הביקורות של מקסים.

גִּבּוֹר־הָעָל
שֶׁל כָּל הַזְּמַנִּים
חוֹזֵר — וּבְגָדוֹל! 

ג'וֹרְג' וְהֵרוֹלְד שׁוּב בְּצָרוֹת, וְהַפַּעַם זֶה בֶּאֱמֶת לֹא בְּאַשְׁמָתָם! חֲלָלִית מִסְתּוֹרִית נָחֲתָה עַל הַגַּג שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר הַיְּסוֹדִי עַל שֵׁם גֵ׳רוֹם חַרְבָּנוֹבִיץ׳ וּמִתּוֹכָהּ יָצְאוּ שְׁלוֹשָׁה חַיְזָרִים שֶׁמְּאַיְּמִים לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הָעוֹלָם. אַחֲרֵי שֶׁהָפְכוּ אֶת כָּל הַתַּלְמִידִים וְהַמּוֹרִים לִחְנוּנִים זוֹמְבִּים מַזְוִיעִים, נִרְאֶה שֶׁאַף אֶחָד לֹא יוּכַל לַעֲצֹר אוֹתָם. אַף אֶחָד, מִלְּבַד קֶפְּטֶן תַּחְתּוֹנִים!

דָאב פִּילְקִי בִּלָּה אֶת שְׁנוֹת לִמּוּדָיו בִּכְתִיבַת קוֹמִיקְס לְיַד חֲדַר הַמְּנַהֵל, אַחֲרֵי שֶׁהֻרְחַק מֵהַכִּתָּה שׁוּב וָשׁוּב. הוּא מִזְּמַן כְּבָר לֹא תַּלְמִיד, אֲבָל עֲדַיִן זוֹכֵר אֵיךְ הָעוֹלָם נִרְאֶה בְּגִיל שְׁמוֹנֶה. אוּלַי זֹאת אַחַת הַסִּבּוֹת שֶׁסְּפָרָיו, וּבָהֶם סִדְרַת קֶפְּטֶן תַּחְתּוֹנִים, תֻּרְגְּמוּ לְ־25 שָׂפוֹת וְהָיוּ לְרַבֵּי־מֶכֶר בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ,
וְגַם בְּיִשְׁרָאֵל!

״אַחֲרֵי שֶׁיַּלְדֵי יִשְׂרָאֵל עָבְרוּ אֶת מִבְחַן יוֹמָנוֹ שֶׁל חְנוּן, הִגִּיעַ הַזְּמַן לְגִבּוֹר חָדָשׁ בְּאוֹתוֹ זָ׳אנֶר. וְלַגִּבּוֹר הֶחָדָשׁ שֶׁעָף כָּל הַדֶּרֶךְ לְיִשְׂרָאֵל בִּגְלִימָה עֲשׂוּיָה וִילוֹן וּבְלִי מִכְנָסַיִם בִּכְלָל, קוֹרְאִים קֶפְּטֶן תַּחְתּוֹנִים. קַבְּלוּ אוֹתוֹ!״
רִינַת פְּרִימוֹ, YNET

שָׁקֵד מְסָרֵב לְנַקֵּד.
זֶה בְּסֵדֶר גָּמוּר וְהַכֹּל,
הוּא לֹא חַיָּב כְּלוּם, וְהוּא יֶלֶד גָּדוֹל.
אַף אֶחָד לֹא יַחְלִיט עַל שָׁקֵד.

אֲבָל יֵשׁ לְהוֹדוֹת, חֲבֵרִים, 
שקָרוּ לוֹ כְּבָר כַּמָּה מִקְרִים
"שֶׁבְּהֶחְלֵט הָיָה עָדִיף לְהִמָּנַע מֵהֶם", 
כְּמוֹ שֶׁאִמָּא וְאַבָּא אוֹמְרִים. 

סִפּוּר מַצְחִיק וּמָלֵא דִּמְיוֹן עַל הֲבָנַת הַנִּקְרָא וְעַל כֹּחַ רָצוֹן,
עַל טָעוּיוֹת גְּדוֹלוֹת וְנִקּוּד קְטַנְטַן, 
עַל בֵּית סֵפֶר חָדָשׁ וַאֲפִלּוּ עַל תַּן!

שָׁלוֹם כִּתָּה אֶלֶף הוּא סֵפֶר הַיְּלָדִים הַשֵּׁנִי שֶׁכָּתְבָה רוֹנִי אֶלְדָּד, סוֹפֶרֶת, מְשׁוֹרֶרֶת וְעוֹרֶכֶת, כַּלַּת פְּרַס חַיִּים גּוּרִי לְשִׁירָה עִבְרִית וּפְרַס שַׂר הַתַּרְבּוּת לִמְשׁוֹרְרִים בִּתְחִלַּת דַּרְכָּם.

רוֹן לֵוִין הִיא מְאַיֶּרֶת וְקוֹמִיקְסָאִית זוֹכַת פְּרָס נָבוֹן שֶׁאִיְּרָה כַּמָּה סְפָרִים וְרוֹמָנִים גְּרָפִיִּים לִילָדִים וְלִמְבֻגָּרִים.

זֶהוּ סַפְרָן הָרִאשׁוֹן יַחַד.

וְאָז שֶׁכְּשֶׁאֲנִי נִכְנֶסֶת לַסָּלוֹן, וַאֲנִי צוֹעֶקֶת, כָּרָגִיל, בִּכְאִלּוּ שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדַעַת אֵיפֹה הוּא, אֵיפֹה אַתָּה, סַבָּא יַעֲקֹב, אֵיפֹה אַתָּה וְאָז הוּא מַתְחִיל לָזוּז מֵאֲחוֹרֵי הַוִּילוֹן, כְּדֵי שֶׁאֲנִי אֶרְאֶה אוֹתוֹ, אֲבָל כְּבָר לֹא עוֹשֶׂה קוֹלוֹת שֶׁל טְרַקְטוֹר. הוּא שָׁכַח אֶת זֶה. אָז אֲנִי מַזְכִּירָה לוֹ. ;סַבָּא יַעֲקֹב, עַכְשָׁו אַתָּה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת קוֹלוֹת שֶׁל טְרַקְטוֹר, וְאָז הוּא עוֹשֶׂה קוֹלוֹת שֶׁל טְרַקְטוֹר, וַאֲנִי כְּאִלּוּ מְגַלָּה וּמוֹצֵאת אוֹתוֹ וַאֲנַחְנוּ מִתְחַבְּקִים. אֲבָל יוֹתֵר הוּא אַף פַּעַם כְּבָר לֹא נוֹתֵן לִי פְּרָס עַל זֶה שֶׁמָּצָאתִי אוֹתוֹ. אוּלַי זֶה בִּגְלַל הַבְּעָיָה שֶׁאִמָּא סִפְּרָה לִי עָלֶיהָ, שֶׁהוּא שׁוֹכֵחַ. אָז עַכְשָׁו אֲנִי נוֹתֶנֶת לוֹ פְּרָס. אֲנִי נוֹתֶנֶת לוֹ כַּמָּה דֻּבּוֹנֵי גּוּמִי, שֶׁבִּקַּשְׁתִּי מֵאִמָּא שֶׁלִּי שֶׁתִּקְנֶה לִי, וַאֲנִי אוֹמֶרֶת לוֹ; הַפְתָּעָה וְנוֹתֶנֶת לוֹ אוֹתָם. וַאֲנִי גַּם מַסְבִּירָה; שזֶה פְּרָס, סָבוּשׁ, זֶה בִּגְלַל שֶׁהִתְחַבֵּאתָ כָּל כָּךְ יָפֶה, וּבְקֹשִׁי מָצָאתִי אוֹתְךָ. וְתָמִיד הוּא שָׂמֵחַ, אֲפִלּוּ שֶׁזֶּה תָּמִיד אוֹתָהּ הַפְתָּעָה.

