ההזמנה שלך
כן, אתה מוזמן. לא משנה איך הגעת לקרוא את המילים האלה בעמוד הזה ברגע זה ממש, אני כל כך שמח שאתה כאן.
אני עומד להיות נועז עכשיו: אני חושב שאתה קורא את זה, כי עמוק בפנים אתה יודע שיש פה משהו אחר בשבילך.
יכול להיות שחיפשת את הספר הזה זמן-מה. יכול להיות שערכת מחקר קצר (או ארוך) בשאלה "איך להיות בן אדם במציאות הזאת?" ויכול להיות שאתה מתוסכל או מעוצבן, מפני שרוב החומרים שמצאת לא ממש מסתדרים עם מי שאתה, ומפני שהרעיונות והקולות מאחורי החומרים האלה לא מדברים אליך.
אתה לא מעוניין בשליטה על נשים, או על גברים, או על העולם. הדרכות מיוטיוב בסגנון איך לגרום לנשים לשכב איתך אפילו לא מתקרבות לְמה שאתה מחפש. קמפיין #MeToo שהחל בראשית 2018, רק ממחיש את הטירוף המוחלט שנוצר בתחום הזה, הן עבור גברים והן עבור נשים.
אוקיי, אתה כנראה רוצה לקיים מערכות יחסים מיניות עם נשים, או עם גברים, תהיה העדפתך אשר תהיה, והמיניות שלך היא לגמרי חלק מהיותך ג'נטלמן. זה בהחלט משהו שנדון בו בספר, אבל זו אינה נקודת ההתחלה, וזו בהחלט לא מטרת-העל, ממש לא.
אני חושב שבתוך תוכך אתה חש שערכך כבן אדם לא נקבע על פי מספר בני האנוש שאתה יכול לגרום להם לשכב איתך. זה נשמע לך כמו משהו שאתה מסכים איתו?
ידידי, אתה "מחפש" (הידוע גם כאיש-סוס, הידוע גם כהיומינואיד – אבל נחזור לזה אחר כך), ואתה נמצא בדיוק במקום הנכון.
דמיין את זה
דמיין את עצמך מתעורר מחר בבוקר, מסתכל במראה ומחבב את הבנאדם שמסתכל עליך. מחבב את כל כל-כולך, בכל ליבך. חסל סדר רגשי נחיתות.
אתה מעריך את עצמך, מכבד את עצמך, סומך על עצמך, מודה על עצם קיומך: על הגדוּלה שהיא אתה, רק בכך שאתה עצמך.
תרגיש את זה: תרגיש איך נטל ריצוי האחרים מוסר מעל כתפיך, תרגיש איך מושגים כמו צריך או אמור עוזבים אותך. תרגיש את הפשטות ואת הקלילות שלך כשאתה בלי כל זה.
בקיום החדש הזה, הקל יותר, אתה כבר לא צריך לחתוך חלקים מעצמך רק בשביל להשתלב, אתה כבר לא צריך לשחק דמות בתפקיד, מתוך תקווה נואשת שאלו שאתה נמשך אליהם ישתוקקו אליך בחזרה.
אתה כבר לא צריך לשמור מרחק משום בן אנוש, גם לא מגברים אחרים, כדי להיתפס כגבר-גבר או כדי לשמור על חלק מהכוח שלך.
אתה כבר לא חי בשיפוטיות – לא כלפי אף אחד, ובוודאי לא כלפי הבחור הזה, שמסתכל עליך מהמראה. נשמע די מגניב, לא? וגם די רחוק, אגואיסטי ובלתי אפשרי.
זה בסדר להטיל ספק. אתה עדיין כאן. אתה עדיין בוחר לקרוא. כל התהליך הזה מתחיל בבחירה. כשאתה מוכן לבחור אחרת, שפע של דלתות נפתח בפניך. זה פשוט ויפה כמו שזה נשמע.
אז זאת השאלה: האם אתה מוכן לפתוח את הדלת הראשונה ולעשות את הצעד הראשון אל עבר הלא-ידוע? או, בעצם – האם זה באמת הלא-ידוע שאנחנו צועדים אליו, או שאולי זה דווקא הידוע?
