הביקורות של שרה

הרומן מציע סיפור אהבה מסוג אויבים הופכים לחברים וכעבור זמן מה. “חברים שהופכים לאוהבים”, העלילה פרוסה על פני שנים של קשר עמוק, התפתחות רגשית והדחקת תשוקות. מדובר ביצירה המתארת חברות אמיצה בין פנלופי להיידן, שהולכת ונשזרת ברגשות עזים ואסורים, עד לנקודת האל-חזור. העלילה מתקדמת לסירוגין בין העבר להווה, דרך נקודת מבט כפולה של שני הגיבורים, ומייצרת תמונה מורכבת של קשר שמתחיל כיריבות מתוחה, הופך לידידות עמוקה ומגיע בסופו של דבר לאהבה לוהטת ורוויית יצרים. החברות בין השניים עומדת במרכז, אותנטית, מלאת דאגה כנה, הומור פנימי, וויכוחים טעונים אך גם הבנה עמוקה. היידן, יזם מצליח ובטוח בעצמו, אשר עומד מאחורי אפליקציית היכרויות פופולרית, מתגלה לאטו כגבר מגונן, מחויב ונוגע ללב, למרות חזותו האדישה והיהירה. פנלופי, מצידה, מוצגת כרומנטיקנית חסרת תקנה, שבעקבות אובדן הוריה נותרת לגדול תחת חסותו של אחיה , שמוסר את הטיפול בה לידי היידן. השניים מתקרבים באופן טבעי, אך המתח המיני והתשוקה שנובטים ביניהם הופכים את הקשר למורכב במיוחד. הכימיה בין הדמויות חזקה ואמינה, אך תיסכל אותי שהעלילה סובלת לעיתים מהישנות מיותרת של פרידות ומריבות, ועל ההתנהגות הילדותית והנאיביות שמאפיינות את פנלופי לאורך זמן. כמו כן, יש לציין את קיומו של אירוע בעל אופי פוגעני (תקיפה מינית) שמתרחש מחוץ לעלילה המרכזית ומתואר במרומז , נקודה שטופלה באופן שטחי מדי. למרות נקודות החולשה, וויטני ג’י מצליחה לשלב אלמנטים של מתח, הומור, לב ונשמה, ויוצרת דינמיקה מורכבת בין הדמויות הראשיות, המגובה בדיאלוגים חדים וסצנות חושניות שנכתבו ביד מיומנת. הספר מצליח להעביר תחושת התבגרות והתפתחות רגשית, גם אם לעיתים בקצב לא אחיד.

הכרך השלישי בסדרה “בין חושך לאור” ממשיך את הקו האפל, הסוער והבלתי מתפשר שנטוותה בשני הספרים הקודמים. הפעם ניצבים במרכז העלילה מונטנה והדסון קופר, דמויות עוצמתיות ורוויות קונפליקט, שמהוות את ליבת הסיפור המהפנט הזה. דנה לוי אלגרוד פורשת בפני הקוראים סיפור שמתקיים כולו בצילו של האופל. זוהי אינה קריאה קלה, אך היא קריאה הכרחית לכל אוהבי הז’אנר. הדסון, גבר אלפא טיפוסי הנראה בתחילה כמפלצת חסרת מעצורים, עובר תהליך איטי ועמוק של שינוי, באופן שמעורר סקרנות, אמפתיה ולעיתים גם תחושת כאב. כקוראת סדרתית, אשר קוראת כשלושה ספרים בשבוע באנגלית ועברית, אני מרשה לעצמי להמליץ בלב שלם על הספר הזה. חזרתי לדפדף בספרים הראשונים כדי לרענן את הזיכרון, ונשאבתי שוב לעולם שיצרה אלגרוד עולם עוצמתי, עכור וממכר. “לחישות של אופל” הוא ספר שחודר לנפש ומותיר את חותמו. עבור מי שמחפשת סדרת דארק-רומנס אמיצה, רגשית ובלתי צפויה, זוהי יצירה שאסור לפספס.

קלסי קלייטון מסיימת את טרילוגיית “רעל יפהפה” עם ספר שלישי שמספקת חוויה רגשית, דרמה, מתח, אהבה ותפניות מפתיעות. הספר הראשון בסדרה התחיל ברומן נעורים תמים, מגלים במהרה שזהו סיפור שמתרחב הרבה מעבר לכך עם עומק עלילתי, תחכום רגשי, ונגיעות של מסתורין בלתי צפוי. הקשר בין הייז ללאיקן מגיע כאן לשיאו החיבור ביניהם נוכח, טעון, ולעיתים שובר לב. הדינמיקה בין הדמויות הראשיות מצטיינת החל בלהט הרומנטי וכלה בעקיצות ההומוריסטיות שמעניקות לסיפור קלילות ברגעים הנכונים. גם הדמויות המשניות מאלי וקאם ממשיכות להוסיף צבע, עוקץ וקסם ייחודי, כאשר היחסים ביניהם כבר מתחננים לספין-אוף משלהם. הספר עוסק בהתבגרות, בקבלת החלטות לא פשוטות, ובבחירות שלעיתים נובעות מפחד או חוסר ביטחון. עם זאת, לעיתים נדמה כי לאיקן מתנהלת בילדותיות יתרה תגובות מוגזמות, חוסר שיקול דעת, ונטייה לפרש כל שתיקה כאיום על הקשר. הדבר פוגע במידת ההזדהות עמה ואף מוציא את הקורא מהעלילה. העלילה מתפתחת בכיוונים בלתי צפויים, כולל טוויסטים שמזכירים סדרות נוער. לסיכום: הספר האחרון בסדרה הוא ספר שמחייב סבלנות, אך מתגמל בסופו. הוא לא מתאים לכל אחד, אבל מי שהשקיע בלאיקן והייז מהספר הראשון לא יוכל להניח את הספר מהיד עד העמוד האחרון.

קלסי קלייטון ממשיכה את טרילוגיית “רעל יפהפה” בדיוק מהנקודה בה הסתיים הספר הראשון. לדעתי ספר השני טוב יותר מהראשון. הייז בוחר בלאיקן. סיפורם של השניים, המבוסס על המשיכה האסורה בין אח של חבר לבין אחותו, מקבל כאן עומק רגשי נוסף של תשוקה, תחרותיות, והומור שנון. מערכת היחסים בין לאיקן והייז מתפתחת בקצב סוחף, אך יחד עם זאת, ישנם קווי עלילה שמעוררים תחושת תסכול. אחד החסרונות הבולטים הוא התקשורת הלקויה בין הדמויות. קונפליקטים שלמים שיכלו להיפתר במשפט, נמתחים על פני פרקים שלמים. לכך מצטרפת עקשנותה הבלתי מתפשרת של לאיקן, שמדי פעם גובלת בהתנהגות ילדותית ומעוררת אנטגוניזם. היא נותרת דמות מורכבת קרי, מצד אחד נלהבת ונחושה, אך מצד שני לעיתים מתנהלת כאילו העולם סובב סביבה. עם זאת, העלילה מצליחה להפתיע ולשמור על עניין. תפניות מפתיעות, עלילה שאינה צפויה, ובעיקר חיבור כובש בין הדמויות המעניקים לקוראים חוויה רגשית מטלטלת. נכון, הסיפור נוטש בהדרגה את גבולות הז’אנר הרומנטי הקלאסי ונדמה כי הוא גולש לטריטוריות דרמטיות אך קשה להתכחש לעוצמה הסוחפת של הקריאה. כעת, עם ציפייה לקראת הספר השלישי, לא נותר אלא לתהות האם קלייטון תצליח להחזיר את הסדרה למסלול רומנטי מספק ואולי אף להעניק ללאיקן והייז את הסיום הראוי להם.

