הביקורות של איריס

1/1/1970
דיגיטלי49
מודפס78.4
קולי49
מנוס מחופש
ספר דיגיטלי
49
ספר מודפס
78.4 מחיר מוטבע על הספר 98
ספר קולי
49

״מהי משמעות החופש לאדם המודרני? הוא השתחרר מהכבלים החיצוניים שמנעו ממנו לעשות ולחשוב כרצונו. הוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו – אִילו רק היה יודע מה הוא רוצה, מה הוא חושב ומה הוא מרגיש. אך הוא אינו יודע זאת. הוא מציית לסמכויות אנונימיות ומְאמֵץ עצמי שאינו שלו.״

בתחילת המאה ה־20 נראה היה שהעולם המערבי צועד בבטחה לעתיד טוב יותר: הכלכלה פרחה, הופיעו ניצני מדינת הרווחה, ומאות שנות מאבק לחופש בישרו לכאורה על ניצחון הדמוקרטיה הליברלית.

אלא שאז פרצה מלחמת העולם הראשונה, ששינתה את פני אירופה. לאחר המלחמה בחרו מדינות מסוימות לפנות לצורות שונות של טוטליטריות, ואילו במדינות אחרות שקעו המונים בחיים של קונפורמיזם קהה־חושים, תוך שהם מוותרים על האפשרות לנהל את חייהם בהתאם לצרכים האמיתיים שלהם.

אחת התגובות לוויתור הגדול הזה היתה ספרו של אֶרִיך פְרוֹם, מנוס מחופש, שפורסם בראשית מלחמת העולם השנייה. פרום ניסה להסביר מדוע האדם מוותר על חירותו – וגם על עצמו. אם האנושות לא תוכל להתמודד עם הסכנות הטמונות בחופש, טען אז פרום, היא תפנה למשטרים דיקטטוריים.

יותר משמונים שנה לאחר כתיבת הספר, בעולם של היפר־צרכנות, פופוליזם גואה ורשתות חברתיות, נראה שפרום לא יכול להיות רלוונטי יותר: האדם הוא אותו אדם, דרכי המנוס מחופש הן בעיקרן אותן דרכי מנוס, וכך גם הדרכים אל התיקון.

אריך פרום (1980-1900) היה פסיכואנליטיקאי ופסיכולוג חברתי אמריקאי־יהודי יליד גרמניה, מחבריה הבולטים של אסכולת פרנקפורט. עם חיבוריו, שבהם הירבה לעסוק בהשפעת החברה המודרנית על האדם, ואשר הרימו תרומה חשובה לזרם ההומניסטי של הפסיכולוגיה, נמנים הספרים החברה השפויה (1955) ומהפכת התקווה (1968), וכן אמנות האהבה (1956) ומנוס מחופש (1941), שיצאו שניהם בתרגום עברי עדכני בהוצאת כנרת־זמורה־דביר.

ספר דיגיטלי
49
ספר מודפס
78.4 מחיר מוטבע על הספר 98
ספר קולי
49

״מהי משמעות החופש לאדם המודרני? הוא השתחרר מהכבלים החיצוניים שמנעו ממנו לעשות ולחשוב כרצונו. הוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו – אִילו רק היה יודע מה הוא רוצה, מה הוא חושב ומה הוא מרגיש. אך הוא אינו יודע זאת. הוא מציית לסמכויות אנונימיות ומְאמֵץ עצמי שאינו שלו.״

בתחילת המאה ה־20 נראה היה שהעולם המערבי צועד בבטחה לעתיד טוב יותר: הכלכלה פרחה, הופיעו ניצני מדינת הרווחה, ומאות שנות מאבק לחופש בישרו לכאורה על ניצחון הדמוקרטיה הליברלית.

אלא שאז פרצה מלחמת העולם הראשונה, ששינתה את פני אירופה. לאחר המלחמה בחרו מדינות מסוימות לפנות לצורות שונות של טוטליטריות, ואילו במדינות אחרות שקעו המונים בחיים של קונפורמיזם קהה־חושים, תוך שהם מוותרים על האפשרות לנהל את חייהם בהתאם לצרכים האמיתיים שלהם.

אחת התגובות לוויתור הגדול הזה היתה ספרו של אֶרִיך פְרוֹם, מנוס מחופש, שפורסם בראשית מלחמת העולם השנייה. פרום ניסה להסביר מדוע האדם מוותר על חירותו – וגם על עצמו. אם האנושות לא תוכל להתמודד עם הסכנות הטמונות בחופש, טען אז פרום, היא תפנה למשטרים דיקטטוריים.

