מעבר לקופה

ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון7
רוזאנה וי
מעין רוגל

תקציר

הקוראות האדוקות שלה מכירות אותה כרוזאנה וי, אבל השם האמיתי שלה הוא ורד. יש לה סיבות טובות להסתיר את הזהות שלה, ולא, הן לא אלו שאתן חושבות עליהן. בקרוב, בקרוב מאוד, אמור לצאת לאור הדואט החדש שלה, אבל התגובות של קוראות הבטא שנבחרו בקפידה, לא טובות. מהסופרת המסתורית והאהובה עליהן הן ציפו ליותר.

רק אחת מהן, אבישג, רואה בספר החדש משהו אחר. מסתבר שהיא גם רואה את רוזאנה כמו שרוזאנה רצתה. והחלק ההוא של ורד, שיודע לעשות טעויות, מתעורר מחדש אחרי הרבה שנים של תרדמה.

רוזאנה וי הוא רומן מתח שמפלרטט עם הז'אנר הרומנטי, משחק עם הז'אנר הבלשי, ומשכשך רגליים בצד האפל של הבריכה.

להציג הכל...
לקריאת הפרק הראשון
להיות מי שאת / רן בן-נון
זה לא רומן רומנטי וגם לא מותחן, אז מה זה בעצם?
לקריאת הפרק הראשון
להיות מי שאת / רן בן-נון
זה לא רומן רומנטי וגם לא מותחן, אז מה זה בעצם?
  • תקציר מנהלים

  • תקציר מנהלים

  • ורד היא סופרת רומנטית מצליחה שהקוראות שלה מכירות בשם רוזאנה וי. זה לא סתם פסבדונים, ורד ממש נכנסת לדמות, לובשת את הבגדים של רוזאנה ועונדת תכשיטים שלה, הופכת לאדם אחר, "חסרת פחד, רעבה, עם אש במקום דם", כותבת מעין רוגל. הגיבורה שלה גרושה ואם לשתי בנות, האקס והילדות לא יודעים שהיא כותבת, גם מנהלת הסושיאל לא יודעת עליה כלום, רק הסוכן יודע משהו וגם לו היא לא סיפרה שבמגירה שלה שוכב רומן גנוז, שהבטיחה לעצמה לא לפרסם לעולם. אחרי טרילוגיה שהצליחה מאוד, לרוזאנה וי יש ספר חדש, חלק ראשון בדואט, רומן מכתבים הכתוב בסגנון סלואו-ברן, אבל חמש קוראות הבטא שלה, שנבחרו בקפידה יתרה, לא מרוצות. רק אחת מהן, אבישג, שולחת לה מייל אישי. ורד/ רוזאנה לא עונה, אבל אבישג ממשיכה, "אני מרגישה שאת כותבת אותי, ושאת כותבת אותך", וככה רוגל מתחילה לסחוף אותנו לתוך עלילה שהיא קצת רומנטית, קצת מותחת, וקצת משהו שונה לגמרי.
  • כמו מה זה

  • כמו מה זה

  • אהבת חיי/ רוזי וולש
  • קל/כבד?

  • קל/כבד?

  • נעים מאוד לקריאה.
  • למה כן?

  • למה כן?

  • רוגל מצליחה להשרות על הסיפור מעין צל דקיק של נאו נואר אופנתי. ציר העלילה המרכזי הוא על משיכה בין שתי נשים שמגלות זו את זו אט אט. הוא לא כתוב כמו רומן רומנטי רגיל, אלא יותר כמו מותחן אפלולי שבו הגיבורות הולכות ומתקרבות זו אל זו. לאבישג יש מיזם שנקרא ארוחת סודות. אנשים באים ומספרים את הסוד הכי כמוס, הכי כואב, הכי אישי שלהם ומדברים על זה עם אחרים. משתחררים מהעול. ורד מחליטה להגיע, אבל האם היא תהיה ורד או רוזאנה, או אולי מישהי אחרת. אבישג יכלה להיות רוזאנה. היא נראית כמו שרוזאנה אמורה להיראות. רוגל משתעשעת במשחק זהויות מתוחכם וגם קצת באווירה של ספר ריג'נסי ויקטוריאני בסגנון ברידג'רטון. לוורד יש עבר נסתר, בטחוניסטי שושואיסטי, שכלל את אהבת חייה, ירון, המסוכן, והסתיים כשהושלך לכלא. על כך היא כותבת בספרה החדש, האישי והאינטימי ביותר עד כה. אבל את הסיפור המלא, כולו, כתבה רק בספר הגנוז ההוא שבעמקי הארון, כמה סמלי. עשור שלם עבר מאז, ירון השתחרר מהכלא ויש לו מישהי אחרת, חמודה. אולי גם הוא בחר חיים של שקט.
  • למה גם כן?

