מארז זוגי רומנטי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מארז זוגי רומנטי

מארז זוגי רומנטי

4.4 כוכבים (18 דירוגים)

עוד על הספר

עמית נגלר

עמית נגלר (נולד בקריית אתא ב-25 ביוני 1975) הוא אבא, סופר ישראלי ותסריטאי.  
סיים בהצלחה לימודי תסריטאות בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, ומוסמך בחינוך ולימודי משפחה.
סיים בהצטיינות את בית הספר לקופירייטינג ACC אצל תרצה גרנות.
זוכה פרס עידוד הַיצירה לשנת 2022 מטעם עיריית פתח תקוה.
מתגורר בפתח תקווה.
 
ראיון ברשת 13 עם עמית נגלר
 
"נפגשים מחוץ לקופסא" עם עמית נגלר
ראיון "ראש בראש"

תקציר

*מארז שני ספרים*

שנית אלייך נאסף / עמית נגלר

ערב חזרתם לארץ של יפתח ואֵלה בן־ארי משליחות בבולגריה מתה אֵלה בנסיבות מסתוריות. יפתח חוזר לארץ בלב שבור עם בנם בן השנתיים, ומחליט להתחיל חיים חדשים במושב של פעם.
כשאמילי, בחורה צעירה שעובדת בגן של בנו, נכנסת לחייו הוא מופתע לגלות שיש בלבו מקום לאהבה חדשה. אלא שעד מהרה מתברר שאמילי אינה מי שחשב שהיא, ודרכה הוא נאלץ להתמודד עם גילויים חדשים על אשתו ועל חייו הקודמים. הגילויים המטלטלים מאלצים את יפתח לקחת סיכון גדול שלא היה מוכן לו.
 
"עמית, תודה לך שהענקת לי הזדמנות לקרוא ולהכיר- ספר מקסים וסוחף!"
-ליהיא לפיד
 
"השילוב בין הרומנטיקה למתח מתבצע בצורה מוצלחת. עמית נגלר עשה עבודה טובה ומביא ספר קריא, מעניין וכיפי לקיץ.
-גדי איידלהייט, "מקור ראשון"
רגשות נעולים / עמית נגלר
בגיל עשרים ותשע הסופר אמוץ ברנע עובר את המשבר הגדול של חייו: ניטה, ארוסתו הטרייה, נעלמה והותירה אותו שבור.
כשמנור נכנסת לחייו ונוטעת בו אהבה, נדמה שאמוץ מצליח להתגבר על המשבר, אלא שהחברות המעמיקה ביניהם מעוררת בו זיכרונות מארוסתו ניטה היפה והסוערת.
למרות אהבתו למנור הוא אינו מצליח לשכוח את ניטה ולהשתחרר לגמרי מרגשותיו אליה.
מפגש סופרים במדריד יזמן לאמוץ התמודדות בלתי אפשרית שתהפוך את חייו מן הקצה אל הקצה. 

