הביקורות של מירי ש.ל

ספר נפלא המאפשר לעמוד מול המראה ולחשוב על הפחד, על החששות, על השדים שנמצאים בתוך הראש ומבקשים לנהל אותנו. וביחד עם אן לצעוד יד ביד בדרך שבסופה ניקח נשימה עמוקה ונעלה על על הבמה. כל אחת.ד על הבמה שעליה כה חשש.ה לעמוד. ובאור הזרקורים, נדע כי אנחנו אלו שבכל יום אנחנו בוחרים האם להאכיל את השדים או להביט במראה באהבה.

תודה ליאת על האפשרות לומר לך - אני מבינה אותך. כי כמו שכתבת לפעמים צריך רק את זה.

איזה כיף היה לי כאן מתח, ניצוצות ואבק של כוכבים, מתח, תשוקה, סקס ואוכל. נהניתי מאד! זה לא הז׳אנר האינטואיטיבי שלי, והיה סוחף וכיפי. אהבתי את שתיהן. תודה על כתיבה נפלאה, שמפעילה את כל החושים. 🌸

ספר מקסים ששולח יד ונוגע בנימי הלב, שוזר מחשבות שמאפשרות התבוננות פנימה אל רגעים אישיים ולאומיים. מציף זכרונות ובעיקר מזכיר שאהבה היא לא רק … ויש שפות של אהבה. וגם אם לפעמים נדמה שאותנו לא… אם נעצור נבין שכן. תודה על טבילה נעימה ומרעננת בתוך מעגלי חיים. נהניתי מאד!!!

ספר מתוק ושובה לב. מבקש ומוצא את האהבה שבלב, את הריגוש ואת הקסם. התמסרתי לשירה ויחד איתה בנעלי עקב צעדתי וקיפצתי ברחובות העיר האהובה עלי כל כך. סיכלתי רגליים בברים וצעדתי אוחזת בידי את כוס הקפה. תודה דניאל על רומן נפלא שמאפשר לחוש בו זמנית את ישראל הנהדרת ואת ניו יורק האהובה. תודה על הנאה גדולה 🩷

ספר נפלא! זהו, תם ונשלם איי ייאיי ייאיי שלוש ששבו את ליבי נטליה, בטי ואמיליה. שלוש חברות, שלוש תרבויות ועוד אחת. מילדות למתבגרות, לנשים צעירות. הן גדלו ואני הייתי שם איתן, בשיחות במחשבות בין הקולות. קולותיהן שנצרחו אך לא תמיד נשמעו, המילים שהושתקו, ומחשבות שכלל לא מצאו להן מילים ועל כן שתקו. נערות המבקשות לפרוץ גבולות, להתרגש ולגרום לריגושים המבקשות לרצות ושואפות לצאת לחופשי, חולמות וחוזות בשברי חלום ובהתגשמותו... בכולנו, כיחידים וכחברה יש קצת מכל אחת מהן. ובין הדפים קוויתי כל כך שלכולן יהיה טוב, אהבתי אותן ושנאתי אחרים, עמדתי שם יחד עם דודות ואמהות, הצצתי מחלונות גבוהים אל הספסל ברחוב וקוויתי לראות אותן יושבות ביחד. צוחקות. וכשטבלו יד או רגל בתוך אש החיים, נכוו, נשרטו ונחבלו, ניגבתי דמעה. "מה רע בלצחוק? תצחקי קצת, זה מעביר את הבכי, טמבלית" והפנתה אליה את הגב .... קוקושקה, ספר נפלא עונג לקרוא, כמה חבל שהסתיים... תודה

ספר מצוין!!! וחשוב! ממליצה מאד !!! ספר שמשפיע ומאפשר מנעד רגשות, מחשבות ושאלות. האם יש אמת אחת? האם יש בחיים מרחבים שהם בהכרח שחור או לבן? האם/מתי/עד כמה נוח לנו להיפגש עם ה״אפור״? האם/מתי נעדיף את המקובל והשכיח? האם/כיצד אנו משכתבים את העבר? תודה על ספר כה חשוב, הכתוב ברגישות רבה. את מעוררת השראה והספר הוא אות לכך. תודה לך שרית ♥️

אהבתי!!!