מעבר לקופה

ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון9
אלילות
רונית ידעיה

תקציר

התכנסנו לפנות בוקר בשדה התעופה בדרך לסיור לוקיישנים, חמש ה"רציניות" מהכנס השני של "נדל"ן ביוון", לבושות בבגדי טיסה הולמים, כל אחת וסגנונה, אוחזות בטרולי, נרגשות ומצפות להרפתקה שבסופה בתקווה נרכוש לעצמנו בית חלומות באחד האיים, או דירה רחבת ידיים באתונה עם נוף לפרתנון."

כך נפתח ספרה העשירי של רונית ידעיה, סאטירה עוקצנית ומשעשעת על התשוקה המתחזקת לרכוש נדל"ן מעבר לים, כנתיב מפלט, כגאולה, כמוצא אחרון ממציאות שעל סף התהום. בספר עכשווי ופרוע משרטטת ידעיה ברגישות ובחריפות דיוקנאות של חמש נשים שאין ישראליות מהן בימים אלה. המופע הגרוטסקי של יפעת, ורדה, מיטל, שרון ודורית, מצחיק לא פחות משהוא מכמיר לב, חלומותיהן ואכזבותיהן הן מראה עדכנית, חצופה ועצובה, מול פני החלומות האבודים של כולנו. מהכנס בבלומפילד, אל חוף הדולפינים ליד חלקידה, דרך חוג לאמנות בראשון לציון, ודוכני הקוסמטיקה בסינמה סיטי ועד למחלקה הסגורה בקמפוס בית יעקב והמעיינות החמים באדיפסוס – רונית ידעיה גוזרת ומדביקה את מציאות חיינו ומרכיבה מחדש יצירה נדירה של ספרות במיטבה.

להציג הכל...
לקריאת הפרק הראשון
נדל"ן עכשיו / רן בן-נון
כך מתפוגג, גז ונעלם לו החלום הישראלי
לקריאת הפרק הראשון
נדל"ן עכשיו / רן בן-נון
כך מתפוגג, גז ונעלם לו החלום הישראלי
  • תקציר מנהלים

  • תקציר מנהלים

  • חמש נשים ישראליות, טיפוסיות מאוד, יוצאות לסיור לוקיישנים לקראת רכישת נדל"ן מניב ביוון, והכל מסתבך, כשרונית ידעיה נטולת העכבות מגישה סאטירה עוקצנית ומדויקת הן על שגעת ההשקעות המקומית והן על הדחף ההיסטרי, והמובן, לברוח מכאן הכי מהר שאפשר. מצחיק, פראי, מטורף, נשכני וחסר גבולות – ספרה "אלילות" מהנה באופן בלתי סביר בעליל, וללא הפסקה. זה מתחיל כבר באפיון הדמויות: שרון, "בלונדינית עם עבר שחור, חנוטה בחליפת עסקים, נראית בת ארבעים וקצת"; ורדה, "קשישה חייכנית מרוחה בצבעי איפור עליזים"; מיטל, "צעירה יפה במראה אמנותי מרושל"; דורית, "אישה פרועה עם מבט מוזר בעיניים, כפי הנראה בגיל המעבר"; והמספרת, "רזה בת ארבעים פלוס מינוס". ואחרי כל אלה, גם פילוח הסיטואציות אדיר - החל מכנס השיווק המקדים בבלומפילד ועד למסע עצמו, תיאור דחוס ומרושע, שהוא צילום רנטגן אכזרי ומדויק של הישראליות מודל 2026 – מכוערת, בהמית, גסה, שטחית וחומרנית, אך עם זאת די מעוררת רחמים. הזיוף, הקיטש, המוות וכל מה שהוא חיינו במלוא גיחוכם ועליבותם.
  • כמו מה זה

  • כמו מה זה

  • ביוטופ/ אורלי קסטל בלום
  • קל/כבד?

  • קל/כבד?

  • נגיד אינטנסיבי.
  • למה כן?

  • למה כן?

