אמונתו של הרמב"ם
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אמונתו של הרמב"ם

אמונתו של הרמב"ם

ספר מודפס

עוד על הספר

ישעיהו ליבוביץ

ישעיהו ליבוביץ (נהגה: לֶיְבּוֹבִיץ'; 29 בינואר 1903, ריגה – 18 באוגוסט 1994, ירושלים) היה מדען והוגה דעות. שימש כעורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. נודע כמבקר חריף של ממשלות ישראל, וזכה לכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית". ליבוביץ פרסם ספרים ומאמרים רבים, שבהם פירט את משנתו הפילוסופית, הדתית והפוליטית. בהגותו הפילוסופית ניכרים יסודות קאנטיאניים מובהקים; יסודות אלה ניכרים גם בגישתו של ליבוביץ לפילוסופיה של המדע, בעיקר בכך שהוא ראה את השיטה המדעית ככפויה על הכרת האדם, ובכך שהוא ראה חלקים ניכרים של ענפי הפסיכולוגיה כעומדים מחוץ לתחום המדע.‏[1] בהגותו הדתית גרס ליבוביץ כי עיקרה של היהדות הוא המצוות המעשיות, ולא האמונה. הוא התנגד בחריפות לתפיסה הדתית-לאומית, שקידשה ערכים כגון אדמה ולאום. מבחינה פוליטית זוהה ליבוביץ עם השמאל, ותמך בהפרדת הדת מהמדינה. ליבוביץ נודע בסגנון התבטאותו, ובכלל זה בהתבטאויות קיצוניות ופרובוקטיביות, כגון טענתו שבמדינת ישראל ישנם "יהודונאצים". עמדותיו עוררו עניין בקרב חוגים רחבים, גם בקרב מי שהתנגדו להן.

תקציר

מאגרת הרמב"ם לר' יהונתן בן דוד הכהן בפרוואנס

... ומודיע אני משה להדרת הרב, רבי יהונתן הכהן ולכל החברים החכמים הקוראים את ספרי, שאף על פי שבטרם איוצר בבטן התורה ידעתני, ובטרם אצא מרחם אמי לתלמוד הקדישתני, ולהפיץ מעיינותיה חוצה נתנתני. והיא איילת אהובי ואשת נעורי אשר באהבתה שגיתי מבחורי - גם זאת נשים רכות נוכריות נעשו לה צרות, מואביות עמוניות אדומיות צידוניות חיתיות; והאל יודע שלא נלקחו מתחילה אלא לרקחות לטבחות ולאופות, ולהראות את העמים את יופיה כי טובת מראה היא ...

...בפרקים האחרונים של ה"מורה נבוכים"(הפילוסופים וההיסטוריונים העוסקים ברמב"ם אינם מגיעים בדרך כלל עד לפרקים אלו, שבהם מתגלה לנו הרמב"ם האמיתי כפי שאין אנו מכירים אותו מן הפרקים האריסטוטליים שב"מורה") מנסה הרמב"ם להסביר לנו מה היא "עבודה שבלב" ...

(הרב י.ד. סולובייצ'יק: על התשובה תשל"ה) 

בספר זה דן הפרופ' ישעיהו ליבוביץ במספר תחומים מרכזיים ביהדות כפי שהם משתקפים בכתבי הרמב"ם. בין הנושאים: הכרת האל וידיעת האל, אלוהים כמציאות וכאמת, משמעות אמונת הייחוד, האל והעולם, הדת כאמצעי וכתכלית, בחירה והשגחה, יראה ואהבה.

ישעיהו ליבוביץ

ישעיהו ליבוביץ (נהגה: לֶיְבּוֹבִיץ'; 29 בינואר 1903, ריגה – 18 באוגוסט 1994, ירושלים) היה מדען והוגה דעות. שימש כעורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. נודע כמבקר חריף של ממשלות ישראל, וזכה לכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית". ליבוביץ פרסם ספרים ומאמרים רבים, שבהם פירט את משנתו הפילוסופית, הדתית והפוליטית. בהגותו הפילוסופית ניכרים יסודות קאנטיאניים מובהקים; יסודות אלה ניכרים גם בגישתו של ליבוביץ לפילוסופיה של המדע, בעיקר בכך שהוא ראה את השיטה המדעית ככפויה על הכרת האדם, ובכך שהוא ראה חלקים ניכרים של ענפי הפסיכולוגיה כעומדים מחוץ לתחום המדע.‏[1] בהגותו הדתית גרס ליבוביץ כי עיקרה של היהדות הוא המצוות המעשיות, ולא האמונה. הוא התנגד בחריפות לתפיסה הדתית-לאומית, שקידשה ערכים כגון אדמה ולאום. מבחינה פוליטית זוהה ליבוביץ עם השמאל, ותמך בהפרדת הדת מהמדינה. ליבוביץ נודע בסגנון התבטאותו, ובכלל זה בהתבטאויות קיצוניות ופרובוקטיביות, כגון טענתו שבמדינת ישראל ישנם "יהודונאצים". עמדותיו עוררו עניין בקרב חוגים רחבים, גם בקרב מי שהתנגדו להן.

עוד על הספר

אמונתו של הרמב"ם ישעיהו ליבוביץ

טעימה מהספר תעלה בקרוב...