סבא יעקב הולך לאיבוד: מספר את סיפורה של תמר בת השבע ויחסיה עם סבה, סבא יעקב. יחסי אהבה כשבמרכזם משחק המחבואים שהם נוהגים לשחק יחדיו, גם כשמצבו של סבא יעקב מתחיל להידרדר בצל מחלת הדמנציה. סיפור מהחיים על ילדים קטנים המגלים את חשכת המחלה אבל גם את האור שאפשר להאיר, אם מספיק אוהבים ומנסים.

נַנְסִי קְלַנְסִי חוֹלֶמֶת לִהְיוֹת עִתּוֹנָאִית יְדוּעָה, אֲבָל הָעִתּוֹן הַכִּתָּתִי שֶׁבּוֹ הִיא כּוֹתֶבֶת מְשַׁעְמֵם כָּל כָּךְ! אָז נַנְסִי וּבְּרִי מַחְלִיטוֹת לְהָבִיא לָעִתּוֹן כַּתָּבָה מְעַנְיֶנֶת בֶּאֱמֶת. הֵן צְרִיכוֹת רַק לִמְצֹא נוֹשֵׂא מֻצְלָח. אֲבָל כְּשֶׁנַּנְסִי שׁוֹמַעַת בְּמִקְרֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁהִיא לֹא אֲמוּרָה לִשְׁמֹעַ וְהַשְּׁמוּעָה מִתְפַּשֶּׁטֶת, הִיא מְבִינָה שֶׁלִּפְעָמִים הַמְּשִׂימָה הֲכִי קָשָׁה שֶׁל עִתּוֹנַאי טוֹב הִיא לִשְׁמֹר עַל סוֹדִיּוּת. 

הַאִם נַנְסִי תַּצְלִיחַ לְסַדֵּר אֶת הַבָּלָגָן שֶׁנּוֹצַר? וּמָה יִקְרֶה אִם תְּגַלֶּה שֶׁהַחֲדָשׁוֹת הַמַּרְעִישׁוֹת בֶּאֱמֶת קְשׁוּרוֹת דַּוְקָא אֵלֶיהָ?
סִדְרַת נַנְסִי קְלַנְסִי תֻּרְגְּמָה לְשָׂפוֹת רַבּוֹת, הָיְתָה לְרַבַּת־מֶכֶר בֵּינְלְאֻמִּית, זָכְתָה בִּפְרַס הַיְּלָדִים לָאִיּוּר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר וְעֻבְּדָה לְסִדְרַת אָנִימַצְיָה.

טְרַמְלָם הַגַּמָּד וְחַבְרוֹתָיו יָעֵל וְהָא-צְפַרְדֵּעַ הִצִּילוּ אֶת הַמַּמְלָכָה מִטְּרוֹלִים, פִּיְּסוֹ דְּרָקוֹן זְדוֹנִי וַאֲפִלּוּ נָעוּ בַּזְּמַן. עַכְשָׁו הֵם יוֹצְאִים לַהַרְפַּתְקָה הַגְּדוֹלָה מִכֹּל!

בְּמַפָּה עַתִּיקָה שֶׁהִשְׁאִיר לוֹ אָבִיו, טְרַמְלָם מְגַלֶּה סוֹד מַפְתִּיעַ וּבַקָּשָׁה לָצֵאת לִמְשִׂימָה מְאַתְגֶּרֶת וַחֲשׁוּבָה – לְהַצִּיל אֶת מַמְלֶכֶת הַגַּמָּדִים הָאֲבוּדָה. לְאֹרֶךְ מַסָּעָהּ פּוֹגֶשֶׁת הַחֲבוּרָה יְצוּרִים קְסוּמִים וְגַם חֲבֵרִים וָתִיקִים מֵהֶעָבָר.

הַאִם יַצְלִיחוּ טְרַמְלָם וְחַבְרוֹתָיו לִמְצֹא אֶת הַמַּמְלָכָה הָאֲבוּדָה?

אֵילוּ דְּמוּיוֹת מַפְתִּיעוֹת יַעַזְרוּ לָהֶם וְאֵילוּ יַעַמְדוּ בְּדַרְכָּם?

לְאָן נֶעֶלְמָה מַמְלֶכֶת הַגַּמָּדִים, וְכֵיצַד כָּל זֹאת קָשׁוּר לְיָעֵן מִסְתּוֹרִית בְּשֵׁם רֵגִ'ינָה?

אֶת כָּל זֹאת וָעוֹד תְּגַלּוּ בְּמַסָּעוֹ שֶׁל טְרַמְלָם הַגַּמָּד – סִפּוּר עַל אֱמוּנָה עַצְמִית, עַל נְחִישׁוּת, עַל נְתִינָה לְלֹא תְּנַאי וְעַל חֲבֵרוּת אֱמֶת.

טְרַמְלָם הַגַּמָּד וְסוֹד הַמַּמְלָכָה הָאֲבוּדָה הוּא הַסֵּפֶר הַשְּׁלִישִׁי בְּסִדְרַת הַרְפַּתְקָאוֹת סוֹחֶפֶת, מְשַׁעֲשַׁעַת וּמַעֲצִימָה שֶׁכָּבְשָׁה אֶת לִבָּם שֶׁל אַלְפֵי יְלָדִים וִילָדוֹת וְהָפְכָה לְרַבַּת מֶכֶר.

אֶת הַסִּדְרָה כָּתְבוּ רָז וּבִתּוֹ נֹגַהּ, כְּסִפּוּר בְּהֶמְשֵׁכִים לִפְנֵי הַשֵּׁנָה.

רָז קַלְמָנוֹבִיץ' נָשׂוּי לַעֲנָת וְאַבָּא לְנֹגַהּ, לְקֶרֶן, לְגַלִּי וּלְגֵ'רִי הַכֶּלֶב.

נֹגַהּ קַלְמָנוֹבִיץ' אוֹהֶבֶת לְצַיֵּר, לִרְקֹד וּלְהַמְצִיא סִפּוּרִים.

רָז אִיֵּר אֶת הַסִּדְרָה וְהָאָמָּנִית הַמֻּעֲרֶכֶת בַּר פַבְּיָאָן עִבְּדָה אֶת הָאִיּוּרִים דִּיגִיטָלִית.

תַּגִּידוּ שָׁלוֹם לַחֲבֵרִ ים הַמַּסְרִ יחִים שֶׁלִּי!

מַשֶּׁהוּ בְּבֵית הַסֵּפֶר עַל שֵׁם גֵ׳רוֹם חַרְבָּנוֹבִיץ׳ מֵרִיחַ לֹא טוֹב. מַר זָדוֹן, הַמּוֹרֶה הַנַּקְמָנִי לְהִתְעַמְּלוּת, מָצָא דֶּרֶךְ מַסְרִיחָה לַהֲפֹךְ אֶת כָּל הַתַּלְמִידִים לִילָדִים קַשּׁוּבִים, צַיְתָנִים וּמֻשְׁלָמִים. כְּשֶׁהָעִיר פִּיקָוָה מִתְכַּסָּה עֲנַן צַחֲנָה רָעִיל, רַק אַף סָתוּם יַצִּיל אֶת הַיְּלָדִים! הַאִם ג׳וֹרְג׳, הֵרוֹלְד וְהַכְּפִילִים שֶׁלָּהֶם יַצְלִיחוּ לַעֲצֹר אֶת הָרֹעַ הַמִּתְפַּשֵּׁט כִּפְצָצַת סֵרָחוֹן?

