוץ מקראיים, ממצאים ארכיאולוגיים – ומקורות מהימנים נוספים.
המסקנה המרכזית של עבודת החקר המקיפה הזו התבהרה לי בהדרגה, תוך כדי עבודה, והפתיעה גם אותי. עולה ממנה כי כל הטקסטים המקראיים הם תוצר של ויכוח פוליטי ארוך שנים בין שני בתי כהונה מתחרים. שני הבתים האלה נאבקו ביניהם על סוגיות פוליטיות בנות הזמן שבו הם חיו, והתמקדו בעיקר באותם נושאים שפוליטיקאים מתווכחים עליהם גם בימינו, כמו בעלות על נדל”ן, כוח ושליטה. אלא שאם היום נכסי הנדל”ן הנחשבים הם מרכזי הקניות – הרי בתקופה ההיא המאבק היה על השליטה במקדשים ועל קהל המבקרים בהם. ויכוחים אלו ואחרים עומדים בלב הטקסט המקראי, שמתחילתו ועד סופו ספוג בפוליטיקה הכוהנית של האלף הראשון והאלף השני שלפני הספירה.
קביעה נחרצת כזו נראית תחילה מופרכת. הרי חונכנו על כך שמדובר בטקסט מקודש, הטקסט שממנו שאבו עם ישראל ובני הדת היהודית את ערכיהם במשך אלפיים שנה, וגם הנצרות והאסלאם רואות בו מקור ערכי ומקודש. אבל כשמנתחים את העובדות באופן רציונלי, אין סיבה להניח שפוליטיקה של בתי כהונה לא התקיימה. פוליטיקה נמצאת בכל מקום שבו בני אדם נמצאים בעמדות כוח. מדוע איננו מפקפקים בכך שפוליטיקה תמיד התקיימה בבתי המלוכה, וכך גם בימי הקיסרות, אבל נחשוב שאצל הכוהנים דבר כזה לא ייתכן? אילו יכולנו להתעלם מהפרשנויות המאוחרות, ואפילו רק לרגע, היינו רואים שהדבר ברור כשמש, ושאף על פי שמדובר בהבדל של אלפי שנים, עולמם של מחברי המקרא לא היה שונה באופן מהותי מעולמנו. כבר אז הכול היה פוליטי, ממש כפי שהוא היום. פוליטי. כן, הכול פוליטי. בסופו של דבר, אז והיום מדובר באותם מאבקים פוליטיים על יוקרה, שליטה, כוח וכסף.
המקרא הוא השתקפות ותוצר של המאבקים הללו בין שני בתי הכהונה, ואפשר לדמות אותו להתכתבות בין שני אחים המטיחים זה בזה האשמות. הם תובעים זה מזה את מה שלדעתם מגיע להם, מוכיחים זה את זה על טעויותיו ומוחים על עלבונם כשהם חשים שנעשה להם עוול.
במונחים של היום היינו אומרים כי אלו הם מאבקים בין שתי מפלגות. כדי להסביר את הרעיון, בואו נניח לרגע שראש הממשלה היה כותב ספר שבו הוא מתאר את פועלו ואת הישגי ממשלתו. ונניח שיושב ראש האופוזיציה, מתנגדו ויריבו הפוליטי, גם הוא היה כותב ספר דומה על אותם אירועים. סביר להניח שתיאור המציאות בשני הספרים הללו היה שונה. באחד היו מתוארות כל הצלחותיו של ראש הממשלה, ובשני אותם נושאים יכולים היו להיות מוצגים באור אחר, אולי גם ככישלונות גדולים. באחד הספרים ראש הממשלה היה מתואר כמנהיג טהור המיטיב עם העם, ובשני הוא היה מצטייר כטועה במקרה הטוב, מושחת במקרה הסביר – וככזה שמדרדר את העם לתהום.
ספרות המקרא דומה לספרות ששימרה בתקופות מסוימות את שני הספרים: זה של האופוזיציונר וזה של המנהיג, או פרקים מתוכם שמשקפים את הוויכוח בכל עוצמתו. בתקופות אחרות הגיע לידינו רק ספרו של המנהיג שניצח, ובגרסה זו, מן הסתם, המנהיג משבח את עצמו ומכפיש את יריבו הפוליטי שמוצג כחוטא גדול.
