הבעל של שתינו
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הבעל של שתינו
מכר
אלפי
עותקים
הבעל של שתינו
מכר
אלפי
עותקים

הבעל של שתינו

4.1 כוכבים (197 דירוגים)
ספר דיגיטלי
2544מקורי
ספר מודפס
5968.6מקורי מחיר מוטבע על הספר 98
תאריך לסיום המבצע 01/08/2025

עוד על הספר

  • תרגום: עידית שורר
  • הוצאה: ידיעות ספרים
  • תאריך הוצאה: מרץ 2019
  • קטגוריה: מתח ופעולה
  • מספר עמודים: 376 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 6 שעות ו 16 דק'

תקציר

ספר מתח מתוחכם וערמומי... "הניו יורק טיימס"

כאשר תתחילו לקרוא את הספר הזה ודאי תהיו בטוחים שאתם יודעים מה הסיפור.

מן הסתם תחשבו שזה הסיפור הקלאסי על אקסית קנאית שמפתחת אובססיה כלפי המחליפה שלה, אישה צעירה יותר ויפה יותר, אשר עומדת להינשא לגבר שהיה שלה. בטח תגידו שמשולש האהבים הזה די שגרתי. שעליתם על המתכונת מהעמוד הראשון.

אז זהו, שלא. הספר הזה לא דומה לשום מותחן שקראתם.

הבעל של שתינו הוא מותחן קצבי וגדוש תפניות עוצרות נשימה על מה שקורה מאחורי דלתיים סגורות גם בנישואים מושלמים לכאורה, ועל הסכנה המיידית האורבת לנו כאשר אנחנו בוחרים להתעלם מן האמת גם כשהיא מסתכלת לנו ישר בעיניים.

הסופרת גריר הנדריקס והעורכת שרה פקנאן חברו יחדיו לרקיחת אחד המותחנים המצליחים ביותר בשנים האחרונות. הספר תורגם לעשרות שפות ומיד עם צאתו לאור נכנס לרשימת רבי־המכר של "הניו יורק טיימס".

פרק ראשון

פתח דבר
 
היא צועדת במרץ על המדרכה בעיר, שערה הבלונדיני מקפץ על כתפיה, לחייה סמוקות, תיק ספורט כרוך על זרועה. כשהיא מגיעה אל בניין מגוריה, ידה נתחבת לתיק, והיא שולפת את המפתחות. הרחוב רועש ושוקק חיים, מוניות צהובות שועטות, עובדים שסיימו את יום העבודה עושים את דרכם לבתיהם בפרברים, וקונים נכנסים למעדנייה בפינת הרחוב. אבל אני לא גורעת עין ממנה לרגע.
היא מתעכבת בכניסה ומעיפה מבט חטוף לאחור. מטען חשמלי כאילו פועם דרכי. מעניין אם היא חשה במבטים שלי. אפשר לקרוא לזה תחושת מבט - ליכולת שלנו להרגיש בחוש שמישהו צופה בנו. מערכת שלמה של המוח האנושי מוקדשת לתורשה הגנטית מאבות־אבותינו, שהסתמכו על התכונה הזאת כדי לא לשמש טרף לחיות. פיתחתי את אמצעי ההגנה הזה אצלי, וכשאני חשה שחשמל סטטי מטפס עלי, ראשי מתרומם מעצמו ומחפש זוג עיניים. למדתי כמה מסוכן להתעלם מההתראה הזאת.
אבל היא רק פונה לכיוון ההפוך, פותחת את הדלת ונעלמת בפנים בלי להסתכל בכלל לכיוון שלי.
אין לה מושג מה עשיתי לה.
היא לא מודעת לנזק שעשיתי, לחורבן שיתחולל בגללי.
מבחינתה של הצעירה היפה הזאת, שפניה בצורת לב וגופה שופע, האישה שלמענה ריצ'רד בעלי עזב אותי, אני בלתי־נראית כמו היונה שלידי, המנקרת באשפה על המדרכה.
אין לה מושג מה יקרה לה אם היא תמשיך ככה. שום מושג.
 
 

