יתרון הביתיות

מחסה מילים

עִם רֶדֶת יוֹם,

תַּחַת עֵצִים צְפוּפִים,

בּוֹנֶה מְשׁוֹרֵר מָקוֹם לִישֹׁן —

מִגְדַּל פְּאֵר עֲשׂוּי מִלִּים.

בֵּין קִירוֹת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן,

מְלֵא חֲשָׁשׁ,

הוּא נֶאֱחָז בְּקַרְנוֹת מִזְבַּח הַלָּשׁוֹן:

חָרוּז, מִבְנֶה וְדִמּוּי מְלֻטָּשׁ.

אַךְ כִּבְכָל בֹּקֶר, בַּזְּרִיחָה,

הָאֲדָמָה סְבִיבוֹ תִּבְעַר כָּאֵשׁ.

הָאָרֶץ — דַּחְפּוֹר וּמַכְבֵּשׁ.

הִיא תָּצוּר עַל דַּלְתּוֹ שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר, כּוֹעֶסֶת.

"צֵא וּפְגשׁ אוֹתִי אוֹ שֶׁאֲנִי הוֹרֶסֶת".

וּבְלֵית בְּרֵרָה, יֵצֵא עֵירֹם לִקְרָאתָהּ, בְּחִיל וּבִרְעָדָה.

ימי הביניים

הֵם אוֹכְלִים צָהֳרַיִם בִּדְמָמָה

וְנִשְׁעָנִים לְאָחוֹר.

בָּלִיסְטְרָאוֹת טְעוּנוֹת.

אֲנִי מִסְתַּתֵּר

מֵאֲחוֹרֵי דֶּלֶת דַּקָּה,

קוֹבֵר רֹאשִׁי בַּכַּר בִּטְרִיקָה

וּמִתְפַּלֵּל

שֶׁחוֹמַת עִירִי לֹא תִּפֹּל.

ארוחת שישי (העמדה לארבע דמויות)

בֵּינֵיהֶם שְׁמוּטָה אֲרוּחַת הַשִּׁשִּׁי.

עוֹף,

אֹרֶז.

צֶמֶד עֵצִים צְעִירִים

מַנִּיחִים כַּפּוֹתֵיהֶם הָרְחָבוֹת עַל חָרְבוֹת יָדֶיהָ.

מְנַחֲמִים אוֹתָהּ עַל אֵיזֶה דָּבָר.

הוּא

בּוֹחֵן מְזוֹנוֹ מִקָּרוֹב,

מְסַפֵּר אָנֶקְדּוֹטָה מְמֻחְזֶרֶת מִטִּיּוּל בִּסְפָרַד.