אחרי הכול, אנחנו חוזרים להיות ג'נטלמנים. אני רוצה לראות אותנו כאנשי רנסנס. לשחזר, לגלות ולהמציא מחדש את עצמנו האמיתי זה כמו לשחזר ולגלות מחדש יצירת אומנות יפהפייה וגאונית שנשכחה מזמן, אולם תמיד הייתה שם. אנחנו פשוט מתנערים מכל זיהוי מוטעה או יישום שגוי שנישבנו בו ונותנים לעצמנו לצאת שוב אל האור.
אני מזמין אותך להכיר בזה. אני מזמין אותך לבחור בזה. אני מזמין אותך לעמוד לצידי ולעבור עימי בדלת הזאת, בקלילות, בג'וי ובגלורי – ובאלגנטיות של ג'נטלמן אמיתי.
תודה ענקית לך על שאתה כאן!
גם בנות מוזמנות!
ספר זה אומנם נקרא "שובו של הג'נטלמן", ואני אומנם כותב אותו כשבראשי גברים ש"מחפשים", אבל אני באמת לא רוצה להדיר ממנו נשים. הדרה יוצרת הפרדה, וזה הפוך מהמסר של הספר.
כשהתחלתי לדבר על נושא הג'נטלמניוּת בסדרה של סרטוני יוטיוב, הייתי ממש המום ונרגש; קיבלתי פידבקים לא רק מגברים שצפו בסדרה, אלא גם מצופות, נשים. התברר שהן הרוויחו הרבה מהצפייה בסרטונים ומההאזנה לדיונים שניהלנו שם. אפילו שמעתי מנשים שלא צפו בסרטונים – אבל בני הזוג שלהן כן – ששינויים גדולים וחיוביים התרחשו במערכות היחסים שלהן בעקבותיהם.
אז, בבקשה, אם אינך גבר, אבל יש לך עניין במה שקורה לגברים בחייך ברגע זה – הצטרפי אלינו וחקרי איתנו. אין לך מה להפסיד, ובוודאות תגיעי להבנה עמוקה יותר של בן זוגך, המאהב שלך, בנך, אחיך, אביך או ידידך. ייתכן שאף תוכלי לחלוק עימם את הרעיונות הללו ובכך לתרום לחייהם – ואפילו, יותר טוב – תוכלי להעביר להם את הספר ולתת להם הזדמנות לגלות את הרעיונות ואת האפשרויות הללו בעצמם.
ברוח זו, של הכללה ושוני, אציין עוד כי הספר אינו מכוון רק לגברים שרוצים לשכב עם נשים. להיות ג'נטלמן פירושו, בין השאר, להיות מיני, וספר זה תומך בכל מפגש מיני (חוקי ובהסכמה) שאתה בוחר לקיים ולהיות נוכח בו. אם אשתמש לפעמים בשפה מגדרית שאינה תואמת את המצב שלך, אשמח שתדע שהדבר נובע אך ורק מהצורך בתמציתיות, ושיש כאן מקום לכל ההעדפות.
האמת בלהיות גבר
גם אם לא תקבל שום דבר מהספר הזה, בבקשה, תן לאפשרות הבאה לחלחל: האמת תמיד גורמת לך להרגיש קל יותר. שקר גורם לך להרגיש כבד יותר.
לפני כמה רגעים בלבד, ביקשתי ממך לדמיין את עצמך מסתכל במראה ומחבב את האיש שאתה רואה מולך. ביקשתי ממך לדמיין את עצמך מרפה מכל מחשבה כמו "מה גבר אמור לעשות", "איך גבר אמור להתנהג" ו"איזה מין אדם אנשים אחרים חושבים שאני אמור להיות". הרפית מכל זה והרגשת קל יותר, כי זאת הייתה אמת עבורך, כי זה היה נכון לך. ובחרת להמשיך לקרוא.
דע זאת: יש לך אינסטינקט לגבי כל מה שנכון לך. האינסטינקט הטבעי הזה פשוט עזב אותך בגלל התניות והרגלים. בין שאתה מבין זאת ובין שלא, החלטת מזמן שדברים מסוימים נכונים לך, ודברים אחרים לא, ואף פעם לא חשבת לעצור ולשאול, מאיפה הגיעו הרעיונות האלה? למי הם שייכים?
התוצאה של הימצאות במצב של טייס אוטומטי היא... מגבילה אפילו יותר.