בספרה החדש של ג’סיקה פיטרסון, נפרשת לעיני הקורא רומנטיקה רגישה, עכשווית ומעוררת השראה, המצליחה לגעת בליבם של חובבי הז’אנר , אך גם להשאיר חותם אישי ונפשי על הקורא. גיבורת הספר, אוליביה, מגלמת את חלומה של כל קוראת רומנטיקה שמדמיינת את הרגע שבו תעז לכתוב את הספר שלה. יש לה עבודה נהדרת, בן זוג שזה עתה הציע נישואין, וחיים שעל פניו נראים שלמים אך דווקא בשיא ההיגיון, היא מרגישה חנוקה. ברגע אחד של אומץ , או ייאוש , היא לוקחת הפסקה מהכול, עוזבת לדרום קרוליינה, ויוצאת למסע כתיבה והתעוררות פנימית. בצידו השני של הסיפור ניצב אלי, שף ובעל מסעדה הנאבק באתגרים כלכליים ובשאלות של מימוש עצמי. דווקא כשנראה שהקריירה שלו עומדת בפני משבר, מפגש מקרי עם השכנה החדשה והיפה שובר את השגרה, ומדליק בו מחדש את התשוקה , לא רק לאוכל, אלא גם לאהבה. הקשר שנרקם בין אלי ואוליביה אמין, רגיש, ונטוע ברגעים יומיומיים פשוטים , עריכת ספרים בערבים, ארוחות בוקר מוקדמות , שהופכים לכלי עלילתי משמעותי. החיבור ביניהם נבנה בהדרגה ובאותנטיות, ודווקא הפער בין חייהם , ניו יורק ההמונית מול השקט הדרומי של צ’רלסטון , הוא זה שמעמיק את הקונפליקט ונותן לסיפור משקל רגשי כבד יותר. הספר מצליח לשלב בין סיפור אהבה מרגש ובין התמודדות עם שאלות אישיות וקרייריסטיות: האם לבחור במסלול הידוע והבטוח, או להעז ולהגשים חלום? האם אהבה שנולדה בזכות בריחה יכולה לשרוד את המציאות שמחכה בקצה הדרך? מעבר לסיפור הרומנטי, הספר מתפקד גם כהומאז’ לצ’רלסטון , עיר דרומית קסומה שהופכת לדמות בפני עצמה. התיאורים החיים של המקום הופכים אותו מרקע לסיפור , לשותף פעיל בהתפתחות הרגשית של הדמויות. ג’סיקה פיטרסון מוכיחה בכתיבתה רגישות רבה, כישרון בבניית דמויות עגולות ונוגעות, ויכולת נדירה לגרום לקורא להאמין, להתרגש , ואולי גם להעז לחלום. מומלץ בחום, במיוחד למי שאוהבות רומנים עם עומק, אינטימיות וניחוח של התחלות חדשות.

מעולה, מומלץ ביותר

הספר “אדוני הרחמים” מסיים את טרילוגיית הלורדים – נועזת, סוערת ומטלטלת – בצורה שללא ספק תיחרט בזיכרון הקוראים. הסופרות אנג’ל לוסון וסמנתה רו מביאות לשיא את כל מה שבנו בשני הספרים הקודמים: תשוקה גולמית, כאב רגשי עמוק, קונפליקטים מוסריים וכתיבה חסרת מעצורים. אבל האם הסיום באמת עונה על הציפיות? אם הספר הראשון (אדוני הכאב) והספר השני (אדוני הזעם) עסקו בשליטה, בגידה ונקמה, הרי שהשלישי מבקש להאיר צד אחר – הרחמים, הסליחה, וההתפתחות של הדמויות. סטורי, שכבר אינה הנערה התמימה שנגררה אל תוך הסכם מסוכן, הופכת למלכה הבלתי מעורערת של עולמה – ושל שלושת הלורדים: קיליאן, ראת’ וטריסטן. המיקוד עובר מהתעללויות נקמניות לפירוק חומות רגשיות, לחשיפת פצעים עמוקים, ולהבנה אמיתית של מהי אהבה – כשהיא עטופה באפלה. יש כאן איזון מרשים בין עומק רגשי לארוטיקה בוערת, בין עלילה מתפתלת לבין רגעים קומיים אנושיים (תודה לטריסטן על השובבות). מנגד, יש הקוראים שירגישו שהעלילה, על אף ההבטחה, לעיתים מתרופפת. חזרות על מוטיבים מוכרים (כמו עונשיה של סטורי והתמסרותה) יוצרים תחושת שחיקה באמצע הספר. בנוסף, שאלות לא פתורות – כמו העדר התקשורת עם אמה של סטורי או תגובותיה הילדותיות – משאירות חורים שמכבידים על החוויה. עם זאת, החשיפה של זהותו האמיתית של טד מספקת טוויסט מפתיע, שבנוי היטב ונטוע בעומק הסדרה כולה. גם אם חלק מהקוראים יבחינו בדמויות המסייעות לו כבר מראש, הפיצוח הסופי – כפי שנכתב באחת מהתגובות – “כמו לקבל סטירה עם עלי כותרת”. מה שהופך את הספר הזה לייחודי הוא לא רק הסיום הרומנטי, אלא התהליך. הדמויות אינן נפתרות בלחיצת כפתור. יש תהליך. סליחה לוקחת זמן. אמון נבנה מחדש