״יְצִירָה מְקוֹרִית, אִינְטֵלִיגֶנְטִית וּמְעַנֶּגֶת, מֻטְרֶפֶת מֵרֹב שׁוֹבְבוּת וְהוּמוֹר, שֶׁמִּסְתַּכֶּלֶת לַיֶּלֶד יָשָׁר בָּעֵינַיִם וְאוֹמֶרֶת לוֹ: אֲנִי בְּדִיּוּק כָּמוֹךָ, וַאֲנִי גֵּאָה בָּזֶה. בִּשְׁבִיל סֵפֶר שָׂמֵחַ כָּזֶה גַּם סַרְבָנֵי קְרִיאָה קְטַנִּים יִשְׁתּוֹקְקוּ לִלְמֹד כְּבָר לִקְרֹא, וּמַהֵר.״                             עֲטָרָה אֹפֶק, מַרְמֵלָדָה

"סְפָרִים נִפְלָאִים. מִתַּחַת לַהוּמוֹר רוֹבְצִים בְּשֶׁקֶט עֲרָכִים שֶׁל חֲבֵרוּת וְהִתְגַּבְּרוּת עַל קְשָׁיִים, דִּיּוּנִים עַל נוֹרְמָטִיבִיּוּת וַחֲרִיגוּת וְהַבְחָנוֹת מְדֻיָּקוֹת אוֹדוֹת אֲטִימוּתוֹ שֶׁל עוֹלַם הַמְּבֻגָּרִים בְּיַחַס לִנְמוּכֵי קוֹמָה."
אָרִיאָנָה מְלַמֵּד, YNET

אַף אֶחָד בַּיְּקוּם כֻּלּוֹ לֹא יָכוֹל לְהָבִיס אֶת הַדִּינוֹזָאוּרִים הַמַּבְעִיתִים. אוּלַי רַק הַזְּאֵב הַזֶּה שָׁמָּה... כֵּן, זֶה שֶׁעוֹמֵד לְיַד הַנָּחָשׁ וְהַכָּרִישׁ וְהַדָּבָר הַזֶּה שֶׁנִּרְאָה כְּמוֹ סַרְדִּין. אֲבָל רֶגַע, מָה קוֹרֶה כָּאן?!

זֶה לֹא הֶגְיוֹנִי, זֶה לֹא מָה שֶׁצִּפִּיתֶם וְזֶה יוֹתֵר מַגְנִיב מִמָּה שֶׁאַתֶּם מְדַמְיְנִים. הַדִּינוֹזָאוּרִים חוֹזְרִים בְּגָדוֹל – בַּעֲנָק, בְּעֶצֶם – וְגַם
הָרָעִים הַטּוֹבִים!

אָאָרוֹן בְּלֶיְבִּי גָּר עַל רֶכֶס הָרִים אוֹסְטְרָלִי עִם אִשְׁתּוֹ, שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים וּבְרֵכָה מְלֵאָה כְּרִישִׁים לְבָנִים.
סְתָם, לֹא בֶּאֱמֶת.
יֵשׁ לוֹ רַק שְׁנֵי יְלָדִים.

סִדְרַת לֹא רָעִים בִּכְלָל כִּכְבָה בִּרְשִׁימַת רַבֵּי־הַמֶּכֶר שֶׁל הַנְּיוּ יוֹרְק טַיְמְס וְנִמְכְּרָה בְּיוֹתֵר מִשְּׁנֵי מִילְיוֹן עֳתָקִים. הַסִּדְרָה הַמַּצְלִיחָה זָכְתָה לְעִבּוּד לַקּוֹלְנוֹעַ שֶׁל "דְרִימְווֹרְקְס."

"תִּתְכּוֹנְנוּ לִשְׁמֹעַ הַרְבֵּה קוֹלוֹת צְחוֹק מִכִּוּוּן הַתַּלְמִידִים שֶׁיִּקְרְאוּ אֶת הַסֵּפֶר. מֻמְלָץ בְּחֹם." - סְקוּל לַיְבְּרֵרִי ג'וּרְנָל

לְמוֹעֲדוֹן הַכַּדּוּרֶגֶל בַּרְצֵלוֹנָה יֵשׁ הִיסְטוֹרְיָה מְפֹאֶרֶת שֶׁהִתְחִילָה לִפְנֵי 125 שָׁנָה.

אֵיךְ נִבְחֲרוּ הַשַּׂחְקָנִים הָרִאשׁוֹנִים? מִי כֻּנָּה הָ"אֶקְדּוֹחָן"? מָתַי הַקְּבוּצָה כָּבְשָׁה חֲמִישִׁיָּה נֶגֶד הַיְּרִיבָה רֵיאָל מַדְרִיד? אֵיךְ הָפַךְ מֵסִי הַנַּעַר לְשַׂחְקַן הַכַּדּוּרֶגֶל הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בְּבַּרְצֵלוֹנָה? וְהַאִם לָאמִין יָמָאל הוּא הַבָּא בַּתּוֹר? כָּל הָעֻבְדּוֹת, כָּל הַסִּפּוּרִים וְכָל הַמִּסְפָּרִים שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי אִימְפֶּרְיַת הַכַּדּוּרֶגֶל: בַּרְצֵלוֹנָה

אזהרה!

אתם עומדים לקרוא את הסודות הכי כמוסים שלי. אפשר לבטוח בכם? טוב, אז שמי אלה, וזה היומן שלי.

אלה נבחרה להשתתף מטעם בית הספר בשעשועון טלוויזיה פופולרי! היא תהיה כוכבת! אבל אז הכול הופך לדרמה גדולה, כי אלה וּפִּיץ' המתנשאת צריכות לשתף פעולה. וגרוע מזה – הקבוצה המתחרה חכמה מאוד... וגם מרושעת במיוחד!

האם אלה ופיץ' יעשו בושות לעיני המוני הצופים, או ימצאו דרך לשתף פעולה ולזכות יחד בתהילה?

זהו היומן האישי השביעי של אלה. סדרה מנוקדת לגיל 6 ומעלה.

חָשׁ הַנָּחָשׁ הוּא רוֹפֵא יָדוּעַ,
מִצְטַנֵּף בַּמְּאוּרָה כָּל הַשָּׁבוּעַ,
מַמְתִּין לְחַיּוֹת שֶׁאֵלָיו פּוֹנוֹת,
עַל צָרָה וּמַכְאוֹב בּוֹכוֹת וּמִתְלוֹנְנוֹת.
חָשׁ מַקְשִׁיב רֹב קֶשֶׁב וּבוֹחֵן הֵיטֵב
מָה לָהֶן מַפְרִיעַ וּמָה כֹּה כּוֹאֵב,
פּוֹתֵר בְּעָיָה, נוֹתֵן תְּרוּפָה וְעֵצָה,
וְכָל חַיָּה מַרְגִּישָׁה מְרֻצָּה.

דלקת בגרון, תולעים במעיים, בעיות ראייה, כינים ודלקת בשתן – אלו כמה מהמחלות ומהמצוקות שחש הנחש מאבחן ומטפל בהן בספר זה. הילדים יזדהו עם החיות, גיבורי הסיפורים, יכירו את התסמינים וילמדו על הטיפול המומלץ בהן.
חָשׁ הַנָּחָשׁ הָרוֹפֵא הַמְּבֻקָּשׁ הוא ספר חובה בכל בית עם ילדים בגיל הרך.

ד"ר דורית סרפיאן היא רופאה פנימית ורופאת משפחה. בחן רב ובכתיבה קלילה ומחורזת היא מנגישה כאן לקהל הצעיר את מגוון מחלות הילדות הנפוצות, את התסמינים שלהן ואת דרכי הטיפול בהן. זהו ספר שממנו הילדים ייהנו וההורים ילמדו.

