ג'ינג'י 66 - חבורת הבריונים מעמק רפאים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
ג'ינג'י 66 - חבורת הבריונים מעמק רפאים

ג'ינג'י 66 - חבורת הבריונים מעמק רפאים

4.5 כוכבים (4 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

גלילה רון־פדר עמית

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה לֹא בְּסֵדֶר לְהוֹצִיא מִכְתָּבִים הַמְּיֹעָדִים לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים. בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא הָיִיתִי עוֹשֶׂה דָּבָר כָּזֶה. אֲנִי יֶלֶד שׁוֹמֵר חֹק, וּמְפַקֵּד חֲבוּרָה שֶׁגַּם הִיא שׁוֹמֶרֶת חֹק. אֲבָל כַּאֲשֶׁר בִּרְיוֹן מֵעֵמֶק רְפָאִים מְצַלֵּם אוֹתִי, מְצַיֵּר עִגּוּל שָׁחוֹר סְבִיב הָרֹאשׁ שֶׁלִּי, וּמְאַיֵּם לַחְטוֹף אוֹתִי רַק כְּדֵי לִפְגּוֹעַ בְּיוֹרָם אָחִי, מָה אֲנִי אָמוּר לַעֲשׂוֹת? 
לִשְׁתּוֹק? נִרְאֶה לָכֶם?
 
וְאֵיךְ קָרָה שֶׁדָּנָה פִישְׁמַן וַאֲנִי הָלַכְנוּ יַחַד בַּטַּיֶּלֶת? בָּטוּחַ לֹא תַּאֲמִינוּ... (מַבְטִיחַ לָכֶם שֶׁזֶּה לֹא מָה שֶׁאַתֶּם חוֹשְׁבִים).

פרק ראשון

הַקְדָּמָה

 
הַמְּיֹעֶדֶת גַּם לְמִי שֶׁלֹּא מַכִּיר אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים שֶׁלִּי
וְגַם לְמִי שֶׁכְּבָר מַכִּיר:
 
