המאסטרים 1 - קורטיזנה למאסטר
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
המאסטרים 1 - קורטיזנה למאסטר
מכר
אלפי
עותקים
המאסטרים 1 - קורטיזנה למאסטר
מכר
אלפי
עותקים

המאסטרים 1 - קורטיזנה למאסטר

3.3 כוכבים (179 דירוגים)

עוד על הספר

  • שם במקור: Her Master's Courtesan
  • תרגום: ארז אשרוב
  • הוצאה: ספרות שנוגעת
  • תאריך הוצאה: אפריל 2020
  • קטגוריה: רומן אירוטי
  • מספר עמודים: 280 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות ו 40 דק'

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

אזהרה!

ספר זה כולל תיאורים גרפיים אפלים.
הסיפור כאן לא קליל ולא מתקתק.
זהו לא סיפור אהבה. אין בו חדי קרן, חתולים צמריריים, רגשות דביקים או פרחים ופרפרים.
הסיפור הזה יעיף לכן את המוח ויטריף אתכן.
אם אתן מחפשות אהבה – טעיתן בכתובת. ואנו מדברות בלשון המעטה.
אם את מסכימה לתנאים האלה – נא המשיכי ושיהיה לך יום נעים.

מו"ליות ספרות שנוגעת

***

אני מאסטר. 

זאת עובדה שאתם חייבים לדעת כדי להבין את הסיפור שלי.

אני שובה נשים.

אני שובר אותן.

ואני בונה אותן מחדש. 

אם יש להן מזל, הן נמכרות לידי בעלים אחרים. 

אם המזל משחק להן פחות, הן נקברות באדמה ואיש לא מקדיש להן עוד מחשבה.

אני תאב שליטה, דורש כניעה מוחלטת והגוף שלי משתוקק לעוות את מוחותיהן של אלה שאני מכשיר. 

עוצמה היא הדבר היחיד שאזדקק לו אי פעם ואני מכור לתחושת השליטה המוחלטת.

אני עשיר, יפה, משכיל ומקסים. 

ואני לא בן־אדם טוב, בשום צורה ואופן.   

אני לא רוצה אהבה. 

אני לא רוצה טוב־לב.

היא חשבה שתוכל לשנות אותי על ידי כך שתיתן לי את שני הדברים שמעולם לא רציתי.

היא טעתה.

***

קורטיזנה למאסטר הוא מותחן פסיכולוגי ארוטי ואפל. העלילה תסחף אתכם אל לב ליבה של רשת מעוותת שנטוותה על הולכת שולל, כסף מלוכלך ואכזריות – ואלה לא יניחו לכם להפסיק לקרוא את הספר עד לסיומו המפתיע והמטלטל.

לילי ווייט כתבה למעלה מ־20 ספרים, רובם העפילו לרשימות רבי־המכר של הניו יורק טיימס, וול סטריט ג'ורנל ויו־אס־איי טודיי. בעברית ראה אור ספרה באר המשאלות, שזכה להצלחה רבה בקרב הקוראים בישראל ובעולם. 

אזהרה: ספר זה מכיל תיאורים גרפיים אפלים ותכנים קשים אחרים, ואינו מומלץ לקוראים מתחת לגיל 18.

פרק ראשון

פרולוג
 
 
אני מאסטר. אני רוצה לציין את העובדה הזאת לפני הכול, כדי לאפשר לכם להבין את הסיפור שאני עומד לספר לכם. זאת חתיכת טרגדיה מעיקה — ואין בי חרטה. אני שובה נשים, שובר אותן ובונה אותן מחדש. אם יש להן מזל, הן נמכרות לידי בעלים אחרים. אם המזל משחק להן פחות, הן נקברות באדמה ואיש לא מקדיש להן עוד מחשבה.
 
בעסק שלי אין שום מקום לטעויות. נדרשות שנים של אימונים ומיומנות מולדת כדי לשבור את רוחה של אישה צעירה, בלי לשבור את גופה תוך כדי זה. אני מודה שכשהייתי צעיר יותר, אחוזי ההצלחה שלי היו עלובים. היו נשים רבות שמתו בידיי, ורק מעט מהפרצופים עדיין רודפים אותי. אבל אני תאב שליטה ודורש כניעה מוחלטת, הגוף שלי משתוקק לעוות את מוחותיהן של אלה שאני מכשיר.
 
שליטה היא הדבר היחיד שאזדקק לו אי פעם.
 
 
עם הכיבוש הראשון שלי הגיעו התרגשות והתרוממות רוח — אולי מילה פשוטה כמו חדווה תוכל לתאר את ה'היי' שחוויתי כשגופה של האישה הראשונה רעד תחתיי — כשרוחה נשברה והיא כבר לא התנגדה לאף תשוקה שהייתה לי. התמכרתי לתחושת השליטה המוחלטת. אני עשיר, יפה, משכיל ומקסים. הקדשתי שנים לליטוש החוכמה שלי, ובו־בזמן גם הבאתי לכדי שלמות את הפנים ואת הגוף שבהם אני משתמש לפתות את התמימות. אני לא בן־אדם טוב, בשום צורה ואופן.
 
אני לא רוצה אהבה.
 
אני לא רוצה טוב לב.
 
היא חשבה שתוכל לשנות אותי על ידי כך שתיתן לי את שני הדברים שמעולם לא רציתי.
 
היא טעתה.
 
 
 
 
 
פרק 1
 
 
 
 
איידן
 
 
 
"סליחה, גברתי, אבל נדמה לי שהפלת את זה."
 
כשהסתובבה להביט בי, שערה הבלונדיני התערסל סביב כתפיה כמו משי יקר. פניה הסמיקו והצבע האדום התפשט על הלובן המושלם של לחייה, באופן שגרם לי לנחש שיש לה לא מעט מעריצים חדורי תקווה.
 
הושטתי לה מטפחת ששלפתי קודם לכן מתיק היד שלה, כשעמדה והתבוננה בציור בגלריה לאומנות שבה עקבתי אחריה. נדרשו יומיים לאתר אותה וללמוד את הגינונים הפומביים שלה. היא תמיד התנהגה כאישה שמרגישה נינוחה, מישהי שמאמינה שעתיד מזהיר נפרש לפניה ברוב קלות. היא הייתה מהסוג שמעולם לא חושד ולא מביט בסובב אותה — הסוג שעושה את העבודה כל כך קלה.
 
"אה...!" היא פלטה נשימה ולקחה את המטפחת מידי, כשאצבעי שלוחה בכוונה כך שתתחכך באצבעה. הסומק שעל לחייה היה מפתה ותהיתי אם הוא התפשט על כל גופה באותו גוון עמוק שנראה על פניה.
 
"בטח שוב השארתי את התיק פתוח. תודה." המילים שלה כשלו זו בזו וחייכתי באדיבות, מודע לחלוטין למשיכה שחשה אליי.
 
היא הייתה מיידית, וזה כל מה שנזקקתי לו כדי לקבל את מה שרציתי.
 
"תערוכה מעניינת הם תלו השבוע. מעט ארוטי לטעמי, אבל אני מעריך את היכולת של האומנית להנציח את רגשות הדוגמנים שלה," הערתי.
 
היא שוב הסמיקה וניכר היה שהיא נבוכה להיתפס מהופנטת בכזאת מידה מהציור על הקיר. זה היה עירוב פשוט של שחור, לבן ואדום — קווים מעוקלים של זוג בעוויתות התשוקה. משיחות המכחול הפכו מפתות בעצמן, על ידי הדמויות שהן תיארו.
 
"אה, כן, אני אוהבת את שילובי הצבעים בציור הזה. הוא מעט נועז, קצת אפל יותר מהאחרים."
 
"את נמשכת אל הטאבו?" המשכתי להקניט ובכוונה זזתי כדי להתחכך בכתפה בזמן שחיכיתי לתשובתה.
 
"לא... טוב, לא בדרך כלל. אבל אני בהחלט מעריכה את היצירה הזאת. אני מרגישה שהאומנית הצליחה ללכוד מה שחלק יראו בו טאבו ולצייר אותו באופן שיהפוך אותו ליפה וכן."
 
עיניי חלפו במעלה הציור ונמלאתי הערכה אל התנוחה שבה ניצבה האישה לפני הגבר שאותו פיתתה. היא כרעה לפניו בעודה מגישה את גופה לשימושו ולשליטתו. היא הביטה לאחור אל המקום שבו גופה חובר לגופו ואפשר היה לראות שפניה הוסטו הצידה באמצעות כיסוי עיניים מתחרה, שנקשר היטב. צבע אדום עז כדם שימש כדי לצייר את הסרט הרחב שבו נקשרו ידיה מעל ראשה.
 
השבתי את מבטי לאישה המסמיקה והבנתי שזה יהיה קל יותר מרוב הרכישות האחרות שביצעתי. הושטתי את ידי והצגתי את עצמי. "אני איידן."
 
היא לקחה את ידי, עדינה באופן שבו לחצה על אצבעותיי בברכה. "שלום, איידן. אני רֶבֶּקָה. תענוג להכיר."
 
"זה יהיה בסדר אם אלווה אותך לראות את שאר התערוכה? מעניין אותי לשמוע את הדעות שלך על יתר הציורים. אני, לעומת זאת, לא ממש בקי באומנות, כך שבהחלט ייתכן שיש לך יותר ידע ממני."
 