בספר השני בסדרת טרילוגיית הלורדים, לוקחות אותנו הסופרות אנג’ל לוסון וסמנתה רו למסע עמוק עוד יותר אל תוך האפלה – לא רק זו שמקיפה את הגיבורה, אלא גם זו שבתוכה. אם הספר הראשון “אדוני הכאב” היה סף הכניסה לעולם מעוות של שליטה, בגידה ומערכות יחסים רעילות – “אדוני הזעם” הוא המדרגה הבאה בגיהנום. וזהו גיהנום שכתוב כל כך טוב, שקשה לעצור את הקריאה גם כשהלב שלך נקרע. הספר ממשיך את סיפורה של סטורי – צעירה שנכלאה במשחקי כוח סדיסטיים בידי שלושת הלורדים ששלטו בחייה, והפעם – היא לא רק שורדת. היא נוקמת. ובאכזריות. סטורי מגלה את “המשחק” שעמד בבסיס ההתקרבות אליה בספר הראשון, ומגיבה במהלך מתוכנן לפרטי פרטים – שבו היא שמה מראה מול כל אחד מהלורדים: לא רק כגברים ששברו אותה, אלא כקורבנות בעצמם. היא משפילה, מעליבה, מכאיבה – וגורמת להם לחוות את מה שהיא חוותה. יש בזה צדק? אולי. יש בזה מוסר? ספק. אבל יש בזה עוצמה נשית שנולדה מתוך רסיסים של כאב. כתיבה ללא מעצורים, בלי ריכוך אין כאן יופי מתקתק או רומנטיקה “מרפאה” – להפך. “אדוני הזעם” הוא ספר שמסרב להיות נעים. זהו סיפור שנכתב כדי לזעזע, לרגש, לשבור ולבנות מחדש. ההתעללויות (המילוליות, הפיזיות והנפשיות), האקטים הלא-קונצנזואליים, תיאורי הנקמה הפסיכולוגית – כל אלה מוגשים לקורא ללא מסנן. אבל מה שמייחד את הספר הוא לא רק החושך – אלא המורכבות הרגשית. סטורי אולי נוקמת, אך גם נשברת. הלורדים אולי “שולטים”, אך הפחד לאבד אותה מבעבע מתחת לפני השטח. הפגיעות שלהם נחשפת לאט ובכאב, והמחיר של משחקי השליטה הופך לבלתי נסבל. הסצנות הבולטות – כמו החריטה, “המופע בבור”, וההיפוך המוחלט של מאזן הכוחות – עוצרות נשימה. לא מהסוג הרומנטי, אלא מהסוג שמעלה דופק, גורם להזיע בכף היד, ומאלץ את הקורא לשאול את עצמו: “למה אני לא מסוגל להפסיק לקרוא את זה?” הביקורת על נקמתה של סטורי כלפי ראת’, במיוחד, מעלה שאלה כואבת: מתי נקמה חוצה את הגבול? האם כאב מצדיק השפלה? כאן טמון לב הספר – באיזון המטלטל בין צדק לנקמה, בין אהבה לשנאה, בין תשוקה לטראומה. לסיכום “אדוני הזעם” הוא לא ספר קל. הוא רווי בתכנים קשים, מלא בנקודות שנויות במחלוקת, ומאתגר את הקורא שוב ושוב – מוסרית, רגשית ונרטיבית. אבל הוא גם יצירה ספרותית נועזת, חכמה, שמציגה התפתחות מרשימה של דמויות, שפה קולחת וכתיבה שלא מתנצלת.

סטורי בורחת מהבית לאחר שעברה התעללות מצד אביה החורג החדש ותקיפה מינית מצד אחיה החורג וחבריו. אך היא אינה בורחת רק מהם – כדי לממן את הבריחה, היא מכרה תמונות שלה באינטרנט, ואחד הקונים הפך אובססיבי כלפיה, בעיקר בנוגע לבתוליה. שלוש שנים מאוחר יותר, היא עדיין נרדפת על ידו. האירוניה? המקום היחיד שבו היא חשה בטוחה – הוא בזרועות אותם גברים שתקפו אותה בעבר. כדי להגן על עצמה, עליה להיכנע לכל גחמותיהם. לפעמים, עדיף השטן שאתה כבר מכיר… סטורי עברה גיהנום מרגע שאמה נישאה לדניאל, ואיתו הגיעו לחייה קיליאן ואחרים. כשברחה חזרה אליהם כדי לחפש מקלט, היה בזה טירוף – אבל גם הבנה עמוקה למצוקתה. ההסכמים, השליטה, והחוזה המטורף שחתמו עליו כדי להפוך אותה ל”גברת” שלהם – מעידים על עומק המשחק האפל. דווקא כשסטורי מתחילה להאמין בטריסטן ובדימיטרי, היא מגלה את המניעים האמיתיים שלהם. ובסיום הספר? הלם. ברור שמשהו גדול מתבשל בספר הבא. הספר נע בין רומן אפל לפסיכולוגי, כשהגיבורה נאלצת לבחור בין רוע אחד לרוע אחר – ואולי לגלות שלפעמים הרוע הוא גם המקום הבטוח היחיד שיש. מדובר בכתיבה נועזת שלא מפחדת לטפל בנושאים טעונים כמו ניצול, שליטה, זהות, ובחירה בתוך חוסר בחירה. הדמויות – גבריות, מסוכנות, אבל מרתקות. כל אחת מהן נושאת בתוכה סדקים עמוקים וסודות אפלים. הדיאלוגים שנונים, העלילה מתפתחת בקצב מדויק, והתיאורים החושניים – לוהטים אך לא גולשים לקיטש. בניגוד לספרים רבים בז’אנר, כאן ההתאהבות לא מוחקת את האופי – אלא מדגישה אותו. למרות קטעים קשים לעיכול, זהו ספר שקשה להניח מהיד. המשחק בין כוח, משיכה, פחד ובחירה – מייצר דינמיקה מחשמלת. מדובר בקריאה שמטלטלת את הלב, מגרה את הדמיון – ומשאירה אותך עם דופק מואץ. לסיכום: יצירה עוצמתית, אפלה, ממכרת – חובה לחובבי הרומנים הפסיכולוגיים האפלים והמתוחכמים. ממתין בקוצר רוח לספר הבא בסדרה.

סאב ר’ מילר מצליחה שוב לשבור את הלב – ולחבר אותו מחדש – בסיפור עוצמתי, חושני, ובלתי נשכח. זהו רומן אפל שמביא איתו עומק רגשי נדיר, כתיבה פיוטית וסיפור אהבה סוער שנטוע בכאב, תשוקה, וחסד. החיבור בין ריילי לאיידן הוא מהמרגשים והטעונים שקראתי – שילוב מהפנט בין פגיעות לעוצמה. הסיפור בנוי באומנות, עם מתח רגשי מתמשך וכתיבה שיודעת בדיוק מתי ללחוש ומתי לצרוח. העלילה סוחפת מהשורות הראשונות ועד לסיום, ולמרות הקטעים הקשים – כולל טראומות מהעבר וסודות הרסניים – אי אפשר להוריד את העיניים מהדפים. הרפרנס לאגדת אורפאוס ואאורידיקה משתלב באופן מבריק, ונותן לסיפור שכבה מיתית ואפלה. זהו לא רק סיפור על אהבה – אלא גם על הישרדות, זהות, והתמודדות עם עבר שמסרב להישכח. הספר הזה הוא תזכורת לכך שלפעמים הכאב הגדול ביותר מביא את היופי הגדול ביותר. מעריצי הרומנים האפלים ימצאו כאן כל מה שהם מחפשים: דמויות מורכבות, עלילה מטלטלת, וסצנות לוהטות שנשארות בזיכרון הרבה אחרי הקריאה.

זה הספר הכי יפה בסדרה. קראתי חלק ראשון ואז קניתי את השלישי. לאור הביקורת דילגתי על החלק השני. מסתבר שהוא אכן מיותר. ממליצה לקרא את הסדרה.

מלון וולף 1 – פיתוי” מאת קיי. איי. טאקר הוא רומן סוחף שמצליח לשלב בין סיפור אהבה אסור, דרמה רגשית וכתיבה סוחפת. העלילה נפרשת על רקע נופיה המרהיבים של אלסקה, במלון יוקרתי שבו נרקם הקשר בין אבי מיטשל – צעירה תמימה הבורחת מאכזבות העבר – לבין הנרי וולף, מנכ”ל כריזמטי ועוצמתי. הספר מצליח להחזיק את הקורא במתח רגשי גבוה: מהמפגש הראשוני והמתח הגואה בין הדמויות ועד להתפתחות הרומנטית האסורה והלוהטת. דמותה של אבי עוברת תהליך מרשים של התבגרות אישית ובניית ביטחון עצמי, בעוד הנרי משלב שליטה ודומיננטיות עם דאגה כנה והגנה. עם זאת, ישנם רגעים בהם הכתיבה נראית חפוזה מעט, במיוחד בקפיצות הזמן בתחילת הסיפור, והעיסוק באמונתה הדתית של אבי נתפס לעיתים שטחי ולא מספיק מעובד. היו מי שראו בכך החמצה בהצגת עומק הדמות. הספר מציע רמות תבלין בינוניות (3/5), והסצנות האינטימיות כתובות בטוב טעם, תוך שמירה על איזון בין משיכה מינית לרגש אמיתי. הקליף האנגר בסוף הספר מותיר את הקוראים רעבים להמשך, ומבטיח שהמתח בין אבי להנרי רק ילך ויתעצם בספרים הבאים. בסך הכול, “פיתוי” הוא התחלה חזקה לסדרה סוערת שמי שאוהב רומנים אסורים, פערי גיל, ודמויות גבריות מגוננות – ימצא בו הרבה מה ליהנות