 
חֲבֵרִים שֶׁלִּי, אַחִים וַאֲחָיוֹת שֶׁלִּי,
הַיי, מָה שְׁלוֹמְכֶם?
אִם קְרָאתֶם אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים שֶׁלִּי, אַתֶּם בָּטוּחַ שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמְכֶם מָה קָרָה לְגִ'ינְגִ'י הַזֶּה שֶׁהִתְחִיל לִכְתּוֹב הַקְדָּמוֹת. הֲרֵי בְּמֶשֶׁךְ 63 סְפָרִים, הוּא אֲפִלּוּ לֹא חָשַׁב עַל אֶפְשָׁרוּת כָּזֹאת, אָז הָחֵל מִסֵּפֶר 64 הוּא שִׁנָּה אֶת דַּעְתּוֹ?
וְאִם לֹא קְרָאתֶם אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים שֶׁלִּי (רְשִׁימָה שֶׁלָּהֶם תִּמְצְאוּ בְּסוֹף הַסֵּפֶר), וְאַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁבְּכָל סֵפֶר הָיְתָה הַקְדָּמָה וְלָכֵן הִיא מוֹפִיעָה גַּם בַּסֵּפֶר הַזֶּה, אֲנִי חַיָּב לְהַגִּיד לָכֶם שֶׁאַתֶּם טוֹעִים. עַד סֵפֶר 64 מֵעוֹלָם לֹא כָּתַבְתִּי הַקְדָּמוֹת כִּי מַמָּשׁ לֹא הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי אֵיזוֹ סִבָּה לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה.
אָז לָמָּה בְּכָל זֹאת אֲנִי כּוֹתֵב הַקְדָּמָה?
יֵשׁ מַצָּב שֶׁהִתְאַהַבְתִּי בְּהַקְדָּמוֹת?
אָז הַתְּשׁוּבָה הִיא לֹא. כְּלוֹמַר, לֹא הִתְאַהַבְתִּי בְּהַקְדָּמוֹת אוֹ מַשֶּׁהוּ בַּסִּגְנוֹן, אֲבָל קָרָה לִי מַשֶּׁהוּ אַחֵר. פִּתְאוֹם הֵבַנְתִּי שֶׁיֵּשׁ יְלָדִים שֶׁמַּתְחִילִים לִקְרוֹא אֶת הַסִּפּוּרִים שֶׁלִּי לֹא לְפִי הַסֵּדֶר, נַנִּיחַ אֲפִלּוּ מֵהַסֵּפֶר הַזֶּה. לְמַעֲנָם, כְּדֵי שֶׁהֵם לֹא יִמְצְאוּ אֶת עַצְמָם מְבֻלְבָּלִים וְלֹא מְבִינִים מָה הוֹלֵךְ, אֲנִי כּוֹתֵב הַקְדָּמָה וּמִתְכַּוֵן לְהַמְשִׁיךְ לִכְתּוֹב הַקְדָּמוֹת בַּסְּפָרִים הַבָּאִים.
אָז כָּכָה: אֲנִי אוּדִי שַׁחַר, יֶלֶד בֶּן 9 מִשְּׁכוּנַת תַּלְפִּיּוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם. כֻּלָּם קוֹרְאִים לִי גִ'ינְגִ'י, כִּי אֲנִי גִ'ינְגִ'י - הַשְּׂעָרוֹת שֶׁלִּי גִ'ינְגִ'יּוֹת וְהַפָּנִים שֶׁלִּי מְלֵאוֹת נְמָשִׁים. יֵשׁ בִּכְלָל יְלָדִים שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁהַשֵּׁם הָאֲמִתִּי שֶׁלִּי הוּא גִ'ינְגִ'י וְלֹא אוּדִי, תָּאֲרוּ לָכֶם.
בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ אֲנִי הַיֶּלֶד הָאֶמְצָעִי, אוֹ כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: יֶלֶד סֶנְדְוִיץ'. אָחִי הַגָּדוֹל יוֹרָם הוּא כְּאִלּוּ הַפְּרוּסָה שֶׁל הַסֶנְדְוִיץ' שֶׁמֻּנַּחַת מֵעָלַי, וְהוּא לֹא רַק מְעַצְבֵּן אֶלָּא גַּם שְׁוִיצֶר גָּדוֹל. לְרֹעַ הַמַּזָּל הוּא בְּלוֹנְדִינִי וְאֵין לוֹ אֲפִלּוּ נֶמֶשׁ אֶחָד עַל הַפָּנִים.