פרק 1

 
נלי לא ידעה מה העיר אותה. אבל כשפקחה עיניים, אישה לבושה בכתונת לילה מתחרה לבנה, כתונת הכלולות של נלי, עמדה למרגלות המיטה והביטה בה.
גרונה של נלי התכווץ והחניק צווחה, והיא זינקה קדימה כדי לקחת את מחבט הבייסבול שנשען על הארונית הצמודה למיטה. לבסוף הסתגלו עיניה לאור השחר המגורען, והלמות לבה שככה.
ברגע שהתברר לה ששום דבר לא מאיים עליה היא פלטה צחוק מתוח. אחיזת העיניים נוצרה רק בגלל שמלת הכלולות שלה, העטופה בניילון, שהיתה תלויה מבחוץ על דלת הארון מאז שלקחה אותה אתמול מסלון הכלות. החלק העליון והחצאית התפוחה היו ממולאים בנייר דקיק מקומט כדי לשמור על צורתם. נלי צנחה אל הכרית. כשנשימתה שבה לסדרה היא בדקה את המספרים הכחולים הבולטים בשעון שעל הארונית. מוקדם מדי, שוב.
היא מתחה את זרועותיה מעל לראש והושיטה את יד שמאל כדי להשתיק את הצלצול המעורר לפני שירעיש. טבעת האירוסים המשובצת ביהלום שריצ'רד נתן לה היתה כבדה וזרה על אצבעה.
כבר בילדותה התקשתה נלי להירדם. לאמא שלה לא היתה סבלנות לטקסים מתמשכים לפני השינה, אבל אביה ליטף בעדינות את גבה והתווה מילים על בד כתונת הלילה שלה. אני אוהב אותך או את הכי בעולם, היה כותב, והיא ניסתה לנחש את המשפטים. לפעמים הוא התווה דוגמאות, מעגלים, כוכבים ומשולשים. זה נמשך, מכל מקום, רק עד שהיתה בת תשע, כי אז הוריה התגרשו והוא עזב את הבית. היא שכבה אז לבדה במיטת היחיד הרחבה מתחת לשמיכת פוך מפוספסת בוורוד ואדום ובהתה בכתם המים שנימר את התקרה.
כשהצליחה להירדם לבסוף, היא ישנה בדרך כלל במשך שבע או שמונה שעות ברציפות, שינה עמוקה כל כך וחסרת חלומות עד שלפעמים אמה נאלצה ממש לנער אותה כדי שתתעורר.
אבל אחרי לילה אחד באוקטובר, בשנת הלימודים הרביעית שלה באוניברסיטה, זה השתנה לפתע.
נדודי השינה שלה החמירו במידה רבה, ואת שנתה החלו לקטוע חלומות מציאותיים מאוד ויקיצות פתאומיות. פעם היא ירדה לארוחת בוקר בבית האחווה שלה ואחת מהאחיות באחוות קַיי אומגה אמרה לה שבלילה היא צרחה משהו לא ברור. נלי ניסתה לנפנף את זה בקלות, "אני סתם לחוצה בגלל מבחני הגמר. אומרים שהבחינה בסטטיסטיקה לפסיכולוגים קשה רצח," ומיד קמה מהשולחן כדי למזוג לעצמה עוד כוס קפה.
היא כפתה על עצמה ללכת ליועצת של האוניברסיטה, אבל למרות שידוליה נלי לא היתה מסוגלת לדבר על אותו לילה חמים בתחילת הסתיו, שהתחיל בבקבוקי וודקה ובצחוק והסתיים בסירנות של המשטרה ובייאוש. נלי נפגשה עם היועצת פעמיים, אבל ביטלה את הפגישה השלישית ולא באה יותר.
נלי סיפרה לריצ'רד חלק מזה כשהתעוררה מאחד הסיוטים החוזרים שלה, הרגישה שזרועותיו מאמצות אותה אליו ושמעה את קולו לוחש באוזנה, "אני שומר עלייך, בובה. איתי אין לך מה לפחד." כשהיתה מחובקת בזרועותיו, ידעה שהיא מרגישה את הביטחון שכמהה אליו כל חייה, עוד לפני האירוע. כשריצ'רד היה לצדה נלי הצליחה סוף־סוף לשוב ולהתמסר למצב הפגיע של שינה עמוקה. כאילו הקרקע שהתנודדה מתחת לרגליה נעשתה יציבה.
אבל בלילה שעבר ישנה נלי לבדה בדירת הקרקע שלה בבניין הלבנים החומות. ריצ'רד היה בשיקגו בענייני עסקים, וסמנתה, שותפתה לדירה וחברתה הטובה, נשארה לישון אצל החבר החדש שלה. רעשי העיר ניו יורק חדרו מבעד לקירות: צפצופי צופרים, צעקות אקראיות, נביחת כלב... אף על פי ששיעורי הפשע באַפֶּר איסט סייד היו הנמוכים במנהטן, שסורגי פלדה הגנו על החלונות וששלושה מנעולים שריינו את הדלת, לרבות המנעול העבה שנלי התקינה אחרי שעברה לדירה - למרות זאת הזדקקה נלי לכוס שרדונה נוספת לפני שהצליחה להירדם.
נלי שפשפה את קורי השינה מעיניה וקילפה את עצמה מהמיטה בנחת. היא לבשה את חלוק הרחצה, הסתכלה שוב בשמלה והתלבטה אם כדאי לה לנסות לפנות מקום בארון הקטנטן כדי להכניס אותה. אבל החצאית היתה תפוחה מאוד. בסלון הכלות, כשהשמלה היתה מוקפת באחיותיה התפוחות והמנצנצות, היא נראתה אלגנטית בפשטותה, כמו שיער אסוף בפקעת בין תסרוקות נפוחות. אבל בחדרה, בין ערימות הבגדים לכוננית הספרים הרעועה של איקאה, נראה לנלי שהיא דומה להחריד לתלבושת של נסיכת דיסני.
בכל מקרה, היה מאוחר מדי להחליף אותה. החתונה התקרבה במהירות, והכול עד לפרט האחרון כבר היה מאורגן, כולל הקישוט לעוגה - כלה בלונדינית וחתנה הנאה שהוקפאו ברגע מושלם.
"וואו, הם אפילו דומים לכם," אמרה סמנתה כשנלי הראתה לה תמונה של פסלוני החרסינה הקלסיים הנושנים שריצ'רד שלח באימייל. הקישוט היה שייך להוריו וריצ'רד הוציא אותו מהמחסן במרתף בניין הדירות שבו הוא גר אחרי שהציע לה נישואים. סם עיקמה את אפה. "חשבת פעם שהוא לא יכול להיות אמיתי כי אין גברים כאלה?"
ריצ'רד בן השלושים ושש היה מנהל מצליח בקרן גידור ומבוגר מנלי בתשע שנים. היו לו מבנה גוף צנום ושרירי כמו של רץ וחיוך נינוח, שעמד בסתירה לעיניו הכחולות והנמרצות.
בדייט הראשון שלהם הוא לקח אותה למסעדה צרפתית, ובשיחה עם מלצר היינות הפגין בקיאות בסוגים של בורגונדי לבן. בדייט השני, בשבת מושלגת, הוא אמר לה להתלבש חם והופיע עם שתי מזחלות פלסטיק ירוקות. "אני מכיר את הגבעה הכי טובה בסנטרל פארק," אמר.
הוא לבש מכנסי ג'ינס משופשפים ונראה בהם לא פחות טוב מאשר בחליפות המחויטות.
נלי לא התבדחה כשהשיבה לשאלה של סם באמירה, "רק כל יום."
נלי הבליעה עוד פיהוק כשירדה בשבע המדרגות אל המטבחון ואל הלינוליאום, שהיה קר מתחת לרגליה היחפות. היא הדליקה את האור בתקרה והבחינה שסם שוב לכלכה את צנצנת הדבש אחרי שהמתיקה את התה. הנוזל הצמיג ניגר על דופן הצנצנת, ותיקן נאבק בשלולית הענבר הדביקה. אפילו אחרי שנים של חיים במנהטן, המראה עדיין עורר בה בחילה. נלי הוציאה מהכיור את אחד הספלים המלוכלכים של סם ולכדה מתחתיו את התיקן. שהיא תסתדר עם זה, אמרה לעצמה. בזמן שחיכתה שהקפה יהיה מוכן, פתחה את הלפטופ והחלה לבדוק אימיילים. תלוש הנחה מגאפ, אמה שנעשתה טבעונית, מתברר, ומבקשת מנלי לוודא שתהיה גם מנה לא בשרית בסעודת הכלולות, הודעה שהגיע מועד התשלום של חשבון כרטיס האשראי שלה.
נלי מזגה קפה לספל מקושט בלבבות ובמילים הגננת הכי טובה בעולם ולגמה ממנו בשקיקה. לה ולסמנתה, שגם היא עבדה כגננת בגן "לֶרנינג לֵדֶר", היו בארון תריסר ספלים כמעט זהים מסוג זה. היום תיערך קבלת ההורים של סמסטר האביב והמתינו לה עשר פגישות עם ההורים של "הגורים", קבוצת בני השלוש שלה.
בלי קפאין היא עוד עלולה להירדם ב"פינת השקט", והיא דווקא חייבת להיות במיטבה. הראשונים בתור היו הוריו של ג'ונה פורטר, שהביעו לאחרונה דאגה על היעדר טיפוח של יצירתיות בסגנון ספייק ג'ונס בקבוצה. הם המליצו להחליף את בית הבובות הגדול בטיפי ענקי ואף שלחו לה לינק לאוהל כזה שנמכר ברשת של ציוד לילדים ב-229 דולר.
היא תתגעגע להוריו של ג'ונה רק קצת פחות מאשר לתיקנים כשתעבור לגור עם ריצ'רד, גמרה נלי בדעתה. היא הביטה בכוס של סמנתה ונתקפה נקיפות מצפון, לכן אספה את התיקן במגבת נייר ושטפה אותו בשירותים.
ברגע שנלי פתחה את המים במקלחת החל הטלפון הנייד שלה לצלצל. היא התעטפה במגבת ומיהרה לחדר השינה למצוא את התיק שלה אבל הטלפון לא היה שם, נלי תמיד השאירה אותו בכל מיני מקומות. לבסוף שלתה אותו מבין קפלי שמיכת הפוך.
"הלו?"
אין תשובה.
זיהוי השיחה ציין מספר חסוי. כעבור רגע הופיעה על המסך התראת הודעה קולית. היא לחצה על הכפתור כדי להאזין לה, אבל שמעה רק רחש חלש, קצוב. נשימה.
טלמרקטינג, אמרה לעצמה והשליכה את הטלפון על המיטה. לא שווה לעשות מזה עניין. התגובות שלה מופרזות, זה קורה לה לפעמים. היא פשוט נמצאת בלחץ רגשי עצום. הרי בשבועות הקרובים היא תארוז את הדירה, תעבור לגור עם ריצ'רד ותחזיק זר של ורדים לבנים בדרכה לחיים חדשים. שינוי תמיד מעורר חשש, ומחכים לה הרבה מאוד שינויים בבת אחת.
אלא שזאת היתה השיחה השלישית בשלושה שבועות.
היא העיפה מבט בדלת הראשית. היא היתה נעולה בבריח מפלדה.
היא פנתה אל חדר האמבטיה, חזרה ולקחה איתה לשם את הטלפון. היא הניחה אותו על שפת הכיור, נעלה את הדלת, תלתה את המגבת על המוט ונכנסה למקלחת. היא ניתרה אחורנית בגלל הזרם הקר מדי, כיוונה את המים בברז ושפשפה את זרועותיה בידיה.
אדים מילאו את החלל הקטן, והיא הניחה למים לזרום על השרירים המכווצים בכתפיה ובשיפולי גבה. אחרי החתונה היא תשנה את שם המשפחה. אולי היא תשנה גם את מספר הטלפון.
היא לבשה שמלת פשתן ומשחה מסקרה על ריסיה הבהירים. נלי השתמשה במסקרה ולבשה בגדים יפים לעבודה רק לכבוד קבלת הורים ומסיבת סיום השנה. לפתע החל הטלפון שלה לרטוט ולקרקש בקול על כיור החרסינה. היא מצמצה ומכחול המסקרה התרומם והשאיר סימן שחור מעל לגבה.
היא הסתכלה על הטלפון וראתה שריצ'רד סימס:
לא יכול לחכות לפגישה הערב, יפהפייה. סופר את הדקות. אני אוהב אותך.
כשהביטה במילים של ארוסה, השתחררה הנשימה שכאילו נתקעה בחזה שלה כל הבוקר. גם אני אוהבת אותך, סימסה לו תשובה.
הערב תספר לו על השיחות המתנתקות. ריצ'רד ימזוג לה כוס יין, וכשהם ידברו, יניח את רגליה על ברכיו. אולי הוא ימצא דרך לגלות את המספר החסוי. היא סיימה את ההכנות, תלתה את התיק הכבד שלה על כתפה ויצאה אל שמש אביב חיוורת.

