חוט"ם 2 - אוזן קשבת לכל בעיה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
חוט"ם 2 - אוזן קשבת לכל בעיה

חוט"ם 2 - אוזן קשבת לכל בעיה

5 כוכבים (4 דירוגים)
ספר דיגיטלי
39
ספר מודפס
68.8 מחיר מוטבע על הספר 86

עוד על הספר

בטינה אוברכט

בטינה אוברכט נולדה ב-1964 בלֵרָךְ שבגרמניה. היא למדה אנגלית וספרדית ועבדה כסופרת, מתרגמת ועורכת ברדיו. היא זכתה בציונים לשבח על הסיפורים הקצרים שכתבה ועל שיריה. מאז 1994 היא מפרסמת ספרי ילדים ונוער וכיום נחשבת לאחת מסופרות הילדים הבולטות בגרמניה.

תקציר

סדרת “חוט”ם, הכלב הכמעט מושלם” מיועדת לילדים בראשית קריאה, והיא מלווה לכל אורכה באיוריה הנפלאים של ברברה שולץ. בעלי החיים המופיעים בסדרה הם חכמים, משעשעים ומרגשים, והלב יוצא אליהם ואל מעלליהם. הסדרה מלאה במסרים חיוביים וחיוניים, ולקוראים הצעירים לא נותר אלא לדון בסוגיה: האם חוט”ם הוא באמת כלב (כמעט) מושלם, והאם בכלל צריך להיות מושלמים?

פרק ראשון

1.

עַל שְׂפַת הַנָּהָר, בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הַשִּׁטָּפוֹן הָאַחֲרוֹן סָחַף גֶּזַע עֵץ עָבֶה וְהִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ עַל הַחוֹל הַבָּהִיר, נִפְגְּשׁוּ בְּכָל עֶרֶב שְׁנֵי חֲבֵרִים.

מִדֵּי עֶרֶב הֵם הֶעֱמִידוּ פָּנִים כְּאִלּוּ נִפְגְּשׁוּ שָׁם לְגַמְרֵי בְּמִקְרֶה.

"אָה, שָׁלוֹם," אָמְרָה הַחֲתוּלָה בִּפְלִיאָה בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ. "הִנֵה, גַּם אַתָּה כָּאן."

"בְּדִיּוּק עָבַרְתִּי כָּאן, אֲנִי בְּאֶמְצַע מִרְדָּף אַחֲרֵי חֲזִיר־בָּר שָׁמֵן," נָהַם הַפָּאג הַשָּׁחוֹר, שֶׁכִּנָּה אֶת עַצְמוֹ בַּשֵּׁם 'הַזְּאֵב הַבּוֹדֵד הָאַמִּיץ', אוֹ בְּקִצּוּר 'אַמִּיץ־עַל'. "אוּלַי רָאִית אוֹתוֹ בְּמִקְרֶה? הוּא עֲנָקִי, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתִי הוּא בָּרַח מִמֶּנִּי בְּבֶהָלָה גְּדוֹלָה."

"לֹא, לֹא רָאִיתִי אוֹתוֹ," אָמְרָה הַחֲתוּלָה. "אֲבָל עֲזוֹב אוֹתוֹ. שָׁם מִלְּפָנִים, מִתַּחַת לְעֵץ הָעֲרָבָה הָעַתִּיק, רָאִיתִי הַיּוֹם אַחַר הַצָּהֳרַיִם אֲנָשִׁים מוֹצִיאִים אֶת הָאֹכֶל שֶׁלָּהֶם וְאוֹכְלִים אוֹתוֹ. הֵם בֶּטַח הִשְׁאִירוּ חֵלֶק בַּשֶּׁטַח, כִּי אַתָּה הֲרֵי יוֹדֵעַ כַּמָּה הֵם מְפֻזָּרִים וּבַזְבְּזָנִים."