אָחִי הַקָּטָן גִּילִי הוּא כְּאִלּוּ הַפְּרוּסָה שֶׁל הַסֶנְדְוִיץ' שֶׁמִּתַּחְתַּי. הוּא מְעַצְבֵּן קְצָת פָּחוֹת, אֲבָל מְפֻנָּק הַרְבֵּה יוֹתֵר. לְרֹעַ הַמַּזָּל הוּא לֹא רַק בְּלוֹנְדִינִי, אֶלָּא גַּם גָּר אִתִּי בְּאוֹתוֹ חֶדֶר.
אֲנִי כְּאִלּוּ הַמִּמְרָח שֶׁבָּאֶמְצַע, בֵּין שְׁתֵּי הַפְּרוּסוֹת שֶׁמּוֹחֲצוֹת אוֹתִי. הָאַחִים שֶׁלִּי אָמְנָם מְנַסִּים לִמְחוֹץ אוֹתִי, אֲבָל לֹא מַצְלִיחִים - וְלֹא יַצְלִיחוּ. מִלָּה שֶׁל גִ'ינְגִ'י.
אַבָּא שֶׁלִּי רוֹפֵא יְלָדִים וְאִמָּא שֶׁלִּי מוֹרָה לְיוֹגָה. הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁלִּי הוּא מוֹשִׁיק גוּרֶבִיץ'. הוּא מַעֲרִיץ אוֹתִי, כִּי תָּמִיד יֵשׁ לִי רַעֲיוֹנוֹת לְהַרְפַּתְקָאוֹת. לְדַעְתִּי, אִם אַתָּה יֶלֶד שֶׁמְּסֻגָּל לְיַצֵּר רַעֲיוֹנוֹת זֶה יִתְרוֹן גָּדוֹל, כִּי לְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּמְצָאִים אִתְּךָ אַף פַּעַם לֹא מְשַׁעֲמֵם.
יַחַד עִם מוֹשִׁיק הֵקַמְתִּי חֲבוּרָה, וַאֲנִי הַמְּפַקֵּד שֶׁלָּהּ. אֲבָל יֵשׁ לִי עֶקְרוֹנוֹת דֶּמוֹקְרָטִיִּים. בַּפְּגִישׁוֹת שֶׁלָּנוּ, כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ מַצִּיעַ דֶּרֶךְ פְּעֻלָּה, אֲנִי נוֹהֵג לַעֲרוֹךְ הַצְבָּעָה, מִי בְּעַד וּמִי נֶגֶד. זֹאת דֶּמוֹקְרַטְיָה. בְּדֶמוֹקְרַטְיָה הָרֹב קוֹבֵעַ. רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ נִמְצָאִים בְּמַצָּבִים מַמָּשׁ מַמָּשׁ מְסֻבָּכִים, אֲנִי נוֹתֵן פְּקֻדּוֹת וְלֹא עוֹרֵךְ הַצְבָּעוֹת. בְּכָל זֹאת, אַל תִּשְׁכְּחוּ שֶׁאֲנִי מְפַקֵּד חֲבוּרָה וְלֹא רֹאשׁ־מֶמְשָׁלָה. מְפַקְּדִים צְרִיכִים לִפְעָמִים לְקַבֵּל הַחְלָטוֹת כְּשֶׁאֵין זְמַן לְהַצְבָּעוֹת.
לַחֲבוּרָה שֶׁלָּנוּ יֵשׁ אוֹיֶבֶת תְּמִידִית אַחַת, וְאוֹיְבִים אֲחֵרִים שֶׁצָּצִים וְנֶעֱלָמִים. הָאוֹיֶבֶת הַתְּמִידִית הִיא דָּנָה פִישְׁמַן, הַיַּלְדָּה הֲכִי הֶגְיוֹנִית בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל. אֵין לָהּ טִפָּה שֶׁל דִּמְיוֹן. מִצַּד אֶחָד הִיא הָיְתָה רוֹצָה לְהִצְטָרֵף לַחֲבוּרָה שֶׁלָּנוּ וְלָצֵאת אִתָּנוּ לְהַרְפַּתְקָאוֹת; אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי הִיא לֹא מְבִינָה שֶׁאִם רוֹצִים לָצֵאת לְהַרְפַּתְקָאוֹת, צָרִיךְ לְהַפְעִיל גַּם אֶת הַדִּמְיוֹן. לֹא הַכֹּל הֶגְיוֹנִי בָּעוֹלָם, וּמִי שֶׁלֹּא מוּכָן לְהַפְעִיל אֶת הַדִּמְיוֹן שֶׁלּוֹ, בְּבַקָּשָׁה שֶׁלֹּא יִתְלוֹנֵן שֶׁהַחַיִּים שֶׁלּוֹ מְשַׁעַמְמִים. הֲרֵי הַדִּמְיוֹן הוּא זֶה שֶׁהוֹפֵךְ אֶת הַחַיִּים לִמְעַנְיְנִים.