היא חייכה בביישנות והחזרתי לה מחווה דומה.
 
היא מיהרה להסביר, "האמת שאני לומדת תולדות האומנות. בגלל זה אני פה. אנחנו צריכים לבחור יצירה לביקורת."
 
"ואני מבין שבחרת את זאת כאהובה עלייך?"
 
"היא מסקרנת אותי."
 
החיוך שלי התבהר עוד יותר.
 
"אם לא אכפת לך לקחת לך טירון כשותף..." החוויתי בידי על שאר התערוכה, "אשמח לשמוע את דעת המומחית שלך. אני אפילו אזמין אותך לקפה אחרי זה, על שסבלת אותי ואת חוסר ההשכלה שלי בעולם האומנות."
 
היא לא היססה לקחת את זרועי.
 
זה היה פשוט עד כדי כך — וזה היה הרגע שבו העתיד המזהיר שלה נעלם למול עיניה הלא רואות.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
"כן. סגרתי את ההזמנה. לא אמור לקחת יותר משבוע לאלף אותה ולהכין אותה למשלוח. העברת את החצי הראשון של התשלום?"
 
הטלפון הסלולרי היה לפות בידי. רגליי היו יציבות על פני רצפת העץ של המשרד שלי, כשפסעתי הלוך ושוב תוך כדי דיון בתנאי העסקה שלנו.
 
"הכסף הועבר. אהיה שם בעוד שבעה ימים כדי לבחון את העבודה שלך. שמעתי שאתה הטוב ביותר, בוא נקווה שלא אתאכזב כשאגיע."
 
האיום המוסווה לא הטריד אותי. ובכל זאת, זה משהו שלא היה מקובל עליי. "אל תאיים עליי, דיוק. אני בטוח שלא תאהב את התוצאות. אתה יודע איך משחקים במשחק הזה. אני סוגר את ההזמנה, אתה משלם לי חצי. כשאני מספק את הסחורה, אתה מעביר לי את שאר הסכום. אם המסירה לא מתבצעת, עקב נסיבות מצערות, אתה מקבל החזר כספי. כבר למעלה מתשע שנים לא קרה שלא סיפקתי את הסחורה, ולכן אני בטוח שהעסקה הזאת תתנהל ללא תקריות מיוחדות — אבל אני מסרב להרשות לך אפילו את הניסיון להפחיד. אתה מבין אותי?"
 
הצחוק שצחק בתגובה היה מפתיע, "מילים של מאסטר אמיתי. אני משתוקק לחוות את פירות העבודה שלך, חבר. תיהנה ממנה בשמי. כשאגיע, אני רוצה אותה מפושקת ומתחננת."
 
"תראה את זה כסגור." סיימתי את השיחה והסתובבתי להביט בחלון הפנורמי של המשרד שלי. הוא השקיף על נחל קטן מפכפך, פשוט ורגוע, למרות הפעילויות שהתרחשו בשטחי הנכס הזה לאורך השנים. הרוח שנשבה במתינות בענפי עצי הערבה צבעה את הנוף בתנועה שלווה ואור הירח קישט את הקרקע בצללים מפזזים.
 
הצרחות שלה קטעו את מחשבותיי. הסתכלתי בשעון כדי לבדוק אם כבר הגיע הזמן לגשת אליה. רק שעה חלפה מאז התעוררה, ללא ספק מבועתת למצוא את עצמה קשורה בחדר חשוך. זה תמיד אותו הדבר, לכן החלטתי לאפשר לה שעה נוספת כדי לשקוע במצב עמוק ונחמד של הלם ולהניח לה להשלים עם הסביבה החדשה שלה, יותר מאשר כשרק גילתה אותה.
 
חזרתי להביט דרך החלון ועיניי ננעלו על הירח שהאיר בגוונים משתנים. הוא עמד גדול וגאה באופק, כשמכתשיו ותלמיו נראים היטב על פני הרקע הלבן הבוהק של שטחו. שמי הלילה היו שחורים כפחם ואינספור כוכבים פזורים ריצדו לרוחבם. שקעתי בהרהורים ומחשבותיי החלו לשוב באיטיות אל רֶבֶּקָה ואל המשימה שעמדה לפניי, עכשיו כשחטפתי את האישה היפה והמאושרת הזו במטרה להפוך אותה לזונה מושלמת.
 
כבר עשר שנים שאני בעסקי הרכישה. כשהייתי בן שבע־עשרה, עבדתי בקיץ אצל יזם עשיר בשם וויין גרימלי. התחבבתי עליו כמעט מיידית — לעיתים קרובות הוא עצר אותי במסדרונות ושוחח איתי על אודות הרקע שלי ועל שאיפותיי. הוא ראה בי משהו שאני טרם גיליתי.
 
לא עבר זמן רב לפני שהציג בפניי קורטיזנה שהשיג דרך חבר ועודד אותי לקחת אותה לחדר אחר. הוא הסביר בפשטות שהיא נמצאת שם במטרה לספק את הצרכים המיניים שלי והדגיש שעליי לעשות בדיוק מה שאני רוצה — איך שאני רוצה את זה — וציין שהיא לא תתלונן או תתנגד. משהו אפל התעורר בי. חזיונות ופנטזיות אסורות מיהרו לאכלס את חזית מחשבותיי. הבטתי למטה, בנערה שכרעה לרגליו של מר גרימלי.
 
היא הייתה מופלאה, את זה אני זוכר. היא הלכה בעקבותיי בדממה ובסופו של דבר השתחוותה לרגליי אחרי שנכנסנו לחדר. שערה השחור גלש סביב פניה ועל פני רצפת העץ החלקה. צעדתי סביבה באיטיות והקפדתי להדגיש את הקרבה שלי בהלימה כבדה של נעליי על הקרקע. גופה היה דומם להפליא ועורה הרך היה מתוח היטב על התחת המפושק שלה. הזין שלי נדחק כנגד מכנסיי, מתוח ודואב, והתחנן להשתחרר.
 
נשכתי את השפה מרוב ציפייה וליקקתי את הטעם המתכתי המר של דמי. כרעתי לפניה, פתחתי את כפתורי המכנסיים ושחררתי את עצמי לחופשי, כולי פועם ומתקשח אפילו יותר בתגובה לחום ידי. רציתי לקבור את עצמי בכל פתח שהיה לבחורה ההיא להציע.
 
"הפה שלך. אותו אני מזיין קודם."
 
עיני השקד שלה הציצו לעברי מתחת לריסיה. היא לא התווכחה או התלוננה. לא היה כל היסוס כשהרימה את ראשה מהקרקע, כרכה את שפתיה החמות והרטובות סביב עטרת הזין שלי ולשונה נשלחה ללקק ברטט מסביב.
 
ראשי נשמט לאחור מנחשול העוצמה הפתאומי שהעניקה לי השליטה באישה. לא ידעתי איך קוראים לה או שום פרט עלוב אחר על אודותיה, ולא רציתי לדעת. היא הייתה לא יותר מחפץ. גוף שנועד לשמש להנאתי בלבד.
 
ראשה עלה וירד ושערה דגדג את ירכיי כשגלש מראשה. שילבתי את ידיי ברעמה הסמיכה שלה ודרבנתי אותה לנוע מהר יותר, עמוק יותר, על הזין שלי. היא נחנקה ובכל זאת, משכתי אותה חזק יותר והרגשתי את גרונה נלפת סביב הקצה.
 
הפה שלה היה יצירת מופת. הוא נבנה כדי להתאים במדויק לעטוף אותי, לינוק היטב כך שעורי התגלגל בחלקות על שפתיה ועל לשונה. התפוצצתי בתוכה, ובה בעת חפנתי את שערה באגרופי.
 
"תבלעי."
 
כשמשכתי את עצמי החוצה, הגרון שלה נע כדי לפלוט אותי. שפתיה פקעו כששחררה את מלוא גודל הזין שלי. היא הרימה אליי מבט ולא שינתה לרגע את המיקום או את התנוחה שלה, עד שאמרתי לה שמותר לה לעשות כך.
 
"תסתובבי. מצח לרצפה, תחת באוויר."
 
היא הגישה את עצמה לראווה לפניי. ראשה היה רכון והתחת שלה בצורת הלב הורם מעלה באוויר, מוכן ומתחנן אליי. שלחתי יד והידקתי את אצבעותיי סביב הבשר הרך, לחצתי עד השלב שבו היא התקמרה בכאב באחיזתי. לא היה שום צליל, שום זעקת כאב כפי שציפיתי שתהיה. פישקתי אותה לפניי והעברתי את אצבעותיי במורד ישבנה ולתוך החום הרטוב ההדוק של הכוס שלה. דחפתי קדימה יותר, עד שהאצבעות שלי נטמנו בתוכה וליטפו לאורך השרירים שנעו בגלים בתגובה למגעי. נדמה שבעוד רגע הזין שלי יתבקע מהשצף הפתאומי של הדם שזרם אליו והוצאתי את היד כדי לדחוף את עצמי לתוכה.
 