הספר השלישי בסדרת “העולם התחתון” מביא עמו תפנית מבורכת לעומת קודמיו, שהיו, בלשון המעטה, מאכזבים. אם בשני הספרים הראשונים הורגשה רדידות וכתיבה חסרת עומק, הרי שבספר זה ניכר שיפור ממשי בסגנון, במורכבות הדמויות ובמבנה העלילה. הסיפור עוקב אחר מערכת היחסים בין מילה לרומן – שני צעירים בני 23 שלמדו יחד בפנימייה יוקרתית, הוא מהעשירון העליון, והיא בת למשפחה קשת יום. בין השניים מתפתחת מערכת יחסים מסוג “מיריבים לאוהבים”, כאשר מטען העבר והפערים החברתיים יוצרים מתחים רגשיים, שהולכים ונבנים לכדי קשר רומנטי מרגש. אחת מנקודות החוזק של הספר היא הדינמיקה בין הדמויות הראשיות. הקונפליקט בין מילה לרומן מספק מתח מתמשך וסוחף, והמעבר מהתכתשות להתקרבות נעשה באופן הדרגתי ומשכנע. עם זאת, התנהגותם הבוגרת של הדמויות לעיתים אינה תואמת את גילן הצעיר, מה שעלול לבלבל את הקורא ולשבור מעט את האמינות של הדיאלוגים. למרות זאת, מדובר בספר הקריא ביותר בסדרה עד כה – כתיבתה של סופי לארק בשלה יותר, והעלילה מצליחה להחזיק את הקורא עד העמוד האחרון. בשורה התחתונה: שיפור ניכר בסדרה, עם כתיבה בשלה יותר, דמויות מעניינות ועלילה רומנטית שמתפתחת היטב. מומלץ לחובבי ז’אנר האויבים-לאוהבים, במיוחד למי שהתאכזב מהספרים הקודמים.

ברומן “ריביירת שמיים שחורים”, קתרין וילצ’ר מגישה לקוראים מנה סוחפת של רומנטיקה פושעת מסוג הג׳נר מאויבים לאוהבים, שמשולבת בנישואים בכפייה, נקמה רותחת, ועלילה מותחת המתפתחת בלב ליבה של הריביירה הצרפתית. למרות שמהלך העלילה – נישואי אינטרסים בין ראש מאפיה לבין בת ברית אויבת – מוכר לעייפה בז’אנר רומני-המאפיה, וילצ’ר מצליחה לרענן את הנוסחה בזכות שילוב בין קצב מהיר, כתיבה קולחת ושפה עשירה ודימוית. הסיפור כולו מתרחש על פני חודש אחד בלבד, אך הקצב האינטנסיבי והכתיבה המדויקת יוצרים תחושת עומק ועולם מלא חיים. איידן “רייבן” נייט, דמות הגיבור, הוא שילוב מרתק בין עוצמה, הומור שחור ויצר נקמה שטרם דעך. מנגד, איסה דובובה – נסיכת מאפיה צעירה , מביאה אל הסיפור קול נשי שאינו מוותר, אינו נכנע, ומסרב לשמש קישוט. המפגש בין שני האישים האלה יוצר דינמיקה חשמלית, שמביאה לרגעים שנונים, מלאי מתח ולעיתים אפילו משעשעים. העולם שוילצ’ר בוראת – בין קאן, מונטה קרלו והיאכטות של חיי הפאר – ניכר כאותנטי, עשיר בפרטים ומבוסס היטב על תחקיר מעמיק. האווירה כמעט קולנועית, והקורא נסחף בקלות אל תוך הנוף הזוהר והמסוכן שהיא מציגה. עם עלילה שלא חדלה להפתיע, גיבורים מורכבים ורומן לוהט אך מלא עומק רגשי, הספר מצליח לבלוט מעל רבים בז’אנר. וילצ’ר מוכיחה שהיא לא רק מספרת סיפור , היא כותבת אמיתית, שיודעת ללטש כל משפט ולבנות קצב שמשאיר את הקורא מרותק עד העמוד האחרון. לסיכום: ספר חובה לחובבי רומני מאפיה, במיוחד לאלה שמחפשים כתיבה איכותית, דמויות אינטליגנטיות, ועלילה שקשה לשחרר. ריביירת שמיים שחורים הוא לא רק סיפור אהבה – הוא סיפור הישרדות, כוח, ומאבק בין רצון חופשי לגורל מוכתב.

“איוון”, הספר הראשון בסדרת העולם התחתון של סופי לארק, פותח את הסאגה הרוסית בסערה – ומספק דרמת פשע סוחפת בלב עולם הבראטווה, מלאת מתח, דמויות חזקות, קונפליקטים פנימיים וסצנות טעונות תשוקה. במרכז העלילה ניצבים איוון פטרוב, ראש אחת ממשפחות הבראטווה החזקות ברוסיה, וסלואן – מתנקשת אמריקאית קרת רוח, שמגיעה לרוסיה בעקבות אביה לשעבר מה-CIA ומוצאת את עצמה עמוק בתוך רשת של סכנות, בגידות ויצרים. המפגש ביניהם טעון מהשנייה הראשונה, ומכאן העלילה רק מתעצמת – קרבות שליטה, חקירות, מרדפים, אך גם קשר רגשי שמתפתח באיטיות בין שני זאבים בודדים. סופי לארק מצליחה ליצור דמויות מלאות רבדים: סלואן אולי מתנקשת, אך היא אנושית, כואבת, נושאת צלקות מהעבר. ואיוון – גבר דומיננטי וקר כלפי חוץ, אך כזה שנחשף אט-אט גם ברגשותיו. הדינמיקה ביניהם חדה, שנונה, מרתקת – ומעוררת סקרנות ורגש כאחד. קצב הסיפור מהיר, עם כתיבה ישירה וזורמת – כזו שמאפשרת לעלילה לנוע ביעילות בלי להתעכב על פרטים מיותרים. לצד רגעים אפלים שמזוהים עם הז’אנר הספר מצליח לשלב בין סיפור מתח כמו שנהוג בספרי מאפיה, לבין סיפור אהבה שנבנה מתוך עימותים, איומים הדדיים, ולאט לאט גם אמון. זהו רומן שמהנה לקרוא – ומותיר רצון עז להמשיך מיד לספר הבא, במיוחד לאור הדמויות המשניות המסקרנות וההבטחה לסיפורים נוספים בסדרה. לסיכום: “איוון” הוא ספר פתיחה מרשים לסדרה שמבטיחה להותיר חותם בז’אנר הרומנטיקה האפלה. הוא מיועד למי שמחפש סיפור מענין, מלא מתח, גיבורים חזקים ודינמיקה סקסית אך מתפתחת. קריאה מומלצת – וכזו שלא תשכחו במהרה.

