הביקורות של מלכת השושנים

אהבתי ממש, זורם, מרגש. הדמויות כאלה רילייטבל, הלוואי שהיה קצת ''אקשן'' עם האקסים (שינסו לחזור אחד לשני יותר מפעם אחת, שיהיו סמויות קצת פחות חד מימדיות) וגם היה לי חסר שלא מממש ידעתי איך דפני נראית. וגם היה חסר לי הצד של מיילס בגוף ראשון. ולמרות כל אלה קראתי ביומיים והייתי קוראת בפחות אם היו מסגרות לילדים, יאללה אייתוללות לכו הביתה אתם מפריעים לנו לקרוא

היה מבצע וקניתי את שני הספרים של הסופרת אחרי שכבר קראתי והספקתי לשכוח את הראשון על קריסטן וג'וש. הספר הזה מעולה, אנושי אבל מיוחד, מרגש אבל מצחיק. אסקפיזם מהזן הכי טוב. הדמויות לא טוחנות מים, הבעיות שלהן אמיתיות אבל גם התמודדויות שלהן ולא מרגיש שהסופרת ממציאה בעיות שטחיות כדי לכתוב טלנובלה עם דרמות של קנאה ובגידה

אני מאוהבת. מודה שהחלק הקטנוני שבי חיכה בסבלנות לאורך האפילוג כדי לראות מה שציפיתי שיקרה לצ'יפ הנבלה... אבל חוץ מזה מעולם לא ה רכשתי ככה מהפי-אנד. כזה שהדרך אליו רוב הזמן בכלל לא נראית הדרך אליו. בוני כל כך טוב בא לי כבר שיעבור מספיק זמן כדי שאוכל לקרוא אותו שוב

אהבתי!

קליל וחמוד. קצת ספר פנטזיה, שבו יציאה מהארון היא לא עניין גדול בכלל. אהבתי ממש

מעולה. לא קליל. אבל מעולה

נחמד, קליל, טוויסט מתוק. אין טריגרים ומעורר מחשבה. מה צריך יותר? אסקפיזם בהתגלמותו

אני לא מצליחה לסיים את הספר כי הוא כל כך טוב וממש כואב לי לקרוא את ''ההווה'' של קווין וגרהאם. אף פעם לא פחדתי לקפוץ להציץ לסוף הספר כמו בספר הזה. נתתי 5 כוכבים אפילו שאני עוד לא באמצע ומגיע לקולין הובר יותר על הטלטלות שהיא הצליחה להעביר אותי ב150 העמודים הראשונים

מזעזע, מותח. גורם לך להעריך את החיים מחדש אם אתם כמוני, קופצים לפעמים לסוף אז בספר הזה *אל*. חייבים לקרוא הכל בקונטקסט כי אחרת זה תופס אותך לא מוכן וקשה לעיכול

מעולה.אהבתי מאוד. למרות שכמו שהסופרת כותבת בסוף, יש אי דיוקים בתיאור ה''הפרעה'' כדי שיתאים לספר, העלילה מעולה ומותחת ורק רציתי להגיע כבר לסוף כדי לדעת הכל ועוד עם זאת לא רציתי שהספר ייגמר

נהניתי מאוד לקרוא את הספר. אהבתי את השורה התחתונה, ולמרות הסצינות הקשות נשארתי עם תחושת אופטימיות בסופו

אהבתי. טוויסט צפוי אך נחמד לקראת הסוף

אהבתי מאוד

קצר מדי!

אהבתי, קראתי בכל רגע פנוי. אותנטי ומעניין

לפעמים כשהדמויות מדברות השפה ספרותית מדי וזה מרגיש כאילו מתרחש בשנות ה70 . אהבתי את העלילה - אהבתי איך שהוא מריץ את השנים דרך המיילים של סילבי . הדמות של סיגל לא מתפתחת מספיק במהלך השנים

מעולה. קצת לוקה בחסר מבחינת בניית דמויות והמשיכה שלהן אחת לשניה. תאורי סצנות סקס מקוריות ומעניינות, ונגיעה בנושא של דכאון בצורה יחסית אותנטית (למרות שלא ברור אם זה דכאון? דו קוטביות?)

הכי רחוק מישראל, ומהמציאות. אסקפיזם טהור 😍🌈

קצר, פנטסטי אבל עדיין אמיתי ולא מופרך בהקשר של יחסים בין אנשים

אהבתי, קראתי בכמה שעות. יותר מדי סיגריות ויותר מדי קולה, ומשהו בדיאלוגים היה לי קצת חורק, אבל איזה כייף שטוהר ועילאי קיבלו גם קלוז'ר משלהם 🥰