יותר משמונים שנה לאחר כתיבת הספר, בעולם של היפר־צרכנות, פופוליזם גואה ורשתות חברתיות, נראה שפרום לא יכול להיות רלוונטי יותר: האדם הוא אותו אדם, דרכי המנוס מחופש הן בעיקרן אותן דרכי מנוס, וכך גם הדרכים אל התיקון.

אריך פרום (1980-1900) היה פסיכואנליטיקאי ופסיכולוג חברתי אמריקאי־יהודי יליד גרמניה, מחבריה הבולטים של אסכולת פרנקפורט. עם חיבוריו, שבהם הירבה לעסוק בהשפעת החברה המודרנית על האדם, ואשר הרימו תרומה חשובה לזרם ההומניסטי של הפסיכולוגיה, נמנים הספרים החברה השפויה (1955) ומהפכת התקווה (1968), וכן אמנות האהבה (1956) ומנוס מחופש (1941), שיצאו שניהם בתרגום עברי עדכני בהוצאת כנרת־זמורה־דביר.

1/1/1970
רסלינגיוני 2015עיון120 עמ' מודפסים
דיגיטלי40
אי-ציות
ספר דיגיטלי
40

במסורת המערבית אי הציות נחשב לחטא האולטימטיבי. ביהדות היה זה אי הציות של אדם וחווה ביחס לציווי האלוהי שהביא לגירושם מגן העדן. במיתולוגיה היוונית אי ציותו של פרומתיאוס לאיסור של זאוס על השבת האש לבני האדם הביא אותו להיות כבול לסלע ולסבול את הניקור הנצחי בכבדו. בנצרות, אי הציות של אדם וחווה זכה לכינוי "החטא הקדמון", ועליו מתבקשים בני האדם לכפר יום-יום מהולדתם ולמשך כל חייהם. 
 
עם זאת, גם במקרה היהודי וגם במקרה היווני הביא אי הציות לא רק לענישה אלא גם לראשיתה של הציביליזציה האנושית. לאחר הגירוש, אדם וחווה החלו לעבוד את האדמה, לשלוט בטבע, להתרבות ולפתח תרבות אנושית חדשה. אצל היוונים, לאחר השבת האש, הועשר עולמם של בני האדם ב"מתנות" שהיו טמונות בתיבת פנדורה – מתנות שבלעדיהן אנושיותם הייתה חלקית בלבד. ובכן, האם אי הציות הוא טוב או רע? האם עלינו להפסיק לציית לאלתר לכל ציווי באשר הוא? 
 
בספר זה, אשר מתורגם כאן לראשונה לעברית, מנתח אריך פרום (1900-1980) – הפסיכואנליטיקאי והפילוסוף היהודי-גרמני – בשפה ברורה וקולחת את אי הציות כתופעה תרבותית, פסיכולוגית וחברתית. בארבעה מאמרים, אשר כביכול אינם קשורים זה לזה, מציג פרום את השפעתו של אי הציות על הסובייקט, על הציביליזציה ועל החברה הקיימת. הוא מציג קריטריונים שעל פיהם ניתן להחליט מתי לציית ומתי לא, כמו למשל אופי הסמכות או אופיו של הנתון לה. בנוסף לכך הוא מתייחס לשאלת הציות כפי שהיא מופיעה בחברות המערביות השונות ולאפשרויות אשר נפתחות עבור בני האדם במידה ויתחילו להתנגד לסדר החברתי הקיים ולעצב את עתידם על פי העקרונות אשר הוא מציע תחת השם "סוציאליזם הומניסטי".

ספר דיגיטלי
40

במסורת המערבית אי הציות נחשב לחטא האולטימטיבי. ביהדות היה זה אי הציות של אדם וחווה ביחס לציווי האלוהי שהביא לגירושם מגן העדן. במיתולוגיה היוונית אי ציותו של פרומתיאוס לאיסור של זאוס על השבת האש לבני האדם הביא אותו להיות כבול לסלע ולסבול את הניקור הנצחי בכבדו. בנצרות, אי הציות של אדם וחווה זכה לכינוי "החטא הקדמון", ועליו מתבקשים בני האדם לכפר יום-יום מהולדתם ולמשך כל חייהם. 
 
עם זאת, גם במקרה היהודי וגם במקרה היווני הביא אי הציות לא רק לענישה אלא גם לראשיתה של הציביליזציה האנושית. לאחר הגירוש, אדם וחווה החלו לעבוד את האדמה, לשלוט בטבע, להתרבות ולפתח תרבות אנושית חדשה. אצל היוונים, לאחר השבת האש, הועשר עולמם של בני האדם ב"מתנות" שהיו טמונות בתיבת פנדורה – מתנות שבלעדיהן אנושיותם הייתה חלקית בלבד. ובכן, האם אי הציות הוא טוב או רע? האם עלינו להפסיק לציית לאלתר לכל ציווי באשר הוא? 
 