״מחיר העוקץ” הוא ספר רומן מתח בנוף הרומנטיקה העכשווית – כזה שלא נכנע לקלישאות, אלא בוחר לעצב סיפור מורכב, חכם ומטלטל, שמביא לקוראים דמויות חיות ונושמות, עלילה בנויה היטב, ושילוב מרענן של מתח, רגש וחמלה. הספר נפתח עם תחושה מחוספסת: גיבורה שאינה מה שנקרא “טהורה”, גבר שחזותו הראשונה עלולה להטעות, וסיפור שמסרב ללטף את הקורא – אלא דווקא מטלטל, מערער, ואחר כך – מרפא. לייני, הגיבורה, היא דמות יוצאת דופן. לא מתנצלת, עקשנית, עצמאית – ולעיתים שוגה בדרכה, אך תמיד אנושית ונוגעת ללב. אוליבר, אשר נדמה תחילה כטייפקאסט של “הגבר העשיר והכוחני”, מתגלה כדמות רב-ממדית, רגישה ושבירה. ההתפתחות שלו לאורך הספר היא אחת מנקודות השיא, עד שהלב מתרכך איתו. הכתיבה חכמה, רהוטה, ומצליחה לאזן בין עומק רגשי לבין קצב עלילתי מדויק. הסיפור סוחף כבר מהעמודים הראשונים, ובמהרה הקורא נשאב אל תוך מערכת יחסים מורכבת, גדושת יצרים ורגשות לא פתורים. ככל שמעמיקים, מבינים שלמרות הקשיחות החיצונית – זהו ספר רווי חמלה, הבנה ואנושיות. נקודת זכות נוספת מגיעה לדמויות המשנה – הן אינן רקע חסר צבע, אלא חלק בלתי נפרד מהמרקם העלילתי, ומוסיפות רובד רגשי וחברתי עמוק. סצנות הסמאט כתובות בטוב טעם, בחושניות שמתקיימת בתוך הקשר רגשי ברור, תוך תיבול בהומור ובאינטימיות כנה. לסיכום, “מחיר העוקץ” הוא רומן בוגר, נועז, כן ובעיקר – מרגש. זהו ספר שלא רק מספר סיפור אהבה, אלא בונה מסע של ריפוי, שינוי והזדהות עמוקה עם דמויות לא מושלמות, אך אנושיות עד כאב. אחת החוויות הספרותיות המובהקות והמהנות בז’אנר הרומנטי בשנים האחרונות. מומלץ לקריאה – ועם ציפייה לספר הבא

“חסדיו של המלך” הוא רומן היסטורי-ארוטי שנכתב בשיתוף פעולה מרשים בין שתי סופרות, ומוכיח שכאשר יש שילוב נכון של כישרון, רגש ועומק – מתקבל תוצר שהוא לא פחות ממופת ספרותי. העלילה מתרחשת באימפריה הספרדית בימי הביניים, ומתארת סיפור אהבה עוצמתי שמתפתח מתוך אש של שנאה, תשוקה, פוליטיקה, דת ומאבקי שליטה. זהו לא עוד סיפור רומנטי שגרתי – מדובר ביצירה דרמטית עשירה ברבדים, שנכתבה ביד בוטחת ובקצב מדויק. מהרגע הראשון הקורא נשאב אל תוך עולם סוער ומורכב, שבו המלך אדריאן – דמות גברית דומיננטית, בלתי מתפשרת וחדת מבע – ניצב מול סיארה, גיבורה נשית חזקה, נועזת ושורדת. השניים נעים על ציר רגשי של שנאה עזה שמתפתחת באטיות לאהבה, כאשר המתח ביניהם מבעבע בכל עמוד. הכתיבה חזותית בצורה מובהקת – הסצנות קמות לתחייה באופן כמעט קולנועי. הקורא מרגיש כאילו הוא צופה בסרט עתיר תקציב, כזה שמצליח לשלב בין עיצוב תקופתי מרשים לתשוקה בוערת שמניעה את העלילה קדימה. התיאורים ההיסטוריים, כמו דרשת האפיפיור וההשפעה שלה על הציבור, מעניקים ממד אותנטי, כמעט תיעודי, לתקופה בה העלילה מתרחשת. הספר שומר על מתח מתמיד – העלילה מתקדמת בקצב מדויק, ללא רגעים מיותרים, ומפתיעה שוב ושוב בהתפתחויות בלתי צפויות. אין כאן פתרונות קלים או התאהבות מהירה – אלא תהליך רגשי אמיתי, מלא קונפליקטים פנימיים והתמודדות רגשית עמוקה של הדמויות. לסיכום, “חסדיו של המלך” הוא רומן היסטורי עוצמתי, מותח וחושני, שמהווה חוויה ספרותית שלמה. זהו ספר שיישאר עם הקורא זמן רב לאחר סיום העמוד האחרון. מומלץ בחום – במיוחד למי שמחפש רומנים שאינם שבלוניים, אלא כאלה שמרגישים בלב ובנשמה.

ביקורת על הספר “שמש שחורה” “שמש שחורה” הוא ספר שמביא איתו משב רוח מרענן לז’אנר הרומנטיקה האפלה העל־טבעית. העלילה מזכירה במובנים מסוימים את הסדרה ציידת הלילה של ג'אנין פרוסט, אך אין ספק כי הסדרה שמש שחורה איננה מתעלה לרמות גבוהות בהרבה כמו ציידת הלילה, ששם קיים עומק מבחינת עומק הדמויות והן מבחינת המורכבות הרגשית של הסיפור. אבסולון סטאוויג, ערפד אלפא, ולנור, גיבורת הספר, יוצרים יחד דינמיקה עוצמתית ומלאת תשוקה. לנור תמיד חשה כי משהו חסר בחייה, והמפגש עם אבסולון חושף בפניה אמת שממלאת את הריקנות שהרגישה. זהו אינו סיפור ערפדים טיפוסי – הסופרת מצליחה ליצור פרשנות ייחודית ומרעננת לחייהם של היצורים העל־טבעיים, מה שהופך את הקריאה לחוויה מסקרנת ובלתי צפויה. הספר מכיל אלמנטים של מסתורין, דרמה משפחתית מורכבת וסצנות לוהטות שמוסיפות לריגוש. האלימות נוכחת, אך היא אינה מהווה את מוקד הסיפור, אלא משמשת כרקע להתרחשויות עמוקות יותר. הדמויות סוחבות עמן עבר כואב, והקשר ביניהן אינו רק סיפור אהבה אלא מסע משותף של הישרדות והתמודדות עם שברי העבר וההווה. כתיבתה של קרינה היא ברמה גבוהה – קולחת, מדויקת וללא רגעים מתים. הספר מתקדם בקצב מהיר אך לא מואץ מדי, כך שהקורא נשאב בקלות אל תוך העלילה ומרגיש חלק מעולמן של הדמויות. מעבר להיותו סיפור על ערפדים, הספר נוגע בנושאים עמוקים יותר, כמו מורכבות משפחתית, כוחות הרסניים שטבועים בכל אחד מאיתנו, והאיזון בין שליטה לאובדן שליטה. זהו ללא ספק אחד מספרי הרומנטיקה האפלה הטובים שקראתי, ואני משיכה לחלק השני בסדרה.

