הביקורות של קסום, מתוק ומרגש

1/1/1970
הקיבוץ המאוחד, ספרי סימן קריאהספטמבר 2022עיון416 עמ' מודפסים
מודפס62.4
סימן קריאה 2 (מהדורה היסטורית)
ספר מודפס
62.4 מחיר מוטבע על הספר 78
משלוח תוך 48 שעות

מהדורה היסטורית במלאת 50 שנה ל'סימן קריאה'.

'סימן קריאה' היה כתב-העת המרכזי בשנות השבעים והשמונים בספרות העברית, ובית גידולם של כותבים צעירים שלימים הפכו לסופרים בכירים ומוכרים. הוא הביא למהפכה בסיפורת העברית ובנורמות של התרגום לעברית, ונדפסו בו שיריהם של משוררים שלקחו חלק במהלך ספרותי חדש. חוברות כתב-העת כללו גם מסות, רשימות ביקורת ומאמרי מחקר.

החוברת השנייה של 'סימן קריאה' מביאה שירים מאת נתן זך, יונה וולך, אהרן שבתאי, דליה רביקוביץ, דוד אבידן, אבות ישורון, גבריאל פרייל, יאיר הורביץ, זלדה ואחרים.

בסיפורת מביאה החוברת את הסיפור "יום נפלא לדגי בננה" של סאלינג'ר בתרגומו של אילן תורן; סיפורו של היינריך בל "שתיקותיו המקובצות של ד"ר מורקה" בתרגום נילי מירסקי; וסיפורים מאת המינגווי, ישעיהו קורן עם פרקים מתוך 'לוויה בצהריים', חנוך לוין, ועוד.

בין הרשימות ומאמרי המחקר והביקורת המופיעים בחוברת: "לשמוע את רחש הגלים" מאת יעל רנן, "צריך ביוגרפיות" מאת דן צלקה, מיכאל הנדלזלץ על 'חפץ' של חנוך לוין, נסים קלדרון על שירת יאיר הורביץ, בעז ערפלי על שירת יהודה עמיחי, והמשך "זיכרונות 'בית עכשיו'" של גבריאל מוקד.

משלוח תוך 48 שעות
ספר מודפס
62.4 מחיר מוטבע על הספר 78

מהדורה היסטורית במלאת 50 שנה ל'סימן קריאה'.

'סימן קריאה' היה כתב-העת המרכזי בשנות השבעים והשמונים בספרות העברית, ובית גידולם של כותבים צעירים שלימים הפכו לסופרים בכירים ומוכרים. הוא הביא למהפכה בסיפורת העברית ובנורמות של התרגום לעברית, ונדפסו בו שיריהם של משוררים שלקחו חלק במהלך ספרותי חדש. חוברות כתב-העת כללו גם מסות, רשימות ביקורת ומאמרי מחקר.

החוברת השנייה של 'סימן קריאה' מביאה שירים מאת נתן זך, יונה וולך, אהרן שבתאי, דליה רביקוביץ, דוד אבידן, אבות ישורון, גבריאל פרייל, יאיר הורביץ, זלדה ואחרים.

בסיפורת מביאה החוברת את הסיפור "יום נפלא לדגי בננה" של סאלינג'ר בתרגומו של אילן תורן; סיפורו של היינריך בל "שתיקותיו המקובצות של ד"ר מורקה" בתרגום נילי מירסקי; וסיפורים מאת המינגווי, ישעיהו קורן עם פרקים מתוך 'לוויה בצהריים', חנוך לוין, ועוד.

בין הרשימות ומאמרי המחקר והביקורת המופיעים בחוברת: "לשמוע את רחש הגלים" מאת יעל רנן, "צריך ביוגרפיות" מאת דן צלקה, מיכאל הנדלזלץ על 'חפץ' של חנוך לוין, נסים קלדרון על שירת יאיר הורביץ, בעז ערפלי על שירת יהודה עמיחי, והמשך "זיכרונות 'בית עכשיו'" של גבריאל מוקד.

1/1/1970
הקיבוץ המאוחד, ספרי סימן קריאהספטמבר 2022עיון492 עמ' מודפסים
מודפס62.4
סימן קריאה 3.4 (מהדורה היסטורית)
ספר מודפס
62.4 מחיר מוטבע על הספר 78
משלוח תוך 48 שעות

מהדורה היסטורית במלאת 50 שנה ל'סימן קריאה'.

