חוט"ם 1 - כלב (כמעט) מושלם

1.

מִישֶׁהוּ הִשְׁאִיר אֶת דֶּלֶת הַמַּעְבָּדָה פְּתוּחָה.

הַכֶּלֶב הַקָּטָן, שֶׁקֵּרֵב בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע אֶת הָאַף שֶׁלּוֹ אֶל קַעֲרִית הַמַּיִם, פָּזַל מִתַּחַת לָאָזְנַיִם הַשְּׁמוּטוֹת שֶׁלּוֹ לְכִוּוּן הַדֶּלֶת הַפְּתוּחָה.

הוּא לֹא יָדַע מָה נִמְצָא מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת הַזֹּאת.

אֲבָל הוּא כֵּן יָדַע:

דֶּרֶךְ דֶּלֶת פְּתוּחָה יָכוֹל מִישֶׁהוּ לְהִכָּנֵס.

דֶּרֶךְ דֶּלֶת פְּתוּחָה יָכוֹל מִישֶׁהוּ גַּם לָצֵאת.

הַמִּישֶׁהוּ שֶׁיּוֹצֵא דֶּרֶךְ פֶּתַח הַדֶּלֶת יָכוֹל לִהְיוֹת, לְמָשָׁל, גַּם כֶּלֶב. כֶּלֶב קָטָן, שֶׁאַף אֶחָד לֹא מַשְׁגִּיחַ עָלָיו בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע.

כֶּלֶב צָעִיר.

כֶּלֶב סַקְרָן.

כֶּלֶב שֶׁנִּרְאֶה דֵּי מְמֻצָּע, וּבְכָל זֹאת הוּא מְיֻחָד.

כֶּלֶב שֶׁמַּרְגִּישׁ בּוֹדֵד מְאוֹד־מְאוֹד.

כֵּן, כֶּלֶב בְּדִיּוּק כְּמוֹ חוֹטֶ"ם.

חוֹטֶ"ם הִרְגִּישׁ בּוֹדֵד כְּבָר הַרְבֵּה מְאוֹד זְמַן.

בֶּחֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים אַחֲרֵי שֶׁנּוֹלַד הוּא עוֹד חַי עִם שְׁתֵּי הָאֲחָיוֹת שֶׁלּוֹ, עִם אָחִיו וְעִם אִמָּא שֶׁלּוֹ בְּאוֹתוֹ הַחֶדֶר. זֹאת הָיְתָה תְּקוּפָה מִשְׁפַּחְתִּית וַחֲמִימָה, עִם רֵיחַ נָעִים. תָּמִיד הָיָה לוֹ עִם מִי לְשַׂחֵק אוֹ לְהִתְכַּרְבֵּל. הָאֲנָשִׁים בַּחֲלוּקִים בְּצֶבַע תְּכֵלֶת טָרְחוּ כָּל הַזְּמַן סְבִיב גּוּרֵי הַכְּלָבִים: הֵם מָדְדוּ אוֹתָם, שָׁקְלוּ אוֹתָם, צָפוּ בָּהֶם, בָּדְקוּ אוֹתָם וְצִלְּמוּ אוֹתָם. לִפְעָמִים מִישֶׁהוּ מֵהֶם גַּם לִטֵּף אֶת הַכְּלָבִים, אֲבָל רַק כְּשֶׁאַף אֶחָד לֹא רָאָה.

כָּל אַרְבַּעַת הַגּוּרִים דָּמוּ זֶה לָזֶה כְּמוֹ אַרְבַּע טִפּוֹת מַיִם.

אֲבָל גַּם טִפּוֹת מַיִם יְכוֹלוֹת לִהְיוֹת שׁוֹנוֹת קְצָת זוֹ מִזּוֹ.

לִשְׁתֵּי הָאֲחָיוֹת הָיוּ כַּמָּה שְׂעָרוֹת חוּמוֹת בִּקְצֵה הַזָּנָב, כְּמוֹ לְאִמָּא שֶׁלָּהֶן.

לְאָחִיו שֶׁל חוֹטֶ"ם הָיוּ כַּמָּה שְׂעָרוֹת חוּמוֹת עַל הַבֶּטֶן.

לְחוֹטֶ"ם עַצְמוֹ הָיוּ כַּמָּה שְׂעָרוֹת חוּמוֹת עַל הַמֵּצַח.