ביקורת על הספר תולדות החטא 3 – ההשלכות מאת ג’יאנה דרלינג האם יש פיתוי מסוכן יותר מהפרי האסור? ג’יאנה דרלינג שוב מוכיחה את כישרונה הייחודי ביצירת רומן אסור שמהפנט את הקורא ואינו מאפשר לו להסיר את עיניו מהדף. תולדות החטא 3 – ההשלכות הוא שיאו של סיפור אהבה בלתי אפשרי, מלא בעוצמה, כאב ותשוקה בוערת, שמעמיד במבחן את גבולות המוסר והלב גם יחד. הדרך שבה נרקמת האהבה בין סינקלייר לאל היא אולי רחוקה מהמקובל בסיפורי אהבה מסורתיים, אך הכאב והמאבק שהם חווים הופכים את הקשר ביניהם לאמיתי, נוגע ללב ועוצמתי במיוחד. האם אהבתם תוכל לשרוד את כל המכשולים שבדרכם? דרלינג אינה מסתפקת רק בסיפור אהבה אסור; היא בונה תמונה רחבה ומורכבת של מערכות יחסים משפחתיות. הקוראים נשאבים לתוך עולמותיהם של שתי משפחות יוצאות דופן – מצד אחד, משפחתה האיטלקית הגדולה של אל, ומצד שני, הדינמיקה המשפחתית הבלתי שגרתית של סינקלייר. אך מה שהופך את הכתיבה של דרלינג למבריקה באמת הוא הדרך שבה היא משלבת דמויות משנה – כולן עשירות בפרטים ובאישיות, עד שאין אף דמות שנדמית כרקע בלבד. כל אחת מהן מוסיפה רובד לסיפור, מעשירה את העלילה ומעניקה לה נופך עמוק יותר. אך גולת הכותרת של הספר היא ללא ספק סינקלייר – דמות שהופכת למעין נשמה פיוטית בסיפור. דרך מילותיו, שנאמרות מתוך עומק ליבו, הוא שובה את הקוראים ומשאיר אותם חסרי נשימה. השפה הלירית של דרלינג הופכת כל אינטראקציה בינו לבין אל לחוויה רגשית מטלטלת, כזו שגורמת ללב להימס. אסור להחמיץ את הסדרה הזו – היא יצרית, ממגנטת ומשאירה את הקורא רעב לעוד. דרלינג הצליחה ליצור טרילוגיה יוצאת דופן, כזו שאי אפשר להישאר אדישים אליה. תולדות החטא 3 – ההשלכות מביא לסיומה של הסאגה הזו בדרך שאינה רק מספקת, אלא גם מרגשת ונשארת עם הקוראים הרבה אחרי סיום הקריאה.

ביקורת על הספר תולדות החטא 2 – הסוד מאת ג’יאנה דרלינג האם יש דבר מסוכן יותר מהשתוקקות לדבר האסור? ג’יאנה דרלינג ממשיכה לטוות את סאגת תולדות החטא בספר שני עוצמתי וסוחף, שמוכיח כי הגבולות בין תשוקה, מוסר ואהבה דקים משחשבנו. זהו רומן אסור המתעלה על מוסכמות הז’אנר – עלילה מטלטלת, דמויות מורכבות וכתיבה שמעבירה את הקורא דרך קשת של רגשות, מבכי ועד צחוק, מכאב ועד תשוקה בלתי נשלטת. ג’יזל מור ממשיכה להיחשף כגיבורה בלתי מתפשרת, אישה שנאבקת בשדים מעברה בעוד היא מתמודדת עם אהבה בלתי אפשרית. מנגד, סינקלייר מתגלה כאן בדמות מורכבת אף יותר – גבר בעל עוצמה, כריזמה וקשיחות, אך כזה שהעקרונות עליהם הוא מתעקש מתחילים להתערער. ג’יזל, בלי להתכוון, שוברת את כללי המשחק שהוא עצמו קבע. לאחר לילה אחרון יחד, ג’יזל נעלמת אל תוך הבוקר ומחליטה לפתוח דף חדש בניו יורק, כשהיא משאירה את סינקלייר מאחור כזיכרון רחוק. אך הגורל מתעתע בה באכזריות – כשהיא פוגשת את בן זוגה של אחותה הבכורה, היא נותרת המומה: דניאל סינקלייר. השניים נקרעים בין המציאות האכזרית לבין האהבה הבלתי אפשרית שמבעבעת ביניהם. ארבע שנים חלפו מאז שראתה את אחותה לאחרונה, וכעת היא ניצבת מול הדילמה האכזרית ביותר – האם הקרמה באה לגבות את חובה? המאבק הפנימי בין המצפון לבין התשוקה הופך לאכזרי במיוחד. ג’יזל אינה רוצה לפגוע באחותה או במשפחתה, אך סינקלייר הוא גבר שאין ביכולתה לוותר עליו. כל החלטה גובה מחיר כבד, ואין אפשרות לצאת שלם מן המאבק הזה. זהו סיפור על סודות ושקרים, אהבה שאין לה גבולות ותשוקה שאינה יודעת שובע. דרלינג ממשיכה להוכיח עד כמה האהבה יכולה להיות מבולגנת, מסובכת וכואבת, אך גם ממכרת ונשגבת. אף אחד לא הבטיח שהדרך אליה תהיה פשוטה – וזה בדיוק מה שהופך את תולדות החטא 2 – הסוד לקריאה שאין ממנה דרך חזרה.

ביקורת על הספר תולדות החטא 1 – הרומן מאת ג’יאנה דרלינג האם זה כל כך נורא להשתוקק לפרי האסור? ספר מעולה, ולא די במילים כדי לעשות צדק עם הסיפור שג’יאנה דרלינג רקמה ביד אמן. תולדות החטא 1 – הרומן הוא רומן אסור מהסוג שמסחרר את הקורא, כזה שאי אפשר להסיר ממנו את העיניים. הדמויות מורכבות, הקשר ביניהן מסקרן, והתיאורים העשירים מעבירים את הקורא למסע חובק עולם שמהדהד הרבה מעבר לדפי הספר. ג’יזל מור היא גיבורה יוצאת דופן – אישה עם עבר כואב ורוחות רפאים שרודפות אותה גם בשנתה, אך למרות הכול היא מנסה למצוא דרך חדשה, אפילו אם רק לכמה ימים. היא לא ציפתה למצוא חירות בזרועותיו של הגבר המסתורי והחד ביותר שפגשה אי פעם – סינקלייר הוא, ללא ספק, אחת הדמויות המסקרנות ביותר שקראתי השנה. צרפתי עוצמתי, כריזמטי ומושך, שמנהל את חייו על פי חוקים ברורים – בעסקים וגם בחייו האישיים. אך חוקים נועדו להישבר, וג’יזל היא הוכחה חיה לכך. מבלי שהתכוונה, היא מערערת את עולמו ומשנה את חוקי המשחק. אבל מה קורה כשהימים החולפים אינם מספיקים? כשהתשוקה הופכת לתלות? כתיבת רומן אסור היא אתגר לא פשוט. זהו ז’אנר שמעורר מחלוקת ומשפיע באופן עמוק על תפיסת הקוראים. אך דרלינג מצליחה ללכוד את הפגיעות האנושית של הדמויות ולשוות לסיפור תחושת אמינות מוחלטת. זהו לא רק רומן, אלא שיקוף של רגשות גולמיים ושל מציאות שיכולה להתקיים, גם אם במקומות ובנסיבות בלתי צפויים. הדמויות חיות ונושמות, מתפתחות מול עינינו עם כל חולשותיהן וחוזקותיהן, והעלילה עצמה בנויה באופן מרשים – לכל דמות יש רקע עמוק שמעניק לה רבדים נוספים, מעבר לרומן האסור עצמו. זהו צמד דמויות נפיץ, שסיפורן מטלטל את עולמנו מהרגע הראשון ולא מרפה עד השורה האחרונה. חוויית הקריאה בתולדות החטא היא מסע מסעיר, חושני ומלא עוצמה – כזה שבלתי אפשרי להישאר אדישים אליו.