פרק ראשון

פרק 1
 
הכרתי את אהבת חיי בשוק הפשפשים. הגעתי לחופשת מולדת לאחר כמעט שלוש שנים כסגן שגריר ישראל בקוסטה ריקה. צעדתי אחר הצהריים דרך סמטאותיה של יפו וחשבתי מהיכן אני ממשיך את חיי.
והיא? נראה היה שמחפשת דבר־מה בין הסחורות המגוונות ואפילו אינה יודעת מהו. היא לא התאמצה להיות יפה. במכנסי ג'ינס צמודים ומלוכלכים מכתמי צבע וחולצה קצרה בחוץ ומעט קרועה בצדדים, היא לא הייתה אמורה למשוך תשומת לב מיוחדת. אבל משהו ביופי הטבעי שקרן ממנה שבה אותי. הלב שלי הלך לאיבוד כמו נער מתבגר בן חמש עשרה. התאהבתי. חיבקתי את אחד מעמודי הדוכנים והבטתי בה בוחנת ממושכות קומקום ישן ואז עוברת לבחון טלפון חום בעל קישוטי זהב וחוגה שבורה. התקרבתי עד היכן שלבי התיר לי. לעתים היא הסיטה את שְׂערה השטֵני שהרוח הצמיד אל פניה. אז, גלגלה את שְׂערה שגלש עד אמצע הגב ואספה אותו לצמה מזויפת בחום המעיק של היום. עמדתי מאחוריה ובכל זאת הספקתי לראות לשניות אחדות את פניה. הייתי בטוח שיש לה עיניים כחולות, כמו שהיו לאימא שלי.
בדוכן הסמוך סחטו בעבורי ארבעה תפוזים טריים וקרים לכוס גדולה ופשוטה מקרטון. הם הוסיפו כמה קוביות קרח למיץ המרענן. לגמתי מהמיץ והמשכתי להביט בה מרותק.
כשסיימה לבחון את מה שרצתה, נטלה את תיקה הרקום והוציאה ממנו ארנק קטן ובוהק עם רוכסן. היא הצביעה על סירת דיג קטנה מגולפת בעץ, שביקשה לקנות.
המוכר הזקן הושיט לה שקית פשוטה ושקופה לסירת הדיג, והיא החלה להוציא מארנקה מטבעות כדי לשלם לו. לפתע נפלו כמה מטבעות מהארנק הקטן והתפזרו על המדרכה השבורה מסביב לדוכן. מטבע אחד התגלגל לכיווני, כמו שיתף אתי פעולה בניסיון לגייס בי מעט אומץ. הרמתי את המטבע וניגשתי לעברה.
"תחזיקי רגע." ביקשתי והגשתי לה את הכוס עם מיץ התפוזים. כשאספתי את שאר המטבעות מהמדרכה גיליתי שהיא שותה מכוס המיץ דרך הקשית שהייתה טבועה בה.
"זהו," נעמדתי והושטתי את ידי להחזיר לה את המטבעות, "זה כל הכסף שנפל לך."
"אתה יכול לשמור אותו לעצמך," היא אמרה, "הוא בשביל המיץ שקנית לי."
"למה את חושבת שקניתי לך את המיץ?" שאלתי בחיוך.
"כי אתה מסתכל בי כבר חמש דקות בזמן שאני מתלבטת מה לקנות," ענתה וחייכה. "בדרך כלל אני יודעת בדיוק מה אני מחפשת ולכן לא לוקח לי הרבה זמן למצוא. אבל כששמתי לב שאתה מביט בי, היה לי קשה להתרכז."
"אני יפתח," הושטתי את ידי.
"אֵלה," היא הושיטה בחזרה. הרגשתי כף יד עדינה ועם זאת מלאה ביטחון.
"נעים מאוד. מה חיפשת כאן בין הדוכנים?"
אלה הביטה בי. היא הסירה את משקפי השמש והניחה אותם על ראשה, כמו קשת שתחזיק סוף־סוף את שְׂערה שהתפזר כל העת ברוח. חיוכה לא יכול היה להסתיר את עיניה הירוקות והעמוקות.
"אני מציירת," היא אמרה. "חיפשתי השראה למסע שאני רוצה לצייר. סירת הדיג המגולפת הזאת היא בדיוק מה שחיפשתי."
היא ניגשה לעברי ושלפה את העט שהיה תחוב בכיס הקדמי של מכנסיי. היא כתבה את מספר הטלפון שלה על הבסיס התחתון של כוס הקרטון והושיטה לי אותה, תוך שהיא שולפת את הקש באטיות ומשיבה אותו לפיה.
"תתקשר אליי?" שאלה.
הנהנתי בראשי.
המשכתי להביט בה הולכת במורד הרחוב מבלי להסתובב, עד שנעלמה.

עמית נגלר

עמית נגלר (נולד בקריית אתא ב-25 ביוני 1975) הוא אבא, סופר ישראלי ותסריטאי.  
סיים בהצלחה לימודי תסריטאות בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, ומוסמך בחינוך ולימודי משפחה.
סיים בהצטיינות את בית הספר לקופירייטינג ACC אצל תרצה גרנות.
זוכה פרס עידוד הַיצירה לשנת 2022 מטעם עיריית פתח תקוה.
מתגורר בפתח תקווה.
 