"אֵיזֶה טִפְּשִׁים," רָטַן הַפָּאג. "מַמָּשׁ מַגִּיעַ לָהֶם שֶׁאֶטְרֹף אֶת הָאֹכֶל שֶׁלָּהֶם." הוּא הִתְהַלֵּךְ בְּשַׁאֲנַנּוּת מֻפְגֶּנֶת אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נֶעֱרַךְ הַפִּיקְנִיק, דָּחַף הַצִּדָּה בְּהַבָּעַת גֹּעַל נְיָרוֹת מְקֻמָּטִים וַעֲטִיפוֹת אֲלוּמִינְיוּם מְלֻכְלָכוֹת, וּבָלַע בִּלְהִיטוּת שְׁאֵרִית שֶׁל פִּיצָה וַחֲצִי לַחְמָנִיָּה. אַחַר כָּךְ הוּא הִשְׁלִיךְ לִגְרוֹנוֹ גַּם כַּמָּה חֲתִיכוֹת צִ'יפְּס. אֲבָל אָז הוּא פִּתְאוֹם נִרְתַּע בְּבֶהָלָה. עֵינָיו כִּמְעַט חָרְגוּ מֵאֲרֻבּוֹתֵיהֶן.

"רַעַל!" הוּא חִרְחֵר. "הֵם הִרְעִילוּ אוֹתִי, הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה!" הַחֹטֶם שֶׁלּוֹ, הַגָּרוֹן שֶׁלּוֹ, הַכֹּל בָּעַר כְּמוֹ אֵשׁ.

הַחֲתוּלָה זִנְּקָה אֶל אַמִּיץ־עַל, שֶׁהִתְנוֹדֵד בִּגְנִיחוֹת לְכִוּוּן הַגָּדָה. הִיא רִחְרְחָה אֶת שְׁאֵרִיּוֹת הָאֹכֶל.

"זֶה הַצִּ'יפְּס," הִיא קָבְעָה. "אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת שֶׁזֶּה בֶּאֱמֶת מְסֻכָּן. זֶה פָּשׁוּט בִּלְתִּי אָכִיל."

אַמִּיץ־עַל נֶעֱמַד עִם אַרְבַּע הָרַגְלַיִם שֶׁלּוֹ בְּתוֹךְ הַמַּיִם, וְשָׁתָה כְּמוֹ שֶׁלֹּא שָׁתָה אַף פַּעַם.

"אַתָּה מַרְגִּישׁ יוֹתֵר טוֹב?" קָרְאָה אֵלָיו הַחֲתוּלָה בִּדְאָגָה מֵהַחוֹף. בְּעַד שׁוּם הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם הִיא לֹא הָיְתָה נִכְנֶסֶת לַמַּיִם כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל אַמִּיץ־עַל. אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה צְרִיכָה לְהַצִּיל אוֹתוֹ מִטְּבִיעָה.

אַמִּיץ־עַל גָּנַח שׁוּב וָשׁוּב וְהִמְשִׁיךְ לִשְׁתּוֹת. רַק כַּעֲבוֹר שָׁעָה אֲרֻכָּה הוּא פָּנָה לְאָחוֹר וְהִתְחִיל לְבוֹסֵס בַּמַּיִם בִּצְעָדִים מְהֻסָּסִים לְכִוּוּן הַגָּדָה, כְּשֶׁבִּטְנוֹ מַשְׁמִיעָה קוֹלוֹת בִּקְבּוּק וּבִעְבּוּעַ כְּמוֹ שֶׁל מַיִם בַּחֲבִית.

 

 "בְּנֵי הָאָדָם הֵם יְצוּרִים מְרֻשָּׁעִים," הוּא רָעַם, וְנִשְׁכַּב לְיַד הַחֲתוּלָה. "זְדוֹנִיִּים וְאַכְזָרִיִּים. הֵם מַשְׁאִירִים בְּכַוָּנָה אֹכֶל שֶׁיִּגְרֹם לָנוּ יִסּוּרִים."

"אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁסְּתָם לֹא אִכְפַּת לָהֶם מָה הֵם אוֹכְלִים," אָמְרָה הַחֲתוּלָה. "וְגַם לֹא אִכְפַּת לָהֶם אֵיזֶה רֵיחַ יֵשׁ לְזֶה. כֵּן, כָּכָה זֶה נִרְאֶה." הִיא עִקְּמָה אֶת הָאַף.

