סוכן הלילה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
סוכן הלילה
מכר
מאות
עותקים
סוכן הלילה
מכר
מאות
עותקים

סוכן הלילה

4.3 כוכבים (42 דירוגים)
ספר דיגיטלי
2544מקורי
ספר מודפס
5978.4מקורי מחיר מוטבע על הספר 98
תאריך לסיום המבצע 01/08/2025

עוד על הספר

  • תרגום: אורית הראל
  • הוצאה: תכלת
  • תאריך הוצאה: ינואר 2019
  • קטגוריה: מתח ופעולה
  • מספר עמודים: 422 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 7 שעות ו 2 דק'

מתיו קווירק

מתיו קווירק למד היסטוריה וספרות בהרווארד וסיקר כעיתונאי באטלנטיק חברות אבטחה פרטית, סחר בסמים, טרור וכנופיות בינלאומיות. ספרו "מועדון החמש מאות" תורגם ליותר מעשרים שפות והיה רב–מכר של הניו יורק טיימס.

תקציר

השעה היתה 1:05 בלילה. קו החירום צלצל.
"נורו יריות בבית הדודים שלי. הייתי חייבת להימלט. הם אמרו לי להגיד לך שהוא צדק. זה יקרה בעוד שישה ימים. היומן האדום בידיהם."
 
סוכן האף-בי-איי פיטר סאתרלנד מוצב כבר 284 לילות ליד טלפון החירום בבית הלבן. 284 לילות ארוכים ושקטים. ואז, לילה אחד, הטלפון מצלצל, והשיחה שמגיעה אליו משליכה את פיטר באחת אל לב לבה של מזימה רצחנית ומניפולטיבית.  
פיטר מגלה שחפרפרת רוסית הצליחה לחדור אל הדרגים הגבוהים ביותר בממשל האמריקאי. התדהמה אמיתית: כל מי שנמצא בבית הלבן עלול להתגלות כבוגד. כבר אי אפשר לבטוח באיש. 
זהו רגע יוצא דופן, ופיטר מבין שאין לו ברירה: עליו לקחת את החוק לידיים ולעשות את הדבר הנכון, לחשוף את הבגידות והשקרים, גם אם הדבר יעלה לו בחייו. 
מתיו קווירק הוא מסופרי המתח המצליחים בארצות הברית. ספריו הקודמים, "מועדון החמש-מאות" ו"ההוראה" היו לרבי מכר של ה"ניו יורק טיימס".