ראיון ברשת 13 עם עמית נגלר
 
"נפגשים מחוץ לקופסא" עם עמית נגלר
ראיון "ראש בראש"

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
18 דירוגים
11 דירוגים
5 דירוגים
1 דירוגים
0 דירוגים
1 דירוגים
שם הספר: רגשות נעולים
1/1/2025
שם הספר: שנית אלייך נאסף
2/12/2022

ספר מרגש

שם הספר: שנית אלייך נאסף
9/11/2022

מעולה

שם הספר: רגשות נעולים
13/9/2021

רומן מקורי עם קצב טוב ומפתיע.

שם הספר: רגשות נעולים
2/8/2021

אי אפשר להוריד מהידיים. כול פרק סוחף אותך עוד יותר. כול מה שתיארתי לעצמי שיקרה הפתיע אותי

שם הספר: שנית אלייך נאסף
22/4/2021

ספר מצוין. עוצר נשימה. כתוב מעולה, מותח, מרגש ומסקרן. לא הצלחתי להניח אותו עד שסיימתי.

שם הספר: רגשות נעולים
14/1/2021

חוויית קריאה מהנה. עלילה מרתקת, מתגלגלת , מלאה בהפתעות הגורמת לקורא להמשיך לקרוא. בקיצור אהבתי❣

שם הספר: רגשות נעולים
10/12/2020

גרוע. מבולבל. ילדותי. ספרות זולה.

שם הספר: רגשות נעולים
26/11/2020

ספר מושלם קצת רשה לעיכול אבל לא יכולתי להפסיק לקרוא ממליצה בחום

שם הספר: שנית אלייך נאסף
7/4/2020

סיפור מעניין, עם מתח ואהבה. דווקא מדליק הסגנון השונה, מביא איכות אחרת וטובה. הטוב ביותר זה השיר בסוף שהוא מעולה ממש! ממליצה בהחלט

שם הספר: שנית אלייך נאסף
20/5/2019

סיפור קליל ונחמד,

שם הספר: רגשות נעולים
18/1/2021

ספר מקורי. רומן ששוזר מתח והומור

שם הספר: שנית אלייך נאסף
24/3/2020

ספר עם סיפור כל כך ישראלי. סך הכל ספר נחמד. לאוהבי ספרי האהבה ועל כך שמה שמחזיק אותנו כאן היא האהבה, שיכולה לרפא הכל

שם הספר: שנית אלייך נאסף
8/3/2019

ספר מעניין כתוב ברצף טוב קצת חסר בו עומק לעיתים נראה כדיווח עיתונאי ופחות כספר …

שם הספר: שנית אלייך נאסף
10/3/2024

עלילה לא הגיונית וזלזול עז בקוראים. דוגמה אחת מיני רבות: מעולם לא שמעתי על שני תינוקות שנולדו באותו יום, וכשאחד היה בן שנה וחצי השני היה בן שלוש.

שם הספר: שנית אלייך נאסף
15/7/2021

שם הספר: רגשות נעולים
12/1/2021
שם הספר: שנית אלייך נאסף
9/2/2020
מארז זוגי רומנטי עמית נגלר
פרק 1
 