אם כן, אני מציע לך להוסיף את השאלה הכה-פשוטה הזאת לסל הכלים הג'נטלמני שלך: קל או כבד?
השתמש בה כשרעיון כלשהו מוצג בפניך בספר, בייחוד כזה שמדבר אליך או שמעורר בך רגשות. לשאול "האם אני מרגיש קל או כבד?" יהיה קיצור דרך נפלא ודינמי לדעת אם אותו רעיון נכון לך.
אם הגעת עד לכאן, אתה כנראה סוס
הגענו למסקנה שאתה "מחפש". אתה מבקש משהו מעבר. ואף שבשום פנים ואופן אינך לבד בזה, ידידי, אתה כנראה כבר מרגיש שלא כולם כמוך. אתה בטח חש שאתה מעט שונה מחלק מאנשים שנמצאים בחייך, בין שהם בחייך באופן ממשי, כמו חברים ובני משפחה, ובין שמדובר באנשים שאתה רק מציץ בהם לעיתים, כשהם מביעים דעות בתוכניות אירוח בטלוויזיה, בעיתונים או ברשתות החברתיות.
אף על פי שהעולם הזה מורכב ממספר עצום של אנשים, ואפילו ששוני הוא משהו שצריך לחגוג אותו, הנה השוואה מעולם בעלי החיים שתעזור לך להבין מי אתה ולמה אתה (ולמה אתה מרגיש כל כך שונה).
החבר'ה האחרים – שאולי שמחים (או שנראה שהם שמחים) להישאר במצבם ולקבל כל מה שאומרים להם, בזמן שהם מעלים גירה וממתינים לגורלם, הם כמו פרות.
אתה, עם חוש ההרפתקנות שלך, עם ראשך הסקרן ועם היכולת שלך להתמודד עם שינוי, קרוב יותר לסוס.
שני זנים נפרדים, חיים באותו עולם, כל אחד עסוק בשלו.
אבל אני לא רוצה להמשיך להתייחס לאנשים כמוך וכמוני כאל סוסים (לי, באופן אישי, זה לא מפריע), ואני לא רוצה לתייג כל מי שהוא לא כמונו כְּפרה. זו רק דרך פשוטה להמחיש את ההבדלים האלה, שאולי חווית אבל לא ידעת איך בדיוק לנסח אותם.
בוא נשתמש בשני מושגים שונים. אם תרגיש איזשהו סוג של חיבור לאופן שבו אני מתאר את התכונות של הסוס, תוכל לומר שכמוני, אתה היומינואיד.
וכל האחרים, המרוצים מהסטטוס-קוו, השמחים להישאר במקום שבו הם נמצאים, יכולים להמשיך להיות בני אנוש רגילים.
מי מהם הוא אתה? האם אתה מוכן לשנות את הסטטוס-קוו במובן של להיות אדם? אם כן, קדימה!
פרק 1
מה זה ג'נטלמן?
מה שאני עומד לומר אולי יפתיע אותך, או אפילו יאכזב אותך. אתה עלול לחשוב שהוא מנוגד לאינטואיציות, מגוחך, שערורייתי ובזוי כל כך עד שתרצה לדרוש מחנות הספרים להחזיר לך את הכסף, ומייד!
אבל הנה זה: אף על פי שהספר עוסק בלהיות ג'נטלמן, אני לא אגדיר עבורך מהו ג'נטלמן. על פי דיין היר, אין דרך אחת להיות ג'נטלמן.
הגדרה כזאת תהיה מקובעת מדי, חותכת מדי, מצווה מדי. כפי שאמרתי פעמים רבות, בכל הספרים שלי וברוב החומרים שלי שנמצאים ברשת (ובשיעורים שלי ובחלק מהשיחות שלי...), אין לי תשובות עבורך, ידידי – רק שאלות. אף פעם לא אומר לך מה לעשות, ואף פעם לא אבוא אליך בדרישות.
אני רק מזמין אותך לחקור את האזור הזה איתי. וכדי לחקור, אנחנו צריכים להתרחק מצורת מחשבה של "שחור ולבן, טוב ורע, נכון ולא נכון".
אלמנט מרכזי בספר, וצעד הכרחי בדרך להפוך לג'נטלמן אמיתי, הוא להפסיק להגדיר את כל התפקידים שאנחנו מרגישים שאנחנו צריכים למלא כגברים – ולפרק אותם. אז אני ממש לא מתכוון לרשום עבורך מתכון לאדם שאתה צריך להיות.