גניחת התגובה שלה הייתה כמוזיקה באוזניי. אחזתי את עורפה, הצמדתי אותה בכוח לרצפה והלמתי בתוכה בפראות ובאנוכיות. השתמשתי בה כפי שהיה ראוי לזונה שהייתה. היא התכווצה סביבי כשגופה שחרר אורגזמה, שרק עזרה ללחלח את הזין הקשה שלי. נזקקתי ליותר מזה, להתאמה הדוקה יותר, למשהו שיגרום לאישה הזאת להתפתל תחתיי בעוד הזין שלי כובש אותה לחלוטין.
 
ברגעים ההם היא הייתה שלי, לעשות בה כרצוני — בלי ויכוחים, בלי השטויות המחורבנות של יבבות או דמעות, רק גוף מוכן לזיון, לרכיבה עד שאגיע לסיפוקי המלא. יצאתי ממנה שוב ומיקמתי את עצמי בפתח המכווץ של חור התחת שלה. חדרתי לתוכה באיטיות ובכוח, הרחבתי אותה, עד שטמנתי את עצמי עמוק עד הביצים. משהכילה את מלוא אורך הזין שלי, נעתי בפנים, החלקתי פנימה והחוצה עד שהשרירים שלה חלבו ממני כל מה שעוד נשאר והצטבר בתוכי. גופי התעוות כשהתזתי לתוכה בעוצמה ובכוח, ראשי נשמט לאחור ועיניי נפקחו אל התחלה של משהו טוב ויפה.
 
 
 
זאת הייתה הטעימה הראשונה שלי של שליטה מוחלטת — של עוצמה שמעולם לא חוויתי לפני כן. אבל מאוחר יותר גיליתי שזאת הייתה רק טעימה קטנה.
 
אחרי שבאתי על סיפוקי המלא, לאחר שהשתמשתי בגופה והתעללתי בה לתענוגי המושלם, הובלתי אותה בחזרה אל מר גרימלי, מסופקת ומוכתמת. היא מיהרה לכרוע לרגליו עם שובנו והוא הרים אליי מבט מלא ציפייה.
 
הוא חיכה שאדבר, לכן הבעתי את הדבר היחיד שהיה לי לומר. "זאת הייתה חוויה נעימה. היא בהחלט שווה את הכסף שאתה משלם לה."
 
גרימלי צחק בקרקור ממעמקי הבטן, שגרם לי להרים גבות בתמיהה.
 
"אני לא משלם לכלבה הזאת אגורה." הוא בעט בה ודחף אותה לרצפה לפניו. היא נשארה במקום שבו נחתה ולא העזה לזעוק בכאב או בבושה.
 
"היא קורטיזנה, איידן. אתה יודע מה זה אומר?"
 
נדתי בראשי, מבולבל ונבוך. "היא זונת צמרת, יוקרתית."
 
"לא בדיוק."
 
הסקרנות שלי התגברה נוכח החיוך הזדוני שנפרש על שפתיו העבות.
 
"אני חבר במועדון אקסקלוסיבי במיוחד של ג'נטלמנים, כמו שאנחנו אוהבים לכנות אותו. רק עשירים מופלגים מורשים לקחת חלק, ורק כאלה שטעמם דומה לשלנו. הנשים האלה הן מה שהאדם הממוצע היה מכנה 'שפחות', נשים שמסיבה כזאת או אחרת אומנו לשרת את צרכינו ללא תלונה. אנחנו מכנים אותן 'קורטיזנות', מפני שזה נשמע הרבה יותר נעים ממה שהן באמת."
 
עיניי נפערו, אבל לא העזתי לקטוע אותו באמצע הסיפור.
 
"עקרונית, הנשים האלה הן רכוש. סוחרים בהן ומחליפים אותן בקרב חברי הקהילה, כשהצרכים שלנו משתנים או כשאנחנו משועממים מאלה שכבר השתמשנו בהן. יש בינינו כמה גברים שמכונים 'אדונים'. זהו קומץ נבחר שניחן באיכויות הנדרשות כדי לאמן את הנשים לשרת אותנו. מבט אחד בך הספיק לי כדי לדעת שתהיה מאסטר מושלם. הייתי רוצה להכיר אותך לעמית שלי, איש בשם ג'ק רנו. הוא יכול ללמד אותך כל מה שאתה צריך לדעת. בסופו של דבר, אני אעשה אותך לאיש עשיר מאוד."
 
כסף. זאת הייתה שפה שהבנתי. עושר היה הדבר היחיד שרציתי, לא אהבה או חברה או משפחה, לא. רציתי מה שניתן למכור או לקנות, ורציתי את האמצעים שיאפשרו לי שכל מה שאשתוקק לו יהיה בקצות אצבעותיי. את זה שתהיה לי היכולת לזיין איך שרק עולה על רוחי, ללא הבחנה, וההימנעות מהצורך ללחוש מילות חיבה מזויפות היה פשוט בונוס נוסף.
 
"אני מעוניין לפגוש את מר רנו."
 
מר גרימלי חייך. "מעולה, איידן. אתה עונה על כל הציפיות שתליתי בך."
 
 
 
 

עוד על הספר

  • שם במקור: Her Master's Courtesan
  • תרגום: ארז אשרוב
  • הוצאה: ספרות שנוגעת
  • תאריך הוצאה: אפריל 2020
  • קטגוריה: רומן אירוטי
  • מספר עמודים: 280 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות ו 40 דק'

הספר מופיע כחלק מ -

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
179 דירוגים
69 דירוגים
28 דירוגים
15 דירוגים
15 דירוגים
52 דירוגים
23/10/2023

וואו. לא יכולתי להפסיק לקרוא. לרוב אני לא מתרשמת במיוחד מרומנים אירוטים וזה גם לא ממש עושה לי את זה במובן הריגושי של המילה אבל זה היה ספר יוצא מן הכלל. מבחינת הכתיבה, העלילה, הדמויות. אי אפשר להפסיק. כבר בעמודים הראשונים רכשתי את שאר הסדרה וכעת כשסיימתי את הספר הראשון, אני מאוד מרוצה מההחלטה הזו.

1
13/10/2023

ספר שמהווה בריחה מושלמת לתוך מוח מעוות. סוחף ואירוטי למי שנמשך לעולם הזה. קראתי את כולו בלי לעצור.

1
3/8/2022

וואוווו ספר קשוח רק המחשבה שבאמת יש דברים כאלה עשתה לי בחילה ועם כל זאת לא ייכולתי להפסיק לקרוא

1
5/4/2025

ספר בלתי נשכח, עמוק, נועז, ומטלטל. זה לא סיפור אהבה, אלא מסע פסיכולוגי עוצמתי אל תוך גבולות הכוח, השליטה, והמורכבות של נפש האדם. הכתיבה של לילי וויט חדה, חכמה ונכנסת מתחת לעור. היא בונה דמויות מורכבות ולא צפויות, שמובילות אותך לשאול את עצמך שאלות קשות: מהו חופש? מהי אהבה? האם אפשר לעצב מחדש תודעה של אדם? מהי שליטה, תלות וזהות? סיפור שנשאר איתך הרבה אחרי שסיימת לקרוא.

22/2/2025

שלמותתתת

19/2/2025

ספר קשה לקריאה, תשקלו שוב האם כדאי להתחיל. למרות זאת, במשך שעת קריאה אחת בלבד גמרתי כל כך חזק... חמש פעמים...

19/11/2024

קשוח אבל קשה להפסיק לקרוא

2/8/2024

וואו! רמת האלימות 5 כוכבים חולני ומושך בו זמנית לא פשוט לקריאה

22/6/2024

נסחפתי ולא הצלחתי לשחרר, כתוב טוב, תיאורים גרפיים קשים אבל ברורים, ספר לא קל לקריאה בכלל אבל עם זאת סוחף ומרתק.

12/5/2024

ממש אהבתי!!! כתיבה מעולה, סוחפת, משובחת. תיאורים מפורטים, מדוקדקים ועסיסיים עד שלא נשאר מקום לדימיון. עלילה מרתקת ממכרת ואכזרית שלא מרחמת על הקוראים. היה ממש קשה לעזוב את הספר מהיד לפני שסיימתי אותו. מומלץ.

24/12/2023

ספר מהמם וקשוח מאוד רק למי שמחבב את הז׳נאר השפה קצת גבוהה וקשה טיפה להבין אבל בכללי הספר מושלם

14/11/2023

ספר סוחף ומרתק

28/8/2023

ספר מטורף ושונה מאוד משאר הספרים בסגנון

15/6/2023

ואוווו אין מילים לאחרות לתאר את הספר הזה! מותחן פסיכולוגי אירוטי מדהים אני ממליצה לכולכם לקרוא

10/6/2023

מטורף, ספר סוחף שלא הצלחתי להניח לרגע. ליווה אותי בערות ובשינה, חודר עמוק לתוך המוח והגוף

23/10/2022

מטורף, אולי הספר הכי מדהים שקראתי אני לא צוחקת. כתיבה מרתקת. הוא קשה לקריאה (ולי לא הרבה דברים קשים) אבל באמת ספר מדהים!!!

11/8/2022

ואוו ואוו ספר מטורף, קראתי אותו ביום. לגמרי עופו על זה.