ביקורת על הספר “השתלטות” כקורא שמעדיף בדרך כלל ספרי מאפיה, נמשכתי ל”השתלטות” בזכות כתיבתה של טי. ל. סוואן, סופרת שאני מעריך במיוחד. הספר משתייך לז’אנר הרומן האירוטי ומשלב אלמנטים של מיליונרים ושל מערכת יחסים המתפתחת משנאה לאהבה – שילוב שמעניק לו ייחודיות. מה שהופך את הספר למיוחד הוא השילוב המוצלח בין ארוטיקה להומור. העלילה עוקבת אחר קלייר, אם חד-הורית, שמתמודדת עם אובססיה בלתי מרוסנת מצד המיליונר טריסטן מיילס. מערכת היחסים ביניהם היא מסע רגשי רצוף עליות ומורדות, כאשר קלייר מייצגת נאמנה את חוויותיהן של אימהות חד-הוריות רבות – חוסר ביטחון, חשש מהחלטות שגויות, והתמודדות עם האתגרים שמביא עמו קשר חדש. הכימיה בין קלייר וטריסטן מתפתחת באופן משכנע, והם עוברים משינאה לידידות עם הטבות – ולבסוף לאהבה. מעבר למערכת היחסים שלהם, הספר מתבלט בזכות ההומור שבו, בעיקר דרך ילדיה של קלייר, שמתעללים במיליונר בדרכים יצירתיות להפליא – ממילוי מיכל הדלק בסוכר ועד החלפת מרכך השיער במסיר שיער. יחד עם זאת, הספר מציג גם רגעים עמוקים ונוגעים ללב, כאשר הילדים מתמודדים עם אבל על אביהם, וטריסטן עושה כל שביכולתו כדי להבין אותם ולתמוך בהם. “השתלטות” הוא ספר מלא ברגש, הומור ותשוקה, שמצליח לרגש ולבדר בו זמנית. חוויית קריאה מומלצת בהחלט!

ביקורת על הספר “כשהיא נחשפת” כקוראת נלהבת של ספרי מאפיה, אני יכולה לומר בביטחון שזהו אחד מהספרים האיכותיים והמרתקים ביותר בז’אנר. העלילה נבנית בקצב מדויק, עם התפתחות דמויות אמינה ולא איטית מדי, מה שמעניק חוויית קריאה סוחפת מהעמוד הראשון ועד לאחרון. במרכז הספר עומדות שתי דמויות חזקות: דמיאנו, דמות עוצמתית ונחושה, שמצליח להתקדם לעבר מטרתו למרות המכשולים שאלה-ולנטינה מציבה בפניו. מנגד, ולנטינה עצמה עוברת תהליך מרתק – מנוירוטית וחסרת ביטחון בתחילת הספר, היא צומחת והופכת לדמות לוחמנית ועוצמתית, הנאבקת לא רק על עצמה, אלא גם על הקרובים לה. הספר כתוב היטב, מלא במתח ותשוקה, והעלילה נשמרת מרתקת לכל אורכו. החיסרון היחיד הוא שהסוף פתוח, מה שמשאיר את הקוראים במתח לקראת ההמשך הצפוי בספר הבא. בסך הכול, זהו ספר סוחף ואיכותי, חובה לכל חובבי הז’אנר

הספר “הדמעות של ויולה” מאת אוליאנה סובולבה ממשיך לבסס את מעמדה של הסופרת כאחת הכותבות המוכשרות והמוערכות בדורה. כמי שקראתי את כל ספריה הקודמים, אוכל להעיד שגם הפעם סובולבה מצליחה להציע עלילה עשירה ומרתקת, כתובה בשפה רהוטה וסוחפת. הסיפור נבנה בקצב מדויק שמחזיק את הקורא במתח עד לעמוד האחרון. עם זאת, אחד האתגרים המרכזיים בספר הוא מבנהו – הפרקים מחולקים בין העבר להווה, אך ההבחנה ביניהם אינה מסומנת בצורה ברורה. הקורא נאלץ להבין לבד באיזו תקופה מדובר, מה שעלול לגרום לתחושת בלבול ולעיתים לתסכול. למרות זאת, “הדמעות של ויולה” הוא ספר ששווה לקרוא, בעיקר בזכות כישרונה הייחודי של סובולבה לטוות עלילה רבת-רבדים שמותירה רושם עז.

"אני ממליץ על הספר 'ליל השטן 4 - עם רדת הלילה', החלק הרביעי בסדרת 'ליל השטן'. בספר הראשון הכניס אותנו הסופר לעולם המרתק של הדמויות ריקה ומייקל, ששניהם מייצגים אש. כל ספר בסדרה מציע סוג אחר של אהבה, ואני קראתי את כולם בהנאה. בפרק הזה, אנו נחשפים לזוגיות הסבוכה והמתוחה בין אמורי וויל. מערכת היחסים שלהם מתנהלת בין אהבה לשנאה, עם רגעים של חוסר יציבות שמובילים לתחושות של קדימה ואחורה. אך ברגע שעוברים את השלב הזה, העלילה מתפתחת במגוון פיתולים מרהיבים, והמשחקים הארוכים ביניהם הופכים את החוויה למרתקת. התחברתי לדמויות ואני מוצא את עצמי חושב עליהם, במיוחד לאור כך שסדרת 'ליל השטן' הגיעה לסיומה. אני ממליץ על הספר הזה לכל מי שאוהב רומנטיקה עם נגיעות של מתח."

מהלך המלכה", הספר השני בסדרה, מציע חוויה שונה מהספר הראשון. בעוד שהספר הראשון היה משעמם ורדוד לעומת ספרי המאפייה המעולים שיש באתר עברית,, הספר הנוכחי מתפתח לכיוונים חדשים ומפתיעים. במרכז הסיפור עומדות הדמויות סוטצה ואלווירה, כאשר כל אחת מהן מביאה עימה את האתגרים והמאבקים שלה. אלווירה, הידועה גם בשם וי, מתגלה כדמות חזקה ונחושה, שמסרבת לסגת כאשר היא נתקלת באתגרים. היא פועלת בנחישות ובאומץ, מתמודדת עם האתגרים שמציגים בפניה, ובין היתר, מסיימת את חייו של בעלה כדי לתפוס את מקומה הראוי כמלכה במועדון שהוקם לגברים בלבד. העלילה מתפתחת כאשר אלווירה נאבקת לשמור על כוחה, אך מגלה שהיא עומדת מול סוטצה, הגבר האחד המסוגל לגזול ממנה את כל מה שעבדה בשבילו. סוטצה, המוכר כאיש אכזרי ומדויק, מעניק לסיפור ממד של מתח ופחד, שמוביל אותנו לעימותים מרהיבים. המפגש בין סוטצה ואלווירה מציב בפני הקוראים את השאלה: עד כמה רחוק יכולה ללכת דמות כדי להילחם על מקומה? במהלך הספר, הדמויות נעשות יותר דומיננטיות, והשיח בין אלווירה לסוטצה מציף שאלות על כוח, תעוזה ותככים בעולם המלוכה. הספר משתפר בחלקו השני, בו אנחנו רואים את ההתפתחות המשמעותית של הדמויות והעלילה, ומגלה לנו את המורכבות שמאחורי כל מאבק. אני ממליצה על הספר "מהלך המלכה" לכל מי שמתעניין בסיפורים עם דמויות חזקות ונאבקות. הספר מספק חוויה מרתקת, עם עלילה שמעוררת הערכה לדמויות הראשיות .

