הנערה ואהבתה לרן
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הנערה ואהבתה לרן
מכר
אלפי
עותקים
הנערה ואהבתה לרן
מכר
אלפי
עותקים

הנערה ואהבתה לרן

4.6 כוכבים (139 דירוגים)
ספר דיגיטלי
36
ספר מודפס
59 מחיר מוטבע על הספר 112

עוד על הספר

פפר וינטרס

פפר וינטרס היא מחברת רבי־מכר רבים וספריה כבשו את רשימות הנמכרים ביותר של הניו יורק טיימס, וול סטריט ג'ורנל ויו. אס. איי. טודיי.
 
היא ממלאת תפקידים רבים, בין השאר היא סופרת, קוראת ולעיתים גם רעיה. היא אוהבת לטייל ויש לה בעל מדהים ונפלא שסובל את הרומנים שיש לה עם החברים שלה בספרים. היא אוהבת סיפורים אפלים, שיש בהם טאבו והם מסחררים את הראש. ככל שהגיבורים מעונים יותר, כך טוב יותר, והיא אינה מפסיקה להמציא דרכים לשבור ולתקן את הדמויות שלה. הו, וסקס... יש בספרים שלה סקס. היא שואפת לכתוב סיפורים שיגרמו לקוראים שלה להשתוקק לכל מה שהם אינם אמורים לרצות, וסיפוריה הם בעלי עלילות מורכבות ודמויות בלתי נשכחות.
 
אחרי שהגשימה את חלומה להיות סופרת במשרה מלאה, פפר קיבלה הכרה וזכתה בפרסים לרומן האפל הטוב ביותר, סדרת ה־ BDSMהטובה ביותר והגיבור האפל הטוב ביותר. היא עומדת בראש רשימת רבי־המכר של iBooks וגם בראש רשימת רבי־המכר הארוטיים, ספרי האימה הארוטיים וספרי המתח הרומנטיים. היא גם גאה לענוד את תג ה-IndieReader שהוענק לה על מקומה ברשימת עשרת רבי־המכר העצמאיים ולאחרונה, היא חתמה על חוזה לכתיבת שני ספרים בהוצאת. Hachette ספריה מתורגמים בימים אלה לשפות רבות.
 
היא אוהבת לקבל דואר מכל סוג בכתובת:

תקציר

"מה את עושה כשאת כותבת את כל הסודות שלך? לא... זה לא מספיק.
מה את עושה כשאת כותבת את כל הסודות שלך והאדם האחד שלא אמור לקרוא אותם, קורא?
אגיד לך מה את עושה.
את מקווה".
 
 
רֶן
רן לא ידע מהי אהבה עד שלקח לעצמו את דלה. 
בהתחלה, הוא שנא אותה. אך ככל שחלף הזמן וחודשים הפכו לשנים, הוא למד מהו ההפך משנאה והקדיש את חייו כדי להעניק לה הכול. 
כל קורבן, כל מתנה, הוא העניק בלב שלם. 
אבל אז האהבה הפכה לתשוקה והרסה את הכול. 
 
דֶלה
הייתי טיפשה וכתבתי את כל סודותיי, אבל זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה עשיתי מעשה מטופש.  
לא יכולתי להאשים אותו, לשנוא אותו, לתקן אותו.
ניסיתי להמשיך הלאה בלעדיו. 
אבל כמה שניסיתי, לא יכולתי למחוק את הסודות שכתבתי. 
עד שמשהו קרה. 
עד שהוא חזר וקרא את מה שכתבתי. 
ומאז הכול השתנה. 
 
"הנערה ואהבתה לרן" הוא החלק השני בסדרה והמשכו של הספר "הנער וסרט המשי הכחול".
זהו סיפור מסעיר על גורל וגורליות, על טעויות ותהיות, ועל הולם הלב המואץ בכולנו – אהבה.   
פפר וינטרס במיטבה.
 

פרק ראשון

פרולוג
 
 
דלה
****
2032
 
קודם כול, אני רוצה לומר תודה.
תודה על שהתאהבתם ברן, כמוני. תודה שהרשיתם לי לחלוק את המסע שלנו. תודה שסלחתם לי על גילי הצעיר, על קנאתי, על הרכושנות שלי. אבל יותר מכול, תודה על שהבנתם את המשמעות האמיתית של הסיפור שלנו.
זה לא היה סיפור על שני ילדים שמתאהבים זה בזה.
זה לא היה סיפור על סקס או רעב או אנוכיות או מחסור.
זה היה סיפור על אהבה.
אהבת אמת.
אהבה שנמשכת עשרות שנים, ממלאת נשמות והופכת לאלמותית, משום שכאשר אוהבים בעוצמה כזו דבר אינו יכול למות.
היא מתעלה על הזמן, על החלל, על המרחק, על היקומים.
אהבה כזו אינה מוגבלת לעמודים או לתמונות או לזיכרונות — היא חיה, פראית וחופשייה לעד.
אהבה.
זה הסיפור שלנו.
רומנים באים והולכים, תשוקה מהבהבת וכובה, אתגרים מופיעים ונעלמים, החיים מתערבים ומלמדים, כאב יכול לפגוע באושר, שמחה יכולה למחות עצב, הביחד הוא יותר מסתם סיפור אגדה... זו בחירה.
בחירה לאהוב, להוקיר, לכבד, להאמין ולהעריץ.
בחירה להיות שם בעיתות ויכוח וייסורים, כשנדמה שהגורל נחוש להפריד בינינו.
בחירה לבחור באהבה, מתוך ידיעה שיש לה כוח לשבור אותך.
בחירה, חברים יקרים, לתת למישהו את כל ליבך.
זה לא קל.
איש מעולם לא טען שזה קל.
ישנם ימים שבהם את רוצה את ליבך בחזרה, וימים אחרים שבהם את מצטערת שאין לך יותר מלב אחד לתת.
לאהוב הוא הדבר הקשה ביותר שאנו צריכים לעשות בחיינו, כי אף שאהבה היא פלאית ומדהימה, היא גם מקוללת ומנפצת נשמות.
בגלל האהבה, החיים הם מלחמה של רגעים וזמן והתמקחות בלתי פוסקת.
אבל בסופו של דבר, אהבה היא מהות החיים.
אז, תודה.
תודה על שאתם חולקים את אהבתנו.
תודה על החיים, על הבחירה, על האומץ להתאהב.
 
