אני דוברת שבע שפות וכולן עברית

אני דוברת שבע שפות וכולן עברית הוא ספר הביכורים של האמנית והאוצרת מורן שוב, והוא מהווה ביקור בסטודיו טקסטואלי האוצר בתוכו אפוריזמים, שירים, פרוזה לירית, מדרשים, אגדות וסיפורים קצרים. זהו מבחר מגוון מאוד של טקסטים שנכתבו ונאספו במשך שנים רבות, ולוקטו ושובצו בתשומת לב רבה לתוך הספר שלפניכם.
הספר עוסק במגוון נושאי רחב – החל מהבית והמשפחה, עבור בספרות, באמנות, וכלה בהגות ופילוסופיה. אולם למרות המגוון התימטי והצורני של הספר, חלקיו הולמים, מהדהדים ושייכים זה לזה, בשל הפואטיקה הנבונה, הרואה והמסעירה של המחברת.
במוקד הפואטיקה של שוב עומדים החושים, ואם לדייק עוד – חושיה המחודדים של מי שניצבת בשולי העולם ובמרכזו גם יחד, נכונה לכל התרחשות מופלאה, לכל הסחת דעת, לכל רפרוף עדין, לכל קול שישמע. החידוד של החושים והשימוש בכתיבה לשירותם היא לא אסתטית גרידא, אלא היא רתומה ואולי גם נובעת מהמובן ההומניסטי של ההקשבה; יותר משהעין רוצה להשביע את עצמה במראה, להציץ או לרוות, האוזן מבקשת להקשיב למה שנשמע, למה שמבקש להישמע, למי שמבקש להיראות ואינו נראה עדיין. 

הספר מונה שלושה עשר פרקים, אשר כל אחד מהם מוקדש לנושא או לחוויה שיש בהם מאפיין יסודי של הקשבה: בקשות, שפה, מבט, אהבה, ספרות, תובנות, מרחב, מוזיקה, בדידות, מסעות, גוף, ספרים, ולמידה. חוויית הקריאה העשירה מתבטאת גם בכך שלעיתים טקסטים מופיעים בספר פעמיים, ולעיתים הם מלווים בהערות צד המפנות את הקורא למקומות ואזכורים נוספים בספר.