18/6/2022

ספר שיכול להיות קשה למי שלא מתחבר לתחום, אבל אם תמונת הספר לא משכה אתכם כנראה שלא הייתם מתעניינים בספר. כתוב טוב וזורם מצויין, לא מצאתי רגע שהיה משעמם

20/5/2022

מותח מעניין מסקרן

1/5/2022

ספר קשוח. כתוב מעולה. לא יכולתי להפסיק לקרוא. מצד אחד מזעזע מצד שני מרתק. בהחלט לא לבעלי לב חלש. עוברים תהליך עם הסיפור הזה

26/3/2022

וואו, לא כ"כ יודעת מה לומר עוברים תהליך הזדהות מוזר עם הגיבור. הספר מעולה אבל הסוף היה חלש בעיני עדיין ספר טוב ומעניין 4 וחצי כוכבים

16/2/2022

ספר סוחף ומעניין בטירוף ממליצנ

19/11/2021

מטורף!! חולני וממכר בו זמנית

29/6/2021

וואו. ספר קשה לעיכול.. במיוחד לאישה שקוראת אותו, והעובדה שנכתב על ידי אישה עוד יותר גורמת לי לתחושות מעורבות. אולי יש קצת אמת בסיפור.. מומלץ. לא לבעלי לב חלש.

23/2/2021

מטריף חושים, גמרתי אותו בנשימה אחת, הסופרת הזאת כותבת מדהים והתרגום היה מושלם, לא סיפור אהבה שכחו מזה אבל סיפור מטורף.

6/2/2021

ספר קשוח, לא לבעלי לב חלש אהבתי מאוד כתיבה מדהימה מומלץ!

23/11/2020

לא לבעלי לב חלש, אבל אחד הטובים למי שאוהב

16/10/2020

ספר מושך ומעניין

7/10/2020

שונה ומיוחד

28/9/2020

מישמחפשת סיפור רומנטי וסוף רומנטי זה לא הספר בשבילה!ספר מעולה אבל מזעזע!!כול מהלך הקריאה הייתה התנגשות בין מה שאני מאמינה והגבולות שלי לבין מה שהספר הזה מכיל!הרבה משחקי מוח ומילים יש בספר הזה!בקיצור מומלץ לבעלות קיבה חזקה!!!!

18/9/2020

ווואוווווו אחד גדולל!!!! ספר סוחף ועוצמתי, גרם לי לדמעות ולקח אותי למקום שלא חשבתי שאי פעם אלקח לשם.! ממליצה כל כך לקרוא אותו

28/8/2020

יפה! כתוב היטב. זורם וקריא, עם דמויות אמינות. המון תאורי סקס קשוחים, אך מדליקים. לא לבעלי לב חלש! בוודאי לא למגזר הפמיניסטי ולמחפשי שוויון החברתי...

25/7/2020

ממליצה לחסינות שבינכן... תתכוננו לספר סוחף שנקא בלילה אחד.

22/7/2020

איזה סיפור מטורף. בהתחלה רציתי לעזוב אותו ולעבור לספר אחר, אבל משום מה הוא התחיל לסחוף עם הטירוף שבו.

25/5/2020

עפתי על הספר, מעולה, סוחף מעניין אפל לייט עבורי.. אבל אולי לא עבור כל אחת. לילי וייט כותבת בחסד, מומלץ!

19/5/2020

משובח!

4/5/2020

סיפור סוחף , אפשר לקרוא אותו בלגימה אחת

17/4/2020

וואוו

17/4/2020

קשה מדי אבל מרתק ....

15/4/2020

ספר מעולה. קראתי פעמיים.

14/4/2020

וואוו אחד גדול!!!! לילי וייט במיטבה!!!! ספר אופל חזק ובועט.

14/4/2020

ספר טוב

14/4/2020

מושלם אין לי מילים אחרות!!!!

13/4/2020

ספר מעולה,וואוווו

11/4/2020

וואווווו.... השאיר אותי בהלם

7/4/2020

וואאו אחד גדול זה מה שחשבתי על הספר אני מאמינה שאם הייתי רבקה הייתי לוחמנית כמוה. ספר מדהים, עוצר נשימה קשה, גורם להמון מחשבות על עצמינו מומלץ לקרוא נקודה.

7/4/2020

מדהים,סוער, סוחף, מתאר את עולם השליטה בגוף הנשי הצורה יפה ובוטה, מסחררת וכובשת.

6/4/2020

ספר קשה לקריאה אבל מרתק

5/4/2020

קודם כל הספר אפל מאוד ולוהט לוהט לוהט מההתחלה! מהאמצע כשמבינים את האופי של איידן ושהוא באמת רע מטבעו קצת קשה להתחבר, עד שממש פתחתי את הראש לקבל את הסיפור כמו שהוא. זה אכן אינו סיפור אהבה ואהבתי בעיקר את העובדה שהגיבורה סוף סוף לא "מסרסת" את הגבר והופכת אותו למשהו שהוא לא אלא הפעם זה להפך. מומלץ. לא לבעלות לב חלש

3/4/2020

מעולה מעולה, לא לבעלי לב חלש, הסופרת משחקת לקורא במוח.... ממליצה גם לקרוא את הספר הקודם שלה באר המשאלותתת, ספר מדהים

3/4/2020

סופסוף ספר שמביא אתו אמת ואופל אמיתי. נטול הסכרת של כל ספרי הלאבי דאבי שכבר נמאסו. סיפור שכתוב באופן מרתק ומבריק והסופרת הזו נכנסה אצלי לטופ של הטופ. אכזרי, מטלטל, סוחף, מותח. חמישה כוכבים לא פחות!!!

3/4/2020

כל כך חיכיתי שהספר הזה יתורגם. הבנתי מכל מי שקראה אותו באנגלית שמדובר בסנסציה. היה שווה לחכות! הספר פנומנלי, חזק, בועט, כתוב בצורה קולחת, זורמת, מאוד וויזואלית, מרגשת ברמה אקסטרווגנטית! הספר הזה עושה אוניברסיטה לכל ספר אופל שנכתב אי פעם. לילי ווייט - סופרת גאונה! מחכה בכליון עיניים להמשכים, למרות הסוף הסגור- בא לי כבר עוד!!!! ממליצה למי שאוהבת ומסוגלת לקרוא אופל בהארד קור. טיל בליסטי הספר הזה. הנאה צרופה מובטחת תרתי משמע.

3/4/2020

הספר הזכיר לי תקופה בחיי שבה חוויתי השתחררות מטורפת חוויתי אורגזמות מטורפות חוויתי השפרצה בפעם הראשונה והכל בגלל שנתתי לעצמי את מה שאני צריכה וזה להיות מי שאני אני לא מתביישת בזה הייתי צריכה את הכאב הייתי צריכה שישלטו בי אנשים חיים מאחורי מסכות מתעלמיים מהצורך הנפשי והפיזי שלהם בגלל נורמות חברתיות וזה מה שגרם לי שוב לסגת ולוותר שוב על ההזדקקות שהגוף שלי זועק איליו על הקשירות ההצלפות והגמירות המטורפות כן זה חייה של שפחה שמתחבאת מאחורי מסכה בגלל נורמות חברתיות

1/3/2025

ספר סמאט קשוח מאוד. כתיבה מפורטת אך תיאורים קשים יותר מדי עבורי. הייתי חייבת לעצור , לדלג ולפעמים פשוט להניח אותן בצד.

29/10/2024

הספר כתוב בצורה נפלאה וקשה להפסיק לקרוא.

18/9/2024

נחמד

15/9/2024

ספר טוב

5/2/2024

בספר אין שום טיפת רומנטיקה, בדיוק כפי שכתוב באזהרה של ההוצאה. הוא מאוד שונה, קשוח מאוד, מנפץ מוסכמות אבל סוחף מאוד.

27/8/2023

ספר קצת קשוח

5/10/2022

ספר קשוח. מעורר גועל וחרדה, אך כמו הדמות גם הקורא לבסוף מתרגל ללוחמה הפסיכולוגית והכאב הנפשי ומתמסר. הספר מציג נרקסיזם טהור.

28/8/2022

ספר מצמרר קשה ומאוד ושוביניסטי יש לציין!!! אבל אי אפשר שלא להעריך כתיבה טובה...אני מאוד מבולבלת לגבי איך שאני מרגישה כלפי הספר הזה! מצד אחד הוא כתוב בצורה משגעת מפתה ופסיכולוגית!!! ממש משחק בראש של הדמויות... וכל העיניין הזה של השליטה...משגע!!! מצד שני התוכן קשה מזעזע וכואב מנקודות מבט של מישהי שאפשר לקרוא לה שטופת מוח! ומשהו שהוא גם שוביניסט גם סוציופת וגם סדיסט!!! אז כן....זה די מבלבל...אפשר לומר שגם אהבתי וגם שנאתי באותה מידה!!!! מי שאוהבת את הדברים האלה שתלך על זה..מי שלא שתלך לחפש ספר אחר כי התכנים האלה לא מומלצים לכל אחת!!!!!!!!!! 4 כוכבים בגלל שאני עדיין מבולבלת לגבי זה....

6/7/2022

סוחף ומרתק, למרות התיאורים המחרידים לעיתים... בהחלט מעורר ומגרה. אך לא מומלץ לבעלות לב חלש...

