אין כמו בבית

רוֹקִי הַכֶּלֶב, שֶׁמֻּקָּף בְּמִשְׁפָּחָה אוֹהֶבֶת, מַחְלִיט יוֹם אֶחָד לִבְרֹחַ מֵחֲצַר בֵּיתוֹ וְלָצֵאת לְמַסָּע בָּעִיר הַגְּדוֹלָה. בָּעִיר, הוּא חוֹוֶה עַל בְּשָׂרוֹ אֶת הַזָּרוּת, הָרִחוּק וְהַגַּעֲגוּעַ לְכָל מָה שֶׁהוּא אוֹהֵב וּמַכִּיר, הוּא מַחְלִיט לַחְזֹר לְחֵיק מִשְׁפַּחְתּוֹ וּמֵבִין כִּי לַבַּיִת אֵין תַּחְלִיף.
הַסֵּפֶר מַקְנֶה מַשְׁמָעוּת לַמֻּשָּׂג "בַּיִת" עֲבוּר יְלָדִים, וּמַדְגִּישׁ אֶת הָעֵרֶךְ שֶׁל הַדָּבָר שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת נִתְפַּס בְּעֵינֵיהֶם כְּמוּבָן מֵאֵלָיו. לְסַקְרָנוּת, לְהַרְפַּתְקָנוּת וּלְחַדְשָׁנוּת יֵשׁ חֲשִׁיבוּת רַבָּה, אוּלָם הֵן מִתְאַפְשְׁרוֹת בִּזְכוּת הַקֵּן הַחַם וְהַתּוֹמֵךְ שֶׁבַּבַּיִת. זֶהוּ סֵפֶר יְלָדִים מָלֵא מְתִיקוּת וּרְגִישׁוּת הַמַּעֲבִיר מְסָרִים שֶׁל הַכָּרַת תּוֹדָה, אַהֲבָה וְהַעֲרָכָה.