הקדמה
שלום, שמי יצחק שלי, ואני בן 63. נעים מאוד.
משחר ילדותי אהבתי לכתוב. כתבתי בעיתונות הארצית ובעיתונות מקומית. למדתי פרסום, התמחיתי כקופירייטר ועבדתי במקצוע זה בכמה וכמה חברות.
בשנת 2005 היגרתי עם משפחתי לפריז שבצרפת, ושם התעורר הצורך שבי לכתוב וליצור אף יותר.
ספר זה של שירים אינו עוסק, כמו ספרי שירה אחרים, בתיאורים, בנוף ובסביבה של התקופה.
רוב השירים בספר עוסקים ביחסים בין אנשים, בין אדם לחברה, בין החברה לאדם ובמה שקורה
כשאנשים נפגשים זה עם זה. מסיבה זו קראתי לספר זה “החיים זה לא ספר״, כי ביחסים שום דבר אינו מתוכנן.
בספר זה יש 63 שירים, כמניין שנות חיי.
קריאה נעימה.
החיים זה לא ספר
החיים זה לא ספר —
לא תמיד הם לפי הסדר.
הלא צפוי גובר על הצפוי,
אפילו שזה נראה הזוי.
מאורע רודף מאורע רצוי
אפילו כשהקיים לא צפוי,
אפשר לתכנן חיים כדרך —
צריך לצפות שבסוף יהיה ערך.
החיים זה לא ספר —
גם כשהאדם הוא בסדר.
מצבים משתנים ללא הכר
ויש עניין שנולד בלי הסבר.
תמיד אפשר להתכונן לכול —
איך הכול גדֵל וגם בזול.
לשַׁמֵּר טעם זה טוב ובגדול
אך הוא נמֵס כמו חול.