29/6/2022

באמת ספר לא לכל אחד רק מי שבאמת מתחבר לז'אר של הספר הזה יוכל להתחבר ולהיות ממנו. ספר מרתק סיימתי אותו פחות משבוע :))

31/3/2022

ספר קצת קשה... לכל אורכו את לא יודעת למה לצפות. נפל כוכב אחד בגלל הסוף שדיי אכזב אותי. דיי בטוחה שלא אקנה את ספרי ההמשך.

6/12/2021

ספר קשה מאוד! לקריאה לא ייאמן שאישה כתבה אותו איך היא חשבה על כל התיאורים המזעזעים האלו כמה שהוא קשה ומזעזע ככה הוא מרתק.

30/11/2021

עוד לא החלטתי מה אני חושבת עליו....לגמרי נמצא יותר על הצד הגבולי של הזאנר הזה. קראתי את כולו, כתוב טוב. לדעתי צריך לקרוא רק בשביל לדעת שזה קיים....

30/9/2021

מטורף ומותח

30/12/2020

למרות שידעתי שהספר מהז'אנר האירוטי-אופל, הופתעתי מרמות האכזריות והכאב שאנשים מוכנים לסבול ואחרים מסוגלים לייצר. כתוב מצויין. מיועד לבעלות קיבה חזקה.

9/10/2020

במילה אחת סוחף

8/5/2020

ספר מוזר. אין בו דמות גיבור,שאפשר להתחבר אליה. שתי הדמויות הראשיות,עושות דברים,שהם נוראיים,בכל סטנדרט אפשרי. ספר מעניין,ולא צפוי,ממש עד הסוף .

27/4/2020

ספר מרתק !

23/4/2020

רוב הספר תיאורים קשים מאוד למי שאוהב אןפל קשה..ולא לבעלי בטן רכה... הסוף יותר מותח. אין פה רומנטיקה. יש פה מאסטר שמשחק בראשים. צריך לקרוא הכל כדי לעמוד על טיב הספר אם כי אני מבינה את מי שנטש באמצע

16/4/2020

ספר מעורר מחלוקת... אין ספק שהכותבת מעולה והכתיבה סוחפת ומעניינת.. אבל עם זאת זה ספר שקשה לקריאה.. ו"מציאות" שקשה לתפיסה.. מי שאוהבת את זה ממש קשה, אפל וקשוח זה בהחלט ספר בשבילה...

16/4/2020

קראתי אהבתי כעסתי רציתי להיכנס לדמותו ולנער אותו. הסופרת פשוט שיחקה לי בראש וזה לא היה קל. למי שאוהב רומן אפל כואב מכאיב ולא רומנטיקה של פרחים וכינורות מוזמן לקרוא יצירה אחרת . אהבתי

3/4/2020

ספר אפל וחזק מעורר מחשבה

22/5/2025

דעתי חלוקה מצד אחד, האזהרות שמופיעות בתחילת הסיפור ממש נכונות אין פה שום סיפור אהבה אל תשלו את עצמכן. קשה לקריאה, יש קטעים שבאמת היה לי קשה לקרוא אבל אבל גדול - הסיפור כתוב בצורה כל כך מעניינת שלא יכולתי והמשכתי לקרוא עד הסוף הייתי חייבת לדעת איך זה ייגמר. לא המשכתי לספרים האחרים, הבנתי את הקטע של הסדרת ספרים וקשה לי להתחבר לזה אבל מאוד מעניין בגלל הכתיבה הסוחפת

12/6/2023

הכי קשה שיצא לי לקרוא וקראתי לא מעט

12/8/2022

נחמד. לא יותר מזה. המון אלימות קשה וקיצונית. לא ממשיכה לספרים הבאים

3/2/2022

סוחף מחד מהצד השני מעורר תרעומת, כעס ובחילה. נשאבים לתוך הספר לדמויות לקחת הרבה אוויר

12/12/2021

אממ... די מזעזע! לא ממש מבינה את מטרת הסיפור הזה. לא לעדיני-נפש, זה בטוח. חולני ברמות! קניתי את הספר אחרי שקראתי את 'הסכנה שבך' של הסופרת, שממש אהבתי!! אבל הספר הזה הוא משהו אחר לגמרי. מיותר.

20/9/2021

כתיבה טובה אבל ציפיתי לספר ועלילה וקיבלתי אוסף של תיאורי סקס ברצף. אכזרי מדי ולא מאפשר להזדהות עם הדמויות, מי שמחפש רומן רומנטי זה לא המקום...

20/8/2021

מהטובים ביותר

6/4/2020

ספר עוצמתי אהבתי

2/4/2020

ספר לוהט אני לא אשקר אבל חסר לו משהו שהופך אותו למדהים

21/5/2020

בינוני ומתאמץ

1
27/5/2025

נחמד, לא מעבר לא ממשיכה לספרים הבאים בסידרה ציפיתי ליותר...

1/3/2025

גרפי בטירוף ומזעזע אבל מעניין

10/4/2021

תחושת חרדה ומתח בזמן הקריאה, קצת אפל מידי וחסר פואנטה... הדמויות לא עוברות שום תהליך וגם אין שום דבר להתחבר אליהן. העלילה לא התקדמה לשום מקום, השינוי היחיד מתחיל הספר לסופו זה שניתנה לגיטימציה לאלימות ואונס... גם לאוהבות הז’אנר פחות מומלץ.

19/7/2020

כתוב מצוין עלילה קשוחה מאד

29/6/2020

לא ממש התלהבתי...לא לטעמי..

21/6/2020

קשה מדי,הפסקתי באמצע!

14/6/2020

אלים, קשה לקריאה, קצת לא מציאותי ומצאתי אותו מעט חסר היגיון.. סהכ ספר נחמד.. לא עפתי.

10/6/2020

אין עלילה, מרגיש שהאכזריות לאורך הספר היא לצורך זעזוע בלי מטרה. יש ספרי אופל מעולים - זה פחות!

4/4/2020

מיותר

4/4/2020

אני לא התחברתי. הספר כתוב טוב ומאוד מתוחכם, אבל אכזרי וכבר מאבד אחיזה במציאות ובדמיון לדעתי.. זה התופת של התופת בלי שום משמעות נוספת או ערך רגשי. מניחה שלאוהבות אופל ממש אכזרי זה יכול להתאים.

7/6/2021

אני לא נוהגת בכלל להגיב לטוב ולרע אבל לא יכולתי להימנע...הספר הזה פשוט חולני ומזעזע עצם זה שאישה מעצימה ונותנת לגיטימציה לאלימות אונס נשים ומתארת אותן שהן עוד נהנות מזה!!! מעיד על החולי של הסופרת הזאת!! קראתי ספרים והרבה !! הספר הזה כ''כ בוטא אלים ומושחת אני מרגישה רע שקראתי אותו ויש לי ייסורי מצפון!! שוב, אני יוצאת מגדרי וכותבת תגובה על מנת לחסוך לך כסף מיותר וכדי להזהיר שהנשמה שלך לא תתלכלך מהספר החולני הזה!!! לצערי אפילו את הכוכב שהאתר מחייב לשים הוא לא שווה..

5
16/8/2024

פשוט ספר מזעזע. יש הבדל גדול מגבר אלפא פשע אחד שאין לו רגשות ואז באה האחד ומשנה אותו.. זה ספר שאפילו גבר לא מגיע לו לקרוא !!!! אנס אותה בצורה הכי זוועתית התנהג אלייה בצורה שטנית .. בנות אני יודעת אני יודעת גם אני אוהבת שהוא מתנהג קשוח ורע כן! אבל זה לא המקרה!!!!! הוא נתן לאחרים לזיין אותו מולו ולא הזיז לו לשנייה. ועוד יותר זאת היא הדמות הראשית של האישה איכסה!!! מתאהבת בו? במה את מתאהבת בו?????????? הפכה להיות יותר מגעילה ממנו. בכיתי בספר כמו ילדה בת שלוש בלי הבנה איך הוא מסוגל לעשות את זה. והיו לה כל כך הרבה הזדמניות להרוג אותו!!! תקשיבו סליחה , אבל זה רמה נמוכה השפלה של האישה ברמה הכי קשה, ובאיזשהו שלב היא באמת הפכה להיות מה שהוא רצה והאמינה לזה שהיא כלום ושום דבר חוץ מבובת מין. צריך להיות חולה בראש כדי לרשום ספר כזה. ותסלחו לי שאני ככה כועסת זה ספר שצריך להוריד מהמדפים זה ספר שהורס את הספרות !!!! מתה על סמאט מתה על כל הגאנרים האלה. אבל זה? שיא חדש !!!!

4
11/5/2020

ביקורת: קורטיזונה למאסטר טריגר: אונס, התעללות מכיוון שראיתי כמה ביקורות נשיות חיוביות על הספר ניסיתי לקרוא אותו. על פניו רומן ארוטי רגיל,במציאות, ספר שמהלל התעללות, אונס, רצח וסחר בנשים והופך אותו לדבר רומנטי. אני אגיד את זה חד וחלק, הספר הזה לא היה צריך לצאת לאור, ובטח שלא להיות מתורגם. כל ספר שמעודד אונס והתעללות כדבר חיובי עושה נזק עצום לנשים ולגברים כאחד. אונס זה לא סקס! אונס היא פעולה אלימה עם נזקים פסיכולוגים מתמשכים ואף אשה, לא משנה איך הספר מנסה להציג את זה, לא תתאהב בגבר שסימם, חטף ואנס אותה. בספר סיפורה של שיפחה, קוראים לדברים בשמם והוא חשוב וחיוני ומשמש כתמרור אזהרה. קורטיזנה למאסטר היא נסיון זול להציג פורנו אונס כדבר לגיטימי - נשים צריכות להיות חכמות יותר מזה!