סקירות וביקורות

הפסיכית מבין שתינו שילה נעמן ביקורת העורך 27/07/2025 לקריאת הסקירה המלאה >

עוד על הספר

  • תרגום: עידית שורר
  • הוצאה: ידיעות ספרים
  • תאריך הוצאה: מרץ 2019
  • קטגוריה: מתח ופעולה
  • מספר עמודים: 376 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 6 שעות ו 16 דק'

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
197 דירוגים
90 דירוגים
59 דירוגים
28 דירוגים
10 דירוגים
10 דירוגים
3/6/2025

יופי של ספר מתח. מומלץ.

11/11/2024

ממליצה! ספר מתח שבנוי טוב. אפשר היה לקצר אותו קצת, אבל הוא מותח עד סופו.

9/11/2024

מעולה, לא יכולתי להניח את הספר מהידיים עד הסיום

24/10/2024

מותח וכתוב נהדר! אי אפשר להפסיק לקרוא.

13/10/2024

לא יכולתי להפסיק לקרוא.

29/7/2024

אהבתי ספר סוחף ומעניין

6/7/2024

אהבתי מאוד. העלילה מתפתחת בכיוונים לא צפויים. ממליצה מאוד

1/3/2024

מעולה מעולה מעולה!!! לא הצלחתי להניח את הספר! חוויה

31/10/2023

ספר מרתק, כתוב ללא דופי.

