הקדמה
מה מוזר הוא שלקראת חתימת קובץ זה התחלתי לקרוא מחדש את ‘עלובי החיים’ של ויקטור הוגו. מאז שקראתיו בפעם הקודמת חלפו למעלה משלושים שנה, ואמירותיו של הסופר הגדול ביחס לעיוותו, שברו ותיקונו של האדם נגלו לעיני במבט חדש ועמוק שאין אני יכול לזקוף אותו אלא לזכות עבודת השטח שלי במדבר עם נוער מצוקה.
‘שטח’ הוקמה על ידי ניר גור, מחנך וממנהלי בית ספר שדה עין גדי, כמרכז להישרדות מדברית. בשנת 1993 הצטרפתי אליו להדרכה. מסדנאות ההישרדות במדבר צמחה מסגרת של מפגשים, שמקובל היום לכנות אותם אקולוגיים, שעניינם יחסי אדם ושטח, קבוצה ושטח, אדם וקבוצה, ואדם לעצמו. אירחנו קבוצות וקהלים שונים. מחפשי אתגרים, נגמלי סמים, צוותי ניהול, נוער חבורות רחוב, דתיים, חילוניים, מחפשי רוח, מכינות צבאיות, נשים, גברים, וגם לאומים שונים: ישראלים, ערבים, אמריקאים. במפגשים אלו במדבר נעלמו התיוגים השונים בין האנשים, גברים-נשים, או הנערים שכה נוח לסווגם כחלשים או חזקים, טובים יותר או טובים פחות. בדרך הקשה במדבר נשארו המיצג והשיפוט מאחור כנטל מיותר ובמקומם הופיעו תחושת רווחה עמוקה, רגישות לסביבה ואפשרות של הגות, בחירה והחלטה.
העבודה החריגה הזאת היא עניין למשוגעים לדבר. דבקותו של ניר גור בחזונו, מחויבותו המוחלטת לטיפול דרך שטח ונחישותו כקברניט שטח הם הדבר שיצר ויוצר את הסדנאות, את ניהולן ואת בטיחותן, וגם אפשר לי, כמשוגע חבר, לגדול באופן אישי, להשתתף בהקמה, לנהל ולהוביל, לחוות עוצמות כבירות, וכמובן להתבונן, לנסח ולכתוב.
משנתנו נוסחה ועובדה לתורה כתובה ומסודרת בשתי פנים. הפן האחד שעוצב ע’י ניר גור הוא תורת שטח מעשית המהווה כיום את הבסיס לספר השדאות הצה’לי, וכמובן, היא גם מועברת על ידינו בסדנאות השונות בשטח. תורה זאת התפתחה לרצפי פעילויות ויישומים שנבחנו בסדנאות בנות שבוע ובשנת 2006 בתוכנית טיפולית רציפה בת 42 יום במדבר.
הפן השני הוא הפילוסופיה והתפיסה ההתנהגותית והטיפולית הפועלת כרקע תמידי מאחורי עבודת השטח והיא מוצגת בספר שלפניכם במאמרים, סיפורי אירוע וסיכומי סדנאות מתוך החומר שהצטבר במרוצת שנות העבודה. מכיוון שהידיעה קובעת את איכות הטיפול, וההבנה קובעת את רגישות המטפל, מכוון הספר להציג את ‘התמונה הגדולה’ של טיפול השטח יחד עם תיעוד מייצג, ולא רק מתכון טכני.
חלקו הראשון של הספר מציג שלושה פרקים: הראשון הוא רקע הגותי לטיפול, הפרק השני הוא התפיסות העומדות בבסיס הטיפול והפרק השלישי הוא כלי השטח לטיפול. חלקו השני של הספר מכיל סיפורי טיפול, סיכומי סדנאות, ניירות עבודה ונספח מסיים. הספר בנוי כרצף, אך אפשר לקרוא כל פרק בפני עצמו.
שמו של הספר ‘גלות, מסע, בחירה’ נוגע בהחתמה ההגותית שלנו הלוא היא מעברו של אברהם העברי. גלות, מסע ובחירה מייצגים את הנושאים המרכזיים של עבודתנו בשטח: יציאה אל מחוץ לעולם ההרגלים, המסע החיצוני והפנימי על כל רבדיו, הכרת אפשרות הבחירה על ידי המטופל, ואם תרצו, כריתת ברית פנימית.
משוגעים נוספים לדבר שהאמינו באומץ לב רב ברעיון ובעבודה הם ראובן יעקב, בני פישר, שי שער, יהושוע איילון ז’ל, עמית שריג, רונן צפריר, אורן גור, יעל טל, פניאל קריצ’מן, שבחרו בדרך השטח כערוץ טיפול חדשני, קשה ומשמעותי והפכו לחלק ממעצביו, מנסחיו ושותפים לדרך ולתורה. איתם נתנו יד ולב יואב צרפתי, נועם צרפתי, יואב עוזיאל ויצחק תור.
המפגש בשטח עם משרד הרווחה ונציגיו, מנהלי ומטפלי מוסדות חסות הנוער, היווה עבורי הפתעה והפריה גם יחד. המטפלים והמדריכים שפגשתי היו לוחמים חברתיים מלאי חמלה, יכולת הכלה ורצון עז לספק לילדיהם הפגועים והמנותקים חוויה של אהבה ותום, אמון וביטחון. המפגש הזה גרם לי להעריך את יכולתן ועוצמתן של המערכות הדמוקרטיות בישראל לתמוך, לעזור ולשקם ללא שמץ של אפליה בין עדות, מגזרים ומגדרים. לעתים נדמה כי מדינת ישראל כולה היא מפעל כביר של עבודה סוציאלית. ההוסטל הגדול בעולם. אני גאה שיכולתי ליטול חלק בעשייה זאת במדבר ובמערך החינוך של חסות הנוער.
ועתה דבר אחרון. לא נוח לומר זאת אבל הסדנאות הטיפוליות של ‘דור המדבר’, אם אפשר להתבטא כך, נסמכות על ניר גור ו/או עלי, ושנינו, אלוהים אדירים, כבר איננו נערים. ההיכרות העמוקה שלנו עם השטח בצירוף נכונות לצאת בכל תנאי ובכל מזג אוויר, לפעול עשרים וארבע שעות מסביב לשעון, הנכונות להכיל עימות ומצבים קיצוניים, ראיית שטח ופתרון בעיות, כל אלו אינם זמינים למדריכים או מטפלים שלא חוו טיפול שטח שנים ארוכות, ובמיוחד כאשר מדובר בעבודה שאינה סדירה. עתה, לאחר חמש עשרה שנה של טיפול דרך שטח במדבר ובהשראתו, עומדות חסות הנוער ועמותת ענ’ב להקים מרכז רשמי לטיפול והדרכה דרך שטח. לפיכך יש לספר הזה תפקיד בהנחלת מורשת של ניסיון, תפיסה וידע. מי ייתן וייעשה בה שימוש גם אחרי שאנחנו, הראשונים, נפסיק לצעוד במדבר של הממשי.