הַתַּחְבִּיב שֶׁל דָּנָה פִישְׁמַן הוּא לְהָצִיק לָנוּ וְלַעֲקוֹב אַחֲרֵינוּ. הַתַּחְבִּיב שֶׁלָּנוּ הוּא לְהָצִיק לָהּ בַּחֲזָרָה וּלְהִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה. אֲנַחְנוּ לֹא יְלָדִים אַלִּימִים, וְלָכֵן אֲנַחְנוּ לֹא נוֹקְטִים נֶגְדָּהּ אֶמְצָעִים אַלִּימִים. תִּסְמְכוּ עָלֵינוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ דְּרָכִים אֲחֵרוֹת.
רוֹצִים לָדַעַת מִי בַּחֲבוּרָה?
יֵשׁ בַּחֲבוּרָה שְׁתֵּי בָּנוֹת, שַׂגִּית וְיִפְעַת. יִפְעַת קְצָת מְפֻנֶּקֶת, אֲבָל לֹא נוֹרָא. שַׂגִּית לֹא מְפֻנֶּקֶת וְהִיא נֶחְשֶׁבֶת לְיוֹתֵר אַמִּיצָה. אַבָּא שֶׁלָּהּ הוּא קָצִין בַּמִּשְׁטָרָה. לִפְעָמִים כְּשֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהֵעָזֵר בַּמִּשְׁטָרָה, אֲנַחְנוּ פּוֹנִים אֵלָיו.
יֵשׁ בַּחֲבוּרָה גַּם שְׁנֵי אַחִים, טַל וְדָן, שֶׁהַהֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם שָׁנָה אַחַת. הֵם לֹא גָּרִים בַּבִּנְיָן שֶׁבּוֹ מוֹשִׁיק וַאֲנִי (וְדָנָה פִישְׁמַן) גָּרִים, אֶלָּא בְּבִנְיָן אַחֵר בַּשְּׁכוּנָה.
עַד כָּאן הִצַּגְתִּי בִּפְנֵיכֶם אֶת מִי שֶׁהִשְׁתַּתֵּף בַּסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים. עַכְשָׁיו אֲנִי אֲצַיֵּן שֶׁבַּסֵּפֶר 64 'אִיזַבֶּלָה מִכּוֹכַב קָלָבָסָה' מַשֶּׁהוּ הִשְׁתַּנָּה. דָּנָה וְהַהוֹרִים שֶׁלָּהּ נָסְעוּ לְקָנָדָה לְחֹדֶשׁ שָׁלֵם. בַּזְּמַן שֶׁהֵם נֶעֶדְרוּ, גָּרָה בְּדִירָתָם קְרוֹבַת מִשְׁפָּחָה, דָּנִיאֵלָה פִישְׁמַן, וְאִתָּהּ גָּר הַכֶּלֶב שֶׁלָּהּ זִיגִי. בְּאוֹתוֹ זְמַן טַל וְדָן טָסוּ לִסְפָרַד. גִּילִי אָחִי נָסַע לַדּוֹדִים שֶׁלָּנוּ בְּחֵיפָה וְיִפְעַת נִרְשְׁמָה לְקַיְטָנַת רְכִיבָה עַל סוּסִים הַכּוֹלֶלֶת לִינָה.
בַּמַּצָּב הַזֶּה נִשְׁאַרְנוּ שְׁלוֹשָׁה, מוֹשִׁיק, שַׂגִּית וַאֲנִי, וְכַנִּרְאֶה מֵרֹב שִׁעֲמוּם קָרוּ לָנוּ דְּבָרִים הֲזוּיִים, חֵלֶק מֵהֶם דִּמְיוֹנִיִּים וְחֵלֶק מֵהֶם אֲמִתִּיִּים - וְעַל אֵלֶּה וְגַם עַל אֵלֶּה תּוּכְלוּ לִקְרוֹא בַּסֵּפֶר הַהוּא (64).
אֲבָל כְּבָר בַּסֵּפֶר הַקּוֹדֵם (65) 'דָּנָה רוֹצָה לִהְיוֹת מְפַקֶּדֶת' הִסְתַּיֵּם הַשִּׁעֲמוּם. כֻּלָּם חָזְרוּ וְאִתָּם חָזְרָה שִׁגְרַת הָאִמּוּנִים וְהַסִּיּוּרִים בַּשְּׁכוּנָה.
אִם תִּתְקָרְבוּ קְצָת, תּוּכְלוּ לִרְאוֹת אוֹתָנוּ. הִנֵּה אֲנַחְנוּ כָּאן, מִסְתַּתְּרִים מֵאֲחוֹרֵי אַחַת מֵעֶגְלוֹת הַזֶּבֶל שֶׁבִּרְחוֹב קְלָאוּזְנֶר, מַמָּשׁ מוּל בֵּית עַגְנוֹן, וְעוֹקְבִים אַחֲרֵי יֶלֶד חָשׁוּד שֶׁמַּדְבִּיק מוֹדָעָה עַל עַמּוּד חַשְׁמַל. אִם תְּחַכּוּ אִתָּנוּ בְּסַבְלָנוּת עַד שֶׁהוּא יִסְתַּלֵּק, תּוּכְלוּ לְסַפֵּק אֶת סַקְרָנוּתְכֶם כָּמוֹנוּ וְלָדַעַת מָה כָּתוּב בַּמּוֹדָעָה הַזֹּאת.
תְּחַכּוּ?