8/9/2023

מותח ובעל סוף מפתיע.

17/8/2023

מעולההההה

25/6/2023

ספר מותח עד לרגע האחרון. מעצים מאוד.

24/5/2023

ספר מותח ומעניין עם טוויסטים מסחררים כמו ברכבת הרים.תענוג!

12/5/2023

מהנה מאוד וסוחף. לא אגיד שזה הספר הכי טוב שקראתי אבל בהחלט היה קשה להוריד אותו מהידיים וזה שווה המון.

7/5/2023

ספר מפתיע, מותח, לא שגרתי

28/4/2023

קראתי אותו כמעט בנשימה אחת. כתוב נפלא, ממכר, קשה לעצור...

15/4/2023

כתוב טוב ומותח

12/4/2023

פשוט ואו. טוויסטים פסיכיים עד הרגע האחרון.

1/4/2023

מותח, קצת מבלבל לפעמים, ובסופו של דבר מצוין.

26/3/2023

מעולה

26/3/2023

פשוט מהמם

3/3/2023

מקסים

19/2/2023

סיפור מרתק. קראתי ברצף

17/2/2023

מסקרן ומפתיע

10/2/2023

ספר מהמם ומאוד נוגע ללב ממליצה מאוד

9/2/2023

מעולה! מותח, מרתק. אי אפשר לעזוב

26/1/2023

נקרא בנשימה עצורה. אני מודה שלא ציפיתי.. וקשה להפתיע אותי

12/1/2023

ספר מתח מצוין ומפתיע.

29/12/2022

ספר מתח, נהנתי מאד לקרוא, כתוב בצורה קולחת, יש הרבה הפתעות בעלילה, שווה קריאה.

27/12/2022

לא יכולתי להניח מהיד. קולח וקריא מאד

7/12/2022

ספר מעולה. לא יכולתי להפסיק לקרוא!

24/11/2022

מרתק. מתחיל כרומן, מתפתח כספר מתח עם תפניות עד הרגע האחרון.

21/11/2022

נהנתי מכל רגע, ספר מצויין ומותח מחזיק אותך על הקצה עד העמוד האחרון

16/11/2022

ספר מעולה, כתיבה טובה ומותחת ולא צפויה

14/11/2022

נהנתי מאד. מעניין ומותח.

5/11/2022

עשוי כהלכה...מעולה

26/10/2022

אי אפשר להפסיק לקרא אהבתי מאוד

20/10/2022

מצוין

17/10/2022

מפתיע

4/10/2022

ספר מרתק! כל הזמן מתגלה עוד חלק מהפאזל שמשלים את התמונה

20/7/2022

ספר מצוין. נהניתי ממנו מאד מאד. לא מפסיק להפתיעץ

8/7/2022

מעולה! מותח וחכם !

11/6/2022

לא יכולתי להניח מהיד

8/6/2022

מותח ! בנוי היטב! לא מאפשר להניח מהיד… מומלץ!

23/4/2022

ספר מצויין! קראתי בנשימה עצורה. מומלץ!

12/2/2022

ספר מעניין , אכן תפניות עשיות יפה ולעיתים לא צפויות. שלא כתמיד יכולתי לסיים פרק ומיד לקרוא את ההמשך בפרק הבא בלי להתעייף. בקיצור - מומלץ !

23/1/2022

מתח פסיכולוגי טוב

15/1/2022

מאד מותח ומעניין

10/1/2022

זורם ומרתק. מומלץ.

6/1/2022

לא פחות ממדהים מותח עד השניה האחרונה

28/12/2021

מצוין !!!

17/12/2021

וואו. מותח ומתוחכם מתחילת הספר ועד סופו

15/12/2021

מצויין. מותח ללא הפסקה.

19/11/2021

כתיבה קלילה וקריאה מאד. יש מתח וסוד אבל לא מפחיד .נקרא במהירות תודה

21/8/2021

וואו סיימתי אותו ביומיים, ספר מצוין

14/1/2021

אי אפשר להפסיק לקרוא! מומלץ!

24/8/2019

ספר מדהים. גם אם אתם בטוחים שעליתם על הכל… תאמינו לי, זה ממש לא הכל😉

10/8/2019

וואוו. נקרא בנשימה עצורה

11/6/2019

מעולה!!!

13/4/2019

ספר מצויין

6/4/2019

מותח, מפתיע, מעורר מחשבה

25/3/2019

ספר מותח מלא תפניות והפתעות. מומלץ

8/3/2019

ספר מטורף! וכל מילה מיותרת!

26/7/2025

נהניתי מאד.

15/7/2025

ספר טוב מאוד

8/6/2025

אוקיי, ספר עם עלילה מאוד קריאה קראתי אותו ביומיים ספר מעניין מותח מפתיע עצוב קצת לא צפוי עם כל זאת קראתי ספרים יותר טובים..

14/4/2025

ספר מתח טוב מאוד. נשאבים לתוך העלילה ויש טוויסטים פתלתלים. הרבה יותר מסתם רומן רומנטי כפי שניתן אולי לחשוב על פי שמו.

25/7/2024

כתוב היטב, זורם, דיי מותח

11/11/2023

מעניין, מתוסבך וקצת ארוך מדי

9/9/2023

ספר מתח כתוב היטב. מעניין וזורם

19/7/2023

לא עפתי על הסיפור. היה מעייף והטוויסטים שהבטיחו לא היו טובים מספיק בכדי לחפר על גיבורה חופרת.

15/7/2023

התחלה איטית אך ההמשך מרתק

15/6/2023

נושא חשוב מאד

21/4/2023

סיפור מעניין, לא תמיד באותה רמת אמינות

12/2/2023

ספר מאוד מפתיע. מסוג ספרי המתח שאתה חושב שאתה מבין מה קורה, אבל פתאום קורה משהו ואתה מבין שאתה לא הבנת נכון. וכששוב אתה משוכנע שהנה, זה כביכול צפוי, הכול מתהפך שוב.

