פרולוג
״כן,״ אמרה בֶּת.
היא ניסתה להיראות מופתעת, אך הפתעתה נראתה מעושה. הרי היא החליטה על נישואיהם עוד כשלמדו בתיכון. אבל כשדֶני ירד על ברך אחת באמצע המסעדה ההומה, היא נדהמה.
״כן,״ חזרה בֶּת ואמרה. היא קיוותה שהוא יקום לפני שכל הנוכחים בחדר יפסיקו לאכול ויסתובבו להביט בהם. אבל הוא לא זז. דֶני המשיך לכרוע על ברך אחת, וכמו קוסם שלף משום מקום קופסה קטנה. הוא פתח אותה וחשף טבעת זהב פשוטה שהתנאתה ביהלום יחיד, גדול בהרבה ממה שבת ציפתה - אף שאחיה כבר סיפר לה שדני הוציא על הטבעת משכורת של חודשיים.
כשדני קם בסופו של דבר, הוא הפתיע אותה שוב כשהחל מייד לחייג מספר בטלפון הנייד שלו. בת ידעה היטב מי נמצא בצידו השני של הקו.
״היא אמרה כן!״ הודיע דני כמנצח. בת חייכה בעודה מקרבת את היהלום אל האור ומסתכלת בו מקרוב. ״למה שלא תצטרף אלינו?״ הוא הוסיף לפני שהיא הספיקה לעצור אותו. ״יופי, בוא ניפגש בבר ליד פולהאם רוד - זה שהלכנו אליו אחרי המשחק של צ'לסי בשנה שעברה. להתראות, חבר.״
בת לא מחתה. אחרי הכול, ברני לא היה רק אחיה, אלא חברו הטוב ביותר של דני, והוא ודאי כבר ביקש ממנו להיות השושבין שלו.
דני כיבה את הטלפון וביקש ממלצר חולף להביא להם את החשבון. רב־המלצרים מיהר אליהם.
״זה על חשבון הבית,״ הוא אמר בחיוך חם.
זה היה לילה של הפתעות.
כשבֶּת ודֶני נכנסו לדָנלוֹפ אָרמס הם מצאו את ברני יושב ליד שולחן פינתי עם בקבוק שמפניה ושלוש כוסות.
״בשורה נפלאה,״ הוא אמר עוד לפני שהם התיישבו.
״תודה, חבר,״ אמר דני ולחץ את יד חברו.
״כבר צילצלתי לאבא ואימא,״ אמר ברני בעודו פותח את הפקק וממלא את שלוש הכוסות שמפניה. ״הם לא נשמעו ממש מופתעים, אבל זה הרי היה הסוד הכי פחות שמור בבאוּ.״
״אל תגיד לי שגם הם מצטרפים אלינו,״ אמרה בת.
״אין סיכוי,״ אמר ברני והרים את כוסו, ״הפעם יש לכם רק אותי. לחיים ארוכים, ולזכייה של וסטהאם בגביע.״
״טוב, לפחות אחד מאלה אפשרי,״ אמר דני.
״נראה לי שהיית מתחתן עם וסטהאם לו יכולת,״ אמרה בת וחייכה אל אחיה.
״יש דברים יותר גרועים,״ אמר ברני.
דני צחק. ״אני אהיה נשוי לשניים האלה למשך שארית חיי.״
״חוץ מאשר בימי ראשון אחר הצהריים,״ הזכיר לו ברני.
״וייתכן אפילו שתיאלץ להקריב כמה מאלה כשתתחיל למלא את המקום של אבא.״
דני קימט את מצחו. הוא ניגש לאביה של בת בהפסקת הצהריים וביקש את רשותו לשאת את בתו לאישה - באיסט־אנד יש כמה מסורות שאינן שובקות חיים. מר וילסון התלהב מאוד מכך שדני יהיה חתנו, אבל הודיע לו ששינה את דעתו בנוגע למשהו שדני חשב שהם כבר הסכימו עליו.
״ואם אתה חושב שאני אקרא לך בוס כשתחליף את אבא שלי,״ אמר ברני, שפלש למחשבותיו, ״אתה יכול לשכוח מזה.״ דני לא הגיב.
״זה מי שאני חושבת שזה?״ שאלה בת.
דני נתן מבט שני בארבעת האנשים שעמדו ליד הבר. ״אין ספק שהוא נראה כמוהו.״
״נראה כמו מי?״ שאל ברני.
״השחקן שמגלם את דוקטור בֶּרֶספורד בסדרה 'המרשם'.״
״לורנס דֶבֶנפורט,״ לחשה בת.