נקודת מבט זו יכולה להסביר הרבה מהסוגיות שלחוקרים לא הייתה עד היום תשובה מספקת להן. למשל, מדוע ישנן שלוש גרסאות שונות המתארות את המלכתו של שאול למלך, כאשר חלקן אוהדות וחלקן מכפישות? ההנחה שמדובר בתיעוד סובייקטיבי ומגמתי, שבא מטעמן של המפלגות היריבות, יכולה להסביר תופעה זאת. כותבי הסיפורים הללו הם אנשים ממפלגות מתחרות בעלות מצע שונה. אחת, במקרה זה, תומכת במלך, והשנייה לעומתה מתנגדת לו.
למסקנות אלו הגעתי לאחר ניתוח מעמיק שבמסגרתו מיפיתי את המפלגות השונות. הניתוח הוביל אותי להכרה כי מדובר בשני בתי כהונה מתחרים שכל אחד מהם היה מורכב מכמה משפחות כוהנים ומכמה משמרות כהונה, וגם בין אלה התקיימו מאבקים פנימיים. לכל מפלגה בניתי פרופיל שהגדיר סדרה ארוכה של מאפיינים המייחדים רק אותה ומבדלים אותה משאר הקבוצות. מפלגה אחת, למשל, היא בעלת דנ”א פלורליסטי וסובלני, ולעומתה האחרת היא קיצונית וקנאית. מפלגה אחת חיה בשלום עם המלך ואילו השנייה רואה בו נתין הכפוף לה.
יכולתי להמשיך ולפרט כאן מאפיינים רבים, כמו למשל לחלק את הקבוצות השונות על פי מקומות הפולחן השונים או על פי האופן השונה שבו כל אחת מהן חגגה את החגים, ועוד ועוד מאפיינים. אבל כרגע אסתפק בכך שאומר כי הצלבת כל המאפיינים האלו יכולה לספק מידע רב על המפלגה, עקרונותיה ודרכי הפעולה שלה. כולם מקבלים ביטוי ומשתקפים בטקסט המקראי.
לאחר זיהוי המפלגות ואפיונן, קריאת הטקסט המקראי כבר הייתה שונה. עכשיו הבטתי בדנ”א שמייחד כל אחת מהמפלגות – אם תרצו, המצע של כל אחת מהן – יכולתי לשים את האצבע על כל טקסט וטקסט במקרא ולהעריך בסבירות גבוהה אנשיה של איזו מפלגה הם אלו שכתבו אותו.
סיווג סיפורי המקרא למפלגות שכתבו אותם חשף נתון מעניין: מרבית הטקסט במקרא נכתב כתגובה למחלוקת בין שתי מפלגות. כלומר, טקסט אחד נכתב על ידי מפלגה אחת והשני נכתב בתגובה וכנגד אותו הטקסט על ידי המפלגה המתחרה. ניתוח המחלוקות בין המפלגות הוביל אותי לאחד הפרויקטים השאפתניים ביותר והוא תיארוך של כל ספרות המקרא. דבר זה מתאפשר משום שעל פי רוב יכולתי לזהות תאריך שבו מתרחשת המחלוקת. מכאן אפשר היה להסיק ולקבוע בסבירות גבוהה את העיתוי שבו כל טקסט נכתב. אם אני יודע בעקבות איזה אירוע נכתב הטקסט ואני יודע מתי האירוע התרחש, אפשר לגזור מכאן את תאריך כתיבת הטקסט.
ברגע שהשלמתי את מלאכת תיארוך כל הטקסטים במקרא, יכולתי לראות דבר מה נדיר: איך נראו ספרי המקרא הקדומים ביותר. ספרי המקרא בגרסתם המקורית לפני שנערכו. דבר זה יש לסייג משום שהטקסט עבר עריכות במהלך השנים. ולמרות זאת הדבר אפשרי הודות לאמונה שלדעתי מחברי המקרא החזיקו בה, והיא כי אם ישמיטו חלקים מסוימים מהטקסט הקדום האל יעניש אותם. משום שפחדו שייענשו, הם לא מחקו חלקים גדולים מהטקסט הקדום וכך נשתמרו גרסאות קדומות מאוד שעליהן הוסיפו מחברים מאוחרים סיפורים משלהם, ואחריהם באו עוד מחברים שהוסיפו גם את הגרסה שלהם, וכך קיבלנו את הגרסה המוכרת לנו היום.