פרק 1
 
 
רן
****
2018
 
כשברחתי מחוות מקלארי, לקחתי איתי תינוקת שלא הייתה שלי ובחרתי להמשיך לגדל אותה בניגוד לכל הסיכויים, מעולם לא עצרתי כדי לתהות... איך.
איך שרדנו במשך כל השנים הללו?
איך נשארתי בחיים ואיך הצלחתי לשמור את דלה התינוקת בחיים?
איך בחירה אחת שינתה את כל עולמי — העניקה לי משפחה משלי וגם לימדה אותי, לפני שהיה מאוחר מדי, שלא כולם מרושעים.
דלה מקלארי הצליחה למנוע ממני להתדרדר במורד מדרון אפל ובודד מאוד כשהכריחה אותי להכיר את ההפך מן השנאה. אני חושב שאם מישהו ישווה את הילד שהייתי לאדם שהפכתי להיות, הוא יגיד שהיא הצילה אותי.
הוא יגיד שבלעדיה, הייתי אדם שונה לגמרי.
אדם הרבה פחות סובלני ומבין, כנראה, וקרוב לוודאי שהייתי אדם אלים, כועס ומסוכן בהרבה.
וזה נכון.
 
 
הנטיות האלו עדיין שם, נטיות שצמחו מתוך ההתעללות והדחייה שחוויתי, ובין אם ארצה להודות בכך או לא, הן יהיו לנצח חלק ממני. אבל אני גם הרבה יותר מזה, והחלקים האלה, החלקים הטובים, חזקים יותר.
בחרתי טוּב לב על פני אכזריות, כבוד על פני השפלה והתנהגות ראויה על פני התנהגות בלתי מוסרית.
ובגלל זה נאלצתי לעזוב.
הבחירה האחרונה שלי היא שהובילה למצבי האומלל הנוכחי.
היא גם גרמה לכל התהיות הקודמות שלי על איך להפוך לבלתי רלוונטיות. משום שלמי אכפת איך זה קרה? חשוב רק שזה קרה ושזה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לי.
אבל כעת לא היה לי דבר. ולא יכולתי להפסיק לחטט בצלקותיי ולתהות מה גרם לי לזכות בשבע־עשרה שנות גן עדן עם ילדה שהייתי מוכן לתת הכול עבורה, רק כדי לסבול, בלית ברירה, את הנורא מכל מה שיכולתי לדמיין, כשהקרבתי את הקורבן הגדול ביותר שיכולתי להקריב.
אותה.
היא הייתה הקורבן הגדול ביותר שלי.
ועשיתי זאת כדי להגן עליה מפני כל כך הרבה דברים.
אבל השאלה שבה ועלתה. עינתה אותי. ייסרה אותי.
איך.
איך היא בכלל נכנסה לתרמיל?
היה לילה. היא הייתה תינוקת. לא ידעתי איפה היא ישנה, אבל בטח הייתה לה מיטת תינוקות עם סורגים או חדר עם דלת. התרמיל היה מוטל במקום שבו תמיד היה, ליד הדלת. זה לא היה צעצוע לילדה ולא מקום סטרילי מספיק בשביל תינוקת.
אבל איכשהו, היא מצאה את עצמה בתוכו.
איך קרה שדלה הייתה בתוך התרמיל בדיוק כשהחלטתי לברוח?
האם זה היה רק צירוף מקרים? האם הגורל ידע הרבה יותר משידענו אנחנו והבין שדלה לא נולדה עבור בני הזוג מקלארי, אלא בשבילי? כדי שאלמד איך לאהוב. כדי שיהיה לי במי להיאחז. כדי שאוכל להגן ולנצור ולהתמקד בה, במקום ליפול למקום שלא הייתי אמור ליפול לתוכו?
או... שגברת מקלארי שמה אותה שם?
האם היא ראתה את החזרה הכללית שלי לקראת הבריחה בלילה שלפני, האם ראתה אותי גונב את פירורי המזון שהצלחתי לגנוב ואיכשהו הניחה את בתה היקרה בתרמיל הצבאי הדחוס והבלוי הזה?
ואם כן, השאלה "איך?" הופכת לשאלה "למה?"
למה היא ויתרה על בתה, עצמה ובשרה?
למה היא אמרה לבעלה לירות בי וציינה במיוחד את מה שעלול להיות לי בתרמיל הגנוב, כשהשתופפתי וברחתי בשדות התירס שלהם?
שתי התשובות היחידות שעלו בדעתי היו:
האחת, שהיא רצתה שדלה ואני נמות, חשבה שהיא תוכל להרוג שתי ציפורים במכה אחת ולהאשים אותי כשיגיעו לגופתי הירויה ויבחינו שהקליע שהרג אותי, הרג גם את בתם.
או השנייה, שהגברת מקלארי לא הייתה מרושעת או זחוחה כמו שחשבתי. אולי היא ידעה שאני עומד לברוח וחשבה שלדלה יהיה סיכוי טוב יותר איתי מאשר עם בעלה. אותו בעל שאנס ילדות קטנות בזמן שחשב שאשתו ישנה בקומה העליונה. אותו בעל שהלך לכנסייה, שר מזמורים לאלוהים ותרם בכל עונה לפחות מעשר מהיבול שלו. אותו בעל שהיה כולו טינופת, אף שהצליח לזכות ברמייה באמון ובכבוד מבני העיירה הקטנה.
השאלות שלי לא שינו את העובדה שדלה פסקה להיות שלהם באותו לילה והפכה לשלי.
בכל שנה שחלפה מאז, אהבתי את הילדה הזו כאילו הייתה חלק מדמי, זיעתי ודמעותיי. ילדה שהייתה עשויה מעצמותיי. עשויה מליבי. אישה שהייתה עשויה מנשמתי.
המראה המושלמת ששיקפה את כל מה שאי פעם היה לי, אהבה אותי ללא תנאי בדיוק כפי שאהבתי אותה וגרמה לי להאמין שהשאלות אינן חשובות בכל הנוגע לנו.
היינו חשובים מדי. מושלמים מדי זה עבור זה. מחוברים מדי.
אי אפשר היה להתווכח עם זה. אי אפשר היה להכחיש. אי אפשר היה לעקוף את האמת המוחלטת. בין שהייתה בת שש או בת שש־עשרה, אי אפשר היה לנתק את הקשר בינינו.
ובגלל זה, העזיבה שלי אותה הייתה הדבר הכי נורא שיכולתי לעשות. בגלל זה, העזיבה שלי לא רק כאבה, אלא הייתה סוג של התאבדות.
התעוררתי לחיים ביום שבו דלה הפכה להיות המשפחה שלי, ומתתי ביום שבו פסקה להיות.
וזאת הייתה אשמתי.
במשך שנים רבות כל כך, אמרתי לעצמי שאהבתי אליה תמימה.
נאחזתי בשקרים שלי.
קיוויתי שאוכל לשמור אותה לצידי, אף שליבי השתנה בחשאי מלב מגן ללב בוגד.
אבל אז התעוררתי.
ראיתי את האמת.
הבנתי את העובדות.
עקרתי את ליבי האומלל מתוכי.
והשאלות שלי כבר לא היו חשובות.
כי כל מה שידעתי, כל מה שרציתי, כל מה שיכולתי לשאת היה ישועה מכל הדברים הלא ראויים שעשיתי.
ובפעם הראשונה בחיי, הצטערתי על כך שהיא נכנסה לתרמיל שלי.