"רָעִים," מִלְמֵל אַמִּיץ־עַל. "הֵם פָּשׁוּט רָעִים."

"אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהֵם רַק שׁוֹנִים מְאוֹד־מְאוֹד מֵאִתָּנוּ," אָמְרָה הַחֲתוּלָה. "שׁוֹנִים עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאֲנַחְנוּ בִּכְלָל לֹא יְכוֹלִים לְתָאֵר אֶת זֶה לְעַצְמֵנוּ."

"אֲנִי בִּכְלָל לֹא רוֹצֶה לְתָאֵר לְעַצְמִי אֶת זֶה," רָטַן אַמִּיץ־עַל. הוּא הִתְפַּלֵּשׁ עִם הַגַּב בַּחוֹל. הַחֲתוּלָה פָּנְתָה אֵלָיו וְלִקְקָה קְצָת אֶת הַבֶּטֶן שֶׁלּוֹ. הַפָּאג הֶעֱמִיד פָּנִים שֶׁאֵינוֹ מַבְחִין בְּכָךְ. בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה דַּקּוֹת הִבִּיטוּ שְׁנֵיהֶם בְּמַיִמָיו הַמְּנַצְנְצִים שֶׁל הַנָּהָר, שֶׁעֵצִים וְשָׁמַיִם הִשְׁתַּקְּפוּ בָּהֶם בִּמְטֻשְׁטָשׁ.

"מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי זְאֵב, אֲנִי לֹא אַצְלִיחַ אַף פַּעַם לְהָבִין אֶת בְּנֵי הָאָדָם," מִלְמֵל הַפָּאג לְבַסּוֹף. "וַאֲנִי גַּם לֹא רוֹצֶה לְהָבִין אוֹתָם."

הַחֲתוּלָה חָשְׁבָה עַל חוֹטֶ״ם, הֶחָבֵר הַמְּשֻׁתָּף שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָיָה כֶּלֶב כִּמְעַט מֻשְׁלָם וְהֵבִין טוֹב מְאוֹד אֶת בְּנֵי־הָאָדָם — בְּיִחוּד כְּשֶׁעָנַד סְבִיב צַוָּארוֹ אֶת הַקּוֹלָר הַסּוֹדִי הַמְּיֻחָד שֶׁלּוֹ. אֶת הַקּוֹלָר הַזֶּה פִּתְּחוּ הַמַּדְּעָנִים שֶׁחוֹטֶ"ם גָּדַל אֶצְלָם. הוּא תִּרְגֵּם אֶת שְׂפַת הַכְּלָבִים לִשְׂפָתָם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם, וּלְהֵפֶךְ.

הַמַּדְּעָנִים שֶׁגִּדְּלוּ אוֹתוֹ הֶעֱנִיקוּ לוֹ גַּם אֶת שְׁמוֹ: חוֹטֶ״ם. אֵלֶּה הָיוּ רָאשֵׁי הַתֵּבוֹת שֶׁל: חַיָּה וֶרְבָּלִית טִיפּוּסִית מֻשְׁלֶמֶת.

"מָה שְׁלוֹם חוֹטֶ״ם?" מִלְמֵל הַפָּאג, כְּאִלּוּ קָרָא אֶת מַחְשְׁבוֹתֶיהָ שֶׁל הַחֲתוּלָה. "כְּבָר מִזְּמַן לֹא רָאִינוּ אוֹתוֹ."

"הַיָּמִים מִתְקַצְּרִים," אָמְרָה הַחֲתוּלָה. "אוּלַי אָסוּר לוֹ עַכְשָׁיו לָצֵאת מֵהַבַּיִת בַּעֲרָבִים."


הַפָּאג נָשַׁף בַּבּוּז. "אֲנִי אַף פַּעַם לֹא אַצְלִיחַ לְהָבִין לָמָּה הוּא נוֹתֵן לִבְנֵי־הָאָדָם הַבְּזוּיִים הָאֵלֶּה לְהַחְלִיט שֶׁאָסוּר לוֹ לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ."

"הוּא אוֹהֵב אוֹתָם," אָמְרָה הַחֲתוּלָה. "וְגַם הֵם אוֹהֲבִים אוֹתוֹ."