פרק ראשון

פיטר סאתרלנד התגנב בין העצים, לבוש חליפה בצבע כחול כהה, חולצת כפתורים לבנה, ולרגליו נעלי אוקספורד שחורות, מבריקות ומצוחצחות. כל פרט בהופעתו ובמהותו היו התגלמות תקן
האף-בי-איי, הקוד אשר לו ציית בהקפדה כה רבה במשך זמן רב. מרובע מושלם.
אך הגרזן שבידו היה חדש וגם האקדח השאוּל, חסר המספר הסידורי, שהיה צמוד לירכו.
צד אחד של צווארו היה מכוסה חתכים וחבלות. הוא לא ישן עשרים וארבע שעות.
הגרזן היה יפהפה, להב הפלדה הבהיק כתער בקצה ידית מעץ מֵילָה, שאורכה תשעים סנטימטר.
הוא הלך אל עבר טירת הלבנים האדומות ובחן אותה. פיטר ידע כיצד להיכנס לבית ולצאת ממנו בלי להשאיר עקבות. זה היה מקצועו. מעקב ותצפית. עיקוב וניטור. לראות בלי להיראות.
אבל העת להסתתר הסתיימה. הוא חצה את המדשאה הרכה לכיוון חלקו האחורי של הבית.
היום היה קריר, אך לחייו היו סמוקות. לבו געש באוזניו כמו גלים משתברים. הוא קידם זאת בברכה, בירך על האדרנלין שהציף אותו כשעלה במדרגות הדֵק האחורי שתיים־שתיים עד לדלת.
הבית ודאי מצויד במערכת אזעקה, אבל לא היה לו אכפת. שיבואו. כולם. משטרה. שירות חשאי. הרוצחים קרי הלב שהעמידו פנים שהם סוכני ביון.
פיטר התמיד להקפיד מאוד על הכללים. לא היתה לו ברירה. אביו בגד בארצו. חשד רדף את פיטר כצל רוב חייו. כל כמה שהקפיד להיות נקי מרבב הוא לא הצליח אף פעם להתנער מהסיפור, ועכשיו
הם תייגו גם אותו כבוגד.
הוא המשיך ללכת והטה את הגרזן למטה, מחליק אותו בין אצבעותיו עד שאחז ממש בקצה הידית. הוא הידק את כף ידו השמאלית על העץ ממש מעל ידו הימנית, והניף את הגרזן לאחור מעל ראשו עד שהלהב — במשקל של כשני קילוגרמים — כמעט נגע בעמוד השדרה שלו. הוא הניף את הגרזן קדימה במלוא הכוח של כל שרירי גופו.
ארבע־עשרה שנים של כעס מודחק. ארבע־עשרה שנים של ציות לכללים הצבועים שלהם, ועם כל הזעם שנכבש בו כשראה אנשים תמימים מתים בידי בעלי הכוח והשררה — כל זה התנקז לחבטת
הגרזן. די כבר עם הבולשיט של ילד טוב ותמים.
הלהב חתך את האוויר בשריקה ופגע בדלת קרוב לקצה, קורע אותה לגזרים כאילו היה מטען לפריצת דלת. המנעול והידית נתלשו ממקומם.
הוא פתח את הדלת בבעיטה. בדיוק מולו היתה מצלמה. 
מושלם. הוא רצה שהם יראו, שהאזעקה בבית הלבן תופעל.
הוא עלה ישר לקומה השנייה, מחפש אחר הכספת.
הבוגדים רצחו חפים מפשע ופתחו במלחמה על ארצם שלהם. הפיכה שקטה. בקרוב תהיה השליטה בידיהם. בקרוב ימותו עוד אנשים אם הוא לא יעמוד על שלו. ייתכן שייאלץ לשלם על כך בחייו. הוא ידע זאת.
הוא ידע כי ייתכן שייאלץ להרוג מישהו לפני שכל זה יסתיים. רק לפני יום לא היה מסוגל בכלל להעלות בדעתו דבר כזה, אבל הוא אף פעם לא נתקל בבגידה כזאת במולדת. הוא מעולם לא חש
זעם כזה. הוא כבר לא ידע מיהו, אבל ידע מה עליו לעשות. וזה יסתיים רק בדרך אחת. במבט ישיר אל קנה אקדח.

מתיו קווירק

מתיו קווירק למד היסטוריה וספרות בהרווארד וסיקר כעיתונאי באטלנטיק חברות אבטחה פרטית, סחר בסמים, טרור וכנופיות בינלאומיות. ספרו "מועדון החמש מאות" תורגם ליותר מעשרים שפות והיה רב–מכר של הניו יורק טיימס.

עוד על הספר

  • תרגום: אורית הראל
  • הוצאה: תכלת
  • תאריך הוצאה: ינואר 2019
  • קטגוריה: מתח ופעולה
  • מספר עמודים: 422 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 7 שעות ו 2 דק'

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
42 דירוגים
20 דירוגים
18 דירוגים
3 דירוגים
0 דירוגים
1 דירוגים
28/5/2025

7 כוכבים, לא רק 5. מאוד דומה לשני הספרים הקודמים שלו שתורגמו. גיבור אלמוני, בורג קטן במערכת, נתקל בשחיתות, קונספירציה והמון רציחות. הוא יוצא נגד המערכת המקולקלת וניצב אל מול כוחות חזקים ממנו בהרבה. אהבתי את שני הספרים הקודמים ואני אוהבת גם את זה. מותח וכתוב טוב. קראתי בישיבה אחת כי הייתי חייבת לגלות איך נפתר הפלונטר.