״אני יכול ללכת לבקש ממנו חתימה,״ אמר ברני.
״לא ולא,״ אמרה בת. ״אפילו שאימא אף פעם לא מחמיצה פרק.״
״נראה לי שבא לך עליו,״ אמר ברני ומילא את כוסותיהם.
״לא נכון,״ אמרה בת בקול קצת קולני מדי, שגרם לאחד האנשים בבר להסתובב. ״ובכל מקרה,״ היא הוסיפה, וחייכה אל ארוסהּ, ״דני נראה הרבה יותר טוב מלורנס דבנפורט.״
״תמשיכי לחלום,״ אמר ברני. ״זה רק מפני שדני־בוי התגלח וחפף את הראש, לשם שינוי. שלא תחשבי שהוא הולך להפוך את זה להרגל. אין סיכוי. רק תזכרי שבעלך לעתיד עובד באיסט־אנד, לא בסיטי.״
״דני יכול להיות כל דבר שהוא ירצה להיות,״ אמרה בת ואחזה בידו.
״מה מתאים לך? טייקון או יורם חסר תועלת?״ אמר ברני וטפח לדני על זרועו.
״לדני יש תוכניות לפיתוח המוסך שיגרמו לך...״
״ששש,״ אמר דני ומילא מחדש את הכוס של חברו.
״כדאי מאוד שיהיו לו, כי נישואים זה דבר יקר,״ אמר ברני. ״דבר ראשון, איפה תגורו?״
״ממש בפינה יש דירת מרתף למכירה,״ אמר דני.
״אבל יש לך מספיק כסף?״ שאל ברני. ״כי דירות מרתף לא זולות אפילו באיסט־אנד.״
״שנינו חסכנו מספיק בשביל מקדמה,״ אמרה בת, ״וכשדני יחליף את אבא...״
״בואו נשתה לכבוד זה,״ אמר ברני, ומייד גילה שהבקבוק ריק. ״עדיף שאזמין עוד אחד.״
״לא,״ אמרה בת בתוקף. ״אני חייבת להיות בעבודה בזמן מחר בבוקר, אפילו אם אתה לא.״
״לעזאזל עם זה,״ אמר ברני. ״לא בכל יום אחותי הקטנה מתארסת עם החבר הכי טוב שלי. עוד בקבוק!״ הוא צעק.
הברמן חייך בעודו שולף בקבוק שמפניה שני מהמקרר שמתחת לדלפק. אחד הגברים שעמדו ליד הבר הסתכל בתווית. ״פול רוג'ר,״ הוא אמר, ואז הוסיף בקול לעגני, ״איזה בזבוז.״
ברני זינק ממקומו, אבל דני משך אותו מייד בחזרה.
״תתעלם מהם,״ הוא אמר, ״הם לא שווים את זה.״
הברמן מיהר לגשת אל שולחנם. ״בואו לא נעשה צרות, חבר'ה,״ הוא אמר בזמן חליצת הפקק. ״אחד מהם חוגג יום הולדת, ונראה לי שהם שתו קצת יותר מדי.״
בת בחנה את ארבעת האנשים טוב יותר, בעוד הברמן ממלא את כוסותיהם מחדש. אחד מהם לטש בה עיניים. הוא קרץ לה, פתח את הפה והעביר את לשונו על שפתיו. בת מיהרה להסתובב וחשה הקלה כשראתה שדני ואחיה מפטפטים ביניהם.
״אז לאן אתם נוסעים לירח הדבש?״
״לסן־טרופה,״ אמר דני.
״זה יעלה לך שתיים־שלוש לירות.״
״והפעם אתה לא בא,״ אמרה בת.
״הזונה הזאת די יפה עד שהיא פותחת את הפה שלה,״ נשמע קול מהבר.
ברני זינק על רגליו שוב, וראה ששניים מהם מסתכלים בו בהתרסה.
״הם שיכורים,״ אמרה בת. ״תתעלם מהם.״
״אה, אני לא יודע,״ אמר האיש השני. ״יש פעמים שאני די אוהב שהפה של הזונה פתוח.״
ברני חטף את הבקבוק הריק, ודני נדרש להפעיל את כל כוחו כדי להחזיק אותו במקום.