"עכשיו זה לא זמן טוב לנסיעות," קבע ינאי בקול.
"כי אנחנו צריכים אתכם פה כל יום. יוגב מתחיל לדבר והוא ישאל לאן נעלמתם ויהיה לו מאוד עצוב.
אני צריך אתכם כל הזמן, שתעזרו לי... ארבעה ימים זה הרבה זמן."

סיפור נוגע ללב על שינוי שגרה שמוביל לגילויים גדולים, קרבה מחודשת, ושיחה פתוחה בין הורים לילדים.

ינאי מתקשה להשלים עם הידיעה שהוריו יוצאים לחופשה. סדר היום המשפחתי משתנה, והשאלות שצפות בו כשהוא מבין שהם עומדים להתרחק מעוררות פחד, בלבול ותחושת החמצה. יחד עם יוגב אחיו, הוא לומד להתמודד עם געגוע, להבין רגשות חדשים, ולמצוא מקום בתוך שינוי לא צפוי. אבל דווקא מתוך אותו שינוי צומחת הזדמנות – לשיח כן, לחיזוק הקשרים, ולגילוי דרכי התמודדות יצירתיות.

הספר מציע הצצה כנה ורגישה לתוך תא משפחתי – גאה, חם ויומיומי. הוא כתוב בגובה העיניים, בצורה שמזמינה ילדים ומבוגרים לדבר על אהבה, על חוסר ודאות, ועל האפשרות להישאר קרובים גם כשמתרחקים לרגע.

ערן אופיר טורנר, נשוי למאיר ואבא לינאי ויוגב, משורר וסופר, ממשיך את הקו האישי מספריו ארבעה זרעים ו-נסחף, ושוזר גם כאן רגעים מחייו הפעם כהורה וכיוצר הפועל מתוך חיבור כן לעולמו האינטימי והמשפחתי.

האיורים של איתי לוי מעניקים לסיפור עומק רגשי נוסף, מלא רוך, הומור ודמיון, ומלווים את הילדים והקוראים במסע עדין של קרבה, הכלה ואומץ לב.

אלין בת התשע בטוחה שהיא לא מוכשרת בשום דבר. בעוד כל חבריה מצטיינים בחוגים, היא מרגישה שונה, לא מוצלחת וחסרת כישרון – עד שיום אחד מגלה לה אמא שלה סוד קסום: המוח שלנו הוא ארמון. ואם נדמיין חזק מספיק איך זה מרגיש כשכבר נגשים את החלום שלנו – נוכל לייצר בו כמעט כל מציאות שנבחר.

היא מגלה שהדמיון הוא לא רק מפלט, אלא כוח אמיתי שיכול להוביל לשינוי, לפרוץ גבולות ולהגשים חלומות.

זהו סיפור על התמדה, חברות, התמודדות עם כישלונות – ובעיקר על היכולת של כל ילד וילדה לראות את עצמם באור חדש.
לילדים שמחפשים את הקול הפנימי שלהם. ולהורים שרוצים לתת להם כנפיים.

אליאו סוליס היתום, שחי עם דודתו, מרגיש עצוב ובודד. תערוכה מלהיבה במוזיאון, אותות רדיו מסתוריים ואובססיה לחייזרים מובילים אותו למסע מטורף שישנה את חייו לנצח.

האם ילד בודד, שלא מאמין בעצמו ובכוחות הטמונים בו, יכול להתגלות כמנהיג בלתי צפוי של האנושות? 

הצטרפו למסע מופלא ומלא דמיון בעולמות רחוקים, שבו ירקמו חברויות חדשות ומפתיעות – כי החייזרים אמנם נחשפו למגוון יוצא דופן של יצורים מרהיבים, אבל הם מעולם לא נתקלו במישהו כמו אליאו.

טְרַמְלָם הַגַּמָּד רַק רָצָה לֵהָנוֹת מֵאֲרוּחַת עֶרֶב שְׁקֵטָה כְּשֶׁלְּפֶתַע נִשְׁמְעָה נְקִישָׁה בַּדֶּלֶת. בַּפֶּתַח עָמְדָה יָעֵל הַיָּעֵן וּבִקְּשָׁה מִטְּרַמְלָם אֶת עֶזְרָתוֹ בַּהֲשָׁבַת אֶבֶן הַגּוֹרָל הַקְּסוּמָה שֶׁחָטְפוּ הַטְּרוֹלִים. 
טְרַמְלָם מֵעוֹלָם לֹא עָזַב אֶת כְּפַר הַגַּמָּדִים, וּבְכָל זֹאת נִרְתַּם לַמְּשִׂימָה וְיָצָא עִם יָעֵל לְהַרְפַּתְקָה נוֹעֶזֶת וּמַפְתִּיעָה.
הַאִם יַצְלִיחוּ טְרַמְלָם וְיָעֵל לִמְצֹא אֶת הָאֶבֶן הַקְּסוּמָה? 
כֵּיצַד תַּעֲזֹר לָהֶם הָא-צְפַרְדֵּעַ, חֲבֶרְתָּם הַחֲדָשָׁה, בַּמְּשִׂימָה? 
הַאִם הַשְּׁלוֹשָׁה יַצְלִיחוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַטְּרוֹלִים הַמְּרֻשָּׁעִים וּלְהָשִׁיב אֶת אַבְנֵי הַגּוֹרָל לְבַעֲלֵיהֶן? 
אֶת כָּל זֹאת וָעוֹד תְּגַלּוּ בְּסֵפֶר טְרַמְלָם הַגַּמָּד וְאֶבֶן הַגּוֹרָל  – סִפּוּר עַל חֲבֵרוּת, עַל עֶזְרָה הֲדָדִית וְעַל הִתְמוֹדְדוּת עִם הַפְּחָדִים הַחֲבוּיִים בְּלֵב כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ.

טְרַמְלָם הַגַּמָּד וְאֶבֶן הַגּוֹרָל הוּא הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בְּסִדְרַת הַרְפַּתְקָאוֹת סוֹחֶפֶת הַמּוֹכִיחָה שֶׁבְּעֶזְרַת מְעַט אֱמוּנָה, נְחִישׁוּת וּבְעֶזְרַת חֲבֵרִים, גַּם גַּמָּד קָטָן יָכוֹל לְהַצִּיל אֶת הָעוֹלָם!

אַהֲבָתָם אֶת טְרַמְלָם? אַתֶּם מֻזְמָנִים לָצֵאת אִתּוֹ וְעִם חַבְרוֹתָיו לְהַרְפַּתְקָה חֲדָשָׁה בְּסֵפֶר הַהֶמְשֵׁךְ – "טְרַמְלָם הַגַּמָּד וּדְרָקוֹן הַזָּדוֹן".

אֶת הַסִּדְרָה כָּתְבוּ רָז וּבִתּוֹ נֹגַהּ, כְּסִפּוּר בְּהֶמְשֵׁכִים לִפְנֵי הַשֵּׁנָה. 
רָז קַלְמָנוֹבִיץ', נָשׂוּי לַעֲנָת וְאַבָּא לְנֹגַהּ, לְקֶרֶן, לְגַלִּי וּלְגֵ'רִי הַכֶּלֶב. 
נֹגַהּ קַלְמָנוֹבִיץ', אוֹהֶבֶת לְצַיֵּר, לִרְקֹד וּלְהַמְצִיא סִפּוּרִים.
רָז אִיֵּר אֶת הַסִּדְרָה וְהָאָמָּנִית הַמֻּעֲרֶכֶת בַּר פַבְּיָאן עִבְּדָה אֶת הָאִיּוּרִים דִּיגִיטָלִית.

לְעִדְכּוּנִים וּלְהַפְתָּעוֹת חַפְּשׂוּ אוֹתָנוּ בְּ-F "הַרְפַּתְקָאוֹת טְרַמְלָם הַגַּמָּד".

