הביקורות של גל אמיר

שאלת השמרנות מנסרת ללא הרף בחלל השיח הפוליטי והאידאולוגי שלנו בשנים האחרונות. המושג שמרנות מקבל משמעויות שונות בתחומים שונים, כמו פוליטיקה, משפט, פילוסופיה, אידאולוגיה, דת ועוד. בכולם ניטש ויכוח ער אודות השמרנות, ולא תמיד ברור הקשר בן התחומים. מאמצים גדולים מאד מושקעים במחקר וביצירת הגות שמרנית ואנטי שמרנית.

האם ביסוד השמרנות יש תשתית פילוסופית מאחדת? האם שמרנות היא ערך? מתודה? מה השיקולים בעדה ונגדה? מה הקשר, אם בכלל ישנו כזה, בין שמרנות לבין משפט או ערכים? האם דת או אמונה דתית הן בהכרח שמרניות? כיצד מאבחנים עמדה שמרנית, ומהם השיקולים לאמץ או לדחות עמדה כזאת? ניתוח מושגי הוא כלי מועיל לפיזור ערפילים כאלו, והוא עשוי גם להביא אותנו למסקנות מפתיעות. הביטבוק (Bitbook) הזה בא להשלים את החסר, בשפה בהירה ולא אקדמית וללא הפניות מעיקות.

אי שם בגליל חיה לה קבוצת 'הסוגדים'. מדובר באנשים שחיו בדרך רוחנית, לבשו בגדים צבעוניים (גלימה אדומה עם חגורה ירוקה צהובה) ונהגו בפרקטיקות רוחניות שונות (מדיטציה כל בוקר וכל ערב, מלמול טקסטים שונים ולימודם, דיאטה מיוחדת ועוד) שמטרתן הייתה להגיע לבריאות איתנה. הפרקטיקות נשאבו מכתבי הקודש שנכתבו על ידי הנביא הקדום שלהם וניתנו לו מפי הגבורה ועל בסיס פרשנויות שונות לדבריו. כך הם, בניהם ובני בניהם נהגו במשך דורות רבים. לימים קמה קבוצה שהחליטה לנטוש את הפרקטיקות הרוחניות ואת הנאמנות לנביא ולכתביו...

אין זה סוד שבדורות האחרונים מתנהל מאמץ מתמשך ליצור זהות ותרבות יהודית חילונית. ספרות שנוצרת ובתי מדרש שמוקמים מנסים להציע אלטרנטיבה לזהות היהודית הדתית שהייתה מקובלת בעבר. בחוברת זו, המחבר מציע מבט אנליטי על הניסיונות הללו, תוך ניסיון שיטתי להצביע על המגבלות המובנות בהם, על הכשלים והלולאות המוזרות שחבויות במהלכים הללו, ומתוך כך מציע הסבר להצלחותיהם החלקיות מאד. הערפל ששורר בתחום הזה נעוץ בהיעדר ניתוח מושגי (מהי יהדות – תרבות, לאום ודת; מהו ערך ועוד) ובשאלות לוגיות (מהי בכלל הגדרה ומה מטרותיה), והביטבוק (Bitbook) שלפניכם מנסה להשלים את החסר, בשפה בהירה ולא אקדמית וללא הפניות מעיקות. המסקנות עשויות להפתיע אתכם.

מדוע המערב, ומדינת ישראל בתוכו, נכשל שוב ושוב במאבק מול הפונדמנטליזם? * האם דתיות היא בהכרח פונדמנטליסטית? * מדוע פלורליזם ופונדמנטליזם הם שני צדדים של אותה מטבע היוצרים יחד את הניו-אייג'? * האם יש לפילוסופיה משמעויות אקטואליות? * למה באופן מובנה בשיטה הדמוקרטית שלנו יש מכפיל כוח למפלגות לא-דמוקרטיות? * מהו היחס בין אמת לוודאות? * למה סובלנות ופלורליזם הם שני הפכים שלא יכולים לחיות יחדיו?

הפונדמנטליזם הוא הבעיה האקוטית ביותר שעמה מתמודד העולם המערבי כיום. אירופה מתמודדת עם גלי פונדמנטליזם אסלאמי ונותרת חסרת אונים מולם. המדינות שסביבנו והמזרח התיכון כולו סוערים גם הם מאז פרץ "האביב הערבי" שנהפך במהרה לחורף קודר. תגובות הנגד יוצרות לעתים פונדמנטליזם נגדי וטרור ליברלי, אך בכך שופכות את התינוק עם המים. מדוע כל זה קורה? והאם זה מחויב המציאות?