4
11/7/2024

אין לי מילים מזל שזה דמיון ולא אמיתי פשוט מזעזע שפל ומטריד שהאישה היא אובייקט בעיני כותב הספר פשוט גועל להקיא את התוכן הרוע הנקמה הרשע אי לי מילים להביע את אכזבתי

1
3/4/2024

ספר נוראי אסור לקרוא אותו מרגישה שחוללתי את נשמתי בכלל לא ארוטי או מגרה או סקסי סתם אכזריות אפלה רשעות אונס צריך למחוק אותו ולא להעיז לקרוא גועל!!!!

1
2/12/2023

לא ממליצה ! לא ברור לי טיבן של הממליצות כאן בתגובות , בעקבות המלצותיהן קראתי את הספר עד תומו, אז אחרי שקראתי עד הסוף אני יכולה לומר בלב שלם - אל תקנו אותו הוא הורס כל חלקה טובה בנפש . אני מתבאסת שקראתי אותו לא שווה את הזמן ואת המחשבות שכניראה לעולם ילוו אותי מעכשיו

1
11/10/2023

לא התאורים הגרפיים הם ששברו אותי ממש לא. פשוט הסיפור לא אמין לא יפה לא מותח אלא מותיר טעם רע ודוחה. לא מומלץ בשום צורה ואופן ואין לי מושג מדוע הללו אותו לפני

1
10/9/2023

גרוע שבגרועים, באמת. תכלס פורנו ואפילו לא משובח.

1
29/4/2023

הזוי ברמות ובטח שלא מעורר מה שספר זימה אמור לעורר. גועל נפש.

1
25/3/2023

ספר קשה ממש . לא ידעתי שקיים ג׳נאר כזה למי שכמוני רואה לראשונה אוכל להגיד שזה לא ספר פשוט בכלל

1
22/9/2022

ספר ממש רע אני לא מבנה איך אנשים יכולים להינות מלקרוא על מישהי שנחטפת מכל החיים שלה ומתאהבת האנס שלה זה ממש דפוק שאנשים נדלקים מזה

1
26/6/2022

אלים, מחפיץ וחסר עלילה.

1
14/3/2022

זוועה. אין התפתחות סתם מקבצים של קטעי סקס קשוחים שלא הם זיעזעו אותי אלא השיטחיות והסתמיות שבספר. לא מבינה איך מישהו יכול להנות ממנו. רק אומרת, שצריך לבדוק את המרתף של הסופרת.

1
5/2/2022

נורא ואיום. תעשו לעצמכן טובה וחפשו משהו אחר. אלימות דוחה

1
10/11/2021

מזעזע בכל פרמטר אפשרי הכתיבה, העלילה. ספר שובניסטי ומיזוגני להחריד

1
14/7/2021

זה לא שהאופל קשוח מידי, זה שזה לא מושך, לא אירוטי, לא רומנטי. פשוט לא מוצלח.

1
26/3/2021

חולני תיאורים מוגזמים לא אהבתי בכלל

1
8/2/2021

לא ממליצה! ספר מזעזע ולא בגלל התוכן האפל בגלל שאין שום עלילה מעניינת או סוף לסיפור שמפתיע!! פשוט רק תוכן של התעללות שלא מוביל לשום מקום! לא התחברתי בכלל וקראתי בעבר ספרים אפלים!

1
21/12/2020

פנטזיה מגעילה, קראתי מספר דפים בהתחלה, באמצע, ומספר דפים בסוף, וזה הספיק לי.

1
16/4/2025

מוגזם. טריגר נפש יחסית לספרים רומנטיים הוא קיצוני מאד מאד מאד.

14/1/2025

חסר טעם. ציפיתי לספר אלים, גרפי וקשוח והספר באמת ענה על הציפייה הזאת. אבל בתכלס? ניסיון כושל לשזור עלילה בצורה די הזויה. לא הייתי ממליצה על הספר

17/3/2023

אלים מדיי

4/8/2021

מזעזע חבל שקראתי סיוטים עכשיו

16/12/2020

ספר מזעזע גם כוכב אחד לא הייתי נותנת לו .לא לבעלי לב חלש

9/10/2020

ספר מחריד

20/9/2020

ספר דוחה בעיניי מצדיק אונס, חטיפה, החפצה,עינוי מהתחלה עד הסוף. אין חרטה רק הצדקה למעשים נתעבים. אפילו כוכב אחד לא מגיע לספר הזה.

11/9/2020

אני מתכוונת להפסיק את המנוי להארץ רכשתי את הסםר אחרי כתבת מגזין. רומן רומנטי נחות ובשביל לאונן יש קטעים בחינם באינטרנט. בליממעוף. הלי תיחכום. בקיצור. תחסכו 33 שח.

30/8/2020

ספר לא משהו..לא התחברתי בכלל איבדתי את זה בפרק ה10 ופשוט הפסקתי לקרוא..לא מעניין לא נשמע אמין בכלל..לא ממליצה אלילה גרוע וספר סתם משעמם וארוך..צפוי כל כך שזה מגוכך

19/7/2020

ספר נוראיי על אונס ויחס משפיל פשוט מזעזע

17/7/2020

מבחיל🤢👎🏾

21/6/2020

ההתחלה אולי מעניינת אבל כבר מאמצע הספר פשוט איבדתי עניין, זה לא ספר שאתה יכול להתחבר לדמיות בו גם מי שבהתחלה הערכת הופך להיות דמות שפלה ובזויה. הוא בהחלט שונה משאר הספרים בז'אנר אבל לא לטובה. לפעמים צריך לדעת את הגבול וגם טיפה להעריך את הקוראים של הספר וכאן זה ממש לא הורגש. לסיכום אולי ההתחלה טיפה מביאה לך ריגוש אבל מהר מאוד אתה קורא רק בשביל לסיים

1/6/2020

לא הצלחתי לקרוא אותו. מזעזע. חסר תכלית. לא מתקדם לשום מקום הגיוני. כאילו רק רצו להפציץ בתיאורים מזוויעים כדי לגרום לסנסציה אבל אין שום דבר מתחת לזה....

17/5/2020

מזעזע

3/5/2020

ספר קשה מאוד, כל הספר חשתי בכאב, חרדה, פחד ובעיקר עצב. כמעט ואין עלילה, אין נקודות אור, לא בשבילי

21/4/2020

גרוע

8/4/2020

זוועה חסר תוכן

8/4/2020

ספר נוראי. מעורר בחילה

2/4/2020

ספר איום ונורא סיפור בלי פואנטה כל מה שיש בו זה תיאור להתעללות. מאכזב ברמות קשות חבל על הכסף

2/4/2020

לא התחברתי בכלל. בתור מישהי שקראה לא מעט ספרים בתחום, הספר הזה פשוט חסר כל עלילה. הדמויות שטחיות מאוד, יש רק רוע ודברים שההגיון הבריא בטח שלא מסוגל לקבל, והאבסורד הוא שהספר לא מנסה להציג משהו אחר. לא אהרוס בספויילרים למי שיקרא, אבל בעיניי יש ספרים בתחום הרבה יותר מוצלחים ממנו, ועם קו עלילה הרבה יותר הגיוני ומתקבל על הדעת.

המאסטרים 1 - קורטיזנה למאסטר לילי ווייט
פרולוג
 
 
אני מאסטר. אני רוצה לציין את העובדה הזאת לפני הכול, כדי לאפשר לכם להבין את הסיפור שאני עומד לספר לכם. זאת חתיכת טרגדיה מעיקה — ואין בי חרטה. אני שובה נשים, שובר אותן ובונה אותן מחדש. אם יש להן מזל, הן נמכרות לידי בעלים אחרים. אם המזל משחק להן פחות, הן נקברות באדמה ואיש לא מקדיש להן עוד מחשבה.
 
בעסק שלי אין שום מקום לטעויות. נדרשות שנים של אימונים ומיומנות מולדת כדי לשבור את רוחה של אישה צעירה, בלי לשבור את גופה תוך כדי זה. אני מודה שכשהייתי צעיר יותר, אחוזי ההצלחה שלי היו עלובים. היו נשים רבות שמתו בידיי, ורק מעט מהפרצופים עדיין רודפים אותי. אבל אני תאב שליטה ודורש כניעה מוחלטת, הגוף שלי משתוקק לעוות את מוחותיהן של אלה שאני מכשיר.
 
שליטה היא הדבר היחיד שאזדקק לו אי פעם.
 
 
עם הכיבוש הראשון שלי הגיעו התרגשות והתרוממות רוח — אולי מילה פשוטה כמו חדווה תוכל לתאר את ה'היי' שחוויתי כשגופה של האישה הראשונה רעד תחתיי — כשרוחה נשברה והיא כבר לא התנגדה לאף תשוקה שהייתה לי. התמכרתי לתחושת השליטה המוחלטת. אני עשיר, יפה, משכיל ומקסים. הקדשתי שנים לליטוש החוכמה שלי, ובו־בזמן גם הבאתי לכדי שלמות את הפנים ואת הגוף שבהם אני משתמש לפתות את התמימות. אני לא בן־אדם טוב, בשום צורה ואופן.
 
