היחסים בין הדרג האזרחי־מדיני לבין הדרג הצבאי במדינת ישראל היו מאז קום המדינה על סדר היום הציבורי. בשנים האחרונות הם הפכו למוקד להתעניינות ציבורית מתמדת ואינטנסיבית, הן בציבור הרחב והן בקרב הקהילה האקדמית. התופעה התחזקה ככל שענייני הביטחון בישראל חדלו להיות ״פרות קדושות", והחלו לשמש תדיר בשיח הציבורי בצד סוגיות מרכזיות אחרות, כמו כלכלה, חינוך, בריאות ועוד.
הספר בוחן את מערכת היחסים המורכבת והעדינה בין הדרג המדיני־פוליטי, המנהיג את המדינה, אשר עליו לכלכל את מעשיו מנקודת מבט של צרכי המדינה ויכולותיה, לבין הדרג הצבאי הבכיר, המחזיק בעוצמה רבה ובמשאבים ניכרים, האמורים להקנות לדרג המדיני את היכולת לקבל החלטות אסטרטגיות בסוגיות של ביטחון לאומי. קיים מתח מובנה בין שני הדרגים, בשל ראייה שונה של הצרכים ובשל אינטרסים שונים, שכל צד מייצג. לעיתים, נובעת הבעייתיות מן העובדה, שמי שמשמש כדרג מדיני היה, עד זמן לא רב קודם לכן, איש הדרג הצבאי הבכיר. המעבר המהיר מקריירה צבאית לקריירה של פוליטיקאי היא אחת הסוגיות הבולטות הנידונות בספר.
שורה של חוקרים, פוליטיקאים, אנשי תקשורת ועיתונות ואנשי צבא, המעורבים בדרכם בסוגיית היחסים שבין הדרג הצבאי לדרג המדיני במדינת ישראל, מביאים בספר זה את פרי מחקריהם וניסיונם האישי. מכל אלה בולטות משמעויות רבות ונובעים לקחים חשובים, שמן הראוי ללמוד ולהילמד, כדי לשפר את הטעון שיפור ביחסים בין הדרגים המדיני והצבאי.
הספר רואה אור בסדרת הביטחון הלאומי של ספריית ״אוניברסיטה משודרת״.