  • בהמשך מתגלה שהמספרת היא יפעת, 44, מורה לספרות עברית בחטיבת ביניים בשנת שבתון, שחולמת להיות סופרת. יפעת, גרושה בלי, שהוריה נפטרו בזה אחר זה ואחיה גרים בחו"ל, מחפשת השקעה, להחליף את דירת ההורים במשהו קסום יותר, בחלום. אפשר להבין את המרירות שלה, אבל מבעד לציניות המהונדסת והמהודקת משתקפת תוגה קיומית אמיתית, עצב אינסופי, צער החיים, מעורב בשמץ אובדנות. האם יוון היא מקום טוב לקפוץ בו מאיזה צוק או סתם מרפסת? כבר בלילה הראשון יפעת מסתננת לחדרו של גדי, מדריך הקבוצה, ומיד יודעת שמישהי כבר היתה שם לפניה, לפחות אחת, והסטוץ מקבלת טוויסט אפל למדי בסיור הלוקיישנים הפרטי שהיא זוכה לו. לעומתה ורדה, המבוגרת של הקבוצה, סייעת לגננת שהפכה לעובדת סינמה סיטי, מבצעת את זממה בדימיטרי, הנהג היווני הנאה. וגם כאן המגיע טוויסט קודר, אם כי מסוג שונה לגמרי. אלילות, כפי ששמו מרמז, הוא מופת של סערה הורמונלית בגיל מהמעבר, סופת אסטרוגן שכולה חרמנות וזעם על העולם שבורח לך בין האצבעות כשאת מנסה להדביק אותו בעזרת פלאי קוסמטיקה מופרכים בדרך לקריסת מנופאוזה עגומה, שידעיה משקפת בחדות מצמררת כמו איזה אולטרסאונד תוך רחמי נורא. הן כה פאתטיות שזה כבר מעורר חמלה ואנו מוצאים את עצמנו מבינים דברים עצובים מאחורי גבן ואוהבים אותן אחת אחת, לתדהמתנו.
  • למה גם כן?

  • למה גם כן?

  • האלילה השלישית היא מיטל היפה, חולת ניקיון ברמת האו-סי-די הקיצוני, מדריכת סדנאות אמנות לחובבים, שמתאהבת באחד מהם, טייס אמיתי. הגברים אצל ידעיה הם חבורה של עלובי נפש נכלוליים ובזויים שלא טובים לכלום מלבד אולי עשיית ילדים, גם זה לא בטוח, אבל מיטל שלנו יודעת לעשות לימונדה גם מהלימונים הרקובים, המסריחים והמגעילים ביותר. הגיבורות שלה הן אולי אלילות, אך ידעיה היא אלת המצבים החברתיים המביכים, שיודעת לזקק אי נחת קיומית לרגעים מרוכזים של ייאוש ותבוסה, כישלון ואכזבה. אלילות הוא שורה של השפלות קטנות, בלתי נגמרות שהן תמצית האימה והאנושיות. שרון, למשל, היא אלת נקמה עשירה, מרושעת ונבזית, הפוגעת בסביבתה כדי להסתיר את אומללותה שלה והמספרת יפעת מתעבת אותה מעומק הלב, כי הפשע הנורא ביותר בעולמן של האלילות הוא הבגידה בסיסטרהוד, הטינוף והמרמה של אישה כנגד אחותה. ייהרג ובל יעבור.
  • למה לא?

  • למה לא?

  • רונית ידעיה זה ממש לא לכל אחד. יש שימצאו אותה קצת קרינג'ית לפרקים.
  • דמות לקחת

  • דמות לקחת

  • בת הזוג הגלריסטית של הטייס - מופת של תל אביביות מודעת ובלתי נסבלת בעליל. הנמסיס המושלמת.
  • משפט לקחת

  • משפט לקחת

  • "הכאוס שלך הוא הקיום שלי, הקיום שלך הוא הכאוס שלי, הכיעור שלך הוא היופי שלי, הטמטום שלך הוא החוכמה שלי, הטירוף שלך הוא השפיות שלי".
  • איפה קוראים?

  • איפה קוראים?

  • פאפוס? בשמחה, למה לא, מקסים שם. רק לא איה נאפה בבקשה.
  • נחזור לעוד?

  • נחזור לעוד?

  • כן. רונית ידעיה לא תתעדן ותתרכך לעולם, תמיד נקבל ממנה מנה הגונה של אמת לפרצוף.
  • השורה האחרונה

  • השורה האחרונה

  • ולבסוף מגיעה דורית, שמעלה מעין הצגת יחיד/ מופע סטנדאפ מטורלל במחלקה הסגורה הפסיכיאטרית שבה היא מאושפזת. זו תמצית משנתה של ידעיה, בלי התייפיפות, בלי אנדרסטייטמנט, בזעם משתלח ישר לפנים. זוהי זעקתה של האישה השקופה בתחילת השליש האחרון של חייה, שאיש כבר אינו רואה אותה ואף אחד לא סופר אותה; לא נחשבת, לא קיימת, ריקה ומרוקנת פיזית ונפשית, כשמבעד לעיניה משתקפת מדינה אלימה, גסה, בהמית ונטולת חמלה, ארץ המרמה והשקר, מקום שכולם – חוץ מהמשיחיים והפסיכים - רק רוצים לברוח ממנו. קודם כל ליוון, ואם אפשר, הרבה יותר רחוק.
עוד ביקורות לספרים