בספר זה, אשר מתורגם כאן לראשונה לעברית, מנתח אריך פרום (1900-1980) – הפסיכואנליטיקאי והפילוסוף היהודי-גרמני – בשפה ברורה וקולחת את אי הציות כתופעה תרבותית, פסיכולוגית וחברתית. בארבעה מאמרים, אשר כביכול אינם קשורים זה לזה, מציג פרום את השפעתו של אי הציות על הסובייקט, על הציביליזציה ועל החברה הקיימת. הוא מציג קריטריונים שעל פיהם ניתן להחליט מתי לציית ומתי לא, כמו למשל אופי הסמכות או אופיו של הנתון לה. בנוסף לכך הוא מתייחס לשאלת הציות כפי שהיא מופיעה בחברות המערביות השונות ולאפשרויות אשר נפתחות עבור בני האדם במידה ויתחילו להתנגד לסדר החברתי הקיים ולעצב את עתידם על פי העקרונות אשר הוא מציע תחת השם "סוציאליזם הומניסטי".

1/1/1970
מודפס67.2
אמנות האהבה
ספר מודפס
67.2 מחיר מוטבע על הספר 84
משלוח תוך 48 שעות

"ישאל נא כל אדם את עצמו כמה אנשים אוהבים באמת ובתמים הכיר מעודו," מבקש ד"ר אריך פרום מקוראיו בהקדמה לספרו. כדי להיות אדם אוהב, כדי למצוא סיפוק באהבה, יש צורך בתכונות כמו ענווה, עוז-רוח, אמונה ומשמעת. אמנות האהבה, כשאר האמנויות, מצריכה אימון והתרכזות. הספר עוסק לא רק באהבה רומנטית, אלא אף באהבת הורים לילדיהם, באהבת אחים, באהבה אירוטית, באהבה העצמית ובאהבת הבורא.
 
באמנות האהבה מעלה ד"ר פרום, שעל פי תפיסתו "האהבה היא התשובה הבריאה היחידה המניחה את הדעת לקיום האנושי", רעיונות נועזים, אמיתות נוקבות על החברה בת זמננו ועל המחיצות שהיא מציבה בין האדם ובין האהבה ומתווה דרך ליחסי אהבה וליחסי חברה בריאים. אמנות האהבה הוא ספר לכל אדם משום שהבעיות שהוא עוסק בו הן הבעיות של כל אחד ואחד מאיתנו.
הפילוסוף והפסיכואנליטיקן אריך פרום פעל באירופה ולאחר מכן בארצות הברית ומקסיקו. לספריו והגיגיו נודעת חשיבות רבה על המחשבה במאה ה-20, ובאמנות האהבה באות לכלל ביטוי פתיחותו הרבה לאנשים ואהבתו לחיים.

משלוח תוך 48 שעות
ספר מודפס
67.2 מחיר מוטבע על הספר 84

"ישאל נא כל אדם את עצמו כמה אנשים אוהבים באמת ובתמים הכיר מעודו," מבקש ד"ר אריך פרום מקוראיו בהקדמה לספרו. כדי להיות אדם אוהב, כדי למצוא סיפוק באהבה, יש צורך בתכונות כמו ענווה, עוז-רוח, אמונה ומשמעת. אמנות האהבה, כשאר האמנויות, מצריכה אימון והתרכזות. הספר עוסק לא רק באהבה רומנטית, אלא אף באהבת הורים לילדיהם, באהבת אחים, באהבה אירוטית, באהבה העצמית ובאהבת הבורא.
 
באמנות האהבה מעלה ד"ר פרום, שעל פי תפיסתו "האהבה היא התשובה הבריאה היחידה המניחה את הדעת לקיום האנושי", רעיונות נועזים, אמיתות נוקבות על החברה בת זמננו ועל המחיצות שהיא מציבה בין האדם ובין האהבה ומתווה דרך ליחסי אהבה וליחסי חברה בריאים. אמנות האהבה הוא ספר לכל אדם משום שהבעיות שהוא עוסק בו הן הבעיות של כל אחד ואחד מאיתנו.
הפילוסוף והפסיכואנליטיקן אריך פרום פעל באירופה ולאחר מכן בארצות הברית ומקסיקו. לספריו והגיגיו נודעת חשיבות רבה על המחשבה במאה ה-20, ובאמנות האהבה באות לכלל ביטוי פתיחותו הרבה לאנשים ואהבתו לחיים.

צפית ב-15 ביקורות מתוך 15