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

עוד על הספר

הספר מופיע כחלק מ -

ג'ינג'י 66 - חבורת הבריונים מעמק רפאים גלילה רון־פדר עמית

הַקְדָּמָה

 
הַמְּיֹעֶדֶת גַּם לְמִי שֶׁלֹּא מַכִּיר אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים שֶׁלִּי
וְגַם לְמִי שֶׁכְּבָר מַכִּיר:
 
 
חֲבֵרִים שֶׁלִּי, אַחִים וַאֲחָיוֹת שֶׁלִּי,
הַיי, מָה שְׁלוֹמְכֶם?
אִם קְרָאתֶם אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים שֶׁלִּי, אַתֶּם בָּטוּחַ שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמְכֶם מָה קָרָה לְגִ'ינְגִ'י הַזֶּה שֶׁהִתְחִיל לִכְתּוֹב הַקְדָּמוֹת. הֲרֵי בְּמֶשֶׁךְ 63 סְפָרִים, הוּא אֲפִלּוּ לֹא חָשַׁב עַל אֶפְשָׁרוּת כָּזֹאת, אָז הָחֵל מִסֵּפֶר 64 הוּא שִׁנָּה אֶת דַּעְתּוֹ?
וְאִם לֹא קְרָאתֶם אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים שֶׁלִּי (רְשִׁימָה שֶׁלָּהֶם תִּמְצְאוּ בְּסוֹף הַסֵּפֶר), וְאַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁבְּכָל סֵפֶר הָיְתָה הַקְדָּמָה וְלָכֵן הִיא מוֹפִיעָה גַּם בַּסֵּפֶר הַזֶּה, אֲנִי חַיָּב לְהַגִּיד לָכֶם שֶׁאַתֶּם טוֹעִים. עַד סֵפֶר 64 מֵעוֹלָם לֹא כָּתַבְתִּי הַקְדָּמוֹת כִּי מַמָּשׁ לֹא הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי אֵיזוֹ סִבָּה לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה.
אָז לָמָּה בְּכָל זֹאת אֲנִי כּוֹתֵב הַקְדָּמָה?
יֵשׁ מַצָּב שֶׁהִתְאַהַבְתִּי בְּהַקְדָּמוֹת?
אָז הַתְּשׁוּבָה הִיא לֹא. כְּלוֹמַר, לֹא הִתְאַהַבְתִּי בְּהַקְדָּמוֹת אוֹ מַשֶּׁהוּ בַּסִּגְנוֹן, אֲבָל קָרָה לִי מַשֶּׁהוּ אַחֵר. פִּתְאוֹם הֵבַנְתִּי שֶׁיֵּשׁ יְלָדִים שֶׁמַּתְחִילִים לִקְרוֹא אֶת הַסִּפּוּרִים שֶׁלִּי לֹא לְפִי הַסֵּדֶר, נַנִּיחַ אֲפִלּוּ מֵהַסֵּפֶר הַזֶּה. לְמַעֲנָם, כְּדֵי שֶׁהֵם לֹא יִמְצְאוּ אֶת עַצְמָם מְבֻלְבָּלִים וְלֹא מְבִינִים מָה הוֹלֵךְ, אֲנִי כּוֹתֵב הַקְדָּמָה וּמִתְכַּוֵן לְהַמְשִׁיךְ לִכְתּוֹב הַקְדָּמוֹת בַּסְּפָרִים הַבָּאִים.