פפר וינטרס

פפר וינטרס היא מחברת רבי־מכר רבים וספריה כבשו את רשימות הנמכרים ביותר של הניו יורק טיימס, וול סטריט ג'ורנל ויו. אס. איי. טודיי.
 
היא ממלאת תפקידים רבים, בין השאר היא סופרת, קוראת ולעיתים גם רעיה. היא אוהבת לטייל ויש לה בעל מדהים ונפלא שסובל את הרומנים שיש לה עם החברים שלה בספרים. היא אוהבת סיפורים אפלים, שיש בהם טאבו והם מסחררים את הראש. ככל שהגיבורים מעונים יותר, כך טוב יותר, והיא אינה מפסיקה להמציא דרכים לשבור ולתקן את הדמויות שלה. הו, וסקס... יש בספרים שלה סקס. היא שואפת לכתוב סיפורים שיגרמו לקוראים שלה להשתוקק לכל מה שהם אינם אמורים לרצות, וסיפוריה הם בעלי עלילות מורכבות ודמויות בלתי נשכחות.
 
אחרי שהגשימה את חלומה להיות סופרת במשרה מלאה, פפר קיבלה הכרה וזכתה בפרסים לרומן האפל הטוב ביותר, סדרת ה־ BDSMהטובה ביותר והגיבור האפל הטוב ביותר. היא עומדת בראש רשימת רבי־המכר של iBooks וגם בראש רשימת רבי־המכר הארוטיים, ספרי האימה הארוטיים וספרי המתח הרומנטיים. היא גם גאה לענוד את תג ה-IndieReader שהוענק לה על מקומה ברשימת עשרת רבי־המכר העצמאיים ולאחרונה, היא חתמה על חוזה לכתיבת שני ספרים בהוצאת. Hachette ספריה מתורגמים בימים אלה לשפות רבות.
 
היא אוהבת לקבל דואר מכל סוג בכתובת:

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
139 דירוגים
108 דירוגים
19 דירוגים
6 דירוגים
4 דירוגים
2 דירוגים
23/8/2023

הלוואי ותמשיכי לרסק לי את הלב בצורה שרק את יודעת פפר אהובתי אין מספיק נייר טואלט בעולם בשביל לאסוף את כל הדמעות שהוצאת ממני, ועדיין עם על הדמעות והכאב אני לא יכולה שלא להמליץ. הספר הזה גאוני! גאוני! רעיון שגם בעוד מליון שנה בחיים לא הייתי מעלה על דעתי!

3
18/3/2025

אתחיל בזה שהספר מופלא, לא יצא לי לקרוא משהו כזה וקראתי למעלה מ500 ספרים. דבר אחד שאם הייתי יודעת אותו מההתחלה כנראה שלא הייתי קוראת את הספר הזה- נגמר עצוב, סוף רע. שום ספר לא שווה את הבכי והכאב לב. עברתי מסע ודרך עם הדמויות האלו אז כשזה נגמר ככה זה מפרק. במיוחד בתקופה של היום שמחפשים מקום מפלט ובריחה. אם את לא מפחדת מסופים עצובים- ממליצה לקרוא💔

1
22/7/2023

וואו. וואו. וואו. זה הולך להיות ארוך ועם ספויילרים אז ראו הוזהרתם. 1. הספר הראשון היה מושלם. 2. לא היה לי מוזר שהם התאהבו כי בסוף הם לא אחים ביולוגים ו10 שנים זה לא הפרש נדיר, אבל האמת שבספר היה תיאור שרן התחיל לפקפק בעצמו אם התאהב בה לפני גיל 13 ואם נגע בה בצורה לא תמימה, ואני מניחה שזה היה רק ספק והרהורים אבל היה ניחוח פדופילי, סורי. 3. הרבה יותר אהבתי את הכתיבה דרך העיניים של רן. זה די מגניב שהסופרת מצליחה לספר מעיני שניהם בצורה שונה כל כך, באמת מרגיש כאילו דלה כתבה בעצמה וכאילו את הצד של רן כתב הסופר צללים. 4. קראתי בסוף שהסופרת כתבה שהיתה חייב להרוג את רן, סבבה, אבל למה ככה?ספר על מציאות סבבה אבל כמה אנשים חווים כל כך הרבה רוע, כאילו לא מספיק. אה זה מזכיר לי באמת שמחתי שהיה סגירת מעגל עם החווה של מקלארי, תהיתי למה רן לא דיווח והתנקם או משהו. להוסיף על כל מה שעבר גם סרטן הרגיש טו מאצ' כבר התחלתי ממש לרחם עליו. 5. מילא להרוג אותו עם סרטן, כל החלק הזה של הספר היה מרוח ביותר. 6. הקטעים של רן עם דלה בתור תינוקת היו מעולים, הפריע לי שבקושי היה התייחסות לבן שלו...בסוף ילד הוא לא נספח בחיי הוריו אלא חלק די מרכזי (הצחיק אותי שהתשוקה המינית ביניהם נותרה ככל שהיתה כל הזמן הזה, שזה הכי לא מציאותי שיש) אז חבל שלא היה יותר תיאור של הגידול שלו... אבל זהו. החלק הראשון של הספר כן היה יפה חח

1
4/6/2023

כאב לי מאוד, ובכיתי!!! אבל זה ספר שכתוב כל כך טוב, אבל כל כך עצוב. ממש עצוב. ממליצה מאוד לכל מי שלא רוצה לשכוח מה באמת חשוב בחיים.