‎ על הספר "מלכות ומפלצות" – חלק רביעי בסדרה ‎"מלכות ומפלצות" הוא ספר מאפיה קלאסי, המשלב בצורה נפלאה הומור שחור – בדיוק מה שאני אוהב. העלילה כאן משובחת, והחוויות שמספקת הדמויות הן רבות ומגוונות. ‎הנישואים המסודרים, הקרבה הכפויה, והאזהרה "גע בו/ה ואתה מת", כל אלה טווים רשת מסקרנת של רומנטיקה במאפיה. אין לי ספק כי את הספר הזה אני אקרא שוב בעתיד. ‎במרכז הסיפור ניצב ספיידר, מספר שתיים בפיקוד במאפיה האירית, שנכנס לנישואים מסודרים עם לילי בת ה-18 מקוזה נוסטרה. מבחינתו, זו לא בעיה, שכן הוא שואף להימנע מהתאהבות – עד שהוא פוגש את ריינה, דודתה של לילי, שהיא האישה המרגיזה ביותר על פני כדור הארץ. ‎ריינה היא דמות עוצמתית ומרתקת, אלמנה נואשת לנסות להוציא את לילי מנישואיה הכפויים. הנישואים שלה, שנכפו עליה במשך 13 שנים, היו הרסניים, ולכן היא רואה בספיידר את הגרוע ביותר עבור האחיינית שלה. היא לא מהססת לבטא את סלידתה כלפי ספיידר, מה שמוביל למערכת יחסים טעונה ומסקרנת. ‎ספיידר, שכבר פגשנו בספרים קודמים, הוא דמות שאין אפשרות שלא להעריץ. כששני הדמויות הללו מתאחדות, הזיקוקים הם מדהימים, וכימיה בין השניים היא פשוט ממגנטת. תיאורי הסקס האירוטי והדינמיקה ביניהם כתובים בצורה כה משכנעת, עד שאי אפשר להפסיק לקרוא. ‎הסופרת מצליחה לשזור את העלילה בצורה שמדברת אל הנשמה, והדרך בה היא מתמרנת בין הדמויות ייחודית ומרשימה. לאורך כל הקריאה, מצאתי את עצמי מתגלגל מצחוק. ‎בכלל, מדובר בספר שבאמת ממליץ עליו בחום לכל מי שאוהב סיפור שכולל רומנטיקה, מתח והומור שחור

האמת, לא ציפיתי שהסיפור הזה יכיל הרבה תחושות, ובגלל זה אהבתי אהבתי אותו. העלילה כביכול משוייכת לג׳אנר של המאפיה, אך בפועל זה היווה רק חומר רקע לספר, ולא מעבר. רואן עברה כל כך הרבה בילדותה שא אפשר שלא להרגיש הזדהות איתה. היא מסתירה כאב רב בחיי היום יום שלה ומעולם לא קיבלה את העזרה המתאימה להתמודד עם הקשיים שחוותה. כשהיא מגלה שיש סחר בבני אדם מתחת לאף שלה היא נזכרת ומתמודדת עם כישלונות העבר שלה ומסרבת לתת להיסטוריה לחזור על עצמה ולכן היא מבקשת עזרה מקייר שמוכן למות למענה. קייר בן זוגה של רואן שונה באופיו, כגבר ממשפחת המאפייה הוא נאלץ לפעול מהר בכדי לשמור על רואן ועל הרוע המתפשט בתוך משפחתו הגרעינית שעומדת בראש המאפיה האירית. קייל מתלהב מרואן וככל שהוא מגלה יותר, הוא מבין שהוא צריך להגן עליה בכל דרך אפשרית. נהנתי מהכימיה שיש בין שני בני הזוג , מאהבה ללא תנאים של קייל. אני ממליצה למי שאוהב ספרים על בעירה איטית. זה לא ספר מאפיה קלאסי.

עלילה מעולה. סדרה של 3 ספרים. הראשון מעולה. השני מאכזב,אפשר היה לקצר בחצי. וספר הזה,השלישי בסדרה גם מעולה. אהבה מטורפת בין ריאן ו- מאדי שעוברים טלטלות קשות. יש אקשן ללא הפסקה מלא במתח, דרמה וטוויסטים. מה שאהבתי במאדי הוא איך היא נשארה נאמנה לעצמה וגם כשזה נראה כמו מקרה אבוד, היא לא מפסיקה להאמין שתצליח במאבק נגד השחיתות של המושחתים. היא החליפה דמויות בינה לבין אחותה התאומה והיא קיבלה הרבה יותר ממה שהיא תכננה למרות כל הכאוס והשחיתות, היא גם מצאה את אהבת חייה ורשת של חברים שהיא יכולה לקרוא להם משפחה מכיוון שלה שלה זה הכי חשוב. גם הדמות הצבעונית של ריאן מוגדרת היטב. נהג לשמור על רשת קטנה של חברים וסמך רק הקרובים שיכל לתת בהם אמון, אבל הבאת מאדי אל משפחתו שינתה אותו. בעוד שסף החמלה שלו אינו עמוק כמו זה של מאדי, הוא הראה פגיעות יותר מאי פעם והוא אדם טוב יותר בזכותה. ובכל זאת, אני מעריך את הביטחון וההגנה שלו, אבל גם רואה את הקפיצות והגבול שהוא עשה על ידי מתן אמון במאדי. סודות נוספים מובאים לאור וגם מאדי וריאן נכנסים ללא הפסק ולא מתוך בחירה למצבים מסוכנים שעלולים לעלות להם בחייהם. למרות ההבטחות שלהם זה לזה, אין שום ערובה. כמו הספרים הקודמים, יש כל כך הרבה סצנות ואירועים מרכזיים שמתרחשים ואף פעם אין רגע משעמם. הם נלחמים באנשים מרושעים שבלב המושחר פוגעים באנשים תמימים. לסיכום יש הכל - מצבים דופקים בלב, הפתעות, כאוס, זמנים סקסיים, דיאלוגים מצחיקים, דמויות צד חביבות וסיום להתחלה חדשה לא מפתיע. נהניתי מכל חלק מהמסע הזה ומחכה בקוצר רוח לאפשרות של עוד מהדמויות האחרות בעולם הזה.

מעצבן בטירוף. החלק הראשון היה מרתק. החלק הזה, חלק ב, דיפדפתי ודילגתי עמודים בלי סוף, מריחה והסברים והסקס שחוזר על עצמו באותו אופן. רק ברבע האחרון של הספר התחיל המתח והעניין. והפרק האחרון מסתיים בשיא המתח כך שחייבים לרכוש גם את הספר השלישי. כולי תקווה שלא אתאכזב.