אָז כָּכָה: אֲנִי אוּדִי שַׁחַר, יֶלֶד בֶּן 9 מִשְּׁכוּנַת תַּלְפִּיּוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם. כֻּלָּם קוֹרְאִים לִי גִ'ינְגִ'י, כִּי אֲנִי גִ'ינְגִ'י - הַשְּׂעָרוֹת שֶׁלִּי גִ'ינְגִ'יּוֹת וְהַפָּנִים שֶׁלִּי מְלֵאוֹת נְמָשִׁים. יֵשׁ בִּכְלָל יְלָדִים שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁהַשֵּׁם הָאֲמִתִּי שֶׁלִּי הוּא גִ'ינְגִ'י וְלֹא אוּדִי, תָּאֲרוּ לָכֶם.
בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ אֲנִי הַיֶּלֶד הָאֶמְצָעִי, אוֹ כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: יֶלֶד סֶנְדְוִיץ'. אָחִי הַגָּדוֹל יוֹרָם הוּא כְּאִלּוּ הַפְּרוּסָה שֶׁל הַסֶנְדְוִיץ' שֶׁמֻּנַּחַת מֵעָלַי, וְהוּא לֹא רַק מְעַצְבֵּן אֶלָּא גַּם שְׁוִיצֶר גָּדוֹל. לְרֹעַ הַמַּזָּל הוּא בְּלוֹנְדִינִי וְאֵין לוֹ אֲפִלּוּ נֶמֶשׁ אֶחָד עַל הַפָּנִים.
אָחִי הַקָּטָן גִּילִי הוּא כְּאִלּוּ הַפְּרוּסָה שֶׁל הַסֶנְדְוִיץ' שֶׁמִּתַּחְתַּי. הוּא מְעַצְבֵּן קְצָת פָּחוֹת, אֲבָל מְפֻנָּק הַרְבֵּה יוֹתֵר. לְרֹעַ הַמַּזָּל הוּא לֹא רַק בְּלוֹנְדִינִי, אֶלָּא גַּם גָּר אִתִּי בְּאוֹתוֹ חֶדֶר.
אֲנִי כְּאִלּוּ הַמִּמְרָח שֶׁבָּאֶמְצַע, בֵּין שְׁתֵּי הַפְּרוּסוֹת שֶׁמּוֹחֲצוֹת אוֹתִי. הָאַחִים שֶׁלִּי אָמְנָם מְנַסִּים לִמְחוֹץ אוֹתִי, אֲבָל לֹא מַצְלִיחִים - וְלֹא יַצְלִיחוּ. מִלָּה שֶׁל גִ'ינְגִ'י.
אַבָּא שֶׁלִּי רוֹפֵא יְלָדִים וְאִמָּא שֶׁלִּי מוֹרָה לְיוֹגָה. הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁלִּי הוּא מוֹשִׁיק גוּרֶבִיץ'. הוּא מַעֲרִיץ אוֹתִי, כִּי תָּמִיד יֵשׁ לִי רַעֲיוֹנוֹת לְהַרְפַּתְקָאוֹת. לְדַעְתִּי, אִם אַתָּה יֶלֶד שֶׁמְּסֻגָּל לְיַצֵּר רַעֲיוֹנוֹת זֶה יִתְרוֹן גָּדוֹל, כִּי לְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּמְצָאִים אִתְּךָ אַף פַּעַם לֹא מְשַׁעֲמֵם.