לאחר מיפוי כל סיפורי המקרא לפי המועדים שבהם נכתבו, יכולתי לקלף כקליפות בצל את הטקסט המקראי. יכולתי לראות איך הוא נראה בלי התוספת המאוחרת ביותר, ואחר כך לראות איך הוא נראה ללא התוספת שקדמה לה, וכך הלאה, לקלף ולקלף את השכבות הקדומות של המקרא, עד שיכולתי לראות את הגרסאות הקדומות ביותר של המקרא. זהו מראה בלתי רגיל שהשגתי רק בזכות אותה טכניקה ייחודית ופורצת דרך לניתוח המפלגות השונות ששופכת אור על כל התפתחות המקרא.
השוואה מעמיקה בין שתי גרסאות, הקדומה יותר וזו המאוחרת שדרסה את קודמתה, חושפת ממצא מפתיע ביותר: לא פעם מטרתה של העריכה המאוחרת הייתה להפוך לחלוטין את המשמעות של הספר המקורי. דבר מדהים כשלעצמו. למשל, אם הספר המקורי תמך במלך – הספר לאחר העריכה יוצא נגד המלך ומכפיף אותו לכהונה. דוגמה אחרת: אם בספר המקורי חלוקת הארץ היא על פי האג’נדה של מפלגה אחת, הספר לאחר העריכה משנה את חלוקת הארץ בהתאם לתפיסת עולמה של המפלגה המתחרה.
בספר הזה אני רוצה לתת לכם הקוראים משקפיים מיוחדים שיחשפו אתכם לעולם האמיתי והאכזר של מחברי המקרא. עולם רווי תככים ומזימות, מעשי חתרנות ומאבקים. מה הייתם אומרים אילו הייתי אומר לכם שהתורה נוצרה משיקולים פוליטיים וכדי לחסל את בית הכהונה המתחרה? כדי לתת לגיטימציה דתית לחיסול המוני של כוהנים שעבדו את אותו האל ונרצחו רק משום שלא השתייכו למפלגה הנכונה? אצל חלקכם אמירה כזאת יכולה בוודאי לעורר חלחלה. ומה הייתם אומרים אילו הייתי אומר לכם שגלות בבל הייתה פעולת התגמול נגד יצירת התורה, והיא אולי ההישג הגדול ביותר של בית הכהונה המתחרה, שהצליח לסלק את מתחריו לגלות ולהשתלט על המקדש? יהיו שיראו אמירה זו כהזויה וחסרת כל בסיס ויבטלוה מייד. איך ייתכן?! הרי עם ישראל צם ובוכה על גלות בבל במשך דורות!
אני מודה: גם אני חשתי זעזוע מגילוי דברים אלו והבטן מתהפכת בכותבי אותם, אבל האם עליי להתעלם מהגילוי?
ישנן שאלות רבות שאולי מתעוררות בכם עכשיו. איך משתקף בטקסט המקראי מצב שבו מפלגה משנה חלק מעמדותיה במהלך השנים? מתי הכוהנים איחדו כוחות ועשו מעין קואליציה ומתי נפרדו דרכיהם והם נלחמו זה בזה? ובכלל, מתי כל זה נכתב? אנסה לתת תשובות לכל השאלות האלו ולאחרות, לאורך הספר.
בספר בחרתי להציג את הדברים בדרך שתחשוף את הדרמות הגדולות. מתוך הניתוח שעשיתי עולה כי במשך תקופת קיומו, עם ישראל החליף את תורתו שלוש פעמים. הבחנתי בשלושה אירועים דרמטיים שכל אחד מהם סיפק לעם ישראל תורה חדשה שדחקה את קודמתה אל מחוץ לחוק, או ששינתה את משמעותה מהקצה אל הקצה. במילים אחרות, הגעתי למסקנה ששלוש פעמים עם ישראל עבר מהפכה עצומה, שלא לומר הפיכה, ששינתה אותו לבלי היכר. הסיבות שבגללן נוצרה כל אחת משלוש התורות קשורות באופן ישיר והדוק לפוליטיקה הפנימית של בתי הכהונה. כל אחת מהתורות נוצרה כדי לבסס חוקים חדשים שיקנו לאותה מפלגה שעומדת מאחורי כתיבתה כוח ולגיטימציה, כך שתוכל לדחוק את המפלגה המתחרה אל מחוץ לזירה הפוליטית. היו גם מקרים שבהם תורה זו סיפקה את הגושפנקה והאישור המוסרי לחיסול אכזרי ואלים של תומכי המפלגה המתחרה ומנהיגיה.
בדפים הבאים אחשוף את תהליך היווצרותן של שלוש התורות וארד לעומקם של המאבקים הדרמטיים בין המפלגות. אבל לפני כן…