טְרַמְלָם הַגַּמָּד וְחַבְרוֹתָיו יָעֵל וְהָא-צְפַרְדֵּעַ הֶאֱמִינוּ שֶׁעִם הֲשָׁבַת אַבְנֵי הַגּוֹרָל הַקְּסוּמוֹת מִיְּדֵי הַטְּרוֹלִים הַחֲצוּפִים, תַּם עִדַּן הַהַרְפַּתְקָאוֹת וְהַשָּׁלוֹם יִשְׂרֹר בַּמַּמְלָכָה.
הַחֲבוּרָה נִפְגֶּשֶׁת בְּשִׂמְחָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל טְרַמְלָם, כְּשֶׁלְּפֶתַע מַגִּיעַ דְּרָקוֹן זְדוֹנִי וְאֵימְתָנִי וּמְאַיֵּם עָלֶיהָ וְעַל כָּל הַמַּמְלָכָה.
טְרַמְלָם מְבַקֵּשׁ אֶת עֶזְרַת הָאֲבָנִים הַקְּסוּמוֹת אֲשֶׁר שׁוֹלְחוֹת אוֹתָם לְמָקוֹם מַפְתִּיעַ בִּמְיֻחָד, וְהַחֲבוּרָה מְגַלָּה שֶׁהַמַּסָּע הַגָּדוֹל מִכֹּל עוֹד לְפָנֶיהָ...

הַאִם יַצְלִיחוּ טְרַמְלָם וְחַבְרוֹתָיו לַחְזֹר הַבַּיְתָה בְּשָׁלוֹם?
אֵילוּ דְּמוּיוֹת מַפְתִּיעוֹת יַעַזְרוּ לָהֶם וְאֵילוּ יַעַמְדוּ בְּדַרְכָּם?
מָה מְבֻקָּשׁוֹ שֶׁל דְּרָקוֹן הַזָּדוֹן, וְכֵיצַד קָשׁוּר הַכֹּל לְאַבְנֵי הַגּוֹרָל הַקְּסוּמוֹת?

אֶת כָּל זֹאת וָעוֹד תְּגַלּוּ בְּמַסָּעוֹ שֶׁל טְרַמְלָם גַּמָּד – סִפּוּר עַל אֹמֶץ לֵב, עַל קַבָּלַת הָאַחֵר, עַל נְתִינָה לְלֹא תְּנַאי וְעַל חֲבֵרוּת מַעֲצִימָה. 

טְרַמְלָם הַגַּמָּד וּדְרָקוֹן הַזָּדוֹן הוּא הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי בְּסִדְרַת הַרְפַּתְקָאוֹת סוֹחֶפֶת וּמַפְתִּיעָה שֶׁכָּבְשָׁה אֶת לִבָּם שֶׁל אַלְפֵי יְלָדִים וִילָדוֹת. 

אֲהַבְתֶּם אֶת טְרַמְלָם? אַל תְּפַסְפְסוּ אֶת "טְרַמְלָם הַגַּמָּד וְאֶבֶן הַגּוֹרָל", הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בַּסִּדְרָה.

אֶת הַסִּדְרָה כָּתְבוּ רָז וּבִתּוֹ נֹגַהּ, כְּסִפּוּר בְּהֶמְשֵׁכִים לִפְנֵי הַשֵּׁנָה.  רָז קַלְמָנוֹבִיץ' נָשׂוּי לַעֲנָת וְאַבָּא לְנֹגַהּ, לְקֶרֶן, לְגַלִּי וּלְגֵ'רִי הַכֶּלֶב.  נֹגַהּ קַלְמָנוֹבִיץ' אוֹהֶבֶת לְצַיֵּר, לִרְקֹד וּלְהַמְצִיא סִפּוּרִים.
רָז אִיֵּר אֶת הַסִּדְרָה וְהָאָמָּנִית הַמֻּעֲרֶכֶת בַּר פַבְּיָאן עִבְּדָה אֶת הָאִיּוּרִים דִּיגִיטָלִית.

לְעִדְכּוּנִים וּלְהַפְתָּעוֹת חַפְּשׂוּ אוֹתָנוּ בְּ-F "הַרְפַּתְקָאוֹת טְרַמְלָם הַגַּמָּד".

תפיסות העולם שלנו בנושאים שונים, לרבות כסף, מתעצבות על ידי חוויות ראשוניות שאנו צוברים בגיל מוקדם. מחקרים מצביעים על כך שלהורים ההשפעה הגדולה ביותר על האופן שבו הן יתגבשו.

לכן חינוך פיננסי אינו רק ידע אלא מכלול של תפיסות עולם, ערכים, יכולות, דפוסי התנהגות והֶרגלים.

הַתַּגְלִית שֶׁל גַּלִּית - כֶּסֶף לֹא גָּדֵל עַל עֵצִים הוא ספר ילדים הכולל דגשים להורים ומשמש עבורם כמדריך ליצירת שיח פיננסי ערכי ומעצים.

"מָחָר אֵלֵךְ אֶל הָעֵץ הַגָּדוֹל,
"אוּלַי עָלָיו גָּדֵל הַכֶּסֶף הֶעָגֹל?"

כך מתחיל המסע של גלית אל העולם הפיננסי. 

הַתַּגְלִית שֶׁל גַּלִּית - כֶּסֶף לֹא גָּדֵל עַל עֵצִים, מסופר דרך דמיונה העשיר של גלית ועיניה הסקרניות. גלית שואלת:
מה הוא כסף, מתי הומצא, מה היה לפני המצאתו, איך מקבלים אותו וכו'.
לאורך הסיפור שזורים מסרים ערכיים כגון:
הכסף אינו כל יכול, ישנם דברים שלא ניתן לקנות בכסף;
הכסף אינו גדל על עצים;
כסף משמש גם למעשים טובים, ערך הנתינה;

דרך חיי היומיום גלית נחשפת לתגליות נוספות ומשתפת את אמה ברעיונותיה היצירתיים. 

הספר הַתַּגְלִית שֶׁל גַּלִּית - כֶּסֶף לֹא גָּדֵל עַל עֵצִים נותן מענה לחינוך פיננסי ערכי, לרבות:
* מיומנויות ויכולות התנהגותיות כגון: תכנון, חיסכון, איפוק ודחיית סיפוקים ועוד.
* מיומנויות ויכולות רגשיות כגון: ביטחון עצמי, חשיבה יצירתית, דמיון, פתיחות וגמישות מחשבתית ועוד.
* הצעות לפעילויות המאפשרות למידה חווייתית והתנסות – הגורמים המשפיעים ביותר על הצלחת הטמעת דפוסי התנהגות מיטיבים בהתנהלות עם כסף.

הספר מתאים לילדים עד גיל 8 (הדגשים בכל עמוד יעשירו ילדים גדולים יותר).

ורד יהודה, רו"ח, Master NLP, היא מאמנת ומרצה להתפתחות, להעצמה ולחינוך פיננסי הוליסטי.

מר כרמל, שאיבד את ביתו בסערה, יצא לחפש מקום בטוח לבנות בו את ביתו. בדרכו פגש בעלי חיים שונים שהפכו לידידיו. בהמשך דרכו מר כרמל וכלבו המאומץ גשש-בלש (בקיצור גשש) מצאו בקתה נטושה וחרבה של שומר היער. בעזרת ידידיו החדשים הם שיפצו את הבקתה ואת מגדל התצפית הצמוד אליו. מר כרמל החליט כי מצא את ייעודו החדש כשומר יער ומינה את גשש לסגנו. 

כבר למחרת היום במשמרתם הראשונה מתפרץ לחצרם דייר חדש ומיוחד ביער, מוטרד וכועס מאוד, והוא מספר להם על אירוע רגיש המצריך את כישוריהם הן כשומרי היער והן כגששים.