1
5/10/2020

מעורר מחשבה, קורע לב, ספר ייחודי.

1
29/1/2025

מדהים, מדהים, מדהים !!! קראתי את 2 הספרים בסדרה והם היו מעבר לציפיות שלי, סיפור אהבה מרתק ועוצר נשימה. דמויות עמוקות שעדיין נותרו במחשבות, ליטרלי התאהבתי ברן ודלה וחוויתי איתם את סיפור האהבה שלהם, ובכיתי וכאבתי ככל שהעלילה העמיקה. שאפו ענק לסופרת 😍😍😍

19/1/2025

טילטל אותי ברמה אחרת רן ודלה קפצו למחשבותיי הרבה ... לקח לי הרבה זמן לסיים גם את הספר הראשון פחדתי להגיע לסוף ולסיים עם האהבה המדהימה הזו ספרים שבהחלט הייתי רוצה על המדף שלי לנצח

30/12/2024

ספר מרגש

25/8/2024

ריגש ומותח מאוד

6/4/2024

מושלם

17/9/2023

ספר מיוחד. מומלץ בחום

17/5/2023

אוףף כמה בכיתי. כל קשת הרגשות הכו בי בבת אחת. סופרת מחוננת

14/10/2022

אין מילים שיכולות לתאר את החוויה ומנעד הרגשות שהספר הזה עורר בי. רק תודה. תודה לך שכתבת את המילים של רן ודלה. תודה🙏

17/9/2022

מדהים , עוצר נשימה מומלץ ביותר

24/8/2022

מושלם

7/7/2022

וואו ספר שאי אפשר להוריד מהיד. מכיל בתוכו את כל התחושות האפשריות. מעולה

1/6/2022

וואו, ספר מהמם!!

23/5/2022

מרגש עד דמעות מזמן ספר לא נגע בי ככה שהזלתי דמעות

29/4/2022

סיימתי את הספר השני כמעט בלי נשימה אבל עם הנאה עצומה מהספר שגורם לך להזכר באהבה, להרגיש שימחה וגם המון כאב - ספר לא קל אבל אסור לפספס אותו. סיפור האהבה של דלה ורן הוא סיפור נדיר ואת שני הספרים קראתי בימים ספורים, כמעט לא יכולה להתנתק מהם. למרות הקושי והכאב, ממליצה מאד !!

26/4/2022

ספר מקסים, מיוחד ובלתי נשכח

9/4/2022

ספר קשה ומדהים על אהבה גדולה. בגלל שהסוף ידוע מראש לקח לי כמעט חודש לקרוא את הספר כי היה לי קשה ובכיתי לא מעט. אני קוראת ספר או שניים בשבוע וכאן לראשונה היה לי קשה. אסור לספר את הסוף מההתחלה🥺 אבל היא סופרת מדהימה‼️

18/3/2022

וואו. התחלתי את הדואט לפני כמעט שנה ועצרתי אחרי פחות מחצי של הספר הראשון כי הרגיש לי קצת "כבד" ונמרח. איכשהו חזרתי לקרוא אותו, ובאמת שאין לי מילים ואין לי יותר דמעות בעיניים... קראתי קרוב ל100 ספרים בשנה האחרונה, ואני כמעט בטוחה שהוא הספר היחידי שגרם לי לבכות בצורה כזו. נכנס ללב בצורה יוצאת דופן ואני לעולם לא אשכח אותו. חובת קריאה ולא להתייאש!!!!

27/2/2022

מרגש וקורע לב ממש

30/1/2022

ספר שובר לב ויפה עד דמעות. בין הטובים שקראתי פשוט אין מילים

26/1/2022

מעולה סוחף עד דמעות

26/10/2021

נפלא

18/10/2021

ים של דמעות!

15/9/2021

וואו. איזה סיפור מרגש ועצוב. איזו חוויה עוצמתית עברתי עם הדמויות... מדהים. וכתוב כל כך יפה. מומלץ בחום!

14/9/2021

בחיים לא בכיתי ככ הרבה מקריאת ספר. לא יודעת עדיין איך לעכל אותו אבל בטוח ישאר בראש שלי עוד הרבה זמן...

15/8/2021

מצויין מרהיב מרתק עצוב וקולע ספר מהמם מרגש כל הכבוד היה מהנה ומענה לקרוא על אהבה ששורדת כמעט הכל

9/8/2021

כתוב ממש טוב, הספר זה מידי פעם קצת נמרח וחוזר על עצמו, אבל בסה"כ סיפור טוב. הספר הראשון מרתק מעניין ונפלא, זה לעומתו קשה מאוד, היו קטעים ששאלתי את עצמי למה אני עושה את זה לעצמי, אבל הסקרנות גברה ולמרות העצב סיימתי אותו. מעריכה שהוא ישאר במחשבותי עוד זמן מה.

1/5/2021

מעולה!!! נקרע לי הלב שוב ושוב הדמעות זלגו. כואב עצוב ועוצמתי

26/4/2021

אהבה כזאת יש רק בספרים או בסרטים. מצאתי את עצמי בוכה כמו תינוקת , נשבר לי הלב אבל יחד עם זאת יש תחושת נצחון שמכוון הוא השיג הכל.

26/4/2021

יצירת מופת משובחת!! דואט מושלם ומיוחד כזה טרם קראתי!!!

6/4/2021

ספר מדהים מרגש מלא באושר שמחה וכאב כל כך מציאותי תודה לפפר וינטרס שכתבה לנו את הספר הזה ותודה לספרות שנוגעת שתרגמו לנו אותו התלבטתי המון אם לקרוא אותו ממליצה בחום לקרוא אותו אבל לא לשכוח להכין טישו ליד 💜💜💜💜💜💜💜💜

13/2/2021

וואו

16/1/2021

ספר מושלם

14/1/2021

שווה כל רגע של עצב

29/11/2020

לא חושבת שאי פעם התרגשתי ככ ובכיתי ככ במהלך קריאת ספר. סיפר האהבה של דלה ורן שבה אותי

7/11/2020

התחלתי אותו באותה שנייה שסיימתי את הספר הראשון וגם אותו כל כך אהבתי התרגשתי כל כך, בכיתי המון וזה לא קורה לי בכל ספר, ממש נקשרתי לדמויות וקשה היה לחשוב על העובדה שהן לא אמיתיות אני ממליצה בטירוף, כן יש קצת קטעים מיניים אבל הם לא אלימים או מזעזעים ויש כבוד אמיתי בין הדמויות לכן ממליצה!