 אַחֲרֵי שְׁמוֹנָה שָׁבוּעוֹת קָרָה דָּבָר נוֹרָא. פִּתְאוֹם הֶעֱבִירוּ אֶת חוֹטֶ"ם לְחֶדֶר אַחֵר, וְשָׁם הוּא הָיָה לְגַמְרֵי לְבַדּוֹ. הוּא בָּכָה הַרְבֵּה מְאוֹד זְמַן, וְהָאֲנָשִׁים שֶׁטָּרְחוּ סְבִיבוֹ לֹא מַמָּשׁ נִחֲמוּ אוֹתוֹ.

הָאֲנָשִׁים נִרְאוּ אָמְנָם דֵּי פִּקְּחִים, אֲבָל נִרְאֶה שֶׁלֹּא הָיוּ מְסֻגָּלִים לִלְמוֹד אֶת שְׂפַת הַכְּלָבִים. לָכֵן הֵם כָּרְכוּ סְבִיב צַוָּארוֹ שֶׁל חוֹטֶ"ם הֶתְקֵן, שֶׁתִּרְגֵּם אֶת מִלּוֹת הַכֶּלֶב הָרַכּוֹת שֶׁלּוֹ לְמִלִּים רוֹעֲשׁוֹת וְנֻקְשׁוֹת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם, וּלְהֵפֶךְ.

אַף עַל פִּי שֶׁהַמִּלִּים שֶׁלָּהֶם תֻּרְגְּמוּ, הָיָה לוֹ קָשֶׁה בְּמִקְרִים רַבִּים לְהָבִין מָה אָמְרוּ בְּנֵי־הָאָדָם. וְנִרְאָה שֶׁגַּם הֵם לֹא מַמָּשׁ הֵבִינוּ אֶת מָה שֶׁהוּא אָמַר, כִּי אִם הָיוּ מְבִינִים, הֵם הָיוּ בְּוַדַּאי מַחְזִירִים אוֹתוֹ לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ - הֲרֵי זֶה כָּל מָה שֶׁחוֹטֶ"ם רָצָה.

"אַתָּה צָרִיךְ לִשְׂמוֹחַ," הֵם אָמְרוּ לוֹ בִּמְקוֹם זֶה. "הֲרֵי אַתָּה הַכֶּלֶב הַמֻּשְׁלָם הָרִאשׁוֹן בָּעוֹלָם. אַתָּה חוֹטֶ"ם, כְּלוֹמַר: חַיָּה וֶרְבָּלִית טִיפּוּסִית מֻשְׁלֶמֶת. אַתָּה הַכֶּלֶב הָרִאשׁוֹן שֶׁמְּסֻגָּל לְשׂוֹחֵחַ עִם בְּנֵי־הָאָדָם. אֲנַחְנוּ מְאַפְשְׁרִים לְךָ לְנַסּוֹת אֶת קוֹלַר־הַשָּׂפָה שֶׁהִמְצֵאנוּ מַמָּשׁ עַכְשָׁיו."

אֲבָל זֶה לֹא נִחֵם אֶת חוֹטֶ"ם.

"אֲנִי בּוֹדֵד, אַתֶּם לֹא רוֹאִים אֶת זֶה?" הוּא יִבֵּב שׁוּב וָשׁוּב. "לְכֶלֶב יֵשׁ חַיִּים מֻשְׁלָמִים רַק אִם הוּא שַׁיָּךְ לַלַּהֲקָה שֶׁלּוֹ. לַהֲקָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת מֻרְכֶּבֶת מִכְּלָבִים אוֹ מִבְּנֵי־אָדָם אוֹ, הֲכִי טוֹב, מִשְּׁנֵיהֶם. בְּבַקָּשָׁה, תְּנוּ לִי לַחְזוֹר לַלַּהֲקָה שֶׁלִּי."

"לֹא, זֶה לֹא כָּל כָּךְ חָשׁוּב," הִכְרִיזוּ בְּנֵי־הָאָדָם. "יֵשׁ לְךָ אַף יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, אַתָּה נוֹבֵחַ מַסְפִּיק אֲבָל לֹא לְעִתִּים קְרוֹבוֹת מִדַּי, אַתָּה מְצַיֵּת בְּדֶרֶךְ כְּלָל, אַתָּה יָכוֹל לְבַצֵּעַ אֶת כָּל הַמְּשִׂימוֹת שֶׁמַּצִּיבִים בִּפְנֵי כְּלָבִים, אַתָּה כֶּלֶב צַיִד, כֶּלֶב נְחִיָּה לְעִוְרִים, כֶּלֶב הֲגַנָּה וְכֶלֶב גִּשּׁוּשׁ, חִלּוּץ וְהַצָּלָה - כֻּלָּם בְּכֶלֶב אֶחָד. בְּקִצּוּר, אַתָּה הַכֶּלֶב הָרִאשׁוֹן בָּעוֹלָם שֶׁכָּל בְּנֵי־הָאָדָם הָיוּ רוֹצִים."

