מֵאָז שֶׁרָפִי הִשְׁתַּחְרֵר מִבֵּית הַחוֹלִים וְהִתְאוֹשֵׁשׁ מֵהַפְּצִיעָה בַּיָּד, הוּא אִמֵּץ לְעַצְמוֹ הֶרְגֵּל חָדָשׁ: אַחֲרֵי שֶׁהָיָה עוֹבֵר בַּשָּׁעָה הַחֲמִישִׁית מוּל חַלּוֹן הַכִּתָּה שֶׁל לִיבִּי וְעוֹשֶׂה פַּרְצוּף מַצְחִיק אוֹ מְנוֹפֵף לְשָׁלוֹם עִם אֵיזֶה פֶּרַח אוֹ עָנָף (לִפְעָמִים גַּם עִם הַמַּקֵּל שֶׁלּוֹ), הוּא הָיָה מִתְיַשֵּׁב עַל הַסַּפְסָל שֶׁבְּמַעֲלֵה הַשְּׁבִיל, קָרוֹב לְשַׁעַר הַיְצִיאָה מִבֵּית הַסֵּפֶר, וּמְחַכֶּה יַחַד עִם לוּקָה, הַכַּלְבָּה שֶׁלּוֹ, לַצִּלְצוּל. לְיֶתֶר דִּיּוּק - מְחַכֶּה לְלִיבִּי וּלְגַאיָה שֶׁיֵּצְאוּ מִשַּׁעַר בֵּית הַסֵּפֶר בְּרִיצָה, כְּדֵי לִשְׁמֹעַ מֵהֶן סִפּוּרִים עַל מַעַלְלֵי הַמּוֹרָה לְחֶשְׁבּוֹן אוֹ עַל נִצְחוֹנוֹת וְהֶפְסֵדִים מְפֹאָרִים בְּשִׁעוּר סְפּוֹרְט.

 

לִיבִּי אָהֲבָה לְסַפֵּר לוֹ עַל חֲוָיוֹת יוֹמָהּ, כִּי נִדְמֶה הָיָה שֶׁזֶּה מַמָּשׁ מְעַנְיֵן אוֹתוֹ לְהַקְשִׁיב לָהּ. לִפְעָמִים גַּם רָשְׁמָה עַל הַדַּף הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַמַּחְבֶּרֶת דְּבָרִים מַצְחִיקִים שֶׁקָּרוּ בְּמַהֲלַךְ הַיּוֹם כְּדֵי לֹא לִשְׁכֹּחַ לְסַפֵּר לוֹ, וַאֲפִלּוּ תִּכְנְנָה לְעַצְמָהּ בָּרֹאשׁ מַה לְּסַפֵּר קֹדֶם וּמָה אַחַר כָּךְ.

בִּתְמוּרָה, רָפִי הָיָה מְסַפֵּר לָהּ וּלְגַאיָה עַל הַחֲוָיוֹת שֶׁלּוֹ מִימֵי בֵּית הַסֵּפֶר בְּחֵיפָה, שָׁם גָּדַל, לַמְרוֹת שֶׁזֶּה הָיָה לִפְנֵי הֲמוֹן זְמַן. הָיוּ לוֹ חֲוָיוֹת אֲחֵרוֹת לְגַמְרֵי מִשֶּׁלָּהֶן; לְמָשָׁל, הוּא סִפֵּר לָהֶן שֶׁפַּעַם אַחַת, אַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים, הוּא הָלַךְ עִם שְׁנֵי חֲבֵרִים לְשָׂדֶה פָּתוּחַ שֶׁבּוֹ גִּדְּלוּ אֲבַטִּיחִים מַמָּשׁ מֵאֲחוֹרֵי חֲצַר בֵּית הַסֵּפֶר (בַּתְּקוּפָה הַזּוֹ הָיוּ הֲמוֹן שָׂדוֹת וּפָחוֹת רְחוֹבוֹת וּבָתִּים וַחֲנֻיּוֹת, כָּכָה הוּא אָמַר). לַמְרוֹת שֶׁאָסוּר הָיָה, הֵם לָקְחוּ מִשָּׁם אֲבַטִּיחַ אֶחָד שֶׁלְּפִי הַדְּפִיקוֹת עַל הַקְּלִפָּה שֶׁלּוֹ נִשְׁמַע הֲכִי טָעִים מִכֻּלָּם, וְסָחֲבוּ אוֹתוֹ אִתָּם לַמָּקוֹם הַסּוֹדִי שֶׁלָּהֶם מִתַּחַת לְעֵץ הַתּוּת.

