הקדמה: בראשית היה הגעגוע
"בְּגַעגוע של נהר... אני עוברת אֵלֶם כמו עֶשֶׁת", כותבת רִנה ליטוין בשירהּ "ענת". על שולחן כתיבתה ניצבת מזכרת־תמיד אהובה ממסעות רחוקים — קונכיית זכוכית שקופה למחצה בגוני שקיעה, וכעין עשן תכול מתאבֵּך. כאילו התגלמה כך בחומר אותה עדינוּת מורכבת של עולמה הספרותי של ליטוין, על דימוייו המתפתחים מנפתוליהם ומבין צלליהם בהדרגה, ולעולם לא לגמרי. את כל יצירתה אִפיינו הכיסופים אל הבלתי נודע, חתירה לשלמות וליופי בלתי מצויים וחיפוש אחר משמעויות עומק נסתרות. ועם זאת משתלבים הפיוט ומעוף הדמיון בכתיבתה עם עומק הגותי וחדוּת ביקורתית, והעדינות — עם בעֵרה נפשית עזה.
בכתיבה ובתרגום ניהלה ליטוין שיח מתמשך עם גאוני ספרות כוויליאם פוקנר וּוירג'יניה וולף, שמילותיהם לוחכות גלים־גלים את צוקי הבלתי ניתן להגדרה, עם לורקה ודֶמוֹן ההשראה האפל שלו, הלוא הוא הדוּאֶנדֶה, המחולל על פי התהום; עם פושקין המתעתע — רומנטיקן מריר ומפוכח שחיוּתו מתרוננת מעל ביצות של מלנכוליה, עם לואיס קרול ואדוארד ליר על פניני ההומור המזהירות שלהם, שהורתן בגרעין סמוי של טירוף ובדידות; עוד ועוד היכלות ספרות מורכבים של יפעה וצללים, שככל שהם מתגלים לעיני הקורא, תמיד נותרת בהם אותה איכות חמקמקה של מסתורין, על חִנו הפתייני ועל זרמי מעמקיו המתערבלים בעודו מתפתל אל מעבר לאופק.
ספר זה הוא מאסף ליצירות פרי עטה שהתפרסמו בעיתונות, בכתבי עת ובמסגרות אחרות, אך טרם מצאו את מקומן בספר; הוא כולל ברובו מסות משלה ומגוון תרגומים. עוד נכללו כאן קומץ יצירות שאמנם ראו אור בספרים, אך אזלו מן השוק לפני שנים רבות. עם אלה נמנים בעיקר שירים מתוך 'כל אֵימת' — ספר שירים מקוריים שפרסמה ליטוין בראשית דרכה — ומובאים כאן כדי לתת בספר ביטוי גם להיבט פחות ידוע זה של יצירתה.
רִנה ליטוין התמקדה באמנות התרגום ובסוגת המסה הספרותית. מאלה בנתה גשרים בין פסגות הספרות העולמית לבין התרבות המקומית שאליה נאבקה להשתייך. לאמיתו של דבר, אלה הם מפעלים שסכנת השִכחה מרחפת על יוצרם: בתרגום, נסתר המתרגם מאחורי היוצר המקורי וכפוף לו, ותרגומו עלול להידחק, מסיבות טובות יותר או פחות, מפני תרגומים אחרים; ואילו המסה הספרותית אינה נהנית מפופולריות כמו אחותה, הספרות הבדיונית בפרוזה, וקהל קוראיה מצומצם. לפיכך, אחת ממטרותיו של קובץ זה היא להעלות כמה מרגליות ממצולות השִכחה, ולהנכיח פעם נוספת את קולה של ליטוין, אותו קול מעודן, נוקב וייחודי בעולם הספרות שלנו, הקורא תמיד להרחבתם של אופקי התרבות המקומית ומושך כבחבלי קסם אל מחוזות הקלאסיקה העולמית.
כעין קלידוסקופ משקף הספר חלק מהמגוון של יוצרים, סוגות ותֶמות בהם עסקה ליטוין. אך בעוד שקובצי המסות והתרגומים שהוציאה לאור בחייה עברו סינון וליטוש בידיה, כאן מתפרסמים חומרים כפי שנמצאו במכתבתה. לפיכך נעדר כאן הגימור שוחר השלמות האופייני לה, פרי מודעותה לשינויים הבלתי פוסקים בתרבות ובשפה, וההתפתחות המתמשכת שאפיינה אותה כיוצרת וכאדם. לוּ עבר הקובץ תחת ידיה היתה ודאי בוררת ומצמצמת, מחדשת ומעדכנת את החומרים בטרם הוצאתם לאור. עם זאת, קולה הייחודי, על חריפותו ועל איכותו הפיוטית המרוכזת, ניתן לזיהוי לאורך כל דרכה, ובספר זה ניתן להאזין למופעיו השונים כמות שהיו בנפתולי נהר הזמן ותמורותיו.
המערכת
מרס 2019
שרה
וַתִּצְחַק שָׂרָה - אַל תַּאֲמִינוּ לִצְחוֹקָהּ:
לָמוּד הוּא שְׁנוֹת מֵאָה וּמְסַגֵּר כְּמוֹ חוֹמָה,
גַּם אָז, בִּשְׁנַת מֵאָה, עוֹדָהּ בּוֹחֶנֶת אֶת רַחְמָהּ
וְאֶת שָׁדֶיהָ הַתְּלוּיִים כְּמוֹ פַּגָּה מְצֻמָּקָה.
וְאַף שֶׁהַשְּׁפָחוֹת עַל יְמִינָהּ וְעַל שְׂמֹאלָהּ
בּוֹקְעוֹת כְּרִמּוֹנִים הַנִּפְעָרִים לָאֲכִילָה,
עֲדַיִן בַּלֵּילוֹת תּוֹלָה הִיא עַל צַוָּאר
רְבִידִים וְשַׂהֲרֹן הַמְּצַלְצֵל כְּבֶעָבָר.
וְאַף שֶׁאֲדוֹנָהּ בְּיָדוֹ הָעֲיֵפָה
מַחְלִיק עַל יְרֵכָהּ רַכּוֹת וּבְחִיּוּךְ,
עֵינֶיהָ אֲפֵלוֹת, עִקְּשׁוֹת כָּאֲדָמָה,
שׁוֹתְקוֹת, מַאֲזִינוֹת לַהַבְטָחָה שֶׁבְּדָמָהּ.
וַתִּצְחַק שָׂרָה - הַשֵּׂכֶל שֶׁצָּחַק
שׁוֹכֵחַ אֶת הַדָּם הָאַפְלוּלִי הַמְּרֻחָק,
נִבְהַל מִבְּדִידוּתוֹ בְּפֶתַח אֹהֶל וְעָמַד:
הַשֵּׂכֶל מְסָרֵב לִחְיוֹת לְבַד.
