מעבר לקופה

ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון9
מבנה
סרחיו ביסיו

תקציר

שתי יצירות ספרותיות גאוניות. האחת מספרת את תולדותיו של בית משונה, המתמלא באורחים ופולשים. השנייה מספרת על גורלו של לוחם, זהותו ומגעו עם אויביו. בשני המקרים, המציאות בורחת מאיתנו, והכול מתפתח ומשתנה בקצב הפרוזה. הספרות חוגגת, נושמת ומשתרעת לכל עבר. ספרות מזוקקת, פלסטית, ויזואלית, מותחת ומחויכת. ספרות יפה וחכמה, מעובדת וחופשית. קשה לכתוב כמוה, אך קל לנו לקרוא אותה ולהתפעל ממנה. בעשור האחרון נרקם, כידוע, סיפור אהבה בין הקורא העברי ובין ספריו של סרחיו ביסיו. האיכויות שלו מתלבשות כמו כפפה לטעם שלנו. זהו ספרו השביעי של ביסיו שתורגם לעברית, והאחד שזכה בפרס הלאומי לספרות בארגנטינה לשנת 2022. תשע נשמות מקווה שעם סיום הקריאה, תסגרו את הספר ותגידו לעצמכם ולנו: ביסיו עשה זאת שוב!

להציג הכל...
לקריאת הפרק הראשון
מעניין לעניין באותו בניין / רן בן-נון
המאסטר הארגנטיני מלהטט בין מציאות, דמיון והזייה
לקריאת הפרק הראשון
מעניין לעניין באותו בניין / רן בן-נון
המאסטר הארגנטיני מלהטט בין מציאות, דמיון והזייה
  • תקציר מנהלים

  • תקציר מנהלים

  • סאנצ'ס רוכש בית קטן באזור יפהפה, על גדת נהר בארגנטינה, סמוך לגבול עם אורוגוואי. מכיוון שהוא אינו איש שאוהב במיוחד לעבוד, אם להתבטא בעדינות, סאנצ'ס מאפשר לכל אדם המעוניין לשהות במקום להישאר בו ככל שיחפוץ – תמורת עבודה כלשהי. מה למשל? מה שירצה. התוצאה היא מבנה היפהפה של המאסטר הארגנטיני סרחיו ביסיו. הספר אולי יפה, המבנה – פחות. כל אחד שמגיע אל הבית עושה בו משהו, בלי שום תיאום עם האחרים., וכך נוצר מעין מבוך מטורף שאיש אינו מוצא בו דבר וכשכבר ממונה לאתר מנהל עבודה – המספר – זה מאוחר מדי ולא ניתן להשתלט על הבנייה הפראית, השולחת גרורות לכל עבר כגידול ממאיר.
  • כמו מה זה

  • כמו מה זה

  • צל הימים/ בוריס ויאן
  • קל/כבד?

  • קל/כבד?

  • מאתגר לפרקים.
  • למה כן?

  • למה כן?

  • מבנה הוא סיפור שמתחיל די אופטימי, כמו איזו פנטזיה סוציאליסטית שבה כל אדם תורם כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו, כולל אפילו סחר חליפין יעיל ובריא. אבל בהמשך המצב הולך ומידרדר לעבר אנרכיה וכאוס נוראים. אפילו כשמנהל העבודה האומלל מוצא בשטח אישה נאה השובה את ליבו כאיזו אמזונה קדמונית, היא מיד נעלמת בתוך החדרים והמסדרונות האינסופיים שלא מובילים לשום מקום. מה הנמשל? עזבו, זה מדכא מדי.
  • למה גם כן?

  • למה גם כן?

  • הנובלה השנייה בספר היא מעין פנטזיה אנטי מלחמתית קודרת הנושאת את השם האקטואלי להחריד הכיבוש. המספר הוא הוא חייל, נצר לשושלת לוחמים, המשרת בצבא הפולש לסין, ועורק ממנו כשהוא מוצא בכפר נידח קשיש שהופך למורהו ואת נכדתו הנאה, שהופכת לאהובתו. אבל לא משנה מה יחשוב הלוחם לעצמו – בעיני המקומיים הוא היה ונותר כובש, וכשאתה כובש, תמיד יכול לבוא במקומך כובש גדול וחזק יותר, שיסחוף עמו את אהובתך למקומות אחרים ויפים יותר.
  • למה לא?

  • למה לא?

  • מה כבר אפשר לומר? שהוא קצר מדי?
  • דמות לקחת

  • דמות לקחת

  • קסיו, נערת החלומות, שהופכת די מהר לנערה מהסיוטים. קטנה, חמודה, עדינה ופשוט איומה, והיא תרסק את לבכם באלף דרכים שונות.
  • משפט לקחת

  • משפט לקחת

  • הכול מכיל בתוכו סתירה. החשכה היא מזער הבהירות, והבהירות - מרב החשכה.
  • איפה קוראים?

  • איפה קוראים?

  • באזור כפרי כלשהו בארגנטינה, ושיהיה כמה שיותר ירוק.
  • נחזור לעוד?

  • נחזור לעוד?

  • ברור. ביסיו הוא ענק דרום אמריקאי בן זמננו.
  • השורה האחרונה

  • השורה האחרונה

  • הכיבוש אולי פחות טובה ממבנה, אך ביסיו מתגלה כאן שוב במלוא גאונותו כשהוא מלהטט בין עולמות מקבילים ובין מציאות לדמיון ואף פעם לא מאפשר לנו לדעת היכן באמת אנו נמצאים. מול צבא פולש שאיש אינו מוצא בו את ידיו ורגליו, מתייצבים הסינים בחוכמתם המופלגת, תמיד יודעים לנשום עמוק ולחכות שזה יעבור, כמו במשפט המפורסם של סן צו היושב לצד נהר ומחכה לגופות אויביו שיצופו במורד הזרם. אין דבר כזה, כיבוש נאור, ואין כזה דבר, האפי אנד.
עוד ביקורות לספרים