"פְּפְפְפְפ," פָּלַט אַמִּיץ־עַל בְּבוּז. "אִם אוֹהֲבִים מִישֶׁהוּ, אָז מַרְשִׁים לוֹ גַּם לָצֵאת לִפְגּוֹשׁ אֶת הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ בָּעֶרֶב."

הַחֲתוּלָה שָׁתְקָה. הִיא חִבְּבָה מְאוֹד אֶת הַפָּאג, וְהַפָּאג חִבֵּב אוֹתָהּ מְאוֹד. לָכֵן הֵם נִפְגְּשׁוּ בְּאֹפֶן קָבוּעַ בְּכָל עֶרֶב, זְמַן קָצָר לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ, כְּאִלּוּ בְּמִקְרֶה, בְּדִיּוּק בַּמָּקוֹם הַזֶּה לְיַד הַנָּהָר.

"אוּלַי כְּדַאי שֶׁנֵּלֵךְ פַּעַם לִרְאוֹת מָה שְׁלוֹמוֹ." הַחֲתוּלָה פִּהֲקָה. הִיא נִשְׁכְּבָה עַל הָאֲדָמָה, וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ נִשְׁעֲנָה עַל בִּטְנוֹ הַחֲמִימָה שֶׁל הַפָּאג.

הַפָּאג לֹא זָז.

"אֶפְשָׁר, מִצִּדִּי," הוּא נָהַם. "מָחָר לְמָשָׁל. כֵּן, מָחָר, לְגַמְרֵי בְּמִקְרֶה, אֲנִי יָכוֹל לְפַנּוֹת זְמַן לְבִקּוּר כָּזֶה."

"נַחְלִיט מָחָר," פָּסְקָה הַחֲתוּלָה. "בָּעֶרֶב, כְּשֶׁמַּחְשִׁיךְ, קָשֶׁה לְקַבֵּל הַחְלָטוֹת נְבוֹנוֹת." הִיא הֶאֱזִינָה לַקּוֹלוֹת הָעֲמוּמִים שֶׁבָּקְעוּ מִבֶּטֶן הַפָּאג, וְהִתְבּוֹנְנָה בִּשְׁמֵי הַלַּיְלָה הַכֵּהִים.

בטינה אוברכט

בטינה אוברכט נולדה ב-1964 בלֵרָךְ שבגרמניה. היא למדה אנגלית וספרדית ועבדה כסופרת, מתרגמת ועורכת ברדיו. היא זכתה בציונים לשבח על הסיפורים הקצרים שכתבה ועל שיריה. מאז 1994 היא מפרסמת ספרי ילדים ונוער וכיום נחשבת לאחת מסופרות הילדים הבולטות בגרמניה.

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
4 דירוגים
4 דירוגים
0 דירוגים
0 דירוגים
0 דירוגים
0 דירוגים
18/10/2024

(זהירות, ספוילר) אהבתי את הספר, הוא היה טוב מאוד. הסוף, שבו חוטם מצא את פיפטה מצא חן בעיניי ביותר. האם מתוכנן ספר המשך בקרוב?

3/11/2023

ספר מאוד טוב

10/11/2020

סוף סוף יש את הספר השני בדיגיטלי!

חוט"ם 2 - אוזן קשבת לכל בעיה בטינה אוברכט

1.

עַל שְׂפַת הַנָּהָר, בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הַשִּׁטָּפוֹן הָאַחֲרוֹן סָחַף גֶּזַע עֵץ עָבֶה וְהִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ עַל הַחוֹל הַבָּהִיר, נִפְגְּשׁוּ בְּכָל עֶרֶב שְׁנֵי חֲבֵרִים.

מִדֵּי עֶרֶב הֵם הֶעֱמִידוּ פָּנִים כְּאִלּוּ נִפְגְּשׁוּ שָׁם לְגַמְרֵי בְּמִקְרֶה.

"אָה, שָׁלוֹם," אָמְרָה הַחֲתוּלָה בִּפְלִיאָה בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ. "הִנֵה, גַּם אַתָּה כָּאן."