21/1/2023

מותח

3/1/2023

ספר טוב, הקריאה נוחה וקולחת, לא ידעתי למה אני הולכת והופתעתי לטובה לכל אורך הדרך, מדמיינת את הסרט…

5/11/2022

ספר מרתק, מתח עדין, הקריאה רצופה ומושכת, יפה לראות איך הגיבורה נלחמת לעזור לאחרות גם אם זה יפגע בה.

13/8/2022

קצת מבלבל אבל כשמבינים את הדמויות אז ממש זורם

7/8/2022

קצת מסורבל, אבל אהבתי

17/7/2022

מפתיע ומותח

25/6/2022

נחמד

24/6/2022

כתוב טוב. מותח. צריך לתת לו צ׳אנס בהתחלה. לי אישית לקח זמן להיכנס אליו אבל סך הכל נהניתי.

22/6/2022

מותח מסקרן ובלתי צפוי. מאוד אהבתי

17/6/2022

עלילה נרקמת לאט. ולא תמיד מובנת....סבלנות החצי השני מרתק העברתי טיסה בקריאה מהנה

20/3/2022

התחלתי... המשכתי ... וסיימתי כמעט בלי הפסקות. נהנתי

31/1/2022

מתוחכם ומפתיע...

5/10/2021

ספר מושלם לקריאה קלילה ומותחת. נהניתי מאד מההפתעות, באמת לא הספר הצפוי שהוא נראה.

21/8/2021

ספר נחמד. החלק הראשון מעט מייגע, אבל בסופו הספר מתחיל להאיץ ולהיות מעניין, מלא בתפניות ששוות את הקריאה שלו.

23/3/2021

מציף נושא חשוב

19/3/2021

הספר ממש מותח, כל פעם שחשבתי שהבנתי מה קורה נסתבא שטעיתי. סיימתי אותו בכמה ימים, הסוף טוב אבל יכל להיות מוצלח יותר.

17/6/2020

ספר איטי. מתחיל לאט ונראה כאילו לא מתרומם. אבל מים שקטים חודרים עמוק ואתה נגרר לסיפור. באופן אישי ציפיתי לסוף אחר.

17/5/2020

היה קשה לעקוב בהתחלה אבל אחר כך השתפר. ספר טוב

18/10/2019

נחמד ונעים לקריאה. סובל מעט מחוסר אמינות.

23/9/2019

נחמד אבל ארוך מדי

19/9/2019

נהנתי, בעיקר בסוף...
נחמד

12/8/2019

מעניין ומותח

18/6/2019

ספר מעולה.מותח , מעורר חשק להמשיך ולקרוא.

19/4/2019

כתוב טוב. קצת ארוך והסיום מעט גימיקי

7/4/2019

מורכב, מסובך, קשה לקריאה- עשיתי הרבה הפסקות בגלל התחושה הלא נוחה שהספר והסיפור יוצרים. זה סיפור עם רבדים שונים שיוצאים אחד מתוך השני. מעניין ומותח, מעציב ומלמד. פלונטר גדול. לא ספר מתח שיגרתי. מומלץ לאוהבי מותחן פסיכולוגי לא רגיל, ושיש להם סבלנות לכל מיני התפתלויות בעלילה.

10/3/2019

ספר טוב מאד, אבל לא גאוני.
נהנתי מהקריאה, לא יכולתי לעזוב.
אבל היו דברים שהפעילו לי.
תוכלו לקרוא עליהם בהרחבה כאן:
http://bit.ly/2NTuz9b

8/11/2024

ספר נחמד. ארוך מדי חוזר על עצמו אבל עדיין קריא וסוחף

14/9/2024

קריא וזורם, אבל הטוויסט בסוף קצת מאולץ, ספר טיסה נחמד

4/6/2024

ארוך מדי נמתח כמו מסטיק לא מאורגן ולא מותח בכלל הסוף מעט הפתיע אבל לא שווה את כל התיאורים המייגעים

24/5/2024

ההתחלה משעממת, איכשהו המשכתי, ואז זה משתפר. החלק השני יותר מפתיע ומעניין. זמנים מתחלפים, וגילויים חדשים נחשפים

14/5/2023

כתוב טוב ועלילה מעניינת סך הכל, לא הפיל אותי מהכיסא אבל נחמד.

4/4/2023

בסדר. מעביר נחמד את הזמן בנסיעות

15/12/2022

הדמות היתה לא עקבית, פעם היא אסופה וממוקדת ופעם קורסת ומשתכרת. יותר מדי פעמים היא עברה מאחת שמבינה ומניעה את הדברים לאחת שלא מבינה מי מולה ופועלת לפי מניפולציה שהפעילו עליה. היא מדגישה כמה דודה שלה חשובה לה אבל ממשיכה לשקר לה. לי מאוד חשוב איכות הדמויות, אם הן לא בנויות טוב, זה גורע מהעלילה. בנוסף, תפקיד האחות לא היה ברור לי. נתתי שלושה כוכבים כי הכתיבה זורמת והעלילה מתקדמת מהר.

22/10/2022

נחמד ומפתיע

14/7/2022

לקח לי זמן לסיים, הסוף מעניין… ציפיתי ליותר

27/3/2022

נחמד ומתוח עד הסוף.

23/12/2021

חמוד. מעט שטחי...

21/5/2020

מותח אבל מייגע

22/11/2019

סיפור נחמד להעביר את הזמן אולם לא מותח או מתוחכם כפי שהובטח. לא יותר מ ״נחמד״.

24/8/2019

קריא וזורם ,לא מחדש ולא לגמרי מפתיע

10/4/2019

רומן למשרתות, אבל איכשהו במובן הטוב של המלה. עלילה מתפתלת, משנה כוון ומפתיעה. ממש עד הסוף?

4/2/2025

היו לי ציפיות גדולות מידי והתאכזבתי. אולי אם הייתי באה נקייה יותר הייתי אוהבת יותר. בכל מקרה לדעתי עלילה שקשה להתחבר אליה והרגשתי שאני סוחבת אותו. בסוף גם הוא לא ברור לגמרי ומאכזב

28/7/2024

ספרמשעמםםםם, נמרח ומטרחן. רק ב-30 העמודים האחרונים נהיה איזשהוא עניין. לא שווה את הטרחה. קניתי בגלל ההמלצות פה בדף. נשגב מבינתי.