22/10/2020

איזה ספר חזק! בכיתי כ"כ... הסופרת הזו כותבת ספרים ברמות על. אין ספר שלה שקראתי שלא היה מדהים... כל הספרים שלה שווים. תודה רבה למתרגמים...

30/9/2020

שניי הספרים שפשוט אין לי מילים אך לתאר אותם. במילה אחד מושלם. אתם חייבים לקרוא בשביל להרגיש את כול מה שכתוב בהם.

12/8/2020

ספר מצוין! מרתק

24/6/2020

מדהים. מעורר השראה וסוחף - לא לחשוב פעמיים. 2 הספרים מומלצים מאוד

11/6/2020

הדמעות עוד לא יבשו מעיניי. הסיפור יפיפה, עמוק, מאגש ואמרתי עד כאב. תודה על המסע במילותייך.

5/6/2020

וואו אין מילים. למרות להייתי שמחה לפחות דמעות עדיין הסםר מהמם בעיניי. זה לא מהספרים הקלילים שנגמרים בנשימה, היתי צריכה הפסקות מידי פעם לעכל, לנוח אבל היה שווה להגיע חסוף המסע הזה! עכשיו אני אלך לקרוא ספר קליל וחסר משמעות כדי להתאושש

1/5/2020

עלילה יפה! כתיבה מושלמת! לא הצלחתי להפסיק לקרוא!

17/4/2020

כמה דמעות, כמו כל דבר טוב שנגמר, לא יכולה לתאר כמה נהניתי. סיפור אמתי על החיים, שגורם לך לרצות לחיות ולאהוב כל דקה. תודה על הספר הזה.

13/4/2020

אוי, כמה בכיתי מהספר הזה! ספר מרגש, מותח, שובר, סוחט דמעות, מלא מלא מלא אהבה טהורה. זה ספר שמציג סיפור חיים קורע לב ולא רומן עם סוף מלבב. ספר מדהים!!

19/3/2020

מ ו ש ל ם !

22/2/2020

מרגש ומעולה. מומלץ

10/1/2020

צמד הספרים הכי טוב שלה עד היום. נקרא בנשימה עצורה.

1/1/2020

מהמם, מרעיד את הלב והנשמה. קראתי ובכיתי קראתי כל הלילה, עד הסוף.

8/12/2019

ספר סוחף!!

4/12/2019

אהבתי מאוד

4/10/2019

וואו

28/8/2019

איי איי אין על פפר וינטרס. ספרים מושלמים אחד אחד. ספר מושלם מושלם 💓 . אין לי מילים.

11/8/2019

וואווו סיימתי הרגע את הספר אבל אין ספק שהוא ילך איתי במחשבות...
שניי חלקים מקסימים ומרגשים. אהבתי את נאמנותה של פפר וינטרס לעצמה ולמציאות ולא ניסתה לייפות את הדברים.
ספר נוגע ללב

31/7/2019

הדבר שהכי בא לי אחרי שסיימתי לקרוא הכל זה לקרוא שוב מההתחלה עם המידע שצברתי בסוף.
סיפור מטורף, לפעמים מתואר קצת מרוח אבל דמויות שקל להתאהב בהן ועצוב מאוד להפרד מהן.

13/7/2019

את הדואט הזה קראתי בישיבה אחת עד רגע מסויים שבו עצרתי ולא רציתי להמשיך. לא רציתי שזה יסתיים.
הדואט הזה הוא מהספרים האלו, יחידי הסגולה, שנוגעים לך בנשמה, בעצם משתלטים עליה ומובילים אותך למסע רגשי-שכלי-פיזי ורוחני שלאחריו תחזור מפורק ומחובר יותר. כן, משפט פרדוקסלי אך כזה שמתאים לדואט המופלא הזה.
רכשתי את הדואט בעותק דיגיטלי וכעת ארכוש אותו בעותק מודפס כי זוג הספרים האלו חייב להיות לי נגיש בבית ל"עלעול מיסטי", כמו שפותחים ספר תורה בעמוד אקראי ומה שכתוב מביא מסר מדויק לאותו זמן.
הדואט הזה הוא מסע לעולם הרגשות תוך התמחות ברגש האהבה לכל סוגיה, פרשנויותיה האפשריים ובעיקר כפי שבאה לידי ביטוי בחיים ובחיים שאחרי החיים. הדואט הזה ראוי להיות מוצג בקוסרבטוריון שכן הוא מלמד איך מנגנים בהצלחה מירבית על מיתרי הרגש של הנשמה.
הדואט הזה עוד ייקרא על ידי עשרות פעמים. אין לי בכלל ספק!
גאונות ספרותית? במקרה הזה זה הרבה הרבה מעבר לזה. פפר ווינטרס היא האלברט איינשטיין של החיים בתרגומם הוורבלי.
ממליצה לכל מי שנשמה בגופו- לקרוא.

27/6/2019

וואו, הספר הזה כל כך מיוחד. התחברתי לדמויות ולעלילה כל כך שבכיתי, צחקתי והתרגשתי איתם.
אני חושבת שבסוף הוא מה שהפך את הסיפור הזה לכזה מדהים. לסיפור חיים.

1/5/2019

וואו, זו מילה שחוזרת על עצמה... איזה סיפור, איזה ספר סוחף... איזו דרמה, כמה דמעות, אוסף של רגשות, עוצמה, כח, אהבה אין סופית, אהבה לדמויות, אהבה לסופרת, אהבה לסיפור...לא יכולתי להניח לספר, דואט מומלץ ביותר.

29/4/2019

שני ספרים קורעי לב, לא קלים אבל מלאים באהבה מכל הסוגים שנכנסים ללב, מכווצים ומרחיבים אותו כל פעם מחדש בדרך אחרת...

28/2/2019

דואט מושלם
הספרים האלו שברו אותי לגמרי בכיתי המון
אבל האהבה של רן לדלה היתה אהבה מושלמת .
פפר היא סופרת מושלמת .
דואט מומלץ מאוד ❤❤❤

19/2/2019

וואו..מה אפשר להגיד?! אי אפשר להפסיק לקרוא ולבכות. סיפור אהבה מיוחד מאוד. אין על פפר והספרים שלה, האישה גאון מתעלה על עצמה כל פעם מחדש. דואט חובה!

14/2/2019

מחסום קריאה רציני אחרי הספר הזה!