יַחַד עִם מוֹשִׁיק הֵקַמְתִּי חֲבוּרָה, וַאֲנִי הַמְּפַקֵּד שֶׁלָּהּ. אֲבָל יֵשׁ לִי עֶקְרוֹנוֹת דֶּמוֹקְרָטִיִּים. בַּפְּגִישׁוֹת שֶׁלָּנוּ, כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ מַצִּיעַ דֶּרֶךְ פְּעֻלָּה, אֲנִי נוֹהֵג לַעֲרוֹךְ הַצְבָּעָה, מִי בְּעַד וּמִי נֶגֶד. זֹאת דֶּמוֹקְרַטְיָה. בְּדֶמוֹקְרַטְיָה הָרֹב קוֹבֵעַ. רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ נִמְצָאִים בְּמַצָּבִים מַמָּשׁ מַמָּשׁ מְסֻבָּכִים, אֲנִי נוֹתֵן פְּקֻדּוֹת וְלֹא עוֹרֵךְ הַצְבָּעוֹת. בְּכָל זֹאת, אַל תִּשְׁכְּחוּ שֶׁאֲנִי מְפַקֵּד חֲבוּרָה וְלֹא רֹאשׁ־מֶמְשָׁלָה. מְפַקְּדִים צְרִיכִים לִפְעָמִים לְקַבֵּל הַחְלָטוֹת כְּשֶׁאֵין זְמַן לְהַצְבָּעוֹת.
לַחֲבוּרָה שֶׁלָּנוּ יֵשׁ אוֹיֶבֶת תְּמִידִית אַחַת, וְאוֹיְבִים אֲחֵרִים שֶׁצָּצִים וְנֶעֱלָמִים. הָאוֹיֶבֶת הַתְּמִידִית הִיא דָּנָה פִישְׁמַן, הַיַּלְדָּה הֲכִי הֶגְיוֹנִית בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל. אֵין לָהּ טִפָּה שֶׁל דִּמְיוֹן. מִצַּד אֶחָד הִיא הָיְתָה רוֹצָה לְהִצְטָרֵף לַחֲבוּרָה שֶׁלָּנוּ וְלָצֵאת אִתָּנוּ לְהַרְפַּתְקָאוֹת; אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי הִיא לֹא מְבִינָה שֶׁאִם רוֹצִים לָצֵאת לְהַרְפַּתְקָאוֹת, צָרִיךְ לְהַפְעִיל גַּם אֶת הַדִּמְיוֹן. לֹא הַכֹּל הֶגְיוֹנִי בָּעוֹלָם, וּמִי שֶׁלֹּא מוּכָן לְהַפְעִיל אֶת הַדִּמְיוֹן שֶׁלּוֹ, בְּבַקָּשָׁה שֶׁלֹּא יִתְלוֹנֵן שֶׁהַחַיִּים שֶׁלּוֹ מְשַׁעַמְמִים. הֲרֵי הַדִּמְיוֹן הוּא זֶה שֶׁהוֹפֵךְ אֶת הַחַיִּים לִמְעַנְיְנִים.
הַתַּחְבִּיב שֶׁל דָּנָה פִישְׁמַן הוּא לְהָצִיק לָנוּ וְלַעֲקוֹב אַחֲרֵינוּ. הַתַּחְבִּיב שֶׁלָּנוּ הוּא לְהָצִיק לָהּ בַּחֲזָרָה וּלְהִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה. אֲנַחְנוּ לֹא יְלָדִים אַלִּימִים, וְלָכֵן אֲנַחְנוּ לֹא נוֹקְטִים נֶגְדָּהּ אֶמְצָעִים אַלִּימִים. תִּסְמְכוּ עָלֵינוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ דְּרָכִים אֲחֵרוֹת.
רוֹצִים לָדַעַת מִי בַּחֲבוּרָה?
יֵשׁ בַּחֲבוּרָה שְׁתֵּי בָּנוֹת, שַׂגִּית וְיִפְעַת. יִפְעַת קְצָת מְפֻנֶּקֶת, אֲבָל לֹא נוֹרָא. שַׂגִּית לֹא מְפֻנֶּקֶת וְהִיא נֶחְשֶׁבֶת לְיוֹתֵר אַמִּיצָה. אַבָּא שֶׁלָּהּ הוּא קָצִין בַּמִּשְׁטָרָה. לִפְעָמִים כְּשֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהֵעָזֵר בַּמִּשְׁטָרָה, אֲנַחְנוּ פּוֹנִים אֵלָיו.