25/4/2022

התחיל טוב ואיפשהו באמצע התחיל לגרום לאי נוחות וכלכך הרבה תיאורים ארוכים ומיותרים, שפשוט דילגתי הלאה. לא שווה את המאמץ

17/3/2022

ספרות זולה…

7/10/2021

נחמד מאוד ציפיתי ליותר אבל בסך הכל נהניתי

22/4/2019

לא נהניתי,תסבוכת מלאכותית ולא הגיונית בסגנון הרומן הרומנטי,קראתי בfast forward

4/4/2019

ספר כל כך רדוד, לא קראתי מזמן

13/3/2019

זה לא ממש ספר מתח. או לפחות לא מותח ממש. נכתב כנראה ברוח הימים האלה של ״מי טו״. בסוף יש טוויסט נחמד שמחזיר משהו מכבודו האבוד של הספר כספר מתח, למרות שהוא נראה כשאוב מאיזה טלנובלה.

2/1/2025

רומן רומנטי מדרגה ז

1/10/2024

שכחתי אפילו על מה הספר. קיטשי וממש משעמם.

7/9/2023

מעניין. לא שיגרתי. זורם ומותח .

4/4/2023

את המבקר של הניו יורק טיימס צריך כנראה להחליף ומיד. המלצה על ספר מיותר הגיבורים יצאו מסדרת טלוויזיה דלה. מלא קלישאות ותיאור טרחני עם איזכור מייגע של שמות מותגים יעני "יוקרתיים".(פרסומת סמוייה)? גם התרגום לא משהו. "בית חום" הוא התרגום ל brownstone?? בקיצור ממש בזבוז זמן.

31/7/2022

אכזבה גדולה. ספר ממש מיותר. במיוחד נוכח אוסף הביקורות הטובות והנלהבות. אוסף רדוד של קלישאות נבובות ולא יותר. לא מתוחכם. לא מותח. ולא ערמומי...

4/6/2022

בחרתי בספר כי כתוב שהוא רב מכר של הניו יורק טיימס. מעניין למה... ספר רדוד ובזבוז זמן מוחלט.

24/4/2022

ספר לא טוב. זה בטח לא שייך לקטגוריה של ספר מתח. אם כבר, אז לרומן הרומנטי. אין לי שום דבר נגד זה, אבל למה להטעות?

25/3/2020

הרעיון של גבר חולני ופריק שליטה שסבל בילדותו ובתמורה מתעלל בנשותיו, גם אם עטוף בסיפור מסגרת טרגי של אחת מהן לא באמת מצדיק ספר. להוסיף לזה כתיבה רדודה ומבולבלת והצגת הדמויות הנשיות באופן סטראוטיפי אחיד של מחפשות חתונה/כסף/בגדי מעצבים לי אישית גרם בחילה..

31/8/2019

משעמם ולא מותח בכלל

23/3/2019

בזבוז זמן. ספר שלא היה צריך להיות מפורסם

סקירות וביקורות

הפסיכית מבין שתינו שילה נעמן ביקורת העורך 27/07/2025 לקריאת הביקורת המלאה >
הבעל של שתינו גריר הנדריקס, שרה פקנאן
פתח דבר
 
היא צועדת במרץ על המדרכה בעיר, שערה הבלונדיני מקפץ על כתפיה, לחייה סמוקות, תיק ספורט כרוך על זרועה. כשהיא מגיעה אל בניין מגוריה, ידה נתחבת לתיק, והיא שולפת את המפתחות. הרחוב רועש ושוקק חיים, מוניות צהובות שועטות, עובדים שסיימו את יום העבודה עושים את דרכם לבתיהם בפרברים, וקונים נכנסים למעדנייה בפינת הרחוב. אבל אני לא גורעת עין ממנה לרגע.
היא מתעכבת בכניסה ומעיפה מבט חטוף לאחור. מטען חשמלי כאילו פועם דרכי. מעניין אם היא חשה במבטים שלי. אפשר לקרוא לזה תחושת מבט - ליכולת שלנו להרגיש בחוש שמישהו צופה בנו. מערכת שלמה של המוח האנושי מוקדשת לתורשה הגנטית מאבות־אבותינו, שהסתמכו על התכונה הזאת כדי לא לשמש טרף לחיות. פיתחתי את אמצעי ההגנה הזה אצלי, וכשאני חשה שחשמל סטטי מטפס עלי, ראשי מתרומם מעצמו ומחפש זוג עיניים. למדתי כמה מסוכן להתעלם מההתראה הזאת.
אבל היא רק פונה לכיוון ההפוך, פותחת את הדלת ונעלמת בפנים בלי להסתכל בכלל לכיוון שלי.
אין לה מושג מה עשיתי לה.
היא לא מודעת לנזק שעשיתי, לחורבן שיתחולל בגללי.
מבחינתה של הצעירה היפה הזאת, שפניה בצורת לב וגופה שופע, האישה שלמענה ריצ'רד בעלי עזב אותי, אני בלתי־נראית כמו היונה שלידי, המנקרת באשפה על המדרכה.
אין לה מושג מה יקרה לה אם היא תמשיך ככה. שום מושג.
 