"בְּדִיּוּק עָבַרְתִּי כָּאן, אֲנִי בְּאֶמְצַע מִרְדָּף אַחֲרֵי חֲזִיר־בָּר שָׁמֵן," נָהַם הַפָּאג הַשָּׁחוֹר, שֶׁכִּנָּה אֶת עַצְמוֹ בַּשֵּׁם 'הַזְּאֵב הַבּוֹדֵד הָאַמִּיץ', אוֹ בְּקִצּוּר 'אַמִּיץ־עַל'. "אוּלַי רָאִית אוֹתוֹ בְּמִקְרֶה? הוּא עֲנָקִי, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתִי הוּא בָּרַח מִמֶּנִּי בְּבֶהָלָה גְּדוֹלָה."

"לֹא, לֹא רָאִיתִי אוֹתוֹ," אָמְרָה הַחֲתוּלָה. "אֲבָל עֲזוֹב אוֹתוֹ. שָׁם מִלְּפָנִים, מִתַּחַת לְעֵץ הָעֲרָבָה הָעַתִּיק, רָאִיתִי הַיּוֹם אַחַר הַצָּהֳרַיִם אֲנָשִׁים מוֹצִיאִים אֶת הָאֹכֶל שֶׁלָּהֶם וְאוֹכְלִים אוֹתוֹ. הֵם בֶּטַח הִשְׁאִירוּ חֵלֶק בַּשֶּׁטַח, כִּי אַתָּה הֲרֵי יוֹדֵעַ כַּמָּה הֵם מְפֻזָּרִים וּבַזְבְּזָנִים."

"אֵיזֶה טִפְּשִׁים," רָטַן הַפָּאג. "מַמָּשׁ מַגִּיעַ לָהֶם שֶׁאֶטְרֹף אֶת הָאֹכֶל שֶׁלָּהֶם." הוּא הִתְהַלֵּךְ בְּשַׁאֲנַנּוּת מֻפְגֶּנֶת אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נֶעֱרַךְ הַפִּיקְנִיק, דָּחַף הַצִּדָּה בְּהַבָּעַת גֹּעַל נְיָרוֹת מְקֻמָּטִים וַעֲטִיפוֹת אֲלוּמִינְיוּם מְלֻכְלָכוֹת, וּבָלַע בִּלְהִיטוּת שְׁאֵרִית שֶׁל פִּיצָה וַחֲצִי לַחְמָנִיָּה. אַחַר כָּךְ הוּא הִשְׁלִיךְ לִגְרוֹנוֹ גַּם כַּמָּה חֲתִיכוֹת צִ'יפְּס. אֲבָל אָז הוּא פִּתְאוֹם נִרְתַּע בְּבֶהָלָה. עֵינָיו כִּמְעַט חָרְגוּ מֵאֲרֻבּוֹתֵיהֶן.

"רַעַל!" הוּא חִרְחֵר. "הֵם הִרְעִילוּ אוֹתִי, הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה!" הַחֹטֶם שֶׁלּוֹ, הַגָּרוֹן שֶׁלּוֹ, הַכֹּל בָּעַר כְּמוֹ אֵשׁ.

הַחֲתוּלָה זִנְּקָה אֶל אַמִּיץ־עַל, שֶׁהִתְנוֹדֵד בִּגְנִיחוֹת לְכִוּוּן הַגָּדָה. הִיא רִחְרְחָה אֶת שְׁאֵרִיּוֹת הָאֹכֶל.

"זֶה הַצִּ'יפְּס," הִיא קָבְעָה. "אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת שֶׁזֶּה בֶּאֱמֶת מְסֻכָּן. זֶה פָּשׁוּט בִּלְתִּי אָכִיל."

אַמִּיץ־עַל נֶעֱמַד עִם אַרְבַּע הָרַגְלַיִם שֶׁלּוֹ בְּתוֹךְ הַמַּיִם, וְשָׁתָה כְּמוֹ שֶׁלֹּא שָׁתָה אַף פַּעַם.