במקום זה, הייתי רוצה להציג בפניך אפשרויות להיות הגרסה הכי טובה של עצמך, כגבר – לא משנה איזו גרסה טובה לך.
למעשה, אם הייתי צריך לסכם את המשמעות של להיות ג'נטלמן במשפט אחד, המשפט האחרון היה די קרוב.
אומר זאת פעם נוספת: להיות ג'נטלמן אמיתי פירושו להיות הגבר הכי טוב שאתה יכול להיות – ולא משנה כיצד הוא מצטייר בעיניך.
למה השיחה הזאת נחוצה?
אני מאמין שהשיחה הזאת הכרחית עכשיו מכל כך הרבה סיבות:
ראשית, היא נבטה מזרע שנטמן בשיחה עם חבר יקר, צמחה לסדרה ביוטיוב, ובשלב מסוים דיברה לליבם של כל כך הרבה בחורים, ועוררה כל כך הרבה שאלות והצעות תורמות מצד גברים בכל העולם.
גברים הקשיבו, דיברו זה עם זה והגיבו. הם אמרו, כן. וכפי שאמרתי לפני כמה עמודים, גם בנות הזוג שלהם אמרו זאת.
בוא נדבר קצת יותר על הזרע שטמן החבר היקר ההוא: ליאם, בן 23. הוא ואני שוחחנו על ההיבטים השונים שבלהיות גבר. האם גבר יכול להיות טוב לב ובה בעת רב-עוצמה? האם הוא יכול להיות חשוף ובה בעת גם מיני?
דרך אגב, השיחה הזאת – שהייתה פתוחה, כנה ותומכת – היא בדיוק השיחה שגברים צריכים להיות מסוגלים לנהל זה עם זה. נדבר על כך מאוחר יותר.
אבל שם היינו, ושם ליאם היה, עומד מולי, אומר שעצם העובדה שאנחנו מדברים בדרך זו על הנושא הזה, הוא עניין עצום עבורו. חקרנו אזור שהוא נאבק כדי למצוא עליו מידע איכותי, שימושי ואותנטי.
הוא סרק את היוטיוב. הוא חיפש בגוגל כמעט כל וריאציה של הביטוי, איך להיות גבר, והוא חרש על כל המאמרים, השיעורים וטורי הדעות שמצא. אבל זה לא עזר לו להתקרב לידיעה של איך לחיות כגבר, כפי שהוא רוצה להיות בעולם הזה.
מה שבאמת היה חסר לליאם היו מקורות שיתייחסו לאפשרות שעל פיה להיות גבר פירושו שאתה יכול להיות מכובד, טוב לב ואכפתי, אבל גם רב-עוצמה ומיני.
כל מה שהמחפש הצעיר הזה מצא היה:
אתה יכול להיות זכר אלפא או סמרטוט רצפה.
אתה יכול לשלוט באישה או שהיא תשלוט בך.
אין שום דבר באמצע. אין אזורים אפורים. אין מקום לאפשרות אחרת.
נוסף על כך, הרוב המכריע של המקורות התמקדו בשאלה, איך לגרום לנשים לחבב אותך או להסכים לשכב איתך. כאילו זה כל מה שיש, כאילו כך נמדד הערך שלך.
אז ברגע ההוא, בשיחה ההיא, ליאם הבין שזה לא מקרה של או-או, אלא שהוא יכול להיות טוב לב וחזק; חשוף ומיני; מעשיר ורב-עוצמה.
הוא יכול להיות כל הדברים האלה, ואף הרבה יותר. ואני חשבתי, טוב, אם הצעיר הסקרן והמבריק הזה לא הצליח למצוא את ההדרכה שהוא זקוק לה בנושא, כדאי שניצור פלטפורמה שבה אפשר יהיה לדבר על כך.
אז ניהלתי סדרה של דיונים ושאלות ותשובות ביוטיוב, וקראתי לה, שובו של הג'נטלמן. וכפי שאמרתי קודם, גברים הגיבו, נשים הגיבו, והזרע של הספר הזה התחיל ללבלב.
אם עץ נופל ביער...