12/2/2019

מושלם! <3

10/2/2019

שונה ומיוחד ולכן סוחף מרגש שמחתי ברגעים הטובים ובכיתי בפחות.

9/2/2019

מעולה

6/2/2019

וואוו!!!
סיפור מרתק ומרגש.
מומלץ בחום.

3/2/2019

דואט מעולה!! פפר וינטרס במיטבה- כתיבה סוחפת, עלילה מופלאה, דמויות חזקות. דואט חובה.

2/2/2019

מושלם מושלם מושלם

28/1/2019

ספר מושלם ומטלטל ביופיו
מדגיש את המורכבות של מערכת היחסים
וחושף את הרבדים הרבים של האהבה
אהבה ששבה ונבחנה בכל כך הרבה דרכים שונות
אחד הספרים המרגשים ביותר שקראתי !!!!

26/1/2019

דואט מרגש וטלטל. מומלץ

23/1/2019

נדיר ויוצא דופן!!!

22/1/2019

מדי פעם מגיע ספר שחורג מגבולות הז׳אנר שלו ומצליח ליצור אצלך תחושה של שליחות בקריאה .
חווית קריאה שנצמדת למציאות באופן אכזרי , ושגרמה לי לחבק את אהוביי חזק יותר.
מכה הגונה של הכרת תודה, של טלטול והבנה כמה שום דבר אינו מובן מאליו. החשיבות הטהורה של אהבה גולמית כזו שחוצה את מרחב הגשמיות והחומר. אהבה שבין בני אדם, בין איש לאישה, בין הורה לילד, ובין אחים.
לאחר שהספר הקודם נגמר בתחושה שמתאימה ביותר לרומנים בהמשכים, הפעם הסופרת הזכירה לנו שאין נוגעת כמו המציאות.
החשיבות שבעיקר האמיתי והאושר הפשוט מעבר לכל המסיחים שהחיים המודרניים מציבים לנו.
ספר שנחרט טיפה יותר מהשאר מסוגו.
כמובן שמתאים למי שמיטיב לקרוא , וככל שיש יותר עמודים - כך טוב יותר.

21/1/2019

אין לי מילים בכלל לתאר כמה הספר הזה מושלם ויוצא מן הכלל.

21/1/2019

ספר מעולה, מרתק מעניין ומרגש מאוד, גם הראשון וגם השהי

20/1/2019

קורע לב

19/1/2019

מושלם

13/2/2019

אם יש דבר שאני הכי מתוסכלת ושונאת זה סוף עצוב. הספר מותח מרתק אבל הסוף הרס לי. לו ידעתי שזה מה שיקרה לא הייתי קוראת אותו אומרוכשת מלכתחילה. המציאות לא פעם קשה וכואבת למה צריך לקרוא גם בספרים?
אני לא מדרגת כי בכל זאת רותקתי בקריאה רק כאמור הסוף מכעיס מאוד.

1
11/2/2019

קראתי את שני הספרים בהנאה רבה רק שזה היה ארוך מידיי,ולבסוף הרגת את רן.חבל נישארתי מאוכזבת

1
27/5/2024

הכתיבה מצוינת, גורמת לנו הקוראים להכנס לתוך הסיפור לחוות אותו על בשרנו. משהו בכתיבה מאפשר להכנס לעולם הפנימי הכי כמוס של הדמויות והרבה מהמלל הוא על התחושות והרגשות בתוך העלילה שמתקדמת לאיטה. עם זאת הטרגיות של הסיפור באמת לא מתאימה לכל אחד. אני אישית בשלב מסוים הרגשתי שאני קוראת מכוח האינרציה, רציתי פשוט לסיים עם זה ולהשאיר את הקושי הזה מאחורי.

4/1/2024

אהבתי את הסוף למרות שהוא טרגי. אהבתי שהסופרת נצמדה למציאות עד כמה שאפשר. אהבתי יותר את הספר השני מהראשון. למרות שכבר מהאמצע היה לי קשה יותר לקרוא וממש נלחמתי עם עצמי לסיים. לא אהבתי את סיפור האהבה שלהם- הרגיש לי קצת מגעיל, חולני ומעוות. אישית... אם הייתי יודעת מראש לא הייתי בוחרת לקרוא את הדואט. נתתי 4 כוכבים כי בכל זאת היה הרבה חלקים מותחים והרבה רגשות ותוכן.

13/5/2022

ספר מדהיםםם, אני קצת חסרת סבלנות ולכן זה היה לי ארוך מידי אבל הסוף כל כך שווה את זה. תכינו את הטישו אתן לא תתחרטו על זה!

25/1/2022

טישו. והרבה. . תתכוננו להתאהב ואז לכאוב עם הדמויות. וכמה שזה כואב.... קיוותי לסוף אחר ולכן ה4 כוכבים.. כי בכיתי הרבה מידי..

16/8/2021

בשני החלקים הסיפור מאד יפה, אבל ארוך מידי ולעיתים נמרח ומייגע

22/5/2021

סיימתי, כ"כ אהבתי שיש לה ביצים לפפר לסיים עם סוף שכזה. היא חפרנית אין ספק. הרבה דפים מהספר דולגו, תיאורים ממש מיותרים. אבל לא נטשתי כי זו פפר ואני שמחה שלא. סה"כ ממש אהבתי! ממליצה!

4/4/2021

מצד אחד ארוך מדי מצד שני משלים את הספר הראשון בצורה טובה שסוגרת חלקים חשובים בסיפור הרקע. ללא ספק סיפור שובה לב וגם שובר לב ולמרות זאת קומם אותי לגזור חיי בדידות בגיל 32 על אדם אחר ועל עצמך. חוץ מזה כתוב סוחף ולמרות זאת את הראשון אהבתי יותר.

20/8/2020

הסיפור מדהים, כובש וסוחף. הכתיבה קצת נמרחת, היה אפשר לקצר בחצי את כמות המילים והספר היה טוב יותר לדעתי.

23/7/2020

ספר מקסים ומרגש

11/7/2019

איזה ספר מעלף כלכך כואב ומרגש קראתי את הספר הזה בשקיקה לא יכולתי להפסיק. סיפורם של דלה ורן כלכך סוחף, כל המסע שלהם ואהבתם גרם לי לאורך הספר דפיקות לב הייתי זקוקה להפסקות מדי פעם כדי לנשום, ממש רכבת הרים. הספר הזה נותן חומר למחשבה על מהות החיים האהבה שאינה מובנת מאליה, האנשים הטובים שפוגשים בדרך והרצון להודות ולהוקיר מדי יום את האהבה שלך.

