אמרתי לך שאת יכולה לבד

ופתאום נדמה שנשתלה בתוכה דמות אחרת, ויש לה רצונות והיא רוצה להשביע אותם. נמאסו עליה ההיסוסים התמידיים של איך־בכלל־אפשר ומה־יהיה־אם. רק עכשיו, לאחר פרק חיים מתמשך, היא מגלה את פנימיותה לכל צדדיה ובכל עומקה.

נכון, היא מודה בתוך ליבה שהטיסות קשות עליה, ועם הגיל עולה הקושי עוד יותר. אבל היא תתגבר. היא לא מתכוונת לשבת עד סוף חייה בבית עם לוח זמנים שגרתי עד אימה. היא רוצה לעשות משהו מגוון, מהנה, לפני שיהיה מאוחר מדי.

גם אז כמעט נהיה מאוחר מדי, כשאספה את כל העניינים הארגוניים והכספיים הקשורים לבית ולתפעולו ורשמה אותם בצורה מסודרת כדי שיגאל יֵדע איך לטפל בזה כשהיא לא תהיה מסוגלת. גם אז חשבה שלא תספיק. פתאום צצו המון פרטים ששניהם לא היו מוכנים אליהם. כמו העובדה שיגאל לא יודע לבשל אפילו מרק עוף, ומי ידאג לו מעתה והלאה לארוחות חמות.