יֵשׁ בַּחֲבוּרָה גַּם שְׁנֵי אַחִים, טַל וְדָן, שֶׁהַהֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם שָׁנָה אַחַת. הֵם לֹא גָּרִים בַּבִּנְיָן שֶׁבּוֹ מוֹשִׁיק וַאֲנִי (וְדָנָה פִישְׁמַן) גָּרִים, אֶלָּא בְּבִנְיָן אַחֵר בַּשְּׁכוּנָה.
עַד כָּאן הִצַּגְתִּי בִּפְנֵיכֶם אֶת מִי שֶׁהִשְׁתַּתֵּף בַּסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים. עַכְשָׁיו אֲנִי אֲצַיֵּן שֶׁבַּסֵּפֶר 64 'אִיזַבֶּלָה מִכּוֹכַב קָלָבָסָה' מַשֶּׁהוּ הִשְׁתַּנָּה. דָּנָה וְהַהוֹרִים שֶׁלָּהּ נָסְעוּ לְקָנָדָה לְחֹדֶשׁ שָׁלֵם. בַּזְּמַן שֶׁהֵם נֶעֶדְרוּ, גָּרָה בְּדִירָתָם קְרוֹבַת מִשְׁפָּחָה, דָּנִיאֵלָה פִישְׁמַן, וְאִתָּהּ גָּר הַכֶּלֶב שֶׁלָּהּ זִיגִי. בְּאוֹתוֹ זְמַן טַל וְדָן טָסוּ לִסְפָרַד. גִּילִי אָחִי נָסַע לַדּוֹדִים שֶׁלָּנוּ בְּחֵיפָה וְיִפְעַת נִרְשְׁמָה לְקַיְטָנַת רְכִיבָה עַל סוּסִים הַכּוֹלֶלֶת לִינָה.
בַּמַּצָּב הַזֶּה נִשְׁאַרְנוּ שְׁלוֹשָׁה, מוֹשִׁיק, שַׂגִּית וַאֲנִי, וְכַנִּרְאֶה מֵרֹב שִׁעֲמוּם קָרוּ לָנוּ דְּבָרִים הֲזוּיִים, חֵלֶק מֵהֶם דִּמְיוֹנִיִּים וְחֵלֶק מֵהֶם אֲמִתִּיִּים - וְעַל אֵלֶּה וְגַם עַל אֵלֶּה תּוּכְלוּ לִקְרוֹא בַּסֵּפֶר הַהוּא (64).
אֲבָל כְּבָר בַּסֵּפֶר הַקּוֹדֵם (65) 'דָּנָה רוֹצָה לִהְיוֹת מְפַקֶּדֶת' הִסְתַּיֵּם הַשִּׁעֲמוּם. כֻּלָּם חָזְרוּ וְאִתָּם חָזְרָה שִׁגְרַת הָאִמּוּנִים וְהַסִּיּוּרִים בַּשְּׁכוּנָה.
אִם תִּתְקָרְבוּ קְצָת, תּוּכְלוּ לִרְאוֹת אוֹתָנוּ. הִנֵּה אֲנַחְנוּ כָּאן, מִסְתַּתְּרִים מֵאֲחוֹרֵי אַחַת מֵעֶגְלוֹת הַזֶּבֶל שֶׁבִּרְחוֹב קְלָאוּזְנֶר, מַמָּשׁ מוּל בֵּית עַגְנוֹן, וְעוֹקְבִים אַחֲרֵי יֶלֶד חָשׁוּד שֶׁמַּדְבִּיק מוֹדָעָה עַל עַמּוּד חַשְׁמַל. אִם תְּחַכּוּ אִתָּנוּ בְּסַבְלָנוּת עַד שֶׁהוּא יִסְתַּלֵּק, תּוּכְלוּ לְסַפֵּק אֶת סַקְרָנוּתְכֶם כָּמוֹנוּ וְלָדַעַת מָה כָּתוּב בַּמּוֹדָעָה הַזֹּאת.
תְּחַכּוּ?