אחד הסימנים הכי גדולים עבורי לכך שהדיון הזה חשוב, הוא העובדה שאם את מזדהה כאישה בעולם הזה, ובמקרה את רוצה לדעת איך לחיות במלוא כוחך כאישה (ולמה שלא תרצי?!), יש ערמות של חומרים שזמינים עבורך, יש שפע של קולות מדהימים שפונים לנשים-מחפשות ועוסקים בדרך להיות הגדוּלה שהן.
אני אוהב את זה, ואני תומך בזה, ואני כל כך שמח שהקולות האלה כאן ושהם נשמעים. הם בהחלט צריכים להישמע.
אבל איפה הקולות האחרים שתומכים במסר הזה, שהם אותנטיים ומעצימים באותה מידה, עבור גברים? ובכן, כבר הגענו למסקנה שהקולות שצועקים "לזיין – זאת המשמעות של להיות גבר אמיתי!" בהחלט עולים עליהם במספרם.
ומה התוצאה של חוסר האיזון הזה? מה אם כמו ליאם, וכמוני, וכמו מיליוני גברים היומינואידים אחרים, מספר הנשים ששכבת איתן לא קשור בשום דרך לערך העצמי שלך? מה אם אתה עצמך מוצר בעל ערך?
אם אתה גבר, רוב הסיכויים שאתה לא מרגיש שאתה מספיק טוב. עבור רבים כל כך (גברים וגם נשים), גברים הם פחות; הם טועים בכך שהם רוצים יותר, הם טועים בכך שהם רוצים משהו אחר, והם פשוט טועים.
אז אנחנו קצת מקטינים את עצמנו. כי אנחנו לא רוצים להיות הבחור הזה – הבחור המבחיל הזה שלוקח מה שהוא רוצה ממי שהוא רוצה. אנחנו רוצים לכבד, לטפח ולאהוב את הנשים שבחיינו.
אבל כאן אנחנו מעט מתבלבלים, כי אנחנו חושבים שכדי לכבד אישה, אנחנו צריכים להיות פחות ממנה. אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לטעות, כדי שהיא תהיה צודקת.
כשאתה רואה את זה ככה – האם אתה מבין כמה זה דפוק? שאל את עצמך: אם עץ נופל ביער ואין אף אחד בסביבה, האם הגבר עדיין טועה?
אוקיי, אז זאת בדיחה (או שאלה פילוסופית, איך שאתה רוצה לראות את זה) אבל הרעיון באמת מדבר אליי ואל גברים רבים אחרים שדיברתי איתם על כך, כי הוא עשוי להסביר את הנטייה שלנו להרגיש שכגברים אנחנו טועים כל הזמן.
אני ממש רוצה להרחיק את כולנו מהתפיסה הזאת, כדי שנוכל להיות עצמנו באופן אותנטי ואמיתי; כי כשאתה הגבר הזה, שעומד בכוחו במלואו – אין בושה, אין טעות, אין להיות פחות. אתה לא צריך להתנצל רק מפני שאתה קיים.
היפרדות מעצמך
אתה מבין כיצד הדרך הזאת להסתכל על מה גבר יכול להיות, של או-או, לחלוטין הטעתה אותך והרחיקה אותך מלהיות הגדוּלה שאתה? אחרי הכול, הופרדת לא רק מעצמך האמיתי, אלא גם מאחרים – גברים ונשים.
חלק עצום מהמקורות עבור נשים היומינואידיות עוסק בתביעה של הנשיות שלהן ושל כוחן הנשי, ואילו המסרים לגברים (איך להשיג זיון) כנראה מדברים על רעיון מסוים ביחס לשאלה "מה זה להיות גברי?" מוטעה ככל שיהיה.
והתוצאה של כל התוויות האלה, של תכונות גבריות לעומת תכונות נשיות, רק יוצרת הפרדה.
מה אם יכולת להיות הכול? מה אם יש לך הכוח הכביכול-גברי לקרוא לבולשיט בשמו בשעת הצורך, אבל אז משהו שבאופן מסורתי נחשב נשי יאפשר לך להרפות ממנו? זה לא הופך למריבה או לקרב, אבל יהיה לך אומץ לומר זאת מלכתחילה. אלא שזה אפילו לא אומץ, זה פשוט אתה.