 

פרק 1

 
נלי לא ידעה מה העיר אותה. אבל כשפקחה עיניים, אישה לבושה בכתונת לילה מתחרה לבנה, כתונת הכלולות של נלי, עמדה למרגלות המיטה והביטה בה.
גרונה של נלי התכווץ והחניק צווחה, והיא זינקה קדימה כדי לקחת את מחבט הבייסבול שנשען על הארונית הצמודה למיטה. לבסוף הסתגלו עיניה לאור השחר המגורען, והלמות לבה שככה.
ברגע שהתברר לה ששום דבר לא מאיים עליה היא פלטה צחוק מתוח. אחיזת העיניים נוצרה רק בגלל שמלת הכלולות שלה, העטופה בניילון, שהיתה תלויה מבחוץ על דלת הארון מאז שלקחה אותה אתמול מסלון הכלות. החלק העליון והחצאית התפוחה היו ממולאים בנייר דקיק מקומט כדי לשמור על צורתם. נלי צנחה אל הכרית. כשנשימתה שבה לסדרה היא בדקה את המספרים הכחולים הבולטים בשעון שעל הארונית. מוקדם מדי, שוב.
היא מתחה את זרועותיה מעל לראש והושיטה את יד שמאל כדי להשתיק את הצלצול המעורר לפני שירעיש. טבעת האירוסים המשובצת ביהלום שריצ'רד נתן לה היתה כבדה וזרה על אצבעה.
כבר בילדותה התקשתה נלי להירדם. לאמא שלה לא היתה סבלנות לטקסים מתמשכים לפני השינה, אבל אביה ליטף בעדינות את גבה והתווה מילים על בד כתונת הלילה שלה. אני אוהב אותך או את הכי בעולם, היה כותב, והיא ניסתה לנחש את המשפטים. לפעמים הוא התווה דוגמאות, מעגלים, כוכבים ומשולשים. זה נמשך, מכל מקום, רק עד שהיתה בת תשע, כי אז הוריה התגרשו והוא עזב את הבית. היא שכבה אז לבדה במיטת היחיד הרחבה מתחת לשמיכת פוך מפוספסת בוורוד ואדום ובהתה בכתם המים שנימר את התקרה.
כשהצליחה להירדם לבסוף, היא ישנה בדרך כלל במשך שבע או שמונה שעות ברציפות, שינה עמוקה כל כך וחסרת חלומות עד שלפעמים אמה נאלצה ממש לנער אותה כדי שתתעורר.
אבל אחרי לילה אחד באוקטובר, בשנת הלימודים הרביעית שלה באוניברסיטה, זה השתנה לפתע.
נדודי השינה שלה החמירו במידה רבה, ואת שנתה החלו לקטוע חלומות מציאותיים מאוד ויקיצות פתאומיות. פעם היא ירדה לארוחת בוקר בבית האחווה שלה ואחת מהאחיות באחוות קַיי אומגה אמרה לה שבלילה היא צרחה משהו לא ברור. נלי ניסתה לנפנף את זה בקלות, "אני סתם לחוצה בגלל מבחני הגמר. אומרים שהבחינה בסטטיסטיקה לפסיכולוגים קשה רצח," ומיד קמה מהשולחן כדי למזוג לעצמה עוד כוס קפה.
היא כפתה על עצמה ללכת ליועצת של האוניברסיטה, אבל למרות שידוליה נלי לא היתה מסוגלת לדבר על אותו לילה חמים בתחילת הסתיו, שהתחיל בבקבוקי וודקה ובצחוק והסתיים בסירנות של המשטרה ובייאוש. נלי נפגשה עם היועצת פעמיים, אבל ביטלה את הפגישה השלישית ולא באה יותר.
נלי סיפרה לריצ'רד חלק מזה כשהתעוררה מאחד הסיוטים החוזרים שלה, הרגישה שזרועותיו מאמצות אותה אליו ושמעה את קולו לוחש באוזנה, "אני שומר עלייך, בובה. איתי אין לך מה לפחד." כשהיתה מחובקת בזרועותיו, ידעה שהיא מרגישה את הביטחון שכמהה אליו כל חייה, עוד לפני האירוע. כשריצ'רד היה לצדה נלי הצליחה סוף־סוף לשוב ולהתמסר למצב הפגיע של שינה עמוקה. כאילו הקרקע שהתנודדה מתחת לרגליה נעשתה יציבה.
אבל בלילה שעבר ישנה נלי לבדה בדירת הקרקע שלה בבניין הלבנים החומות. ריצ'רד היה בשיקגו בענייני עסקים, וסמנתה, שותפתה לדירה וחברתה הטובה, נשארה לישון אצל החבר החדש שלה. רעשי העיר ניו יורק חדרו מבעד לקירות: צפצופי צופרים, צעקות אקראיות, נביחת כלב... אף על פי ששיעורי הפשע באַפֶּר איסט סייד היו הנמוכים במנהטן, שסורגי פלדה הגנו על החלונות וששלושה מנעולים שריינו את הדלת, לרבות המנעול העבה שנלי התקינה אחרי שעברה לדירה - למרות זאת הזדקקה נלי לכוס שרדונה נוספת לפני שהצליחה להירדם.
נלי שפשפה את קורי השינה מעיניה וקילפה את עצמה מהמיטה בנחת. היא לבשה את חלוק הרחצה, הסתכלה שוב בשמלה והתלבטה אם כדאי לה לנסות לפנות מקום בארון הקטנטן כדי להכניס אותה. אבל החצאית היתה תפוחה מאוד. בסלון הכלות, כשהשמלה היתה מוקפת באחיותיה התפוחות והמנצנצות, היא נראתה אלגנטית בפשטותה, כמו שיער אסוף בפקעת בין תסרוקות נפוחות. אבל בחדרה, בין ערימות הבגדים לכוננית הספרים הרעועה של איקאה, נראה לנלי שהיא דומה להחריד לתלבושת של נסיכת דיסני.
בכל מקרה, היה מאוחר מדי להחליף אותה. החתונה התקרבה במהירות, והכול עד לפרט האחרון כבר היה מאורגן, כולל הקישוט לעוגה - כלה בלונדינית וחתנה הנאה שהוקפאו ברגע מושלם.
"וואו, הם אפילו דומים לכם," אמרה סמנתה כשנלי הראתה לה תמונה של פסלוני החרסינה הקלסיים הנושנים שריצ'רד שלח באימייל. הקישוט היה שייך להוריו וריצ'רד הוציא אותו מהמחסן במרתף בניין הדירות שבו הוא גר אחרי שהציע לה נישואים. סם עיקמה את אפה. "חשבת פעם שהוא לא יכול להיות אמיתי כי אין גברים כאלה?"