אמת ולא יציב הוא מונוגרפיה לוגית-פילוסופית שעוסקת בשורשי המאבק הזה ומנסה להבין את הסיבות לכישלונו. הספר מציע הגדרה חדשה לפונדמנטליזם, המחדדת את העובדה שספקנות ופונדמנטליזם הם שני צדדים של אותה מטבע, שבסימביוזה מופלאה יוצרים יחד את הניו-אייג' הפוסט-מודרני. תרומתו החשובה של ספר זה היא ביצירת אופציה מחשבתית, המכונה "האופציה הסינתטית", שתוקפת את הבסיס המשותף לספקנות ולפונדמנטליזם. על פי המחבר, זוהי הדרך היחידה לנהל מאבק אפקטיבי נגד הפונדמנטליזם ולהציג לו אלטרנטיבה משמעותית וקוהרנטית.

הרב מיכאל אברהם הוא ד"ר בפיזיקה עיונית. לאחר כמה שנות מחקר במכון ויצמן ובאוניברסיטת בר-אילן, שימש ר"מ בישיבת ההסדר בירוחם ולימד בבצלאל ובמכללת הקריה האקדמית אונו, וכיום הוא מלמד במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן. אברהם הוא ממקימי קבוצת הלוגיקה התלמודית באוניברסיטה. פרסם מאמרים רבים וכשלושים ספרים שעוסקים בפיזיקה, בלוגיקה ובלוגיקה תלמודית, בהלכה, בפילוסופיה כללית ובפילוסופיה של המדע, התלמוד, ההלכה והמשפט. ספריו הקודמים, "אלוהים משחק בקוביות" (ידיעות ספרים, 2011) ו"מדעי החופש" (ידיעות ספרים, 2013), זכו לתפוצה רחבה.

האם ניתן ליישב בין תורת האבולוציה לאמונה? האם מי שמאמין בקיומו של אלוהים נידון לנצח לכפור בממצאי המדע? האם ניאו-דרוויניסט הוא בהכרח גם אתיאיסט? הספר אלוהים משחק בקוביות הוא מענה מבריק לשאלות האלה, המיישב במקוריות ובתבונה בין האמונה באלוהים לבין תורת האבולוציה ומציג בפני קוראיו טענה חדשנית, שלפיה נקודות המוצא של שני הצדדים נכונות אבל מסקנותיהם מוטעות. נראה שלא לנצח נצטרך לבחור בין שתי חלופות גרועות: להיות מאמינים-טיפשים או אתיאיסטים-חכמים.

הפולמוס סביב האבולוציה מסרב לדעוך כבר כמאה וחמישים שנה. למעשה, הוא מסלים ומתנהל יותר ויותר כדו-שיח של חירשים. האדם, כמדומה, צריך לבחור בין חלופה גרועה לגרועה יותר – משום שהניאו-דרוויניסטים מציגים את המאמין כמי שמאיים על המדע ועל הנאורות, והמאמינים מציגים את הניאו-דרוויניסטים כרשעים וכופרים.

אף על פי שהשיח נשלט בידי קצוות קיצוניים, רוב הציבור נמצא בתווך. אבל עמדת הביניים הזאת חסרה ביסוס תיאורטי ושיטתי, ולכן היא כמעט נעדרת מהמרחב הציבורי ומהדיון הפילוסופי-מדעי שנערך בו.

תיאוריית האבולוציה מבוססת היטב, הן תיאורטית הן אמפירית. אך רבות מן הפרשנויות המוצעות לה – גם תיאיסטיות וגם אלה שנוטות אל האתיאיזם – לוקות בכשלים מסוגים שונים. בספרו של דוקינס יש אלוהים? מופיעים כשלים כאלה לרוב, ומיכאל אברהם מציג כאן ביקורת מדעית ופילוסופית מקיפה ונוקבת כנגד טיעוניו. הוא מנתק את הקשר הגורדי, המקובל על מרבית העוסקים בתחום, בין השאלות הפילוסופיות והתיאולוגיות על אודות אלוהים לבין השאלות המדעיות. המסקנות העולות ממנו עשויות להפתיע רבים מן הקוראים.
הרב מיכאל אברהם הוא ד"ר בפיזיקה עיונית. לאחר כמה שנות מחקר במכון ויצמן ובאוניברסיטת בר אילן, שימש ר"מ בישיבת ההסדר בירוחם. כיום מלמד במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר אילן, חבר בקבוצת הלוגיקה התלמודית באוניברסיטה, ומלמד קורסים שונים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, בבצלאל, במכללת קרית אונו ועוד. פרסם מאמרים וספרים רבים שעוסקים בפיזיקה, בלוגיקה ובפילוסופיה, בתלמוד הלכה ומשפט, ובעיקר בקשרים שבין כל התחומים הללו. ספרו שתי עגלות וכדור פורח – על יהדות ופוסטמודרניזם זכה בפרס שרת החינוך ליצירה יהודית, תשס"ד. ספריו הקודמים סללו את הקרקע ליצירה הפילוסופית המקיפה שלפניכם.