5/5/2025

ממש טוב! קולח ומותח. הגיבורים לא 'סופרמנים' ומתחברים אליהם. עלילה מותחת מעניינת תופסת מתחילת הספר עד הסוף (למרות שקצת צפוי). אהבתי יותר ממועדון ה500 שלו. ממליץ!!!!

19/10/2024

מעניין ומותח

9/7/2024

ספר מעולה, כתוב נפלא ומותח. (וגם הסדרה בנטפליקס נהדרת)

24/7/2021

מעולה

22/4/2021

ספר מתח מצויין , כתוב בצורה נפלאה ונהדרת . ספר המושך את הקורא בעוצמה אדירה לקרוא בו עוד ועוד עד הסוף המפתיע . הספר מאד מומלץ לקריאה ואני בטוח שכל מי שיקרא אותו יהנה ממנו מאד .

23/11/2020

מעניין ומותח

19/4/2020

מרתק. אני מקווה שזה לא יקרה לעולם

16/1/2020

ספר מעולה הכתוב ביד אומן השוזרת את העלילה המותחת בכישרון רב

24/10/2019

ספר מעולה

13/10/2019

ספר סוחף ועלולה מרתקת,סיפור שמדמה מציאות אמיתית לימינו אנו

29/9/2019

ספר מתח טוב
קריא, זורם ומותח.
ממליץ

2/9/2019

ספר ממולץ

30/8/2019

הסיפור טוב, קצת מפורט מדי, אך שווה את הקריאה.

21/1/2019

מתח מעולה עם נגיעות של אקטואליה

10/1/2019

ספר טוב,מותח עד הסוף

27/7/2024

ספר מהנה ומותח. הסוף ארוך ונמרח ולכן קיבל אצלי רק 4 כוכבים

22/2/2023

נחמד, מותח, אבל הרבה פחות טוב ממועדון ה-500.

19/12/2022

נחמד מאוד, מותח

25/2/2020

הספר מותח וקל לקריאה. אין מה לחפש עומק כי זה רומן מתח. הקצוות לא לגמרי מחוברים והוא קצת צפוי. לסיכום מומלץ.

27/10/2019

חמוד

25/10/2019

מעניין מותח. נהניתי מאוד מספר זה. סופר חדש עבורי

13/1/2019

ספר נחמד מאד, אם כי הסיום קצת מקלקל. ניכר שהסופר ניסה לסגור קצוות מהר ככל האפשר.

11/8/2024

לא רע. יותר מידי מרדפים וקשקושים. ולהפתעתי כוחות הרשע שמנצחים לאורך רוב הספר, לא מצליחים לפגוע בגיבורינו ונכשלים בסוף. איזו מקוריות ואיזו הפתעה...

