פתח דבר
מהי המציאות? לכאורה, זוהי הזירה שבה אנחנו מנהלים את חיינו, והיא מוכרת לנו כל כך עד שאין טעם לנסות להגות בטבעה. המציאות היא הזירה שבה אנו פועלים, היא מנוגדת מטבעה לחלומות ולאידיאלים ודורשת התמודדות מתמדת עם משימות החיים.
אבל האם כאשר אנחנו מדברים על מציאות אנחנו מדברים על אותו הדבר? האם הניסיון להגדיר את המציאות וטבעה הוא עיסוק שנועד לפילוסופים בלבד, או שמא כדאי לכל אדם לבחון את תפיסת המציאות שלו?
בספר זה חברו מיטב המרצים הישראלים ליצירת פנורמה משוכללת השואלת שאלות על המציאות משלל פרספקטיבות. מתברר שקשה לדבר על מציאות אחידה, ועם זאת שלל תחומי מחקר רחוקים זה מזה מעלים שאלות דומות לגבי טיבה, מידת יכולתנו לתפוס אותה והקושי לשקף אותה בתקשורת, ביצירות אמנות, בהיסטוריה ואף במדע.
שאלות לגבי הפרספקטיבה והתפיסה האנושית מקבלות כאן לעיתים תשובות רדיקליות. מרבית ההרצאות שבספר מבקשות לערער על תפיסות הנראות לנו טבעיות ומובנות מאליהן, וזאת, לא כשעשוע אינטלקטואלי, אלא כבבסיס לטענות, לקביעות ואף להוכחות מדעיות לבעייתיות התפיסה של המציאות כאחידה וכניתנת לייצוג מדויק.
לצד עיסוק בפילוסופיה יוונית והיסטוריה עתיקה, יש בספר הרצאות המשקפות את הקיום הדיגיטלי והווירטואלי המתעתע, ההולך ומתייצב במרכז חיינו ומעורר שאלות על המציאות, וזאת בהקשר של "פייק ניוז" (חדשות כזב), מציאות מדומה או מחקרי מוח עכשוויים.
כדרכם של ספרי "האוניברסיטה המשודרת", השאיפה היא להנגיש בבהירות ובידידותיות מידע מקצועי מורכב, וזאת בלי לרדד את מורכבות הידע המועבר. עם זאת, לפחות בחלק מפרקי ספר זה, המבוססים על הרצאות ששודרו בגל"צ אבל עברו עיבוד ניכר, הקוראים עלולים למצוא עצמם מעט מבולבלים.
זאת דווקא המטרה. שכן מקור הבלבול הוא במציאות עצמה, במורכבותה ובקושי בתפיסתה. אין סיבה לבהלה, אבל הדברים אינם כפי שהם נראים.
באופן טבעי, ישנם פרקים העוסקים בפילוסופיה: שי פרוגל מתאר את השינויים שחלו בשאלות של פילוסופים לגבי המציאות לאורך ההיסטוריה, וגוון פילוסופי מאפיין גם את עיסוקו של אביעד קליינברג בשינויים שהתחוללו בעשורים האחרונים בתחום כתיבת ההיסטוריה.
שאלת ייצוג המציאות עולה בכמה פרקים: רפי מן בוחן את יכולתה של התקשורת לייצג את המציאות בעידן הנוכחי, שמוליק דובדבני מסביר שקולנוע תיעודי אינו מהווה מבט תמים וחף מאידיאולוגיה, רותי דירקטור מתארת את הזרם הריאליסטי באמנות וטלי גולדשמיד עוסקת בספרות האוטופית והדיסטופית.
המציאות בהקשריה המדינתיים־מוסדיים מנותחת גם היא בספר. גולן להט בוחן את האסכולה הריאליסטית ביחסים בינלאומיים, ואילו יונתן יובל את החוק ומערכת המשפט כזירה היוצרת מציאות, ולאו דווקא ממוקדת בגילוי מה שהתרחש באמת.
ובהקשר של עולמנו הווירטואלי החדש והאמיץ, דורון פרידמן מתאר את העבודה במעבדה למציאות וירטואלית, ורפי מלאך מנתח את האשליה שמייצרת התודעה קולטת המציאות, וזאת על פי מדעי המוח.
יובל גלעד
