בין חורבות ליבי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
בין חורבות ליבי
מכר
מאות
עותקים
בין חורבות ליבי
מכר
מאות
עותקים

בין חורבות ליבי

4 כוכבים (5 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • שם במקור: Jarðnæði ​
  • תרגום: שי סנדיק
  • הוצאה: מירבל
  • תאריך הוצאה: יולי 2020
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 240 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות

אודני איר אייברסדוטיר היא סופרת איסלנדית ילידת 1972. הרומן "בין חורבות לבי" זכה בפרס האיחוד האירופי לספרות וכן בפרס האיסלנדי לספרות נשים. היא פרסמה ארבעה רומנים וכמה ספרי שירה ומסות, עבדה בעולם האמנות בתור מרצה ומנהלת גלריה והייתה פעילה בתחום איכות הסביבה. היא למדה לתארים מתקדמים בפילוסופיה פוליטית באוניברסיטת איסלנד ובסורבון.

תקציר

בעקבות המשבר הכלכלי באיסלנד בשנת 2008, סופרת צעירה שזה עתה נפרדה מבן זוגה ומגששת את צעדיה בשטח לא מוכר של זוגיות חדשה, מתחילה לפקפק ביסודות האהבה וחיי המשפחה, בקשריה עם ארצה ואדמתה. בעקבות חלום על אישה ויקינגית היוצאת למסע צליינות, היא יוצאת למסע משלה אל חורבות בתי אבותיה הקדומים, אל המקומות שבהם ניסו לחיות בהרמוניה עם הטבע וזה עם זה.
 
יחד עם אחיה הארכיאולוג ומאהבה הצפר, היא חוקרת צורות חלופיות למערכות היחסים המוכרות לנו. החיפוש שלה מוליך אותה בכל רחבי איסלנד ומעבר לה – אל פריז, שטרסבורג, באזל ואנגליה.
 
"בין חורבות לבי" הוא יומן שנע בין פרטים קטנים ושוליים אל שאלות הרות גורל ושוזר בתוכו פילוסופיה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, ספרות ואקולוגיה לכדי שלם ייחודי ויפהפה. אודני איר אייברסדוטיר ממציאה שפה חדשה ומאתגרת בין הסופרת לקוראיה בספר יוצא דופן על חיי האדם בעולם המודרני.
 
אודני איר אייברסדוטיר היא סופרת איסלנדית ילידת 1972. הרומן "בין חורבות לבי" זכה בפרס האיחוד האירופי לספרות וכן בפרס האיסלנדי לספרות נשים. היא פרסמה ארבעה רומנים וכמה ספרי שירה ומסות, עבדה בעולם האמנות בתור מרצה ומנהלת גלריה והייתה פעילה בתחום איכות הסביבה. היא למדה לתארים מתקדמים בפילוסופיה פוליטית באוניברסיטת איסלנד ובסורבון.

פרק ראשון

רייקיאוויק, חגה של לוצ'יה הקדושה
(עיניה של לוצ'יה נוקרו והוצגו לראווה. היא פטרוניתם של העיוורים.)
 
 מוזר לבוא הביתה. אני חשה הקלה אבל עדיין יש בי געגוע לבית שעזבתי. אני צריכה לנסות לבנות לעצמי בית משלי. כנראה לבד. אולי אשיג לי כלב. הבעיה היא שקשה לנסוע או לטוס עם כלבים מעבר לים. האם שמים אותם בתא המטען?
 
האהבה עיוורת, והיא אינה היחידה. אני מרגישה כאילו עיניי מכוסות. אני עומדת להוריד את המסווה, לכתוב עליו באורה הקלוש של הזריחה. השמש נולדת מחדש.
 
 
 
רייקיאוויק
יום אמצע החורף
 
בשלהי אחר הצהריים נסעתי עם אמא במכונית כדי לבדוק בתים.
 
