ראשית הזמן
כְּשֶׁאַתְּ הוֹלֶכֶת יְחֵפָה עַל הַדֶּשֶׁא,
לְמַחְשְׁבוֹת הַלֵּב יֵשׁ זְמַן לְהוֹשִׁיט לָךְ
אֶת הָאֶפְשָׁרוּת —
הָעֵינַיִם נָעוֹת בַּעֲדִינוּת וִיכוֹלוֹת לָשׁוּט אֶל עֵבֶר קֵן שֶׁל צוֹצָלוֹת,
לִשְׁהוֹת בּוֹ לַחֲלוֹף שֶׁל זְמַן, שֶׁהַדִּמְיוֹן מֻרְשֶׁה בּוֹ לְתַעְתֵּעַ בָּךְ תַּעְתּוּעָיו.
הַזְּמַן הוֹפֵךְ פָּרִיךְ וּכְמוֹ נָמוֹג.
דִּגְדּוּגֵי הַדֶּשֶׁא הָרָטֹב בָּאֶצְבָּעוֹת מְאַלְחֲשִׁים אֶת קְצוֹת הָרְגָשׁוֹת הַחֲשׂוּפִים.
בָּרְגָעִים הָאֵלֶּה אַתְּ חַוָּה טֶרֶם בּוֹאוֹ שֶׁל אָדָם. אַתְּ רֵאשִׁית הַזְּמַן.
אַתְּ רֵאשִׁית הַהִתְעַנְּגוּת עַל גַּן שֶׁבּוֹ הַכֹּל הֵחֵל לִרְקֹם מְזִמּוֹתָיו.
*
לְהִדָּחֵף לַחַיִּים:
רֹאשׁ, כְּתֵפַיִם,
בֶּטֶן, רַגְלַיִם.
לְהִתְבַּקֵּעַ מֵהַשַּׂק,
לְהִנָּתֵק מֵהַחֶבֶל.
לְגַלְגֵּל אֶת הָאֶבֶן בָּהָר
וְלִבְחֹר —
שׁוּב וָשׁוּב —
לְהִוָּלֵד מֵחָדָשׁ
מתוך הגוף
יֵשׁ לָשׂוּחַ אֶת הַנִּגְלֶה
וְיֵשׁ לִשְׁקֹט
בְּחֶלְקַת עֵשֶׂב רַךְ
יֵשׁ לִלְמֹד אֶת סַךְ הָאֵיבָרִים,
אֶת סַךְ הַתְּנוּעָה.
אֶת סַךְ
הַכְּאֵב.
יֵשׁ לִרְעֹד,
לְהַאֲמִין לִתְנוּדַת הַמֵּיתָרִים.
לִבְקֹעַ
מִתּוֹךְ הַגּוּף.
לַעֲשׂוֹת
אַהֲבָה
עִם עַצְמֵךְ