נרקיסים

תום פרייז מעולם לא תכנן להוציא לאור ספר שירה. החלום הגדול שלו היה ועודנו לכתוב את הלהיטים הגדולים של זמרי ישראל. ואכן, סגנון הכתיבה שלו מוזיקלי ומתמטי, משלב חריזה ומשקלים מדויקים וקל וידידותי להלחנה.

בין אלתרמן ומנור מצד אחד ובין אומני הפופ והרוק העכשוויים מצד שני - פרייז יוצר לעצמו שפה וטריטוריה משלו. הוא מפרק את העברית והסלנג של ימינו ומרכיבם מחדש באופן שלעיתים יוצר ביטויים חדשים ומקוריים, לעיתים מעניק משמעויות חדשות לביטויים מוכרים.

הטקסטים של פרייז עוסקים בנושאים אוניברסליים כמו אהבה ומערכות יחסים, אבל לא מפחדים לחפור עמוק לתוך שכבות ההגות והפילוסופיה, ואף נוגעים לעיתים בפוליטי ובחברתי.

שפת הכתיבה הקולחת של פרייז מעמידה קול ייחודי בכתיבה הפזמונאית המודרנית. היא מאפשרת לו לגעת בשיריו ברבדים עמוקים ולהעביר מסרים ערכיים באופן מרתק ומעורר מחשבה בלי להקשות על הקוראים.