'סימן קריאה' היה כתב-העת המרכזי בשנות השבעים והשמונים בספרות העברית, ובית גידולם של כותבים צעירים שלימים הפכו לסופרים בכירים ומוכרים. הוא הביא למהפכה בסיפורת העברית ובנורמות של התרגום לעברית, ונדפסו בו שיריהם של משוררים שלקחו חלק במהלך ספרותי חדש. חוברות כתב-העת כללו גם מסות, רשימות ביקורת ומאמרי מחקר.

לצד משוררים ששירים שלהם פורסמו בחוברות הקודמות של כתב העת, וכבר ניתן לראותם כ"קבועים" – אבות ישורון, מאיר ויזלטיר, יאיר הורביץ, יונה וולך, מרדכי גלדמן, זלדה, אוֹרי ברנשטיין – מביאה חוברת זו שירים של ישראל פנקס, יוסף שרון, דליה הרץ, סילביה פלאת', ת.ס. אליוט (בתרגומה של דליה רביקוביץ), ועוד.

בסיפורת מביאה החוברת המשך של תרגום ויזלטיר ל'אל המגדלור' מאת וירג'יניה וולף; את "שאלות ותשובות בנוגע למוות" של חנוך לוין; פרק מתוך 'יוליסס' בתרגומה של יעל רנן; "אאורה" של קרלוס פואנטס; הסיפור "באדנהיים, עיר נופש" של אהרן אפלפלד; קטע מתוך רומאן-בכתובים של יעקב שבתאי (לימים 'זיכרון דברים'); וסיפורים נוספים.

עוד בחוברת: הרצאה מעזבונו של דוד פוגל על "לשון וסגנון בספרותנו הצעירה"; קטעי יומן של ישראל זמורה; מאמר מקיף של מנחם פרי על "ורד לאמילי" ועל תיאוריה של הרטוריקה בסיפורת, ורשימה שלו על "אאורה"; מאמרו של גדעון טורי "תרגום שקול או 'תרגום שפוי'" על העברית המדוברת כלשון לתרגום ספרות; ועוד.

בפתח החוברת: מאיר ויזלטיר נפרד מחוקר הספרות יוסף האפרתי.

משלוח תוך 48 שעות
ספר מודפס
62.4 מחיר מוטבע על הספר 78

מהדורה היסטורית במלאת 50 שנה ל'סימן קריאה'.

'סימן קריאה' היה כתב-העת המרכזי בשנות השבעים והשמונים בספרות העברית, ובית גידולם של כותבים צעירים שלימים הפכו לסופרים בכירים ומוכרים. הוא הביא למהפכה בסיפורת העברית ובנורמות של התרגום לעברית, ונדפסו בו שיריהם של משוררים שלקחו חלק במהלך ספרותי חדש. חוברות כתב-העת כללו גם מסות, רשימות ביקורת ומאמרי מחקר.

לצד משוררים ששירים שלהם פורסמו בחוברות הקודמות של כתב העת, וכבר ניתן לראותם כ"קבועים" – אבות ישורון, מאיר ויזלטיר, יאיר הורביץ, יונה וולך, מרדכי גלדמן, זלדה, אוֹרי ברנשטיין – מביאה חוברת זו שירים של ישראל פנקס, יוסף שרון, דליה הרץ, סילביה פלאת', ת.ס. אליוט (בתרגומה של דליה רביקוביץ), ועוד.

בסיפורת מביאה החוברת המשך של תרגום ויזלטיר ל'אל המגדלור' מאת וירג'יניה וולף; את "שאלות ותשובות בנוגע למוות" של חנוך לוין; פרק מתוך 'יוליסס' בתרגומה של יעל רנן; "אאורה" של קרלוס פואנטס; הסיפור "באדנהיים, עיר נופש" של אהרן אפלפלד; קטע מתוך רומאן-בכתובים של יעקב שבתאי (לימים 'זיכרון דברים'); וסיפורים נוספים.