20/1/2019

ספר נחמד לא יותר , פעמים נוטה למשוך את העלילה ומעט מכביד , נחמד ותו לאו

7/1/2019

סוכן הלילה מאת מתיו קווירק- סקירה/ מאת מירי מן
זהו הספר השלישי של קווירק המתורגם לעברית (הקודמים לו: "מועדון החמש מאות" ו"ההוראה"), והראשון שאני קראתי.
תוך כדי קריאה, תהיתי מי זה קווירק, שנראה ילד טוב, all American מצוחצח ומגוהץ (ראיתי תמונה😊) ואיך הוא קשור לז'נר ולתכנים שבספר. מסתבר שהבחור למד ספרות והיסטוריה בהרווארד (מכובד!!) והיה כתב לענייני פשע, טרור ותביעות של כנופיות בינלאומיות, במשך חמש שנים. ניתן להתרשם שכך הוא יצר לעצמו 'מחסן' של דמויות, תכנים ורעיונות, שבעזרת מינונים מעורבים של דמיון ומציאות, ותבלון בידע מינימאלי בעיקוב, הצפנה, כלי נשק בסיסיים וטכנולוגיות תקשורת (שהיום זמין לכל דכפין) כחלק מתהליך הכשרת סוכנים/מרגלים (FBI CIA ושות..) ניתן לייצר ממנו לא מעט סיפורי מתח הרואיים.
הספר שלפנינו מגולל סיפור מתח שכזה, שהבימה המרכזית שלו היא הבית הלבן ומאבקי הכוחות הוותיקים בין רוסיה וארה"ב על השליטה בעולם. התבלינים הרגילים של סוכנים כפולים, אנשי סוד ומקורבים לכוח ולשלטון, תאבי שררה ואנשים שחיים חיים שלמים תחת כיסוי, מככבים בספר.
הגיבור שלנו, פיטר- הלא הוא 'סוכן הלילה' שמוצב בעבודה משמימה וסיזיפית, שולית לכאורה, בחדר המצב בבית הלבן, מקבל סופסוף (לאחר284 לילות לבנים), קריאה לעזרה, שמתחילה לגלגל סיפור מתח שמגיע לשיאו ולפתרונו תוך שישה ימים. פיטר עצמו מתמודד עם דרמה פסיכולוגית (ענייני אמון וסיפור לא סגור סביב דמות האב), שמטלטלת ומבלבלת אותו, וכמובן משפיעה על כל מהלכיו. תוך כדי השתלשלות הסיפור קווירק מקפיד לתאר לנו (לעיתים טיפה יותר מידיי.. "תשאיר משהו לפסיכולוג החבוי בכל קורא"..) את חיבוטי הנפש שלו, בעוד הוא יוצא לעזרתה של עלמה במצוקה (איך לא?). יחדיו הם עוברים שרשרת של הרפתקאות מסוכנות, ומפגשים עם דמויות שונות מעולם הריגול והסיכול.
ללא ספוילרים, אני יכולה לומר שיש לא מעט תפניות ופניות חדות בסיפור, חלקן צפויות יותר ופחות. העלילה מתגלגלת במתכונת של סרט מתח. יש זרימה שמעוררת רצון לראות כיצד יבואו העניינים על פתרונם לאחר כל 'טוויסט'. גם אם ניטעים בנו חשדות צפויים, אנו סקרנים לראות כיצד גיבורינו מגלים ומתמודדים איתם. אירועים גדולים ומעט מוגזמים נפרשים, תוך העיסוק בדילמות של חשיבת שחור לבן לעומת האפור, ובקצוות של ציות ללא עוררין לעומת הגמשת הגבולות. אך הגודל והרושם תואמים את התרבות האמריקאית ואת הזירה של וושינגטון DC. בסופו של היום, גם גיבורינו זוכה לקלוז'ר (סיום-וסיכום) אישי- פסיכולוגי, כמו שמגיע לו בהחלט אחרי כל מה שעבר על 275 דפי הספר.
לסיכום ניתן לומר שמדובר בספר לא כבד, שאפשר להתכרבל אתו ביום סגריר, להעביר זמן טיסה ו/או לקחת פסק זמן, ולהסיח את הדעת מצרותינו 'הקטנות' למול חיבוטי הנפש של נשיא אמריקה והצלת העולם החופשי.