"כָּכָה גִּדַּלְנוּ אוֹתְךָ," הִסְבִּיר הַשֵּׁנִי. "וְאַתָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת מְרֻצֶּה."

"זֶה הֶגְיוֹנִי," אָמַר הַשְּׁלִישִׁי.

אֲבָל חוֹטֶ"ם לֹא יָדַע מָה פֵּרוּשׁ הַמִּלָּה הֶגְיוֹנִי, כִּי בִּשְׂפַת הַכְּלָבִים לֹא הָיְתָה קַיֶּמֶת מִלָּה כָּזֹאת.

וּבְכָל מִקְרֶה, הוּא לֹא הָיָה מְרֻצֶּה, וְהָאֲנָשִׁים הַלְּבוּשִׁים בִּתְכֵלֶת נִרְאוּ לוֹ מִיּוֹם לְיוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר מַפְחִידִים.

הֵם דִּבְּרוּ אִתּוֹ, אֲבָל כְּשֶׁדִּבְּרוּ בֵּינֵיהֶם הוּא הֵבִין רַק מְעַט מְאוֹד מִמָּה שֶׁאָמְרוּ. הֵם הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּמִלִּים קָרוֹת וּמְשֻׁנּוֹת, וְהִבִּיטוּ בּוֹ בַּאֲדִישׁוּת, מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁהִבִּיטוּ בִּכְלֵי הַמְּדִידָה וּבְמָסַכֵּי הַמַּחְשֵׁבִים שֶׁלָּהֶם. לִפְעָמִים הָיְתָה לְחוֹטֶ"ם הַרְגָּשָׁה שֶׁהָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בִּכְלָל לֹא אוֹהֲבִים כְּלָבִים.

חוֹטֶ"ם הֵרִים לְאַט־לְאַט אֶת הָאַף מִקַּעֲרִית הַמַּיִם, וְרִחְרֵחַ. נִרְאֶה שֶׁשּׁוּם סַכָּנָה אֵינָהּ אוֹרֶבֶת מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת הַפְּתוּחָה.

מָה דַּעְתְּךָ, חוֹטֶ"ם? הוּא שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ.

מֵאַחַר שֶׁלְּעִתִּים קְרוֹבוֹת כָּל כָּךְ לֹא נִמְצָא שָׁם אַף אֶחָד שֶׁהוּא הָיָה יָכוֹל לְדַבֵּר אִתּוֹ, חוֹטֶ"ם נָטָה לְדַבֵּר עִם עַצְמוֹ.

אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ, הוּא עָנָה לְעַצְמוֹ.

הוּא הִסֵּס וְהִבִּיט בִּזְהִירוּת לְכָל הַצְּדָדִים, אֲבָל אַף אֶחָד לֹא הִבְחִין בּוֹ.

הוּא אָזַר עֹז, רָץ בִּמְהִירוּת אֶל מֵעֵבֶר לְפֶתַח הַדֶּלֶת וְהִגִּיעַ אֶל הַחֶדֶר הַסָּמוּךְ, שֶׁאוֹר בָּהִיר וְקַר הֵאִיר אוֹתוֹ. הָיָה שָׁם רֵיחַ שֶׁל מַתֶּכֶת, שֶׁל מַכְשִׁירִים חַשְׁמַלִּיִּים וְשֶׁל גָּבִיעַ רֵיק שֶׁל יוֹגוּרְט בְּטַעַם וָנִיל.

לִבּוֹ שֶׁל חוֹטֶ"ם הָלַם בִּפְרָאוּת כְּשֶׁנִּמְלַט מִבַּעַד לְדֶלֶת פְּתוּחָה נוֹסֶפֶת. הוּא רָץ אֶל מֵעֵבֶר לַפִּנָּה בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁהָרַגְלַיִם הָאֲחוֹרִיּוֹת שֶׁלּוֹ הֶחְלִיקוּ עַל הָרִצְפָּה וְהוּא כִּמְעַט נָפַל עַל חוֹטְמוֹ. וְאָז הוּא מָצָא אֶת עַצְמוֹ בְּחֶדֶר נוֹסָף, שֶׁאוֹר בָּהִיר הֵצִיף אוֹתוֹ. אִישׁ לָבוּשׁ בְּכָחוֹל פָּנָה לְעֶבְרוֹ וְהִבִּיט בּוֹ בְּתַדְהֵמָה.

