תת הכרה נפתחת כמו מניפה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
תת הכרה נפתחת כמו מניפה

תת הכרה נפתחת כמו מניפה

ספר מודפס

עוד על הספר

יונה וולך

יונה וולך (10 ביוני 1944 – 29 בספטמבר 1985) הייתה משוררת ישראלית. בקיץ 1961, בגיל 17, החלה ללמוד במכון אבני לאמנות הציור והפיסול בתל אביב, מוסד שאהבה ושהגביר בה את דחף היצירה הלירית. ובשנת 1964 פרסם את שיריה לראשונה בכתב העת "עכשיו". לאחר מכן, באותה שנה, פרסם גילן את שיריה בכתב העת האוונגרדי "קילטרטן".

בגיל 21 התאשפזה וולך מרצון במרכז לבריאות הנפש טלביה הירושלמית, שם טופלה בין השאר בסם הפסיכדלי LSD, כפי שהיה מקובל בטיפול הפסיכיאטרי בשנות השישים. את חוויותיה תיארה בשיריה, בהם השיר "אם תלך למסע אל אס די". בשנת 1978 זכתה וולך בפרס קוגל על ספרה "שירה". ב-1981 התגלתה אצל וולך מחלת סרטן השד, שממנה נפטרה כ-4 שנים אחר כך, כשהיא בת 41. וולך נקברה בבית העלמין חולון.

מקצת שיריה של וולך תורגמו לשפות זרות כגון: אנגלית, איטלקית ויידיש. אנתולוגיה נרחבת של שיריה ראתה אור באספרנטו.

וולך כתבה מחזה שלם אחד בלבד "ולדימיר ושולמית". 

מספריה:
דברים, הוצאת עכשיו, 1966
שני גנים, הוצאת דגה, 1969
שירה, תל אביב: הוצאת ספרי סימן קריאה: מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, 1976 
אור פרא, הוצאת איכות, 1983
צורות, תל אביב: הוצאת ספרי סימן קריאה, 1985
זאת היונה, הוצאת הקיבוץ המאוחד/מודן, 2013. ספר שפורסם בעקבות סרטו של יאיר קדר. הספר מאגד שירים נבחרים מכל התקופות, תמונות, וקטעים מיומנה של וולך. כמו כן כולל הספר שירים שכתבה על ערש דווי במיטת יצועיה בבית החולים.
אנדרטה של צרעת: כל המחזות, הוצאת הבה לאור 2021.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/h4fxm4ub

תקציר

ספר זה הוא מבחר מקיף ומייצג של שירתה של יונה וולך, המשוררת הסוחפת והמכשפת, מכל תקופות כתיבתה (1985-1963), ואחד מספרי השירה האהובים ביותר בארץ. הוא כולל את פסגות שירתה מן הספרים 'דברים' (הוצאת עכשיו), 'שני גנים' (הוצאת דגה), 'שירה' (ספרי סימן קריאה), 'אור פרא' (הוצאת איכות), 'צורות' (ספרי סימן קריאה) ו'מופע' (הוצאת הקיבוץ המאוחד). בשער האחרון מובאים שמונה-עשר שירים שפורסמו בזמנו בכתב-העת 'חדרים' וזהו כינוסם הראשון בספר.
 
 
יונתן
 
אֲנִי רָץ עַל הַגֶּשֶׁר
 
וְהַיְּלָדִים אַחֲרַי
 
יוֹנָתָן
 
יוֹנָתָן הֵם קוֹרְאִים
 
קְצָת דָּם
 
רַק קְצָת דָּם לְקִנּוּחַ הַדְּבַשׁ
 
אֲנִי מַסְכִּים לְחוֹר שֶׁל נַעַץ
 
אֲבָל הַיְּלָדִים רוֹצִים
 
וְהֵם יְלָדִים
 
וַאֲנִי יוֹנָתָן
 
הֵם כּוֹרְתִים אֶת רֹאשִׁי בַּעֲנַף
 
גְּלַדְיוֹלָה וְאוֹסְפִים אֶת רֹאשִׁי
 
בִּשְׁנֵי עַנְפֵי גְּלַדְיוֹלָה וְאוֹרְזִים
 
אֶת רֹאשִׁי בִּנְיָר מְרַשְׁרֵשׁ
 
יוֹנָתָן
 
יוֹנָתָן הֵם אוֹמְרִים
 
בֶּאֱמֶת תִּסְלַח לָנוּ
 
לֹא תֵּאַרְנוּ לְעַצְמֵנוּ שֶׁאַתָּה כָּזֶה.

יונה וולך

יונה וולך (10 ביוני 1944 – 29 בספטמבר 1985) הייתה משוררת ישראלית. בקיץ 1961, בגיל 17, החלה ללמוד במכון אבני לאמנות הציור והפיסול בתל אביב, מוסד שאהבה ושהגביר בה את דחף היצירה הלירית. ובשנת 1964 פרסם את שיריה לראשונה בכתב העת "עכשיו". לאחר מכן, באותה שנה, פרסם גילן את שיריה בכתב העת האוונגרדי "קילטרטן".

בגיל 21 התאשפזה וולך מרצון במרכז לבריאות הנפש טלביה הירושלמית, שם טופלה בין השאר בסם הפסיכדלי LSD, כפי שהיה מקובל בטיפול הפסיכיאטרי בשנות השישים. את חוויותיה תיארה בשיריה, בהם השיר "אם תלך למסע אל אס די". בשנת 1978 זכתה וולך בפרס קוגל על ספרה "שירה". ב-1981 התגלתה אצל וולך מחלת סרטן השד, שממנה נפטרה כ-4 שנים אחר כך, כשהיא בת 41. וולך נקברה בבית העלמין חולון.

מקצת שיריה של וולך תורגמו לשפות זרות כגון: אנגלית, איטלקית ויידיש. אנתולוגיה נרחבת של שיריה ראתה אור באספרנטו.

וולך כתבה מחזה שלם אחד בלבד "ולדימיר ושולמית". 

מספריה:
דברים, הוצאת עכשיו, 1966
שני גנים, הוצאת דגה, 1969
שירה, תל אביב: הוצאת ספרי סימן קריאה: מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, 1976 
אור פרא, הוצאת איכות, 1983
צורות, תל אביב: הוצאת ספרי סימן קריאה, 1985
זאת היונה, הוצאת הקיבוץ המאוחד/מודן, 2013. ספר שפורסם בעקבות סרטו של יאיר קדר. הספר מאגד שירים נבחרים מכל התקופות, תמונות, וקטעים מיומנה של וולך. כמו כן כולל הספר שירים שכתבה על ערש דווי במיטת יצועיה בבית החולים.
אנדרטה של צרעת: כל המחזות, הוצאת הבה לאור 2021.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/h4fxm4ub

עוד על הספר

תת הכרה נפתחת כמו מניפה יונה וולך

טעימה מהספר תעלה בקרוב...