עוד בחוברת: הרצאה מעזבונו של דוד פוגל על "לשון וסגנון בספרותנו הצעירה"; קטעי יומן של ישראל זמורה; מאמר מקיף של מנחם פרי על "ורד לאמילי" ועל תיאוריה של הרטוריקה בסיפורת, ורשימה שלו על "אאורה"; מאמרו של גדעון טורי "תרגום שקול או 'תרגום שפוי'" על העברית המדוברת כלשון לתרגום ספרות; ועוד.

בפתח החוברת: מאיר ויזלטיר נפרד מחוקר הספרות יוסף האפרתי.

ארול אחד, מאיר אריאל - ביוגרפיה

נסים קלדרון
1/1/1970
כנרת זמורה דבירנובמבר 2016ביוגרפיה352 עמ' מודפסים
דיגיטלי44
ארול אחד, מאיר אריאל - ביוגרפיה
ספר דיגיטלי
44

מי היה מאיר אריאל — אמן מחאה או ליצן משתומם? נסיך בר־מזל או מי שהכול נופל לו מהידיים? מוזיקאי שיש לו קהל קטן מאוד או אמן יוצא דופן שזכה להוקרה מיידית בקרב מוזיקאים? זמר־יוצר ש"צולל חופשי ללא מצנח", אובד דרך ורדוף מחשבות מוות, או "חתן מרחף" מלא שמחת חיים? 
מאיר אריאל של קלדרון "נמשך בחבלי קסם אל ההליכה הווירטואוזית, המסוגננת, על פני הבורות והתחתיות של עצמו" - מילדותו במשמרות, דרך הנסיעה לדטרויט, שירות צבאי בזמן מלחמות, התלבטות בין חיי הקיבוץ לתל אביב, ועד לבריחה הסופית לפרדס חנה. קלדרון משרטט את מפת נפשו של הזמר־יוצר על בסיס הארכיון העשיר שהשאיר אחריו והדברים המפורטים והמרתקים שסיפר בראיונות.
בביוגרפיה משולבים ראיונות שערך קלדרון עם כ־120 מחבריו ובני משפחתו של מאיר אריאל בתחנות חייו השונות, בצד ניתוחים מוזיקליים של המלחין פרופ' עודד זהבי. את הספר חותם
שלום חנוך, שזוכר במילים שלו את מאיר אריאל.
ספרו הקודם של פרופ' נסים קלדרון, יום שני — על שירה ורוק בישראל אחרי יונה וולך (דביר ומכון הקשרים, 2009) תיאר את הרוק הישראלי כאמנות שממשיכה — בדרכים משלה — את השבילים התרבותיים שפילסה השירה העברית, ועורר הדים רבים. 

ספר דיגיטלי
44

מי היה מאיר אריאל — אמן מחאה או ליצן משתומם? נסיך בר־מזל או מי שהכול נופל לו מהידיים? מוזיקאי שיש לו קהל קטן מאוד או אמן יוצא דופן שזכה להוקרה מיידית בקרב מוזיקאים? זמר־יוצר ש"צולל חופשי ללא מצנח", אובד דרך ורדוף מחשבות מוות, או "חתן מרחף" מלא שמחת חיים? 
מאיר אריאל של קלדרון "נמשך בחבלי קסם אל ההליכה הווירטואוזית, המסוגננת, על פני הבורות והתחתיות של עצמו" - מילדותו במשמרות, דרך הנסיעה לדטרויט, שירות צבאי בזמן מלחמות, התלבטות בין חיי הקיבוץ לתל אביב, ועד לבריחה הסופית לפרדס חנה. קלדרון משרטט את מפת נפשו של הזמר־יוצר על בסיס הארכיון העשיר שהשאיר אחריו והדברים המפורטים והמרתקים שסיפר בראיונות.
בביוגרפיה משולבים ראיונות שערך קלדרון עם כ־120 מחבריו ובני משפחתו של מאיר אריאל בתחנות חייו השונות, בצד ניתוחים מוזיקליים של המלחין פרופ' עודד זהבי. את הספר חותם
שלום חנוך, שזוכר במילים שלו את מאיר אריאל.
ספרו הקודם של פרופ' נסים קלדרון, יום שני — על שירה ורוק בישראל אחרי יונה וולך (דביר ומכון הקשרים, 2009) תיאר את הרוק הישראלי כאמנות שממשיכה — בדרכים משלה — את השבילים התרבותיים שפילסה השירה העברית, ועורר הדים רבים. 

צפית ב-30 ביקורות מתוך 154