זה המקום שאליו אני רוצה שנגיע; שתרגיש שהחשיפוּת שלך היא העוצמה שלך, שתהיה מאושר להיות כל מה שאתה, כג'נטלמן אמיתי.
מניין אנחנו חוזרים?
אתה זוכר שבהזמנה לספר אמרתי שאנחנו כמו אנשי רנסנס, מגלים את מי שאנחנו באמת? אנחנו מסירים שכבות של שטויות מעצמנו האמיתי, מהג'נטלמנים שאנחנו ושאנחנו יכולים להיות.
אז – איפה היית? היית קבור מתחת לתפקידים שציפו ממך למלא, על ידי ההפרדה בין התכונות ה"גבריות" ו"הנשיות" שהיא תוצאה של כל זה, על ידי השוני שאתה, והטעות שאתה מרגיש בנוגע לכל דבר בגללו, ועל ידי הדרך שהשתכנעת שהיא נכונה, אף על פי שבמקום מסוים אתה יודע שיש שם משהו אחר בשבילך.
ובכן, האם אתה מוכן למשהו אחר? האם זה הזמן להיות אתה, לא משנה מה? האם נוכל לומר "אהלן" – לג'נטלמן המבריק, המיוחד, האלגנטי והעוצמתי שאתה באמת?
לאן אנחנו הולכים?
אם כן, אחרי שגירדנו את פני השטח של המקום שבו היית, ואת מה שהביא אותך לשם, תן לי לספר לך לאן אני רוצה שנגיע בעקבות השיחה הזאת ובעקבות קריאתך בספר.
אילו יכולתי לבחור דבר אחד שתקבל מהשיחה הזאת, זה היה זה (וכבר ביקשתי ממך לדמיין אותו, ויכול להיות שכבר הצצת באפשרות הזאת, אבל הנה זה שוב): הייתי רוצה מאוד שתהיה מסוגל להסתכל במראה ולחבב באמת את האיש שמסתכל עליך.
טוב, אז "לחבב באמת" נשמע מעט מעורפל. בוא נרחיב: לחבב את עצמך באמת פירושו להיות בלי בושה ובלי צורך להתנצל על מי שאתה. חיבה אמיתית לעצמך נובעת מכבוד עצמי, מהערכה עצמית ומאפס שיפוטיות, והיא תגיע כשתאפשר לעצמך להיות הגרסה הכי טובה שלך.
והדבר המדהים הוא: ברגע שתגיע לנקודה הזאת ביחסים שלך עם עצמך, כל מיני דברים מופלאים יקרו במערכות היחסים שלך עם אחרים. זה מוביל אותי לספר על דבר נוסף שאני רוצה בשבילך: הייתי רוצה מאוד שתפרק את ההפרדות שחווית מבני אדם אחרים – גם גברים וגם נשים – ותחיה במקום של אחדות, לא רק בתוך עצמך, אלא גם עם אלו שסביבך.
עכשיו, זה עלול להישמע כבקשה גדולה מדי, זה עלול להישמע קשה ליישום. יכול להיות שחווית התנגדות קטנה להצהרה הזאת – ויכול להיות שהמילה "אחדות" גרמה לכך.
אבל, למעשה, כשאני מבקש זאת, אני מדבר על להביא אותנו למקום שבו נוכל לעמוד זה ליד זה בקלילות – ובייחוד למקום שבו אנחנו כגברים נוכל לעמוד ליד גברים אחרים – כי אני רואה כל כך הרבה הפרדה ותחרותיות בין גברים. הייתי רוצה מאוד להביא אותנו למקום שבו נוכל לתמוך זה בזה ולהעריך זה את זה.
אם כן, לאחר שתעריך ותחבב את עצמך, גם אחרים יעריכו ויחבבו אותך. כשאתה מעריך את עצמך, הנפרדוּת נעלמת, המחסומים יורדים, ואתה זוכה לחוות קשרים נפלאים עם שאר העולם.
איך הגעתי לפה?
בשיחה ההיא עם ליאם, שהייתה יריית הפתיחה לכל הדיון שאני מנהל איתך עכשיו, הוא אמר לי שמנקודת מבטו, אני ג'נטלמן אמיתי. איכשהו, רק על ידי כך שהייתי אני, הראיתי לו איך הוא יכול לחיות כגבר בעולם הזה. הופתעתי מהאמירה שלו – אם כי זו הייתה הפתעה ממש נחמדה – משום שלא הקדשתי מחשבה רבה לעניין באותה נקודת זמן.