"אַתָּה מַרְגִּישׁ יוֹתֵר טוֹב?" קָרְאָה אֵלָיו הַחֲתוּלָה בִּדְאָגָה מֵהַחוֹף. בְּעַד שׁוּם הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם הִיא לֹא הָיְתָה נִכְנֶסֶת לַמַּיִם כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל אַמִּיץ־עַל. אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה צְרִיכָה לְהַצִּיל אוֹתוֹ מִטְּבִיעָה.

אַמִּיץ־עַל גָּנַח שׁוּב וָשׁוּב וְהִמְשִׁיךְ לִשְׁתּוֹת. רַק כַּעֲבוֹר שָׁעָה אֲרֻכָּה הוּא פָּנָה לְאָחוֹר וְהִתְחִיל לְבוֹסֵס בַּמַּיִם בִּצְעָדִים מְהֻסָּסִים לְכִוּוּן הַגָּדָה, כְּשֶׁבִּטְנוֹ מַשְׁמִיעָה קוֹלוֹת בִּקְבּוּק וּבִעְבּוּעַ כְּמוֹ שֶׁל מַיִם בַּחֲבִית.

 

 "בְּנֵי הָאָדָם הֵם יְצוּרִים מְרֻשָּׁעִים," הוּא רָעַם, וְנִשְׁכַּב לְיַד הַחֲתוּלָה. "זְדוֹנִיִּים וְאַכְזָרִיִּים. הֵם מַשְׁאִירִים בְּכַוָּנָה אֹכֶל שֶׁיִּגְרֹם לָנוּ יִסּוּרִים."

"אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁסְּתָם לֹא אִכְפַּת לָהֶם מָה הֵם אוֹכְלִים," אָמְרָה הַחֲתוּלָה. "וְגַם לֹא אִכְפַּת לָהֶם אֵיזֶה רֵיחַ יֵשׁ לְזֶה. כֵּן, כָּכָה זֶה נִרְאֶה." הִיא עִקְּמָה אֶת הָאַף.

"רָעִים," מִלְמֵל אַמִּיץ־עַל. "הֵם פָּשׁוּט רָעִים."

"אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהֵם רַק שׁוֹנִים מְאוֹד־מְאוֹד מֵאִתָּנוּ," אָמְרָה הַחֲתוּלָה. "שׁוֹנִים עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאֲנַחְנוּ בִּכְלָל לֹא יְכוֹלִים לְתָאֵר אֶת זֶה לְעַצְמֵנוּ."

"אֲנִי בִּכְלָל לֹא רוֹצֶה לְתָאֵר לְעַצְמִי אֶת זֶה," רָטַן אַמִּיץ־עַל. הוּא הִתְפַּלֵּשׁ עִם הַגַּב בַּחוֹל. הַחֲתוּלָה פָּנְתָה אֵלָיו וְלִקְקָה קְצָת אֶת הַבֶּטֶן שֶׁלּוֹ. הַפָּאג הֶעֱמִיד פָּנִים שֶׁאֵינוֹ מַבְחִין בְּכָךְ. בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה דַּקּוֹת הִבִּיטוּ שְׁנֵיהֶם בְּמַיִמָיו הַמְּנַצְנְצִים שֶׁל הַנָּהָר, שֶׁעֵצִים וְשָׁמַיִם הִשְׁתַּקְּפוּ בָּהֶם בִּמְטֻשְׁטָשׁ.

"מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי זְאֵב, אֲנִי לֹא אַצְלִיחַ אַף פַּעַם לְהָבִין אֶת בְּנֵי הָאָדָם," מִלְמֵל הַפָּאג לְבַסּוֹף. "וַאֲנִי גַּם לֹא רוֹצֶה לְהָבִין אוֹתָם."

הַחֲתוּלָה חָשְׁבָה עַל חוֹטֶ״ם, הֶחָבֵר הַמְּשֻׁתָּף שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָיָה כֶּלֶב כִּמְעַט מֻשְׁלָם וְהֵבִין טוֹב מְאוֹד אֶת בְּנֵי־הָאָדָם — בְּיִחוּד כְּשֶׁעָנַד סְבִיב צַוָּארוֹ אֶת הַקּוֹלָר הַסּוֹדִי הַמְּיֻחָד שֶׁלּוֹ. אֶת הַקּוֹלָר הַזֶּה פִּתְּחוּ הַמַּדְּעָנִים שֶׁחוֹטֶ"ם גָּדַל אֶצְלָם. הוּא תִּרְגֵּם אֶת שְׂפַת הַכְּלָבִים לִשְׂפָתָם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם, וּלְהֵפֶךְ.

