האבודים

לפני שנים, כאשר הייתי בן שש או שבע או שמונה, קרה לי לעיתים שכאשר נכנסתי לחדר אנשים מסוימים היו מתחילים לבכות.

 

כך נפתח סיפורו של הנער דניאל, סיפור מסע אל מסתרי קורותיה של משפחה אחת במלחמת העולם השנייה, בעיירה בולכוב בגליציה שבפולין-אוקראינה. שמיל, אח של סבא, ואשתו אסתר, לא הצליחו להימלט לאמריקה. ו"היו להם ארבע בנות יפהפיות שהנאצים רצחו". כל-כך הרבה כאב, וכל-כך הרבה תעלומות ושתיקות. דניאל המבוגר יוצא למסע מופלא, כואב ומלא הפתעות בחיפוש אחר חידת חייהן ומותן של הבנות היפות האלה והוריהן.

 

האבודים היה לרב מכר וזכה בפרסים רבים. הביקורת יצאה מגדרה: ככה לא כתבו בשום מקום "על השואה". ואולי זה כך פשוט מפני שאין זה "ספר על השואה". זהו ספר מלא רוך, מלא כעס, כולו מסתורין ובלשוּת, פנינה של ספרות דוקומנטארית. האבודים שובה אותנו בסיפור שכולנו חשים בו את מה שכה ברור: זהו הסיפור שלנו, וכך לא סיפרו לנו אותו אף פעם.

 

הספר זכה בפרסים רבים, ובהם פרס המבקרים האמריקאים, פרס מדיסיס הצרפתי, פרס הספר היהודי הטוב ביותר, והוכתר כספר הטוב ביותר בשנת 2006 בניו יורק טיימס, וושינגטון פוסט, הוסטון גלוב ואחרים.

 

"האבודים הוא סיפור אמיתי... הספר כתוב באופן כה מרגש, שאין שיעור ליופיו."

- The New York Review of Books 

 

"סיפור אֶפּי, אישי, מלא הגות ורב-מתח, טרגי, ולפעמים מצחיק להפליא: האבודים הוא ספר נפלא."

- ג'ונתן ספרן פויר 

 

"האבודים הוא בלש, אפוס, ספר יפהפה, מורכב, ועשיר בכל המשמעויות של העבר שאותו הוא מצליח להאיר."

- מייקל שייבון 

 

"סיפור מתח שאי-אפשר להניח לרגע, שיעור על הדרך שבה צריך לכתוב היסטוריה... זהו ספר שמביא אותך לחשוב: 'עד היום מעולם לא קראתי ספר כמו זה.' "

- Salon.com

 

"ספר אדיר! משימה ענקית שהוגשמה במלואה."

- The Forward 

 

"דניאל מנדלסון כתב ספר רב-עוצמה ורגש, על 'האבודים' ועל העבר ה'אבוד' של משפחה. קולו מזכיר את הפרוזה רחבת-הידיים של פרוּסט ואת הטקסטים החמקניים של זבאלד – הישג מדהים."

- ג'ויס קרול אוטס

 

"מסלול מופלא של גילויים, אכזבות ומקריות מעוררת השתאות... מנדלסון מצליח להראות איך השואה ממשיכה להשפיע על כל אלה בינינו שלא התנסו בה ישירות."

- The New Yorker