אני לא רואה את עצמי כמודל לחיקוי או כגורו משום סוג, אבל ברוח זו של שיתוף, אני יכול לספר לך איך הגעתי למקום שבו אני נמצא עכשיו, מקום שבו אני יכול לומר שכשאני מסתכל במראה, אני באמת מחבב את הגבר שמסתכל עליי.
בשום מובן אינני מושלם, ותאמין לי, עברתי מסע ארוך עד שהגעתי הנה. זה לא היה קל, ובמובן מסוים אני עדיין פרויקט לא גמור, אבל היי, כולנו כאלה, וזה דבר שאפשר לחגוג אותו. מה אם אין שום יעד אחר מלבד ההרפתקה של לחיות ולהיות אתה ברגע זה?
תן לי לספר לך קצת על האופן שבו הגעתי למקום שבו אני נמצא. בילדותי, כל המסרים שקיבלתי אמרו לי באופן חד-משמעי: גברים הם רעים, נשים הן טובות. גברים טועים, נשים צודקות. גברים הם כלום, נשים הן הכול.
המסרים האלה השפיעו עליי וחלחלו לתוכי בגיל כה צעיר עד שבחיי הבוגרים כבר סחבתי עימי הרבה בושה, רק משום שאני זכר.
בעיניי, הדרך היחידה לכפר על הבושה הזאת, הדרך היחידה לתקן ולפייס את העולם בעקבות הסבל האדיר שהמגדר שלי גרם לנשים לאורך ההיסטוריה, הייתה לרומם נשים, לעשות הכול כדי להבטיח את אושרן ולוודא שהצרכים שלהן מסופקים, הרבה יותר מאלה שלי.
רק כשמצאתי את אקסס קונשסנס ופגשתי את גארי דאגלס, נהייתי מודע לתפיסה המעוותת שהייתה לי ולכך שאני ממש חייב להתחיל לכבד את עצמי לפני שאוכל לקיים קשרים משמעותיים, כנים ואותנטיים עם אחרים.
חתכתי כל כך הרבה חלקים מתוך עצמי כדי לרַצות נשים שהיו בחיים שלי, עד שהפכתי לקליפה ריקה של מה שיכולתי להיות. הייתי חייב לשאול את עצמי: מה יעשה אותי מאושר? איך אני יכול להעריך את עצמי? זאת הייתה תחילתו של חיפוש מתמשך, ובעקבותיו התחלתי לחבב את עצמי באמת.
עכשיו, אני יותר מִשמח לספר לך שאני יותר "אני" בכל יום, ושיש לי היום מערכות יחסים מדהימות, חברויות וקשרים עם שפע של בני אנוש, גברים ונשים, וחשוב מכול, עם הגבר שבמראה.
אתה כאן
אני עומד לצידך כג'נטלמן קולגה ואומר: זה המקום שבו אנחנו נמצאים כגברים במציאות הזאת – וזאת הסיבה. ולפנינו דלת, ומעבר לדלת יש דרך חדשה עבורנו להיות מי שאנחנו באמת.
אם אתה בוחר לפתוח את הדלת הזאת יחד איתי ולהציץ במה שמעבר לה, אז זה אדיר. ואם אתה בוחר לא ללכת לשם – מכל סיבה שהיא – זה גם בסדר. אין כאן שיפוטיות, לעולם לא תהיה.
הדרך החדשה הזאת אולי לא מתאימה לך, או אולי לא מתאימה לך עדיין. אולי תמצא את עצמך חוזר לספר בעתיד, או שאולי תניח לזה לַנצח – זו החלטה שלך.
או, הנה אפשרות שלישית – חלק מהדברים שתקרא בספר עשויים להתאים לך. לא הכול, אבל חלק. אולי תגלה שאתה מרגיש תחושת קלילות בנוגע לחלק מהרעיונות, ואולי תמצא את עצמך שואל, כפי שהצעתי, האם זה קל או כבד עבורי?
אתה תקבע מה עובד.
כמה מגניב זה? כמה מעצים זה? וכמה קליל זה? האם אתה מוכן להרפתקה?