מיהו הדייר המיוחד?
מהו האירוע שהכעיס אותו כל כך?  
האם יצליחו לפתור את המקרה בהצלחה?

דרך הומור והנפשה של חיות, סדרת הספרים על הרפתקאותיו של מר כרמל כובשת את לב הילדים. דרכה הם למדים על בעלי חיים ועל צמחים ומתוודעים לחשיבות של ערכי שמירת הטבע והסביבה, על הגינות ועל התחשבות בצורכי האחר.

באושר ועושר... אוי לא!

פעם אחת היו שני ילדים רגילים לגמרי – אבי וג'ונה...
ואז המראה במרתף הבית שלהם בלעה אותם והנחיתה אותם הישר בתוך האגדה של שלגייה ושבעת הגמדים...

ועכשיו הם גיבורים! הם הצליחו למנוע משלגייה לנגוס בתפוח המורעל ולמות. הידד!

או שלא? 
אם שלגייה לא תמות, היא לא תפגוש את הנסיך, הוא לא ינשק אותה, והם לא יחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה... אופס!

אז עכשיו אבי וג'ונה צריכים:
• להערים על המלכה המרשעת
• להתיידד עם שבעת הגמדים
• לתקן את הסיפור של שלגייה
• ולנסות לחזור הביתה בזמן, לפני שההורים יתעוררו...

בְּאֹשֶׁר וְעֹשֶׁר... אוֹי לֹא!

פַּעַם אַחַת הָיוּ שְׁנֵי יְלָדִים רְגִילִים לְגַמְרֵי – אָבִי וְג'וֹנָה...
וְאָז הַמַּרְאָה בְּמַרְתֵּף הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם בָּלְעָה אוֹתָם וְהַנְּחִיתָה אוֹתָם הַיְשֵׁר בְּתוֹךְ הָאַגָּדָה שֶׁל שִׁלְגִּיָּה וְשִׁבְעַת הַגַּמָּדִים...

הֲיִי...
רוֹצִים לִקְרֹא וְלֵהָנוֹת? לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ וְלַצְּחוֹק?
עִם סָבְתָא עַל קוֹרְקִינֶט לֹא תִּשְׁתַּעֲמְמוּ לָרֶגַע,
כִּי יֵשׁ לָנוּ כָּאן סִפּוּר מַצְחִיק וּפָרוּעַ,
מְשַׁעֲשֵׁעַ וְקוֹרֵעַ
עַל קוֹרְקִינֶט צָעִיר, שׁוֹבָב וּמָהִיר
עַל אַרְנָב, חֲתַלְתּוּלָה וְאִיגוּאָנָה נְדִירָה
עַל צִפּוֹר קְטַנְטַנָּה וְסָבְתָא אַחַת מַגְנִיבָה מַגְנִיבָה...

הַסּוֹפֶרֶת וְהַמְּשׁוֹרֶרֶת צִיפִּי שַׁחְרוּר כּוֹתֶבֶת סִפּוּרִים וְאַגָּדוֹת מְרַתְּקִים ומְשַׁעְשְׁעִים, סִפְרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת וְשִׁירִים לְכָל הַגִילֵיִּים. הַסְּפָרִים שֶׁל צִיפִּי שַׁחְרוּר אֲהוּבִים וְאַף זָכוּ בִּפְרָסִים.

מִסְּפָרֶיהָ: יָלְדָה שֶׁל קַיִץ, יַעַר הַגַּעְגּוּעִים, הַחַיָּה שֶׁבִּפְנִים, חַוַּת הַחַיּוֹת שֶׁל אוֹפִיר, קַרְסוֹלְיָה בְּחָלָל, הַנְּסִיכָה, הַשַּׁקְרָנִית, נוֹיָה וַאֲגַם וְמִירֵנְדֶלָה פּוֹמְפַּרֶלָה, עַבַּמְצּוצִיק וְהַכּוֹכָב  הַיָּרֹק, הַתִּזְמֹרֶת שֶׁל גִּילִי, הַבַּיִת שֶׁל גִּילִי, אַרְמוֹנוֹת גְּנוּבִים, מְסִיבַּת כִּתָּה, אַלִּימוֹת בַּשְּׁכוּנָה, תַּעֲלוּמַת הַבּוּל  הַנָּדִיר, אִמָּא הִיא גַּם אַבָּא וְעוֹד.

אַחֲרֵי שֶׁהָרְסוּ אֶת תַּחֲרוּת הַמַּדָּע שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר הַיְּסוֹדִי עַל שֵׁם גֵ׳רוֹם חַרְבָּנוֹבִיץ׳, ג׳וֹרְג׳ וְהֵרוֹלְד יָצְרוּ בְּטָעוּת צָבָא שֶׁל אֲסָלוֹת מְחַסְּלוֹת מְרֻשָּׁעוֹת בִּמְיֻחָד. עַכְשָׁו מִתְכַּוְּנוֹת הָאֲסָלוֹת לִכְבּשׁ אֶת הָעוֹלָם...
וּמִי יוּכַל לַעֲצֹר אוֹתָן?
זֹאת נִרְאֵית מְשִׂימָה לְקֶפְּטֶן תַּחְתּוֹנִים!

כְּמוֹ ג׳וֹרְג׳ וְהֵרוֹלְד, גַּם דָאב פִּילְקִי (אִישׁ הַכֶּלֶב, מוֹעֲדוֹן הַקּוֹמִיקְס שֶׁל סוּפֶּר גּוּר.) הֵחֵל לְצַיֵּר חוֹבְרוֹת קוֹמִיקְס עוֹד כְּשֶׁלָּמַד בְּבֵית סֵפֶר יְסוֹדִי. מֵאָז הוּא כָּתַב וְאִיֵּר אֵינְסְפוֹר סִפְרֵי יְלָדִים עֲטוּרֵי פְּרָסִים. סִדְרַת קֶפְּטֶן תַּחְתּוֹנִים, הַמִּצְטַיֶּנֶת בְּהוּמוֹר פָּרוּעַ וּמֻשְׁחָז, כָּבְשָׁה אֶת לִבְבוֹת הַיְּלָדִים, תֻּרְגְּמָה לְ־25 שָׂפוֹת וְנִמְכְּרָה בְּעֶשְׂרוֹת מִילְיוֹנֵי עֳתָקִים בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ.

עַל סִדְרַת קֶפְּטֶן תַּחְתּוֹנִים:

״הַסֵּפֶר הַמַּצְחִיק שֶׁל הַשָּׁנָה.״ - פַּבְּלִישֶׁרְז וִיקְלִי

"הַסְּפָרִים מְעוֹדְדִים יְלָדִים לֹא רַק לִקְרֹא מִלִּים, אֶלָּא גַּם לְשַׂחֵק בָּהֶן.״ - סִי־אֶן־אֶן

לאוהבי כל חיות הבר, קטנות כגדולות, והדואגים לעתיד כדור הארץ.
מיועד לראשית קריאה והקראה לפני השינה ובשעת סיפור.

סבא מוטי שריד (הלוחש לנכדים)
גימלאי, מוזיקאי, מחנך ומגשר, אב לשישה וסב לעשרה. בעבר, מורה למוזיקה, כורם, גנן ופסל חובב בגרוטאות ברזל.

שָׁלוֹם, יְלָדוֹת וִילָדִים יְקָרִים,
אֲנִי עַלְמָה,
אֲנִי כַּלְבָּה וְיֵשׁ לִי סִפּוּר,
וּבָאתִי לְסַפֵּר עַל עַצְמִי.
תָּמִיד שְׂמֵחָה לְקַבֵּל לִטּוּפִים,
תְּשׂוּמֶת לֵב, נְשִׁיקוֹת, חִבּוּקִים.