28/6/2019

אחד הספרים הטובים! סיפור מרתק, מעניין, זורם.. כתוב מדהים וקולח. אי אפשר להוריד אותו עד שמסיימים, ואז מתחילים את השני 😁

14/3/2019

סיפור יפה וסוחף.. כנגד כל הסיכויים.

23/2/2019

כתיבה מעלפת כל כך קל להתחבר למחשבות ולרגשות. שברת לי את הלב, לא פעם הפסקתי לקרוא כי לא הייתי מוכנה לסוף .
השארת אותי עם חור בלב והמון מחשבות 😂

24/1/2019

ללא ספק פפר וינטרס שינתה את גישתה. אחרי סדרת הירושה שכולה בדיונית ומהנה שני הספרים האלה ריאליסטים בצורה מכאיבה אבל מהנים לא פחות. סיפור אהבה שמתחיל בשנאה והופך לאהבת הורה ילדה , בהמשך לאהבת אח בוגר לאחות ובסוף ‏לאהבה אירוטית שהייתה חייבת להגיע. הספר כתוב היטב עם הלבטים האתיים ועם הסיום המפתיע. חבל שלא נמצא בדרך מדריך מבוגר שיוכל לעזור להם.

9/12/2021

הסיפור יפה אבל יותר מדי ארוך, נמרח ומתיש.. והסוף מבאס. צריכה ספר קליל וקצר אחרי הדואט הזה

19/9/2021

ספר המשך שחובה לקרוא אם כי, הוא קצת ארוך וקצת איטי. הסיפור מרגש

26/9/2020

הספר הראשון היה ואוו!!! הספר השני היה ארוך ומתיש

13/7/2020

נמרח

7/9/2019

בגדול אהבתי, וממליצה.
אבל...
הספר קצת ארוך מדי בגלל עודף תיאורים וגם מחשבות ותחושות של הגיבורים אשר מתוארות שוב ושוב, וחוזרות על עצמן.
גם הסוף די מבאס.
בקיצור - לאוהבי הז׳אנר כדאי לקרוא, אבל זה פחות טוב מהראשון בסדרה.
רק תקחו בחשבון את הנ"ל, ותהנו מהקריאה.

27/3/2022

מייגע

30/12/2019

קראתי את הספר הזה בדילוגים. המון חזרה על דברים עד כדי התשה. והסוף? אלוהים כמה מאכזב

7/10/2023

לא הצלחתי לסיים. הספר הזה כל כך מיותר. ניתן היה לסיים את הרומן בספר אחד. נמרח, חוזר על עצמו ומשעמם

1/2/2019

ארוך, חופר, חוזר על עצמו ומייגע

הנערה ואהבתה לרן פפר וינטרס
פרולוג
 
 
דלה
****
2032
 
קודם כול, אני רוצה לומר תודה.
תודה על שהתאהבתם ברן, כמוני. תודה שהרשיתם לי לחלוק את המסע שלנו. תודה שסלחתם לי על גילי הצעיר, על קנאתי, על הרכושנות שלי. אבל יותר מכול, תודה על שהבנתם את המשמעות האמיתית של הסיפור שלנו.
זה לא היה סיפור על שני ילדים שמתאהבים זה בזה.
זה לא היה סיפור על סקס או רעב או אנוכיות או מחסור.
זה היה סיפור על אהבה.
אהבת אמת.
אהבה שנמשכת עשרות שנים, ממלאת נשמות והופכת לאלמותית, משום שכאשר אוהבים בעוצמה כזו דבר אינו יכול למות.
היא מתעלה על הזמן, על החלל, על המרחק, על היקומים.
אהבה כזו אינה מוגבלת לעמודים או לתמונות או לזיכרונות — היא חיה, פראית וחופשייה לעד.
אהבה.
זה הסיפור שלנו.
רומנים באים והולכים, תשוקה מהבהבת וכובה, אתגרים מופיעים ונעלמים, החיים מתערבים ומלמדים, כאב יכול לפגוע באושר, שמחה יכולה למחות עצב, הביחד הוא יותר מסתם סיפור אגדה... זו בחירה.
בחירה לאהוב, להוקיר, לכבד, להאמין ולהעריץ.
בחירה להיות שם בעיתות ויכוח וייסורים, כשנדמה שהגורל נחוש להפריד בינינו.
בחירה לבחור באהבה, מתוך ידיעה שיש לה כוח לשבור אותך.
בחירה, חברים יקרים, לתת למישהו את כל ליבך.
זה לא קל.
איש מעולם לא טען שזה קל.
ישנם ימים שבהם את רוצה את ליבך בחזרה, וימים אחרים שבהם את מצטערת שאין לך יותר מלב אחד לתת.
לאהוב הוא הדבר הקשה ביותר שאנו צריכים לעשות בחיינו, כי אף שאהבה היא פלאית ומדהימה, היא גם מקוללת ומנפצת נשמות.
בגלל האהבה, החיים הם מלחמה של רגעים וזמן והתמקחות בלתי פוסקת.
אבל בסופו של דבר, אהבה היא מהות החיים.
אז, תודה.
תודה על שאתם חולקים את אהבתנו.
תודה על החיים, על הבחירה, על האומץ להתאהב.
 
פרק 1
 
 
רן
****
2018
 
כשברחתי מחוות מקלארי, לקחתי איתי תינוקת שלא הייתה שלי ובחרתי להמשיך לגדל אותה בניגוד לכל הסיכויים, מעולם לא עצרתי כדי לתהות... איך.
איך שרדנו במשך כל השנים הללו?
איך נשארתי בחיים ואיך הצלחתי לשמור את דלה התינוקת בחיים?
איך בחירה אחת שינתה את כל עולמי — העניקה לי משפחה משלי וגם לימדה אותי, לפני שהיה מאוחר מדי, שלא כולם מרושעים.
דלה מקלארי הצליחה למנוע ממני להתדרדר במורד מדרון אפל ובודד מאוד כשהכריחה אותי להכיר את ההפך מן השנאה. אני חושב שאם מישהו ישווה את הילד שהייתי לאדם שהפכתי להיות, הוא יגיד שהיא הצילה אותי.
הוא יגיד שבלעדיה, הייתי אדם שונה לגמרי.
אדם הרבה פחות סובלני ומבין, כנראה, וקרוב לוודאי שהייתי אדם אלים, כועס ומסוכן בהרבה.
וזה נכון.
 