"הֵי, גַּם לָנוּ יֵשׁ עֵץ תּוּת בְּבֵית הַסֵּפֶר!" לִיבִּי הִתְפָּרְצָה לַסִּפּוּר, וְיָכְלָה לְדַמְיֵן אֶת רָפִי וּשְׁנֵי הַחֲבֵרִים יוֹשְׁבִים שָׁם תַּחְתָּיו. רָפִי הִנְהֵן וְהִמְשִׁיךְ לְסַפֵּר שֶׁכַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ, וְהִתְיַשְּׁבוּ, הֵם הִסְתַּכְּלוּ זֶה עַל זֶה, וְאָז הִסְתַּכְּלוּ עַל הָאֲבַטִּיחַ הַגָּדוֹל שֶׁמֻּנָּח בֵּין רַגְלֵיהֶם, וְלֹא יָדְעוּ אֵיךְ לִפְתֹּחַ אוֹתוֹ.

לִיבִּי וְגַאיָה צָחֲקוּ וְחָשְׁבוּ שֶׁכָּאן נִגְמַר הַסִּפּוּר, כִּי אֵיךְ בֶּאֱמֶת אֶפְשָׁר לִפְתֹּחַ אֲבַטִּיחַ בְּלִי סַכִּין גָּדוֹל? אֲבָל הַסּוֹף הָיָה מַצְחִיק יוֹתֵר: אַחַד הַחֲבֵרִים, שֶׁקָּרְאוּ לוֹ מוֹנִי, קָם, הֵנִיף אֶת הָאֲבַטִּיחַ גָּבוֹהַּ בָּאֲוִיר וְזָרַק אוֹתוֹ בְּחָזְקָה עַל הָרִצְפָּה. הָאֲבַטִּיחַ הִתְפַּצֵּחַ בְּקוֹל, וְרָפִי סִפֵּר בְּחִיּוּךְ שֶׁל אֹשֶר שֶׁהֵם אָכְלוּ עִם הַיָּדַיִם אֶת לֵב הָאֲבַטִּיחַ הַמְתֻבָּל בְּחוֹל, וְשֶׁמִּי שֶׁלֹּא אָכַל בַּיָּדַיִם אֲבַטִּיחַ שֶׁרַק נִקְטַף מֵהַשָּׂדֶה - לֹא יוֹדֵעַ שׁוּם דָּבָר עַל אֲבַטִּיחִים.

 

הַסִּפּוּרִים שֶׁל רָפִי הָיוּ תָּמִיד מַצְחִיקִים וְגַם מֻפְרָכִים. לִיבִּי וְגַאיָה יָשְׁבוּ לְצִדּוֹ, בְּכָל יוֹם אַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים, וְהִקְשִׁיבוּ בְּצָמָא לְכָל מִלָּה, תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהֵן מְלַטְּפוֹת אֶת לוּקָה כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּרְגִּישׁ מְקֻפַּחַת. הֵן לֹא הָיוּ בְּטוּחוֹת אִם הוּא מַמְצִיא אֶת הַחֲוָיוֹת שֶׁעֲלֵיהֶן הוּא מְסַפֵּר אוֹ שֶׁהַכֹּל קָרָה בֶּאֱמֶת, כִּי שׁוּם דָּבָר מִמַּה שֶּׁיָּצָא מִפִּיו לֹא הָיָה דּוֹמֶה לַסִּפּוּרִים שֶׁהֵן הָיוּ מְסַפְּרוֹת לוֹ עַל יְמֵי בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁלָּהֶן. לִפְעָמִים הָיוּ שׁוֹאֲלוֹת: "מָה, בֶּאֱמֶת?" אוֹ: "הִמְצֵאתָ אֶת זֶה, נָכוֹן?" - אֲבָל רָפִי הָיָה נִשְׁבָּע לָהֶן עִם יָד עַל הַלֵּב שֶׁלְּמֵיטַב זִכְרוֹנוֹ, וְהוּא כְּבָר לֹא צָעִיר, הַכֹּל אֱמֶת.