הביקורות של תולעת_ספרים

נובלה אפלה וקודרת של ענק הספרות הרוסית לב טולסטוי המלווה את תהפוכות הלב וחרדותיו של כומר פרובוסלבי, הזוכה למעמד של קדוש בחייו ומאבד בה בעת את האמונה באלוהיו. כמו בנובלות המוכרות יותר של טולסטוי 'מותו של איוואן איליץ' ו'סונטת קרויצר', גם כאן מתמודד המחבר עם שאלת החיים האותנטיים נוכח עולם שדורש מסכות מזויפות.

רומן זה של טולסטוי, הינו שונה מאוד מכל כתביו. הוא מספר על קורותיהם של חיילים בזמן מלחמת קרים, מלחמה שבה טולסטוי עצמו נכח, בצורה ריאליסטית וכנה. המלחמה מתוארת בו בעיניים מפוקחות מבלי ייפוי המציאות והאדרת הגבורה. הספר הוקלט למען אזרחי אוקראינה, אשר גם בימים אלה, כבעבר, נקראים להגן על אדמתם.  

יצירת המופת האהובה של לב טולסטוי, בה ענק הספרות הרוסית מצליח לחשוף את הקורא להלכי ליבו של אדם הנפגש פנים אל פנים עם מותו, ומאמת אותנו עם השאלות המהותיות ביותר של חיינו.  

בעל אחוזה צעיר מארגן לעצמו אישה צעירה מן הכפר שבבעלותו כדי לפרוק את מתחיו המיניים. יחסים אלה מתפתחים לפרשת אהבה ותשוקה, המשתלטת עליו כליל ומשבשת את אורח חייו ואת חיי המשפחה השלווים שלו.

ל.נ. טולסטוי (1910 - 1828) מגדולי הספרות העולמית של כל הזמנים, מחברן, בין השאר, של יצירות המופת "מלחמה ושלום", "אנה קרנינה", "סונטת קרויצר" ונוספות.

(חלקים א-ב)

"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה - אומללה בדרכה שלה". כך נפתח הרומן המונומנטאלי הזה, המגולל את סיפורה הטראגי של אנה, שעוזבת את בעלה ואת בנה הקטן למען האהבה ומשלמת על כך בחייה. 

בד בבד עם העלילה נפרשת כאן יריעה חברתית מדהימה בהיקפה, למן הטרקלינים הזוהרים של החברה הגבוהה במוסקבה ובפטרבורג ועד לאחרון הכפרים הנידחים ברוסיה הצארית (היצירה נכתבה בשנים 1873-77). "אנה קארנינה", מיצירות המופת הגדולות של כל הזמנים, רואה אור בתרגום חדש ועדכני של נילי מירסקי.

בסיפוריו של לב טולסטוי נפרשות חמישים שנות יצירתו כפסיפס צבעוני, מגוון ומלא להט יצירה. הסיפורים שונים זה מזה בתכלית השוני; חלקם ארוכים יותר ומרקמם העלילתי מורכב יותר, חלקם קצרים ופשוטים יחסית בעלילתם ובלשונם, אך בכולם הוטבע כשרונו הגאוני של המחבר, הכשרון שלא נמצא לו תיאור טוב יותר מן המלים "בוחן כליות ולב". אין כטולסטוי להתבונן בנפשו של האדם ולהבין את צפונותיה. חלק מן הקסם העוטף את סיפורי טולסטוי נובע מתכונתו הייחודית כסופר: טולסטוי היה, קודם כל, סופר של ההיסטוריה. סיפוריו ספוגים בתחושת ההיסטוריה - תחושת החיות, ה"כך זה היה באמת", התחושה המאפשרת לקורא להאמין ללא עוררין שהסופר אכן תפס את רוח הזמן וצבעיו. לא רק יכולת מדהימה להעביר את הקורא לזמן - מרחב היסטורי מסוים יש בסיפורים, אלא גם מן אווירה של על - זמניות. אנו עדים למעורבות העמוקה של המחבר בסוגיות האקטואליות של תקופתו, אך כיוון שעלילות הסיפורים מתפרשות על פני מרחקים אדירים, ומעורבים בהן אנשים מכל רובד חברתי, סיפורי הקובץ, על הבעיות המוסריות שהם מעלים, הם מרתקים ובעלי עניין אף לקורא של היום. לספר נוספו הערות ואחרית דבר נרחבת מאת העורך המדעי, פרופ' דימיטרי סגל מן האוניברסיטה העברית בירושלים.

שניים מן הסיפורים הגדולים והמפורסמים של כל הזמנים - "מותו של איוואן איליץ'" ו"סונטת קרויצר" - וכן 'חולסטומר' - סיפור שבו נקודת הראות של סוס מביאה להזרה של הקיום האנושי (מתורגם לראשונה לעברית) - נמנים שלושתם עם מיטב יצירתו המאוחרת של טולסטוי (1885 - 1889).

הרומן הקצר 'הקוזאקים' קדם בכ-22 שנים לסיפורים אלה, והוא מבוסס על התנסותו של טולסטוי בצבא הרוסי בקווקז בשנות ה-50 של המאה הקודמת. רומן רולאן כתב על 'הקוזאקים': "הטוב ברומנים הליריים שנוצרו בידי טולסטוי, שירת נעוריו", וטורגנייב מכנה אותו ב-1879 במכתב, כ - chef d'oeuvre של טולסטוי ושל הסיפורת הרוסית כולה", אבל להערכות כאלה זכתה היצירה לא מייד עם הופעתה - לקח לה זמן לכבוש את מקומה הראוי. פטר קריקסונוב, המתרגם, שעלה לישראל ב-1976, תִרגם בשנים האחרונות כמה וכמה יצירות מופת רוסיות לעברית, ובהן 'החטא ועונשו' לדוסטוייבסקי, 'הזמנה לגרדום' לאבוקוב, ו'האמן ומרגריטה' לבולגקוב.