וְהַיּוֹם כְּשֶׁפָּגַשְׁתִּי אֶתְכֶם, יְלָדִים, 
הַפְּגִישָׁה הָיְתָה מוּזָרָה
מַמָּשׁ כְּמוֹ הָעֵינַיִם שֶׁלִּי – 
אַחַת כְּחֻלָּה וְאַחַת חוּמָה־צְהֻבָּה...

אֲנִי זוֹ שֶׁרָצִיתִי לְלַטֵּף, 
פָּשׁוּט אֶת כֻּלְּכֶם  –
לְלַקֵּק, לְחַבֵּק,
הַכֹּל הִתְהַפֵּךְ, וַאֲנִי – בִּכְלָל לֹא הָיָה לִי אִכְפַּת,
כִּי אַתֶּם הַגִּבּוֹרִים.
מָה שֶׁחָשׁוּב זֶה אַתֶּם...

הִקְשַׁבְתִּי לָכֶם וְשָׁמַעְתִּי מִכֶּם לְלֹא הַפְסָקָה
סִפּוּר עַל יוֹם שַׁבָּת אֶחָד אָיֹם וְנוֹרָא.
וּבְיַחַד הִגַּעְנוּ לַמַּסְקָנָה שֶׁלְּפַחֵד זוֹ לֹא בּוּשָׁה...

חָזַרְתִּי לְבֵיתִי מְאוֹד עֲצוּבָה...

בספר זה, עלמה ממשיכה ללכת, מספרת עלמה על עצמה ועל טיוליה במושב ובכלל. הספר הוא המשך ישיר לספר הקודם פונץ ועלמה .

במהלך השנה, החל מ־20.10.2023 חרשו עלמה והאיש שלה את הארץ, עברו ממלון למלון, פגשו את ילדי העוטף והצפון, הקשיבו לסיפוריהם מהמלחמה, חיבקו אותם וקראו ביחד את הספר פונץ ועלמה.

בתחרות ריצה בין פונג הפינגווין קצר הרגליים לילדי מור ארוכי הרגליים והכלבה טרה עם ארבע רגליים, מי ינצח?

פונג הפינגווין, שבספר הראשון נמצא מסתתר במקרר של משפחת מור, משתף אותנו בעוד יום מאתגר עם המשפחה. והאתגר הפעם לא פשוט: איך עורכים תחרות ריצה הוגנת כשהמשתתפים הם טרה - כלבה לבנה אנרגטית עם 4 רגליים, 3 ילדי מור ארוכי הרגליים ופונג- פינגווין קטן קצר הרגליים. האם זה אפשרי? לילדי מור הפתרונים...

במקום לוותר או להתייאש, כל אחד מהילדים מציע פתרון יצירתי משלו כדי שהתחרות תהיה הוגנת וכיפית לכולם. יחד הם לומדים שהניצחון האמיתי הוא לא תמיד להיות ראשון, אלא ליהנות מהדרך ולכבד את השונה. סיפור משעשע, מחמם לב ומעורר מחשבה, על חברות, יצירתיות, וקבלת השונה.

מסרים מרכזיים:
• הוגנות במשחק ובתחרות.
• חשיבה יצירתית לפתרון בעיות.
• קבלת השונה והכרת יתרונותיו של כל אחד.
• חברות ושיתוף פעולה.
• חשיבות הדרך והחוויה, ולא רק התוצאה.

למי הסיפור מיועד? - הסיפור מתאים לילדים בגילאי 4-8, עם מסר חיובי על קבלת השונה וחום משפחתי.

תחרות ריצה לא הוגנת

אֵיזו יְכלֶת הופֶכֶת יֶלֶד לְמַנְהִיג? הַאִם זו חָכְמָה? או אמֶץ? וְאוּלַי זו הַיְּכלֶת לְשכְנֵעַ אֶת הַחולְמִים לְהַגְשים אֶת חֲלומותֵיהֶם?

מְנַחֵם בֶּגִין הָיָה מֻכָּר מְאוד בִּבְּרִיסְק שבְּפּולִין. אֲבָל מָה הַפֶּלֶא? לא רַק שהוּא הָיָה בְּנו של מַזְכִּיר הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית בָּעִיר, אֶלָּא שעוד בְּיַלְדוּתו הוּא הָיָה אַלּוּף הַנּואֲמִים. מְנַחֵם הִתְגָּאָה בְּמִשפַּחְתּו - בְּאָבִיו הַמַּנְהִיג, בְּאָחִיו הַמָּתֶמָטִיקַאי וּבַאֲחותו הַשּחְקָנִית הַמֻּכְשרֶת, וְגַם בְּנֵי מִשפַּחְתּו הִתְגָּאוּ בִּיכָלְתּו לְשכְנֵעַ אֲחֵרִים בְּנִסּוּחָיו הַמְּדֻיָּקִים.

כֻּלָּם הִתְלַהֲבוּ מֵהַנְּאוּמִים של מְנַחֵם, וְהוּא נֶהֱנָה לְסַפֵּר אֶת דֵּעותָיו, נִלְחַם עֲלֵיהֶן וְלא חָשש מִתְּגוּבות חֲבֵרָיו. בִּמְיֻחָד הוּא אָהַב לְדַבֵּר עַל הַחֲלום הַגָּדול שלּו: הֲקָמַת מְדִינָה יְהוּדִית חָפְשית. אֲבָל מְנַחֵם יָדַע שכְּדֵי לְהַגְשים חֲלומות, לא מַסְפִּיקִים רַק דִּבּוּרִים, וְהָיָה מוּכָן לַעֲשות הַכּל כְּדֵי לְהָקִים מְדִינָה שבָּהּ יוּכְלוּ הַיְּהוּדִים לִחְיות בְּשלום.

גָּלִילָה רון–פֶדֶר-עָמִית הִיא מִבְּכִירות הַסּופְרִים לִילָדִים וּלְנעַר. סְפָרֶיהָ הָרַבִּים (מְשימָה עולָמִית, מִנְהֶרֶת הַזְּמַן, אֶל עַצְמִי, גִ'ינְגִ'י וְעוד) הֵם חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִמַּדַּף הַסְּפָרִים הַיִּשרְאֵלִי.

לְאַחַר שֶהַקֻּפְסָה הַיְּׁשָנָה וְהַמִּסְתּוֹרִית שֶׁל הוֹרֵיהֶן נוֹפֶלֶת וְנִׁשְבֶּרֶת, מָאיָה וְשִׁירָה מְגַלּוֹת בְּתוֹכָהּ בֻּבּוֹת וּתְמוּנוֹת קְסוּמוֹת מִן הֶעָבָר שֶלּוֹקְחוֹת אוֹתָן לְהַרְפַּתְקָה מֻפְלָאָה.

עַכְשָׁו הֵן תְּקוּעוֹת יַחַד עַל אִי טְרוֹפִּי וּמְנַסּוֹת לְהָבִין כֵּיצַד לַחְזֹר הַבַּיְתָה.

מַדּוּעַ הֵן הִגִּיעוּ לְשָׁם? כֵּיצַד יַצְלִיחוּ לָשׁוּב הַבַּיְתָה? וְאֵיךְ כָּל זֶה קָשׁוּר לִירִיד הַמַּדָּעִים בְּבֵית הַסֵּפֶר?

הרפתקאות מאיה ושירה הנו רומן גרפי מנוקד, המשלב בתוכו משחקונים קטנים, ומותאם לראשית קריאה. הספר עשיר בתוכן ויזואלי לצד משפטים קצרים וקלים לקריאה, וכך מושך אליו קוראים צעירים ומשפר עבורם את חוית הקריאה.