הַכֶּלֶב הִכִּיר אֶת הָאִישׁ. הוּא הָיָה בָּחוּר צָעִיר, וּשְׁמוֹ הָיָה מִיכָאֵל. בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם הוּא עָסַק בְּמֶחְקָר יַחַד עִם הָאֲנָשִׁים בַּחֲלוּקִים הַתְּכֻלִּים, וּבָעֶרֶב הוּא נָהַג לְבַקֵּר אֶת חוֹטֶ"ם.

הַכֶּלֶב הִסֵּס לְרֶגַע. הוּא אָהַב מְאוֹד אֶת הָאִישׁ הַצָּעִיר הַזֶּה. מִיכָאֵל דִּבֵּר תָּמִיד בַּחֲבִיבוּת, וְלִטֵּף אֶת חוֹטֶ"ם בַּעֲדִינוּת מֵאֲחוֹרֵי הָאָזְנַיִם.

 עַכְשָׁיו הִבִּיט מִיכָאֵל בְּחוֹטֶ"ם בְּתַדְהֵמָה. הַכֶּלֶב הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ, מְבֻיָּשׁ: הַבְּרִיחָה שֶׁלּוֹ נֶחְשְׂפָה. הוּא דָּחַק אֶת זְנָבוֹ בֵּין רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת, וְהִתְקַדֵּם לְאִטּוֹ לְעֵבֶר מִיכָאֵל.

אֲבָל הָאִישׁ הַצָּעִיר רַק אָמַר בְּשֶׁקֶט: "קָדִימָה, רוּץ."

מֵאַחַר שֶׁחוֹטֶ"ם נָשָׂא אֶת קוֹלַר־הַשָּׂפָה שֶׁלּוֹ, הוּא הִצְלִיחַ לְהָבִין מָה שֶׁמִיכָאֵל אָמַר. הוּא הֵרִים אֶת הָרֹאשׁ, כִּשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ, חִכֵּךְ אֶת אַפּוֹ בְּבִרְכּוֹ שֶׁל מִיכָאֵל בְּהַכָּרַת תּוֹדָה, וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן הִמְשִׁיךְ לָרוּץ. הוּא דָּהַר לְאֹרֶךְ מִסְדְּרוֹן אָרֹךְ, חָשׁוּךְ וְצַר, שֶׁהוֹבִיל לְמַעְלָה.

הַחֹשֶׁךְ וְהֶחָלָל הַצַּר הִפְחִידוּ אוֹתוֹ, וְהוּא שָׁב וְהֵאֵט אֶת מְהִירוּת הַהִתְקַדְּמוּת שֶׁלּוֹ, נֶעֱצַר בִּמְקוֹמוֹ וְהִבִּיט סְבִיבוֹ. אִמָּא, הוּא חָשַׁב. אַתְּ פֹּה, אֵיפְשֶׁהוּ? אֲנִי יָכוֹל לִמְצוֹא אוֹתָךְ כָּאן?

אֲבָל הוּא לֹא הִצְלִיחַ לְזַהוֹת בְּשׁוּם מָקוֹם אֶת הָרֵיחַ שֶׁל אִמּוֹ, וְגַם לֹא אֶת הָרֵיחַ שֶׁל אַחְיוֹתָיו וְשֶׁל אָחִיו.

לְעֻמַּת זֹאת חָדְרוּ עַכְשָׁיו לְאַפּוֹ רֵיחוֹת חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי. רֵיחוֹת לֹא מֻכָּרִים, מְרַגְּשִׁים. הָיָה שָׁם רֵיחַ שֶׁל... שֶׁל... חוֹטֶ"ם לֹא יָדַע. הוּא רָץ וְרָץ. מֵאֲחוֹרָיו קָרָא קוֹל שֶׁל אִשָּׁה מִלִּים רוֹעֲשׁוֹת וְנִסְעָרוֹת, וּצְעָדִים כְּבֵדִים שֶׁל אֲנָשִׁים הִדְהֲדוּ לְאֹרֶךְ הַמִּסְדְּרוֹן. מִישֶׁהוּ שָׁרַק בְּמַשְׁרוֹקִית. זֹאת הָיְתָה הַמַּשְׁרוֹקִית שֶׁל "בּוֹא־לְכָאן־מִיָּד", וְחוֹטֶ"ם עָצַר בְּלִי לַחְשׁוֹב, בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.