 
הנטיות האלו עדיין שם, נטיות שצמחו מתוך ההתעללות והדחייה שחוויתי, ובין אם ארצה להודות בכך או לא, הן יהיו לנצח חלק ממני. אבל אני גם הרבה יותר מזה, והחלקים האלה, החלקים הטובים, חזקים יותר.
בחרתי טוּב לב על פני אכזריות, כבוד על פני השפלה והתנהגות ראויה על פני התנהגות בלתי מוסרית.
ובגלל זה נאלצתי לעזוב.
הבחירה האחרונה שלי היא שהובילה למצבי האומלל הנוכחי.
היא גם גרמה לכל התהיות הקודמות שלי על איך להפוך לבלתי רלוונטיות. משום שלמי אכפת איך זה קרה? חשוב רק שזה קרה ושזה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לי.
אבל כעת לא היה לי דבר. ולא יכולתי להפסיק לחטט בצלקותיי ולתהות מה גרם לי לזכות בשבע־עשרה שנות גן עדן עם ילדה שהייתי מוכן לתת הכול עבורה, רק כדי לסבול, בלית ברירה, את הנורא מכל מה שיכולתי לדמיין, כשהקרבתי את הקורבן הגדול ביותר שיכולתי להקריב.
אותה.
היא הייתה הקורבן הגדול ביותר שלי.
ועשיתי זאת כדי להגן עליה מפני כל כך הרבה דברים.
אבל השאלה שבה ועלתה. עינתה אותי. ייסרה אותי.
איך.
איך היא בכלל נכנסה לתרמיל?
היה לילה. היא הייתה תינוקת. לא ידעתי איפה היא ישנה, אבל בטח הייתה לה מיטת תינוקות עם סורגים או חדר עם דלת. התרמיל היה מוטל במקום שבו תמיד היה, ליד הדלת. זה לא היה צעצוע לילדה ולא מקום סטרילי מספיק בשביל תינוקת.
אבל איכשהו, היא מצאה את עצמה בתוכו.
איך קרה שדלה הייתה בתוך התרמיל בדיוק כשהחלטתי לברוח?
האם זה היה רק צירוף מקרים? האם הגורל ידע הרבה יותר משידענו אנחנו והבין שדלה לא נולדה עבור בני הזוג מקלארי, אלא בשבילי? כדי שאלמד איך לאהוב. כדי שיהיה לי במי להיאחז. כדי שאוכל להגן ולנצור ולהתמקד בה, במקום ליפול למקום שלא הייתי אמור ליפול לתוכו?
או... שגברת מקלארי שמה אותה שם?
האם היא ראתה את החזרה הכללית שלי לקראת הבריחה בלילה שלפני, האם ראתה אותי גונב את פירורי המזון שהצלחתי לגנוב ואיכשהו הניחה את בתה היקרה בתרמיל הצבאי הדחוס והבלוי הזה?
ואם כן, השאלה "איך?" הופכת לשאלה "למה?"
למה היא ויתרה על בתה, עצמה ובשרה?
למה היא אמרה לבעלה לירות בי וציינה במיוחד את מה שעלול להיות לי בתרמיל הגנוב, כשהשתופפתי וברחתי בשדות התירס שלהם?
שתי התשובות היחידות שעלו בדעתי היו:
האחת, שהיא רצתה שדלה ואני נמות, חשבה שהיא תוכל להרוג שתי ציפורים במכה אחת ולהאשים אותי כשיגיעו לגופתי הירויה ויבחינו שהקליע שהרג אותי, הרג גם את בתם.
או השנייה, שהגברת מקלארי לא הייתה מרושעת או זחוחה כמו שחשבתי. אולי היא ידעה שאני עומד לברוח וחשבה שלדלה יהיה סיכוי טוב יותר איתי מאשר עם בעלה. אותו בעל שאנס ילדות קטנות בזמן שחשב שאשתו ישנה בקומה העליונה. אותו בעל שהלך לכנסייה, שר מזמורים לאלוהים ותרם בכל עונה לפחות מעשר מהיבול שלו. אותו בעל שהיה כולו טינופת, אף שהצליח לזכות ברמייה באמון ובכבוד מבני העיירה הקטנה.
השאלות שלי לא שינו את העובדה שדלה פסקה להיות שלהם באותו לילה והפכה לשלי.
בכל שנה שחלפה מאז, אהבתי את הילדה הזו כאילו הייתה חלק מדמי, זיעתי ודמעותיי. ילדה שהייתה עשויה מעצמותיי. עשויה מליבי. אישה שהייתה עשויה מנשמתי.
המראה המושלמת ששיקפה את כל מה שאי פעם היה לי, אהבה אותי ללא תנאי בדיוק כפי שאהבתי אותה וגרמה לי להאמין שהשאלות אינן חשובות בכל הנוגע לנו.
היינו חשובים מדי. מושלמים מדי זה עבור זה. מחוברים מדי.
אי אפשר היה להתווכח עם זה. אי אפשר היה להכחיש. אי אפשר היה לעקוף את האמת המוחלטת. בין שהייתה בת שש או בת שש־עשרה, אי אפשר היה לנתק את הקשר בינינו.
ובגלל זה, העזיבה שלי אותה הייתה הדבר הכי נורא שיכולתי לעשות. בגלל זה, העזיבה שלי לא רק כאבה, אלא הייתה סוג של התאבדות.
התעוררתי לחיים ביום שבו דלה הפכה להיות המשפחה שלי, ומתתי ביום שבו פסקה להיות.
וזאת הייתה אשמתי.
במשך שנים רבות כל כך, אמרתי לעצמי שאהבתי אליה תמימה.
נאחזתי בשקרים שלי.
קיוויתי שאוכל לשמור אותה לצידי, אף שליבי השתנה בחשאי מלב מגן ללב בוגד.
אבל אז התעוררתי.
ראיתי את האמת.
הבנתי את העובדות.
עקרתי את ליבי האומלל מתוכי.
והשאלות שלי כבר לא היו חשובות.
כי כל מה שידעתי, כל מה שרציתי, כל מה שיכולתי לשאת היה ישועה מכל הדברים הלא ראויים שעשיתי.
ובפעם הראשונה בחיי, הצטערתי על כך שהיא נכנסה לתרמיל שלי.

עוד ספרים של פפר וינטרס