עברנו על יד בית והיא אמרה שהוא ללא ספק טוב לפיתוח הנפש. נזכרתי באינספור הפעמים שנסענו ברחבי העיר ומחוצה לה בחיפוש אחר בתים, כאשר הרגשנו שצפוף לנו מדי בבית שלנו, שברגעי שפל אמא קראה לו בקתת בוץ. ואז נסענו הביתה, שם אבי ואחי היו עסוקים בתליית שכווי השלג. אולי זה קורה בנסיבות לא הכי טובות, אבל נבלה יחד את חג המולד, במבנה המשפחתי של פעם; אחי ואני בשנות השלושים לחיינו, גרושים ומחפשים מפלט בקן הילדות. בימינו זהו מעמד חגיגי של ממש, כשארבעתנו יחד, למרות הסדקים או אולי בזכותם, מוצאים את הקשר השורשי, מתחזקים.
 
עץ טקסוס מעונב שנפגע מברק אך ממשיך לעמוד על תלו ולהניב פרי. פירותיו האדומים רעילים, אך יכולים לשמש לרפואה אם מטפלים בהם כמו שצריך ומזקקים אותם.

אודני איר אייברסדוטיר היא סופרת איסלנדית ילידת 1972. הרומן "בין חורבות לבי" זכה בפרס האיחוד האירופי לספרות וכן בפרס האיסלנדי לספרות נשים. היא פרסמה ארבעה רומנים וכמה ספרי שירה ומסות, עבדה בעולם האמנות בתור מרצה ומנהלת גלריה והייתה פעילה בתחום איכות הסביבה. היא למדה לתארים מתקדמים בפילוסופיה פוליטית באוניברסיטת איסלנד ובסורבון.

סקירות וביקורות

יומן מסע רן בן-נון ביקורת העורך 21/12/2024 לקריאת הסקירה המלאה >

עוד על הספר

  • שם במקור: Jarðnæði ​
  • תרגום: שי סנדיק
  • הוצאה: מירבל
  • תאריך הוצאה: יולי 2020
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 240 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות

סקירות וביקורות

יומן מסע רן בן-נון ביקורת העורך 21/12/2024 לקריאת הביקורת המלאה >
בין חורבות ליבי אודני איר אייברסדוטיר
רייקיאוויק, חגה של לוצ'יה הקדושה
(עיניה של לוצ'יה נוקרו והוצגו לראווה. היא פטרוניתם של העיוורים.)
 
 מוזר לבוא הביתה. אני חשה הקלה אבל עדיין יש בי געגוע לבית שעזבתי. אני צריכה לנסות לבנות לעצמי בית משלי. כנראה לבד. אולי אשיג לי כלב. הבעיה היא שקשה לנסוע או לטוס עם כלבים מעבר לים. האם שמים אותם בתא המטען?
 
האהבה עיוורת, והיא אינה היחידה. אני מרגישה כאילו עיניי מכוסות. אני עומדת להוריד את המסווה, לכתוב עליו באורה הקלוש של הזריחה. השמש נולדת מחדש.
 
 
 
רייקיאוויק
יום אמצע החורף
 
בשלהי אחר הצהריים נסעתי עם אמא במכונית כדי לבדוק בתים.
 
עברנו על יד בית והיא אמרה שהוא ללא ספק טוב לפיתוח הנפש. נזכרתי באינספור הפעמים שנסענו ברחבי העיר ומחוצה לה בחיפוש אחר בתים, כאשר הרגשנו שצפוף לנו מדי בבית שלנו, שברגעי שפל אמא קראה לו בקתת בוץ. ואז נסענו הביתה, שם אבי ואחי היו עסוקים בתליית שכווי השלג. אולי זה קורה בנסיבות לא הכי טובות, אבל נבלה יחד את חג המולד, במבנה המשפחתי של פעם; אחי ואני בשנות השלושים לחיינו, גרושים ומחפשים מפלט בקן הילדות. בימינו זהו מעמד חגיגי של ממש, כשארבעתנו יחד, למרות הסדקים או אולי בזכותם, מוצאים את הקשר השורשי, מתחזקים.
 
עץ טקסוס מעונב שנפגע מברק אך ממשיך לעמוד על תלו ולהניב פרי. פירותיו האדומים רעילים, אך יכולים לשמש לרפואה אם מטפלים בהם כמו שצריך ומזקקים אותם.