גלו את סודה של אֶקוֹ!

לָאלוֹ, דרקון הברק, נחטף! הוא נלקח על ידי אֶקוֹ, מאמנת הדרקונים הראשונה של גריפית, שנעלמה לפני שנים.
עכשיו היא אויבת רבת עוצמה, והיא שואפת לחטוף את כל הדרקונים בממלכה.

האם דרייק וחבורת המאמנים והמאמנות יצליחו להציל את לאלו ולהגן על הדרקונים שלהם? 

ספר שמיני בסדרת ההרפתקאות המצליחה לראשית קריאה. מגיל 6 ומעלה. מומלצת מצעד הספרים של משרד החינוך. 

פַּעַם נְתִינִים הָיוּ צְרִיכִים לַעֲבֹד עֲבוּר הַמֶּלֶךְ לְלֹא שָׂכָר.
פַּעַם נָשִׁים לֹא הֻרְשׁוּ לִרְכֹּב עַל אוֹפַנַּיִם וְלִלְבּשׁ מִכְנָסַיִם.
פַּעַם נֶאֱסַר עַל שְׁחֹרִים וּלְבָנִים לָשֶׁבֶת זֶה לְצַד זֶה בָּאוֹטוֹבּוּס.
מֵאָז הִשְׁתַּנָּה כָּל זֶה לְטוֹבָה!

זֶה קָרָה בִּזְכוּת גְּבָרִים וְנָשִׁים שֶׁנֶּאֱבָקִים כְּבָר אַלְפֵי שָׁנִים בִּדְרָכִים מְקוֹרִיּוֹת וּנְחוּשׁוֹת כְּדֵי לְשַׁנּוֹת אֶת הַמְּצִיאוּת.

יוֹם אֶחָד תָּמָר הַסּוֹפֶרֶת פּוֹגֶשֶׁת אֶת דָּן, יֶלֶד קוֹפְצָנִי שֶׁמִּסְתַּבֵּךְ תָּמִיד. דָּן מְגַלָּה אֶת הַאֹסֶף הַמְּשֻׁנֶה שֶׁלָּהּ – סִפּוּרֵי מַאֲבָקִים לֹא אַלִּימִים. בִּזְכוּתָם דָּן יוֹצֵא לְהֵאָבֵק בְּאִי־צֶדֶק פְּרָטִי מִשֶּׁלּוֹ, וְגַם אַתֶּם, אַחֲרֵי שֶׁתִּקְרְאוּ, וַדַּאי תַּאֲמִינוּ בַּכּוֹחַ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאַחַת לְשַׁנּוֹת אֶת הָעוֹלָם.

תָּמָר וֵרֵטֶה־זֶהָבִי הִיא מַרְצָה לְחִנּוּךְ וּפְעִילָה חֶבְרָתִית יִשְׂרְאֵלִית. זוֹכַת עִטוּר אַנְדֶּרְסֶן וּפְרַס מִפְעַל חַיִּים לְסִפְרוּת יְלָדִים עַל שֵׁם דְּבוֹרָה עֹמֶר.

סוֹף־סוֹף יֵשׁ לִי הִזְדַּמְּנוּת לְסַפֵּר אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּי! זֶה לֹא תָּמִיד קַל לִהְיוֹת הַכֶּלֶב שֶׁל יַהַב, אֲבָל דָּבָר אֶחָד בָּטוּחַ, אַף פַּעַם לֹא מְשַׁעֲמֵם! יֵשׁ לִי הָמוֹן דְּבָרִים לְסַפֵּר לָכֶם עַל: 

אֵיךְ שֶׁשָּׁמַרְתִּי עַל הֶחָצֵר מִפְּנֵי צִפּוֹרִים, דְּבִיבוֹנִים, סְנָאִים, דְּבִיבוֹנִים, וְ... כְּבָר אָמַרְתִּי דְּבִיבוֹנִים?
הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לְרַחְרֵחַ אֶת הַחֵלֶק הָאֲחוֹרִי שֶׁל כֶּלֶב אַחֵר בִּשְׁבִיל לְהִתְעַדְכֵּן בַּחֲדָשׁוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת בְּיוֹתֵר בְּעוֹלַם הַכְּלָבִים.
וְעַל הַמִּפְלֶצֶת הַמַּפְחִידָה בַּאֲרוֹן הַכְּנִיסָה: שׁוֹאֵב הָאָבָק!

אֲבָל הֲכִי גָּרוּעַ זֶה שֶׁגְּבֶרֶת פְּלִיקֶר תִּשְׁלַח אוֹתִי בַּחֲזָרָה לְבֵּית הַמַּחֲסֶה אִם אֲנִי לֹא אֶלְמַד לְהִתְנַהֵג יָפֶה. אֲבָל מָה כְּלַבְלַב שׁוֹבָב כָּמוֹנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בְּנוֹגֵעַ לָזֶה

הַסֵּפֶר מְצַיְּרִים מַצְחִיק עִם הַטּוּשֹ הַמָּחִיק מְיֹעָד לִילָדִים שֶֹאוֹהֲבִים לְצַיֵּר אוֹ רוֹצִים לִלְמֹד אֵיךְ לַעֲשֹוֹת זֹאת בְּקַלּוּת. כָּאן תּוּכְלוּ לִמְצֹא מִגְוָן רָחָב שֶֹל אִיּוּרֵי קָרִיקָטוּרָה וְקוֹמִיקְס, וְגַם מָקוֹם שֶֹתּוּכְלוּ לְהַפְעִיל בּוֹ אֶת הַדִּמְיוֹן וְאֶת הַיְּצִירָתִיּוּת, לְהִשְֹתַּעֲשֵֹעַ וּלְבַטֵּא אֶת עַצְמְכֶם בְּצִיּוּר.

דּוּדִי שַׁמַּאי הוּא מִבְּכִירֵי הַמְּאַיְּרִים וְהַקָּרִיקָטוּרִיסְטִים בְּיִשְׂרָאֵל. הוּא אִיֵּר יוֹתֵר מִ־100 סִפְרֵי יְלָדִים וְחִבֵּר שְׁמוֹנָה סְפָרִים אִישִׁיִּים, בָּהֶם רַבֵּי־הַמֶּכֶר מְצַיְּרִים מַצְחִיק עִם הַטּוּשׁ הַמָּחִיק לִילָדִים וְלִבְנֵי נֹעַר, יָדַיִם מְצַיְּרוֹת, לְצַיֵּר? כָּל אֶחָד יָכוֹל! וּמְצַיְּרִים חַיּוֹת מִפֵּרוֹת וִירָקוֹת. שַׁמַּאי מַצִּיג אֶת יְצִירוֹתָיו בְּתַעֲרוּכוֹת בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם, וַעֲבוֹדוֹתָיו מִתְפַּרְסְמוֹת זֶה שָׁנִים בְּאֶמְצָעֵי הַתִּקְשֹׁרֶת הַמּוֹבִילִים.

דאק ומוס רוצים לשחק יחד אבל לא יודעים איך להתפשר! לכן יש רק דבר אחד שנשאר לעשות... תחרות ריקודים!

מוס אוהב לשחק באסטרונאוטים. אין דבר שהוא נהנה יותר לעשות מלדמיין שהוא חובש קסדה, חוגר חגורת בטיחות וממריא לחלל החיצון! יום אחד, מוס מזמין את דאק לשחק איתו. אבל יש רק בעיה אחת: לדאק אין מושג איך להשתמש בדמיון שלו! מוס מלמד אותו איך לעשות את זה, אבל מהר נעשה מתוסכל כי דאק לא משחק "נכון" באסטרונאוטים. מה יגרום לחברים האלה ללמוד לשתף פעולה – ולדמיין – ביחד?