הַמַּדְּעָנִים שֶׁגִּדְּלוּ אוֹתוֹ הֶעֱנִיקוּ לוֹ גַּם אֶת שְׁמוֹ: חוֹטֶ״ם. אֵלֶּה הָיוּ רָאשֵׁי הַתֵּבוֹת שֶׁל: חַיָּה וֶרְבָּלִית טִיפּוּסִית מֻשְׁלֶמֶת.

"מָה שְׁלוֹם חוֹטֶ״ם?" מִלְמֵל הַפָּאג, כְּאִלּוּ קָרָא אֶת מַחְשְׁבוֹתֶיהָ שֶׁל הַחֲתוּלָה. "כְּבָר מִזְּמַן לֹא רָאִינוּ אוֹתוֹ."

"הַיָּמִים מִתְקַצְּרִים," אָמְרָה הַחֲתוּלָה. "אוּלַי אָסוּר לוֹ עַכְשָׁיו לָצֵאת מֵהַבַּיִת בַּעֲרָבִים."


הַפָּאג נָשַׁף בַּבּוּז. "אֲנִי אַף פַּעַם לֹא אַצְלִיחַ לְהָבִין לָמָּה הוּא נוֹתֵן לִבְנֵי־הָאָדָם הַבְּזוּיִים הָאֵלֶּה לְהַחְלִיט שֶׁאָסוּר לוֹ לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ."

"הוּא אוֹהֵב אוֹתָם," אָמְרָה הַחֲתוּלָה. "וְגַם הֵם אוֹהֲבִים אוֹתוֹ."

"פְּפְפְפְפ," פָּלַט אַמִּיץ־עַל בְּבוּז. "אִם אוֹהֲבִים מִישֶׁהוּ, אָז מַרְשִׁים לוֹ גַּם לָצֵאת לִפְגּוֹשׁ אֶת הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ בָּעֶרֶב."

הַחֲתוּלָה שָׁתְקָה. הִיא חִבְּבָה מְאוֹד אֶת הַפָּאג, וְהַפָּאג חִבֵּב אוֹתָהּ מְאוֹד. לָכֵן הֵם נִפְגְּשׁוּ בְּאֹפֶן קָבוּעַ בְּכָל עֶרֶב, זְמַן קָצָר לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ, כְּאִלּוּ בְּמִקְרֶה, בְּדִיּוּק בַּמָּקוֹם הַזֶּה לְיַד הַנָּהָר.

"אוּלַי כְּדַאי שֶׁנֵּלֵךְ פַּעַם לִרְאוֹת מָה שְׁלוֹמוֹ." הַחֲתוּלָה פִּהֲקָה. הִיא נִשְׁכְּבָה עַל הָאֲדָמָה, וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ נִשְׁעֲנָה עַל בִּטְנוֹ הַחֲמִימָה שֶׁל הַפָּאג.

הַפָּאג לֹא זָז.

"אֶפְשָׁר, מִצִּדִּי," הוּא נָהַם. "מָחָר לְמָשָׁל. כֵּן, מָחָר, לְגַמְרֵי בְּמִקְרֶה, אֲנִי יָכוֹל לְפַנּוֹת זְמַן לְבִקּוּר כָּזֶה."

"נַחְלִיט מָחָר," פָּסְקָה הַחֲתוּלָה. "בָּעֶרֶב, כְּשֶׁמַּחְשִׁיךְ, קָשֶׁה לְקַבֵּל הַחְלָטוֹת נְבוֹנוֹת." הִיא הֶאֱזִינָה לַקּוֹלוֹת הָעֲמוּמִים שֶׁבָּקְעוּ מִבֶּטֶן הַפָּאג, וְהִתְבּוֹנְנָה בִּשְׁמֵי הַלַּיְלָה הַכֵּהִים.