הכרתי את אהבת חיי בשוק הפשפשים. הגעתי לחופשת מולדת לאחר כמעט שלוש שנים כסגן שגריר ישראל בקוסטה ריקה. צעדתי אחר הצהריים דרך סמטאותיה של יפו וחשבתי מהיכן אני ממשיך את חיי.
והיא? נראה היה שמחפשת דבר־מה בין הסחורות המגוונות ואפילו אינה יודעת מהו. היא לא התאמצה להיות יפה. במכנסי ג'ינס צמודים ומלוכלכים מכתמי צבע וחולצה קצרה בחוץ ומעט קרועה בצדדים, היא לא הייתה אמורה למשוך תשומת לב מיוחדת. אבל משהו ביופי הטבעי שקרן ממנה שבה אותי. הלב שלי הלך לאיבוד כמו נער מתבגר בן חמש עשרה. התאהבתי. חיבקתי את אחד מעמודי הדוכנים והבטתי בה בוחנת ממושכות קומקום ישן ואז עוברת לבחון טלפון חום בעל קישוטי זהב וחוגה שבורה. התקרבתי עד היכן שלבי התיר לי. לעתים היא הסיטה את שְׂערה השטֵני שהרוח הצמיד אל פניה. אז, גלגלה את שְׂערה שגלש עד אמצע הגב ואספה אותו לצמה מזויפת בחום המעיק של היום. עמדתי מאחוריה ובכל זאת הספקתי לראות לשניות אחדות את פניה. הייתי בטוח שיש לה עיניים כחולות, כמו שהיו לאימא שלי.
בדוכן הסמוך סחטו בעבורי ארבעה תפוזים טריים וקרים לכוס גדולה ופשוטה מקרטון. הם הוסיפו כמה קוביות קרח למיץ המרענן. לגמתי מהמיץ והמשכתי להביט בה מרותק.
כשסיימה לבחון את מה שרצתה, נטלה את תיקה הרקום והוציאה ממנו ארנק קטן ובוהק עם רוכסן. היא הצביעה על סירת דיג קטנה מגולפת בעץ, שביקשה לקנות.
המוכר הזקן הושיט לה שקית פשוטה ושקופה לסירת הדיג, והיא החלה להוציא מארנקה מטבעות כדי לשלם לו. לפתע נפלו כמה מטבעות מהארנק הקטן והתפזרו על המדרכה השבורה מסביב לדוכן. מטבע אחד התגלגל לכיווני, כמו שיתף אתי פעולה בניסיון לגייס בי מעט אומץ. הרמתי את המטבע וניגשתי לעברה.
"תחזיקי רגע." ביקשתי והגשתי לה את הכוס עם מיץ התפוזים. כשאספתי את שאר המטבעות מהמדרכה גיליתי שהיא שותה מכוס המיץ דרך הקשית שהייתה טבועה בה.
"זהו," נעמדתי והושטתי את ידי להחזיר לה את המטבעות, "זה כל הכסף שנפל לך."
"אתה יכול לשמור אותו לעצמך," היא אמרה, "הוא בשביל המיץ שקנית לי."
"למה את חושבת שקניתי לך את המיץ?" שאלתי בחיוך.
"כי אתה מסתכל בי כבר חמש דקות בזמן שאני מתלבטת מה לקנות," ענתה וחייכה. "בדרך כלל אני יודעת בדיוק מה אני מחפשת ולכן לא לוקח לי הרבה זמן למצוא. אבל כששמתי לב שאתה מביט בי, היה לי קשה להתרכז."
"אני יפתח," הושטתי את ידי.
"אֵלה," היא הושיטה בחזרה. הרגשתי כף יד עדינה ועם זאת מלאה ביטחון.
"נעים מאוד. מה חיפשת כאן בין הדוכנים?"
אלה הביטה בי. היא הסירה את משקפי השמש והניחה אותם על ראשה, כמו קשת שתחזיק סוף־סוף את שְׂערה שהתפזר כל העת ברוח. חיוכה לא יכול היה להסתיר את עיניה הירוקות והעמוקות.
"אני מציירת," היא אמרה. "חיפשתי השראה למסע שאני רוצה לצייר. סירת הדיג המגולפת הזאת היא בדיוק מה שחיפשתי."
היא ניגשה לעברי ושלפה את העט שהיה תחוב בכיס הקדמי של מכנסיי. היא כתבה את מספר הטלפון שלה על הבסיס התחתון של כוס הקרטון והושיטה לי אותה, תוך שהיא שולפת את הקש באטיות ומשיבה אותו לפיה.
"תתקשר אליי?" שאלה.
הנהנתי בראשי.
המשכתי להביט בה הולכת במורד הרחוב מבלי להסתובב, עד שנעלמה.

עוד ספרים של עמית נגלר