ריצ'רד בן השלושים ושש היה מנהל מצליח בקרן גידור ומבוגר מנלי בתשע שנים. היו לו מבנה גוף צנום ושרירי כמו של רץ וחיוך נינוח, שעמד בסתירה לעיניו הכחולות והנמרצות.
בדייט הראשון שלהם הוא לקח אותה למסעדה צרפתית, ובשיחה עם מלצר היינות הפגין בקיאות בסוגים של בורגונדי לבן. בדייט השני, בשבת מושלגת, הוא אמר לה להתלבש חם והופיע עם שתי מזחלות פלסטיק ירוקות. "אני מכיר את הגבעה הכי טובה בסנטרל פארק," אמר.
הוא לבש מכנסי ג'ינס משופשפים ונראה בהם לא פחות טוב מאשר בחליפות המחויטות.
נלי לא התבדחה כשהשיבה לשאלה של סם באמירה, "רק כל יום."
נלי הבליעה עוד פיהוק כשירדה בשבע המדרגות אל המטבחון ואל הלינוליאום, שהיה קר מתחת לרגליה היחפות. היא הדליקה את האור בתקרה והבחינה שסם שוב לכלכה את צנצנת הדבש אחרי שהמתיקה את התה. הנוזל הצמיג ניגר על דופן הצנצנת, ותיקן נאבק בשלולית הענבר הדביקה. אפילו אחרי שנים של חיים במנהטן, המראה עדיין עורר בה בחילה. נלי הוציאה מהכיור את אחד הספלים המלוכלכים של סם ולכדה מתחתיו את התיקן. שהיא תסתדר עם זה, אמרה לעצמה. בזמן שחיכתה שהקפה יהיה מוכן, פתחה את הלפטופ והחלה לבדוק אימיילים. תלוש הנחה מגאפ, אמה שנעשתה טבעונית, מתברר, ומבקשת מנלי לוודא שתהיה גם מנה לא בשרית בסעודת הכלולות, הודעה שהגיע מועד התשלום של חשבון כרטיס האשראי שלה.
נלי מזגה קפה לספל מקושט בלבבות ובמילים הגננת הכי טובה בעולם ולגמה ממנו בשקיקה. לה ולסמנתה, שגם היא עבדה כגננת בגן "לֶרנינג לֵדֶר", היו בארון תריסר ספלים כמעט זהים מסוג זה. היום תיערך קבלת ההורים של סמסטר האביב והמתינו לה עשר פגישות עם ההורים של "הגורים", קבוצת בני השלוש שלה.
בלי קפאין היא עוד עלולה להירדם ב"פינת השקט", והיא דווקא חייבת להיות במיטבה. הראשונים בתור היו הוריו של ג'ונה פורטר, שהביעו לאחרונה דאגה על היעדר טיפוח של יצירתיות בסגנון ספייק ג'ונס בקבוצה. הם המליצו להחליף את בית הבובות הגדול בטיפי ענקי ואף שלחו לה לינק לאוהל כזה שנמכר ברשת של ציוד לילדים ב-229 דולר.
היא תתגעגע להוריו של ג'ונה רק קצת פחות מאשר לתיקנים כשתעבור לגור עם ריצ'רד, גמרה נלי בדעתה. היא הביטה בכוס של סמנתה ונתקפה נקיפות מצפון, לכן אספה את התיקן במגבת נייר ושטפה אותו בשירותים.
ברגע שנלי פתחה את המים במקלחת החל הטלפון הנייד שלה לצלצל. היא התעטפה במגבת ומיהרה לחדר השינה למצוא את התיק שלה אבל הטלפון לא היה שם, נלי תמיד השאירה אותו בכל מיני מקומות. לבסוף שלתה אותו מבין קפלי שמיכת הפוך.
"הלו?"
אין תשובה.
זיהוי השיחה ציין מספר חסוי. כעבור רגע הופיעה על המסך התראת הודעה קולית. היא לחצה על הכפתור כדי להאזין לה, אבל שמעה רק רחש חלש, קצוב. נשימה.
טלמרקטינג, אמרה לעצמה והשליכה את הטלפון על המיטה. לא שווה לעשות מזה עניין. התגובות שלה מופרזות, זה קורה לה לפעמים. היא פשוט נמצאת בלחץ רגשי עצום. הרי בשבועות הקרובים היא תארוז את הדירה, תעבור לגור עם ריצ'רד ותחזיק זר של ורדים לבנים בדרכה לחיים חדשים. שינוי תמיד מעורר חשש, ומחכים לה הרבה מאוד שינויים בבת אחת.
אלא שזאת היתה השיחה השלישית בשלושה שבועות.
היא העיפה מבט בדלת הראשית. היא היתה נעולה בבריח מפלדה.
היא פנתה אל חדר האמבטיה, חזרה ולקחה איתה לשם את הטלפון. היא הניחה אותו על שפת הכיור, נעלה את הדלת, תלתה את המגבת על המוט ונכנסה למקלחת. היא ניתרה אחורנית בגלל הזרם הקר מדי, כיוונה את המים בברז ושפשפה את זרועותיה בידיה.
אדים מילאו את החלל הקטן, והיא הניחה למים לזרום על השרירים המכווצים בכתפיה ובשיפולי גבה. אחרי החתונה היא תשנה את שם המשפחה. אולי היא תשנה גם את מספר הטלפון.
היא לבשה שמלת פשתן ומשחה מסקרה על ריסיה הבהירים. נלי השתמשה במסקרה ולבשה בגדים יפים לעבודה רק לכבוד קבלת הורים ומסיבת סיום השנה. לפתע החל הטלפון שלה לרטוט ולקרקש בקול על כיור החרסינה. היא מצמצה ומכחול המסקרה התרומם והשאיר סימן שחור מעל לגבה.
היא הסתכלה על הטלפון וראתה שריצ'רד סימס:
לא יכול לחכות לפגישה הערב, יפהפייה. סופר את הדקות. אני אוהב אותך.
כשהביטה במילים של ארוסה, השתחררה הנשימה שכאילו נתקעה בחזה שלה כל הבוקר. גם אני אוהבת אותך, סימסה לו תשובה.
הערב תספר לו על השיחות המתנתקות. ריצ'רד ימזוג לה כוס יין, וכשהם ידברו, יניח את רגליה על ברכיו. אולי הוא ימצא דרך לגלות את המספר החסוי. היא סיימה את ההכנות, תלתה את התיק הכבד שלה על כתפה ויצאה אל שמש אביב חיוורת.

המלצות נוספות