תורכיה במאה העשרים בין מודרניזציה למסורת

תורכיה המודרנית היא מדינה יוצאת־דופן מבחינת התפתחותה הפוליטית, החברתית והתרבותית בקרב מדינות המזרח התיכון, אולי מפני שהיא משתרעת בשתי יבשות, באירופה ובאסיה, ומקשרת ביניהן ובין תרבויותיהן. תורכיה היא היחידה במדינות המזרח התיכון שעברה תהליך יסודי של התמערבות ומודרניזציה. היא גם היחידה בין כל המדינות המוסלמיות שאימצה את עקרון ההפרדה בין דת לבין מדינה והגדירה עצמה כרפובליקה חילונית דמוקרטית. תורכיה היא גם המדינה המוסלמית היחידה במזרח התיכון שקשרה את גורלה עם המערב באורח חד־משמעי, כמעט מאז הקמתה, והשתלבה בו מבחינה פוליטית וצבאית.

ספר זה עומד על המאפיינים ההופכים את תורכיה למיוחדת במינה, וכה מרתקת מבחינת התפתחותה, מאז הקמתה לאחר מלחמת העולם הראשונה ועד ימינו, ומבהיר את התהליכים הקובעים בחייה הפוליטיים. מוצגים בו העקרונות והרפורמות של מייסד תורכיה החדשה - מצטפא כמאל אתאתורכ. בין היתר מורגשים הקשיים שבהן נתקל יישום הרעיונות הכמאליסטיים. מובהר תפקידו של הצבא התורכי כשומר המשטר הדמוקרטי וכן מתואר תהליך עליית כוחו הפוליטי של האסלאם בשנים האחרונות.

 

פרופ' אריה שמואלביץ הינו מרצה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה ועמית מחקר בכיר במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל־אביב. פרופ׳ שמואלביץ מתרכז בחקר האימפריה העות׳מאנית ותורכיה החדשה ופירסם ספרים ומאמרים רבים בנושאים אלה. הוא עוקב מזה ארבעה עשורים אחר הנעשה בתורכיה ומנסה, בספר זה, לשתף את הציבור בהתרשמויותיו לגבי ההתפתחויות בתורכיה החדשה מאז הקמתה ועד ימינו.