בְּאוֹתוֹ רֶגַע הוּא הִרְגִּישׁ מַשַּׁב רוּחַ שֶׁחָדַר לְתוֹךְ הַמִּסְדְּרוֹן, וּמַשֶּׁהוּ מַסְעִיר נָשַׁב סְבִיב הָאַף הָרָגִישׁ שֶׁלּוֹ: אֲוִיר צַח.

מַשַּׁב רוּחַ שֶׁנָּשָׂא עִמּוֹ אֶלֶף רֵיחוֹת מְרַגְּשִׁים, רֵיחוֹת לֹא מֻכָּרִים. רֵיחוֹת שֶׁרַק כֶּלֶב עִם חוּשׁ רֵיחַ מֻשְׁלָם כְּמוֹ זֶה שֶׁל חוֹטֶ"ם הָיָה מְסֻגָּל לִקְלוֹט. רֵיחוֹת מְפַתִּים, צוֹפְנֵי הַבְטָחוֹת. עַכְשָׁיו הוּא כְּבָר לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲצוֹר. הוּא נִדְחַק מִבַּעַד לְאֶשְׁנָב, שֶׁדַּרְכּוֹ הִתְאַפְשֵׁר לְכֶלֶב בְּגֹדֶל מְמֻצָּע כָּמוֹהוּ לַעֲבוֹר.

הוּא רָץ דֶּרֶךְ פִּיר נָמוּךְ, מַעְלָה־מַעְלָה, לְעֵבֶר הָאֲוִיר שֶׁנָּשָׂא עִמּוֹ רֵיחוֹת סַסְגּוֹנִיִּים בִּשְׁלַל גְּוָנִים. וְאָז הִתְפּוֹגְגָה הַחֲשֵׁכָה וְהָאוֹר הָיָה מְסַנְוֵר כָּל כָּךְ שֶׁנִּדְמֶה כְּאִלּוּ הוּא נִכְנַס לְתוֹךְ מְנוֹרָה. עוֹד שְׁלוֹשָׁה־אַרְבָּעָה זִנּוּקִים, וְהַכֶּלֶב עָמַד בָּרְחוֹב בְּלֵב פּוֹעֵם בִּפְרָאוּת. הוּא כְּבָר לֹא פָּחַד, כִּי עַכְשָׁיו פָּעֲלוּ כָּל הַחוּשִׁים שֶׁלּוֹ עַד קְצֵה גְּבוּל הַיְּכֹלֶת שֶׁלָּהֶם: הָאַף שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיָה רָגִישׁ פִּי עֶשְׂרִים מִכָּל אַף אַחֵר שֶׁל כֶּלֶב. הָאָזְנַיִם שֶׁלּוֹ, שֶׁיָּכְלוּ לִקְלוֹט אֶת צְעָדָיו שֶׁל מִיכָאֵל עֶשֶׂר דַּקּוֹת לִפְנֵי שֶׁהַבָּחוּר הַצָּעִיר הַזֶּה הִגִּיעַ. הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ, שֶׁרָאוּ אֶת כָּל הַצְּבָעִים, בְּהֶבְדֵּל מֵעֵינֵיהֶם שֶׁל הַכְּלָבִים הָאֲחֵרִים. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו הוּא שָׁמַע, הֵרִיחַ וְרָאָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהָיָה מְסֻגָּל לְעַבֵּד וּלְהָבִין. לְמַעֲשֶׂה, הוּא הִצְלִיחַ לְהָבִין מְעַט מְאוֹד מִכָּל מָה שֶׁהִקִּיף אוֹתוֹ.

לְמָשָׁל, לֹא הָיָה לוֹ מֻשָּׂג מַהוּ רְחוֹב. הוּא הִתְחִיל לְהָבִין מַהוּ רְחוֹב רַק כְּשֶׁמִּפְלֶצֶת עֲנָקִית, רוֹעֶשֶׁת וּמַסְרִיחָה חָלְפָה בִּמְהִירוּת הַבָּזָק בְּמֶרְחָק שֶׁל כַּמָּה סֶנְטִימֶטְרִים מֵהָאַף שֶׁלּוֹ.

אִם כָּךְ, רְחוֹב הוּא מַשֶּׁהוּ שֶׁדּוֹהֲרִים בּוֹ. וְזֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁגַּם הוּא רָצָה לַעֲשׂוֹת: פָּשׁוּט לִדְהוֹר הָלְאָה. הוּא רָץ וְרָץ, וְרַק רָצָה לְהַמְשִׁיךְ לָרוּץ עוֹד וָעוֹד, וְלֹא לַעֲצוֹר עוֹד הַרְבֵּה מְאוֹד זְמַן.