״אני רוצה ללכת,״ אמרה בת בתוקף. ״אני לא צריכה שחבורה של סנובים מבית־ספר פרטי תקלקל לי את מסיבת האירוסין.״
דני זינק מייד על רגליו, אבל ברני המשיך לשבת ולשתות את השמפניה שלו. ״בוא, ברני, בוא נצא מכאן לפני שנעשה משהו שנתחרט עליו,״ אמר דני. ברני קם בחוסר רצון והלך אחרי חברו, אבל לא הוריד את העיניים לרגע מארבעת הגברים שליד הבר. בת שמחה לראות שהם הִפנו אליהם את גבם ונראו שקועים בשיחה.
אבל ברגע שדני פתח את דלת הבר, אחד מהם הסתובב אליו. ״הולכים, אה?״ הוא אמר. הוא הוציא את ארנקו והוסיף, ״כשתגמור איתה, לחברים שלי ולי נשאר בדיוק בשביל דפיקה קבוצתית.״
״אתה מדבר שטויות,״ אמר ברני.
״אז למה שלא נצא החוצה ונסגור עניינים?״
״בבקשה, מטומטם אחד,״ אמר ברני, בעוד דני הודף אותו מבעד לדלת לעבר הסמטה, לפני שיספיק לומר דבר נוסף. בת טרקה את הדלת מאחוריהם והחלה לצעוד לאורך הסמטה. דני תפס את ברני במרפק, אבל הם הספיקו ללכת רק צעדים אחדים לפני שהוא ניער אותו מעליו. ״בוא נחזור ונגמור איתם.״
״לא הלילה,״ אמר דני, והמשיך להוליך את חברו לאורך הסמטה כשאינו מרפה לרגע מהמרפק שלו.
כשבֶּת הגיעה לכביש הראשי היא ראתה את האיש שדני קרא לו ״מטומטם״ עומד שם עם יד אחת מאחורי הגב. הוא הביט בה בתאווה והחל ללקק את שפתיו שוב, בדיוק כשהחבר שלו הגיע בריצה מעבר לפינה, קצת קצר נשימה. בת הסתובבה וראתה את אחיה נטוע במקומו בעיקשות, רגליו מפושקות. הוא חייך. ״בואו נחזור פנימה,״ צעקה בת לדני, אבל אז היא הבחינה בשני הגברים האחרים מהבר עומדים ליד הדלת וחוסמים את הדרך.
״שילכו לעזאזל,״ אמר ברני. ״הגיע הזמן ללמד את הממזרים לקח.״
״לא, לא,״ התחננה בת כשאחד הגברים שעט לעברם מהסמטה.
״אתה תיקח את המטומטם,״ אמר ברני, ״ואני אטפל בשלושת האחרים.״
בת ראתה באימה כיצד המטומטם מכה את דני באגרוף על הסנטר וגורם לו להתנודד, אבל הוא התעשת בזמן והצליח לחסום את האגרוף הבא, לנקוט פעולת הסחה ולהנחית על המטומטם אגרוף בהפתעה. המטומטם נפל על ברך אחת אך מיהר לקפוץ על שתי רגליו, לסיבוב נוסף על דני.
שני הגברים האחרים שעמדו ליד הדלת האחורית לא נראו מעוניינים להצטרף, ובת הניחה לפיכך שהתגרה תסתיים במהירות רבה. היא יכלה רק לעמוד שם ולראות את אחיה מנחית אגרוף על סנטרו של הגבר השני, בכוח כזה שכמעט גרם לו לאבד את ההכרה. ברני המתין שהוא יקום על רגליו וצעק לעבר בת, ״תעשי טובה ותביאי מונית. זה לא ייקח עוד הרבה זמן, ואז נצטרך לצאת מכאן.״
בת פנתה להסתכל בדני, כדי לוודא שהוא מתגבר על המטומטם. האיש שכב בפישוט איברים על הקרקע כשדני מעליו, בשליטה מלאה. היא הסתכלה בהם בפעם האחרונה לפני שצייתה בחוסר רצון להוראה של אחיה. היא רצה לאורך הסמטה, וכשהגיעה לרחוב הראשי החלה לחפש מונית. לאחר שתי דקות בלבד היא הבחינה בשלט המוכר: פנוי.
בת נופפה למונית, בעוד האיש שברני הפיל ארצה עובר על פניה, מתנודד ונבלע בתוך הלילה.
״לאן, מותק?״ שאל נהג המונית.
״בייקון רוד, באוּ,״ אמרה בת. ״ושני חברים שלי יצטרפו בעוד רגע,״ הוסיפה בעודה פותחת את הדלת האחורית.
נהג המונית הציץ אל הסמטה מעבר לכתפהּ. ״אני לא חושב שהם צריכים מונית, מותק,״ הוא אמר. ״אם הם היו החברים שלי, הייתי מזמין אמבולנס.״