  • למה גם כן?

  • "רוזאנה וי" כתוב כרומן רומנטי, עם רמות גבוהות של רגש בתיאורים ישירים וחשופים, מלבושים ואיפור מוגזמים. הספר מספק הצצה מרתקת למעמקי סצנת הספרות הרומנטית, שהיא כמובן סצנה נשית. הכנסים והסדנאות, הטרופים, הקשר ההדוק בין כותבות לקוראות והמעברים ביניהן, המעריצות, היריבויות, הקוראות החרדיות והכותבות האנונימיות מאחורי פסבדונים - הכל נפרש פה לפרטים. עולם שלם שזר לא יבין, אבל בעזרת ורד, רוזאנה ומעין מתקבל יקום של קשרים, זהויות וסודות, שבו את יכולה להיות מי שתמיד חלמת. ורד מתייחסת לרומן שלה עם אבישג כמו אל ספר בתהליך כתיבה, עם סודות וגילויים, תפניות בעלילה והתפתחות איטית. היא משחקת דמות, גיבורה של רומן, ופשוט נהנית מהמשחק, עד שהוא הופך למסוכן כשמישהי בשם כריסטי מתחילה לספר את הסיפור של ורד עצמה ברשת, בהמשכים. מיהי כריסטי המסתורית? זוהי החידה המרכזית בספר. גילוי הסודות, האמת, היא השחרור המוחלט. להיות מי שאת ולהפסיק להסתתר. זה טוב לספרות רומנטית, זה טוב לזהות מינית, זה מצוין לחיים.
  • למה לא?

  • למה לא?

  • "רוזאנה וי" מתקיימת ביקום של מעין רוגל, עולם אחרי מגפה, עם דמויות שמדלגות בין הספרים, למשל, חוקרת המשטרה אלינור, וגם שם ההוצאה שמקימות ורד ויערה, העורכת שלה, "זאבות", כשם ספרה הקודם, "זאבה". זה יפה ומעניין, אבל כמו בכל עולם, יש בו חלקים טובים יותר ופחות. "זאבה" היה מוצלח הרבה יותר.
  • דמות לקחת

  • דמות לקחת

  • לא סתם החוקרת אלינור מופיעה כבר בשני ספרים ברצף, היא באמת שיא המגניבות ורוגל מניחה בפיה את חוכמת החיים המדויקת ביותר. תקשיבו לה.
  • משפט לקחת

  • משפט לקחת

  • אנחנו סוגרים את עצמנו בתוך תבנית שמקבעת אותנו. כמו גבס. ולפעמים כדי להיות מי שאנחנו באמת צריך לשבור אותן. הרבה פעמים חופש מגיע דרך הרס.
  • איפה קוראים?

  • איפה קוראים?

  • כנס ספרות רומנטית למעריצות וכותבות אי שם בפריפריה. פשוט תתחברו ותזרמו עם זה.
  • נחזור לעוד?

  • נחזור לעוד?

  • כן. נשמח עם רוגל תחזור לחלקים היותר אפלים של היקום שלה.
  • השורה האחרונה

  • השורה האחרונה

  • פתרון התעלומה לא מלהיב במיוחד, אפילו קצת צפוי, והוא בכלל לא הנושא. גם לא הרומן עם אבישג. אז מה רוגל רוצה לומר לנו? זה לא רומן רומנטי; ההתרחשות הזו מינורית, מאופקת, אפילו מוצנעת. זה גם לא מותחן, לא ממש מגיע למקומות אפלים או מסוכנים. אז מה כן? אולי ספר על התפתחות, גדילה, צמיחה ושינוי. ספר על דרך. דרך שצריך לעשות. הדרך אל עצמך.
עוד ביקורות לספרים