אשמורת
הַיּוֹם קַמְתִּי לְבַקֵּשׁ בָּאַשְׁמֹרֶת
וּפָרְחוּ לִי
רַגְלַיִם כְּבֵדוֹת
שֶׁל מִטַּת עֵץ מֵהַגָּרוֹן.
לֹא מִלִּים,
אֶלָּא רַגְלַיִם כְּבֵדוֹת מֵעֵץ
הַמְּמָאֲנוֹת לְהִשָּׁמַע.
לֹא עֵץ,
אֶלָּא מִלָּה אַחַת אֲרֻכָּה –
גּוֹלָה וּמְנוּעָה מִשָּׁרָשִׁים.
ילדוּת נצחית
אֲנִי עוֹסֵק בְּקַבָּלַת עַצְמִי,
חוֹצֶה אֶת נְהַר דִּי נוּר
בְּעֶזְרַת מְשׁוֹטִים וְסִירָה.
אַט־אַט
מַרְאוֹת חַיַּי מִתְנַדְּפִים דֶּרֶךְ עוֹרִי,
חֵיזוּ דְּהַאִי עָלְמָא
עוֹלֶה בָּאֵשׁ בְּמֵימֵי הַנָּהָר.
כָּל הָאַקְסְיוֹמוֹת הַמְּסֻבָּכוֹת
עֲלֵיהֶן יוֹשֵׁב עֶצֶב הַקִּיּוּם שֶׁלִּי,
חוֹמוֹת הַהוֹלוֹגְרָמָה שֶׁמּוֹנְעוֹת מִמֶּנִּי
לִנְשֹׁם לִרְוָחָה מִתְמוֹסְסוֹת, מֻתָּרוֹת לִרְוָחָה
וְהוֹפְכוֹת לְחָלָל רֵיק.
כָּעֵת כְּשֶׁשָּׁכַחְתִּי אֶת כֹּל,
אֲנִי מְחַבֵּק אֶת עַצְמִי בְּאַהֲבָה נְטוּלַת אִפְיוּנִים.
לְפֶתַע
מִתּוֹךְ זִכָּרוֹן שֶׁל תַּעְתּוּעִים
אֲנִי שׁוֹמֵעַ אִוְשָׁה עַתִּיקָה
שֶׁל חִתּוּךְ חֶבֶל הַטַּבּוּר.
קְרִיאַת שְׁמִי וְטִפָּה שֶׁל יַיִן
מֻכְרָזוֹת בָּרְקִיעִים.
דיוקן
עַכְשָׁו,
שֶׁכָּל הָעֳדָפִים מִיְּמִינִי וְכָל
הַחֲסָרִים מִשְּׂמֹאלִי
וַאֲנִי
אֵינֶנִּי אֶלָּא
בְּאֶמְצַע הַנְּסִירָה