,

7/8/2020

זבל באיצטלה של ספר מתח. בלתי אמין . אנשים מהשורה שהופכים לסוכני על. חבל על כל שקל

סוכן הלילה מתיו קווירק
פיטר סאתרלנד התגנב בין העצים, לבוש חליפה בצבע כחול כהה, חולצת כפתורים לבנה, ולרגליו נעלי אוקספורד שחורות, מבריקות ומצוחצחות. כל פרט בהופעתו ובמהותו היו התגלמות תקן
האף-בי-איי, הקוד אשר לו ציית בהקפדה כה רבה במשך זמן רב. מרובע מושלם.
אך הגרזן שבידו היה חדש וגם האקדח השאוּל, חסר המספר הסידורי, שהיה צמוד לירכו.
צד אחד של צווארו היה מכוסה חתכים וחבלות. הוא לא ישן עשרים וארבע שעות.
הגרזן היה יפהפה, להב הפלדה הבהיק כתער בקצה ידית מעץ מֵילָה, שאורכה תשעים סנטימטר.
הוא הלך אל עבר טירת הלבנים האדומות ובחן אותה. פיטר ידע כיצד להיכנס לבית ולצאת ממנו בלי להשאיר עקבות. זה היה מקצועו. מעקב ותצפית. עיקוב וניטור. לראות בלי להיראות.
אבל העת להסתתר הסתיימה. הוא חצה את המדשאה הרכה לכיוון חלקו האחורי של הבית.
היום היה קריר, אך לחייו היו סמוקות. לבו געש באוזניו כמו גלים משתברים. הוא קידם זאת בברכה, בירך על האדרנלין שהציף אותו כשעלה במדרגות הדֵק האחורי שתיים־שתיים עד לדלת.
הבית ודאי מצויד במערכת אזעקה, אבל לא היה לו אכפת. שיבואו. כולם. משטרה. שירות חשאי. הרוצחים קרי הלב שהעמידו פנים שהם סוכני ביון.
פיטר התמיד להקפיד מאוד על הכללים. לא היתה לו ברירה. אביו בגד בארצו. חשד רדף את פיטר כצל רוב חייו. כל כמה שהקפיד להיות נקי מרבב הוא לא הצליח אף פעם להתנער מהסיפור, ועכשיו
הם תייגו גם אותו כבוגד.
הוא המשיך ללכת והטה את הגרזן למטה, מחליק אותו בין אצבעותיו עד שאחז ממש בקצה הידית. הוא הידק את כף ידו השמאלית על העץ ממש מעל ידו הימנית, והניף את הגרזן לאחור מעל ראשו עד שהלהב — במשקל של כשני קילוגרמים — כמעט נגע בעמוד השדרה שלו. הוא הניף את הגרזן קדימה במלוא הכוח של כל שרירי גופו.
ארבע־עשרה שנים של כעס מודחק. ארבע־עשרה שנים של ציות לכללים הצבועים שלהם, ועם כל הזעם שנכבש בו כשראה אנשים תמימים מתים בידי בעלי הכוח והשררה — כל זה התנקז לחבטת
הגרזן. די כבר עם הבולשיט של ילד טוב ותמים.
הלהב חתך את האוויר בשריקה ופגע בדלת קרוב לקצה, קורע אותה לגזרים כאילו היה מטען לפריצת דלת. המנעול והידית נתלשו ממקומם.
הוא פתח את הדלת בבעיטה. בדיוק מולו היתה מצלמה. 
מושלם. הוא רצה שהם יראו, שהאזעקה בבית הלבן תופעל.
הוא עלה ישר לקומה השנייה, מחפש אחר הכספת.
הבוגדים רצחו חפים מפשע ופתחו במלחמה על ארצם שלהם. הפיכה שקטה. בקרוב תהיה השליטה בידיהם. בקרוב ימותו עוד אנשים אם הוא לא יעמוד על שלו. ייתכן שייאלץ לשלם על כך בחייו. הוא ידע זאת.
הוא ידע כי ייתכן שייאלץ להרוג מישהו לפני שכל זה יסתיים. רק לפני יום לא היה מסוגל בכלל להעלות בדעתו דבר כזה, אבל הוא אף פעם לא נתקל בבגידה כזאת במולדת. הוא מעולם לא חש
זעם כזה. הוא כבר לא ידע מיהו, אבל ידע מה עליו לעשות. וזה יסתיים רק בדרך אחת. במבט ישיר אל קנה אקדח.