אני לא רוצה אהבה.
 
אני לא רוצה טוב לב.
 
היא חשבה שתוכל לשנות אותי על ידי כך שתיתן לי את שני הדברים שמעולם לא רציתי.
 
היא טעתה.
 
 
 
 
 
פרק 1
 
 
 
 
איידן
 
 
 
"סליחה, גברתי, אבל נדמה לי שהפלת את זה."
 
כשהסתובבה להביט בי, שערה הבלונדיני התערסל סביב כתפיה כמו משי יקר. פניה הסמיקו והצבע האדום התפשט על הלובן המושלם של לחייה, באופן שגרם לי לנחש שיש לה לא מעט מעריצים חדורי תקווה.
 
הושטתי לה מטפחת ששלפתי קודם לכן מתיק היד שלה, כשעמדה והתבוננה בציור בגלריה לאומנות שבה עקבתי אחריה. נדרשו יומיים לאתר אותה וללמוד את הגינונים הפומביים שלה. היא תמיד התנהגה כאישה שמרגישה נינוחה, מישהי שמאמינה שעתיד מזהיר נפרש לפניה ברוב קלות. היא הייתה מהסוג שמעולם לא חושד ולא מביט בסובב אותה — הסוג שעושה את העבודה כל כך קלה.
 
"אה...!" היא פלטה נשימה ולקחה את המטפחת מידי, כשאצבעי שלוחה בכוונה כך שתתחכך באצבעה. הסומק שעל לחייה היה מפתה ותהיתי אם הוא התפשט על כל גופה באותו גוון עמוק שנראה על פניה.
 
"בטח שוב השארתי את התיק פתוח. תודה." המילים שלה כשלו זו בזו וחייכתי באדיבות, מודע לחלוטין למשיכה שחשה אליי.
 
היא הייתה מיידית, וזה כל מה שנזקקתי לו כדי לקבל את מה שרציתי.
 
"תערוכה מעניינת הם תלו השבוע. מעט ארוטי לטעמי, אבל אני מעריך את היכולת של האומנית להנציח את רגשות הדוגמנים שלה," הערתי.
 
היא שוב הסמיקה וניכר היה שהיא נבוכה להיתפס מהופנטת בכזאת מידה מהציור על הקיר. זה היה עירוב פשוט של שחור, לבן ואדום — קווים מעוקלים של זוג בעוויתות התשוקה. משיחות המכחול הפכו מפתות בעצמן, על ידי הדמויות שהן תיארו.
 
"אה, כן, אני אוהבת את שילובי הצבעים בציור הזה. הוא מעט נועז, קצת אפל יותר מהאחרים."
 
"את נמשכת אל הטאבו?" המשכתי להקניט ובכוונה זזתי כדי להתחכך בכתפה בזמן שחיכיתי לתשובתה.
 
"לא... טוב, לא בדרך כלל. אבל אני בהחלט מעריכה את היצירה הזאת. אני מרגישה שהאומנית הצליחה ללכוד מה שחלק יראו בו טאבו ולצייר אותו באופן שיהפוך אותו ליפה וכן."
 
עיניי חלפו במעלה הציור ונמלאתי הערכה אל התנוחה שבה ניצבה האישה לפני הגבר שאותו פיתתה. היא כרעה לפניו בעודה מגישה את גופה לשימושו ולשליטתו. היא הביטה לאחור אל המקום שבו גופה חובר לגופו ואפשר היה לראות שפניה הוסטו הצידה באמצעות כיסוי עיניים מתחרה, שנקשר היטב. צבע אדום עז כדם שימש כדי לצייר את הסרט הרחב שבו נקשרו ידיה מעל ראשה.
 
השבתי את מבטי לאישה המסמיקה והבנתי שזה יהיה קל יותר מרוב הרכישות האחרות שביצעתי. הושטתי את ידי והצגתי את עצמי. "אני איידן."
 
היא לקחה את ידי, עדינה באופן שבו לחצה על אצבעותיי בברכה. "שלום, איידן. אני רֶבֶּקָה. תענוג להכיר."
 
"זה יהיה בסדר אם אלווה אותך לראות את שאר התערוכה? מעניין אותי לשמוע את הדעות שלך על יתר הציורים. אני, לעומת זאת, לא ממש בקי באומנות, כך שבהחלט ייתכן שיש לך יותר ידע ממני."
 
היא חייכה בביישנות והחזרתי לה מחווה דומה.
 
היא מיהרה להסביר, "האמת שאני לומדת תולדות האומנות. בגלל זה אני פה. אנחנו צריכים לבחור יצירה לביקורת."
 
"ואני מבין שבחרת את זאת כאהובה עלייך?"
 
"היא מסקרנת אותי."
 
החיוך שלי התבהר עוד יותר.
 
"אם לא אכפת לך לקחת לך טירון כשותף..." החוויתי בידי על שאר התערוכה, "אשמח לשמוע את דעת המומחית שלך. אני אפילו אזמין אותך לקפה אחרי זה, על שסבלת אותי ואת חוסר ההשכלה שלי בעולם האומנות."
 
היא לא היססה לקחת את זרועי.
 
זה היה פשוט עד כדי כך — וזה היה הרגע שבו העתיד המזהיר שלה נעלם למול עיניה הלא רואות.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
"כן. סגרתי את ההזמנה. לא אמור לקחת יותר משבוע לאלף אותה ולהכין אותה למשלוח. העברת את החצי הראשון של התשלום?"
 
הטלפון הסלולרי היה לפות בידי. רגליי היו יציבות על פני רצפת העץ של המשרד שלי, כשפסעתי הלוך ושוב תוך כדי דיון בתנאי העסקה שלנו.
 
"הכסף הועבר. אהיה שם בעוד שבעה ימים כדי לבחון את העבודה שלך. שמעתי שאתה הטוב ביותר, בוא נקווה שלא אתאכזב כשאגיע."
 
האיום המוסווה לא הטריד אותי. ובכל זאת, זה משהו שלא היה מקובל עליי. "אל תאיים עליי, דיוק. אני בטוח שלא תאהב את התוצאות. אתה יודע איך משחקים במשחק הזה. אני סוגר את ההזמנה, אתה משלם לי חצי. כשאני מספק את הסחורה, אתה מעביר לי את שאר הסכום. אם המסירה לא מתבצעת, עקב נסיבות מצערות, אתה מקבל החזר כספי. כבר למעלה מתשע שנים לא קרה שלא סיפקתי את הסחורה, ולכן אני בטוח שהעסקה הזאת תתנהל ללא תקריות מיוחדות — אבל אני מסרב להרשות לך אפילו את הניסיון להפחיד. אתה מבין אותי?"
 
הצחוק שצחק בתגובה היה מפתיע, "מילים של מאסטר אמיתי. אני משתוקק לחוות את פירות העבודה שלך, חבר. תיהנה ממנה בשמי. כשאגיע, אני רוצה אותה מפושקת ומתחננת."
 
"תראה את זה כסגור." סיימתי את השיחה והסתובבתי להביט בחלון הפנורמי של המשרד שלי. הוא השקיף על נחל קטן מפכפך, פשוט ורגוע, למרות הפעילויות שהתרחשו בשטחי הנכס הזה לאורך השנים. הרוח שנשבה במתינות בענפי עצי הערבה צבעה את הנוף בתנועה שלווה ואור הירח קישט את הקרקע בצללים מפזזים.
 
הצרחות שלה קטעו את מחשבותיי. הסתכלתי בשעון כדי לבדוק אם כבר הגיע הזמן לגשת אליה. רק שעה חלפה מאז התעוררה, ללא ספק מבועתת למצוא את עצמה קשורה בחדר חשוך. זה תמיד אותו הדבר, לכן החלטתי לאפשר לה שעה נוספת כדי לשקוע במצב עמוק ונחמד של הלם ולהניח לה להשלים עם הסביבה החדשה שלה, יותר מאשר כשרק גילתה אותה.
 
חזרתי להביט דרך החלון ועיניי ננעלו על הירח שהאיר בגוונים משתנים. הוא עמד גדול וגאה באופק, כשמכתשיו ותלמיו נראים היטב על פני הרקע הלבן הבוהק של שטחו. שמי הלילה היו שחורים כפחם ואינספור כוכבים פזורים ריצדו לרוחבם. שקעתי בהרהורים ומחשבותיי החלו לשוב באיטיות אל רֶבֶּקָה ואל המשימה שעמדה לפניי, עכשיו כשחטפתי את האישה היפה והמאושרת הזו במטרה להפוך אותה לזונה מושלמת.
 
כבר עשר שנים שאני בעסקי הרכישה. כשהייתי בן שבע־עשרה, עבדתי בקיץ אצל יזם עשיר בשם וויין גרימלי. התחבבתי עליו כמעט מיידית — לעיתים קרובות הוא עצר אותי במסדרונות ושוחח איתי על אודות הרקע שלי ועל שאיפותיי. הוא ראה בי משהו שאני טרם גיליתי.
 
לא עבר זמן רב לפני שהציג בפניי קורטיזנה שהשיג דרך חבר ועודד אותי לקחת אותה לחדר אחר. הוא הסביר בפשטות שהיא נמצאת שם במטרה לספק את הצרכים המיניים שלי והדגיש שעליי לעשות בדיוק מה שאני רוצה — איך שאני רוצה את זה — וציין שהיא לא תתלונן או תתנגד. משהו אפל התעורר בי. חזיונות ופנטזיות אסורות מיהרו לאכלס את חזית מחשבותיי. הבטתי למטה, בנערה שכרעה לרגליו של מר גרימלי.
 
היא הייתה מופלאה, את זה אני זוכר. היא הלכה בעקבותיי בדממה ובסופו של דבר השתחוותה לרגליי אחרי שנכנסנו לחדר. שערה השחור גלש סביב פניה ועל פני רצפת העץ החלקה. צעדתי סביבה באיטיות והקפדתי להדגיש את הקרבה שלי בהלימה כבדה של נעליי על הקרקע. גופה היה דומם להפליא ועורה הרך היה מתוח היטב על התחת המפושק שלה. הזין שלי נדחק כנגד מכנסיי, מתוח ודואב, והתחנן להשתחרר.
 
נשכתי את השפה מרוב ציפייה וליקקתי את הטעם המתכתי המר של דמי. כרעתי לפניה, פתחתי את כפתורי המכנסיים ושחררתי את עצמי לחופשי, כולי פועם ומתקשח אפילו יותר בתגובה לחום ידי. רציתי לקבור את עצמי בכל פתח שהיה לבחורה ההיא להציע.
 
"הפה שלך. אותו אני מזיין קודם."
 
עיני השקד שלה הציצו לעברי מתחת לריסיה. היא לא התווכחה או התלוננה. לא היה כל היסוס כשהרימה את ראשה מהקרקע, כרכה את שפתיה החמות והרטובות סביב עטרת הזין שלי ולשונה נשלחה ללקק ברטט מסביב.
 
ראשי נשמט לאחור מנחשול העוצמה הפתאומי שהעניקה לי השליטה באישה. לא ידעתי איך קוראים לה או שום פרט עלוב אחר על אודותיה, ולא רציתי לדעת. היא הייתה לא יותר מחפץ. גוף שנועד לשמש להנאתי בלבד.
 
ראשה עלה וירד ושערה דגדג את ירכיי כשגלש מראשה. שילבתי את ידיי ברעמה הסמיכה שלה ודרבנתי אותה לנוע מהר יותר, עמוק יותר, על הזין שלי. היא נחנקה ובכל זאת, משכתי אותה חזק יותר והרגשתי את גרונה נלפת סביב הקצה.
 
הפה שלה היה יצירת מופת. הוא נבנה כדי להתאים במדויק לעטוף אותי, לינוק היטב כך שעורי התגלגל בחלקות על שפתיה ועל לשונה. התפוצצתי בתוכה, ובה בעת חפנתי את שערה באגרופי.
 
"תבלעי."
 
כשמשכתי את עצמי החוצה, הגרון שלה נע כדי לפלוט אותי. שפתיה פקעו כששחררה את מלוא גודל הזין שלי. היא הרימה אליי מבט ולא שינתה לרגע את המיקום או את התנוחה שלה, עד שאמרתי לה שמותר לה לעשות כך.
 
"תסתובבי. מצח לרצפה, תחת באוויר."
 
היא הגישה את עצמה לראווה לפניי. ראשה היה רכון והתחת שלה בצורת הלב הורם מעלה באוויר, מוכן ומתחנן אליי. שלחתי יד והידקתי את אצבעותיי סביב הבשר הרך, לחצתי עד השלב שבו היא התקמרה בכאב באחיזתי. לא היה שום צליל, שום זעקת כאב כפי שציפיתי שתהיה. פישקתי אותה לפניי והעברתי את אצבעותיי במורד ישבנה ולתוך החום הרטוב ההדוק של הכוס שלה. דחפתי קדימה יותר, עד שהאצבעות שלי נטמנו בתוכה וליטפו לאורך השרירים שנעו בגלים בתגובה למגעי. נדמה שבעוד רגע הזין שלי יתבקע מהשצף הפתאומי של הדם שזרם אליו והוצאתי את היד כדי לדחוף את עצמי לתוכה.
 
גניחת התגובה שלה הייתה כמוזיקה באוזניי. אחזתי את עורפה, הצמדתי אותה בכוח לרצפה והלמתי בתוכה בפראות ובאנוכיות. השתמשתי בה כפי שהיה ראוי לזונה שהייתה. היא התכווצה סביבי כשגופה שחרר אורגזמה, שרק עזרה ללחלח את הזין הקשה שלי. נזקקתי ליותר מזה, להתאמה הדוקה יותר, למשהו שיגרום לאישה הזאת להתפתל תחתיי בעוד הזין שלי כובש אותה לחלוטין.
 
ברגעים ההם היא הייתה שלי, לעשות בה כרצוני — בלי ויכוחים, בלי השטויות המחורבנות של יבבות או דמעות, רק גוף מוכן לזיון, לרכיבה עד שאגיע לסיפוקי המלא. יצאתי ממנה שוב ומיקמתי את עצמי בפתח המכווץ של חור התחת שלה. חדרתי לתוכה באיטיות ובכוח, הרחבתי אותה, עד שטמנתי את עצמי עמוק עד הביצים. משהכילה את מלוא אורך הזין שלי, נעתי בפנים, החלקתי פנימה והחוצה עד שהשרירים שלה חלבו ממני כל מה שעוד נשאר והצטבר בתוכי. גופי התעוות כשהתזתי לתוכה בעוצמה ובכוח, ראשי נשמט לאחור ועיניי נפקחו אל התחלה של משהו טוב ויפה.
 
 
 
זאת הייתה הטעימה הראשונה שלי של שליטה מוחלטת — של עוצמה שמעולם לא חוויתי לפני כן. אבל מאוחר יותר גיליתי שזאת הייתה רק טעימה קטנה.
 
אחרי שבאתי על סיפוקי המלא, לאחר שהשתמשתי בגופה והתעללתי בה לתענוגי המושלם, הובלתי אותה בחזרה אל מר גרימלי, מסופקת ומוכתמת. היא מיהרה לכרוע לרגליו עם שובנו והוא הרים אליי מבט מלא ציפייה.
 
הוא חיכה שאדבר, לכן הבעתי את הדבר היחיד שהיה לי לומר. "זאת הייתה חוויה נעימה. היא בהחלט שווה את הכסף שאתה משלם לה."
 
גרימלי צחק בקרקור ממעמקי הבטן, שגרם לי להרים גבות בתמיהה.
 
"אני לא משלם לכלבה הזאת אגורה." הוא בעט בה ודחף אותה לרצפה לפניו. היא נשארה במקום שבו נחתה ולא העזה לזעוק בכאב או בבושה.
 
"היא קורטיזנה, איידן. אתה יודע מה זה אומר?"
 
נדתי בראשי, מבולבל ונבוך. "היא זונת צמרת, יוקרתית."
 
"לא בדיוק."
 
הסקרנות שלי התגברה נוכח החיוך הזדוני שנפרש על שפתיו העבות.
 
"אני חבר במועדון אקסקלוסיבי במיוחד של ג'נטלמנים, כמו שאנחנו אוהבים לכנות אותו. רק עשירים מופלגים מורשים לקחת חלק, ורק כאלה שטעמם דומה לשלנו. הנשים האלה הן מה שהאדם הממוצע היה מכנה 'שפחות', נשים שמסיבה כזאת או אחרת אומנו לשרת את צרכינו ללא תלונה. אנחנו מכנים אותן 'קורטיזנות', מפני שזה נשמע הרבה יותר נעים ממה שהן באמת."
 
עיניי נפערו, אבל לא העזתי לקטוע אותו באמצע הסיפור.
 
"עקרונית, הנשים האלה הן רכוש. סוחרים בהן ומחליפים אותן בקרב חברי הקהילה, כשהצרכים שלנו משתנים או כשאנחנו משועממים מאלה שכבר השתמשנו בהן. יש בינינו כמה גברים שמכונים 'אדונים'. זהו קומץ נבחר שניחן באיכויות הנדרשות כדי לאמן את הנשים לשרת אותנו. מבט אחד בך הספיק לי כדי לדעת שתהיה מאסטר מושלם. הייתי רוצה להכיר אותך לעמית שלי, איש בשם ג'ק רנו. הוא יכול ללמד אותך כל מה שאתה צריך לדעת. בסופו של דבר, אני אעשה אותך לאיש עשיר מאוד."
 
כסף. זאת הייתה שפה שהבנתי. עושר היה הדבר היחיד שרציתי, לא אהבה או חברה או משפחה, לא. רציתי מה שניתן למכור או לקנות, ורציתי את האמצעים שיאפשרו לי שכל מה שאשתוקק לו יהיה בקצות אצבעותיי. את זה שתהיה לי היכולת לזיין איך שרק עולה על רוחי, ללא הבחנה, וההימנעות מהצורך ללחוש מילות חיבה מזויפות היה פשוט בונוס נוסף.
 
"אני מעוניין לפגוש את מר רנו."
 
מר גרימלי חייך. "מעולה, איידן. אתה עונה על כל הציפיות שתליתי בך."
 
 
 
 

עוד ספרים של לילי ווייט