הביקורות של lorbariel

ברוך שעשני אישה

בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי אִשָּׁה

מוֹתֶרֶת מֵהָאִישׁ

בְּחֵן אֱמוּנָתִי

יְפִי מַבָּטִי וְדִבּוּרִי

בְּתֹם אַהֲבָתִי

וְתוֹצָרִי.

מְכֻנֶּסֶת בְּאַמּוֹת עֶרְכִּי

בּוֹחֶנֶת וְצוֹפָה מֻשְׂכָּלוֹת

וּמְכַוֶּנֶת מַעֲשַׂי לְהֵיטִיב.

בבית אמי

בְּבֵית אִמִּי מֵאִיר שַׁחַר לִבָּהּ

בְּטֶרֶם יָאִיר יוֹמָהּ.

מְתַכְנֶנֶת עֲמָלָהּ בְּמַחְשֶׁבֶת חִבָּה

עַל אִישָׁהּ וְעַל יְלָדֶיהָ.

יוֹצֵאת חֶרֶשׂ מִמִּטָּתָהּ

לוֹבֶשֶׁת שִׂמְלַת דַּאֲגָתָהּ

שׁוֹזֶרֶת צַמּוֹת יָפְיָהּ

אֶל תּוֹךְ מִטְפַּחַת צְנִיעוּתָהּ.

שׁוֹטֶפֶת מִפָּנֶיהָ עֶצֶב לֵילָהּ

וּמֵעֵינֶיהָ דִּמְעוֹת יִחוּלֶיהָ

לַעֲשִׂיָּה רְגוּעָה שֶׁל אִישָׁהּ

וּלְהַצְלָחַת יְלָדֶיהָ.

אֶת כוּלָּם תַּצְעִיד קָדִימָה

בְּחִבּוּק אַהֲבָתָהּ.

אורה פטישי, ילידת תימן 1945, בעלת תואר שני בספרות במגמה לכתיבה יוצרת, הקדישה חייה להוראה וראתה בכך יעוד. גרה ויוצרת בבאר-שבע.

תלמידת תיכון פופולארית אך חסרת ביטחון, בת חמש עשרה, שאוהבת לבלות עם הבנים והבנות, כמעט נשברת כשחברה שלה מותקפת במועדון והיא נדרשת לבקר אותה בביתה לאורך שלושה חודשים.

אורה פטישי. נולדה בתימן בד' בשבט תש"ה, 18 בינואר 1945. בגיל 4 עלתה עם הוריה במבצע 'מרבד הקסמים'. היא גדלה במגדיאל ולמדה בבית הספר הממלכתי-דתי במושבה. את לימודיה התיכוניים עשתה בבית ספר "מורשת" בכפר-סבא. מגיל 18 מלמדת. ב-1973 עברה לבאר-שבע ובה המשיכה את לימודיה. ב-1985 סיימה לימודי תואר ראשון בחינוך ובלשון עברית באוניברסיטת בן גוריון בנגב ועברה להורות בבתי הספר התיכוניים באזור. ב-1998 סיימה תואר שני בספרות במגמה לכתיבה יוצרת.

אורה החלה לכתוב מגיל 17: שירים, מעשיות לילדים וכן סיפורים לבני נוער פרי עטה, ראו אור במדורי הילדים בעיתוני ערב שונים וב"משמר לילדים" וכן מבחר משיריה פורסם ב"אנתולוגיה עלומה" בעריכת יואל דוידוב (1976). ב-1977 יצא לאור ספרה הראשון 'שחר מספר'. ב-1988 ראה אור רומן אלגורי על אהבת ארץ-ישראל בשם 'מגעים'. ב-2003 פירסמה סיפור לבני נוער: 'מלכת הכיתה' ושנה לאחר מכן הוציאה בהוצאת הספרים שייסדה, 'טנא אור', את ספרה 'סערות באביב' - רומן התפתחות שנכתב כעבודה בחוג לכתיבה יוצרת עם סיום לימודי התואר השני. ב-2005 ראה אור הרומן 'ציפור החול' וב-2007 ספר המשך לרומן הנעורים 'מלכת הכיתה' -  'אביב עלומיה'.

מור היא ילדה מיוחדת, חביבה ואוהבת. חבריה אוהבים אותה, אבל לא כולם. איילת שרוצה להיות מלכת הכיתה, משתדלת לבנות לה תדמית של ילדה מיוחדת, ומנסה למשוך אליה את חברי הכיתה. מאבק זה מתרחש באווירה של כיתה בה מתחלפות מורות וארועים צפויים ובלתי צפויים מתרחשים במהירות. האם איילת תהיה מלכת הכתה? האם מור תהיה מלכת הכיתה? קראו, תהנו ואולי תופתעו.

אורה פטישי. נולדה בתימן בד' בשבט תש"ה, 18 בינואר 1945. בגיל 4 עלתה עם הוריה במבצע 'מרבד הקסמים'. היא גדלה במגדיאל ולמדה בבית הספר הממלכתי-דתי במושבה. את לימודיה התיכוניים עשתה בבית ספר "מורשת" בכפר-סבא. מגיל 18 מלמדת. ב-1973 עברה לבאר-שבע ובה המשיכה את לימודיה. ב-1985 סיימה לימודי תואר ראשון בחינוך ובלשון עברית באוניברסיטת בן גוריון בנגב ועברה להורות בבתי הספר התיכוניים באזור. ב-1998 סיימה תואר שני בספרות במגמה לכתיבה יוצרת.

אורה החלה לכתוב מגיל 17: שירים, מעשיות לילדים וכן סיפורים לבני נוער פרי עטה, ראו אור במדורי הילדים בעיתוני ערב שונים וב"משמר לילדים" וכן מבחר משיריה פורסם ב"אנתולוגיה עלומה" בעריכת יואל דוידוב (1976). ב-1977 יצא לאור ספרה הראשון  'שחר מספר'. ב-1988 ראה אור רומן אלגורי על אהבת ארץ-ישראל בשם  'מגעים'.  ב-2003 פירסמה סיפור לבני נוער: 'מלכת הכיתה' ושנה לאחר מכן הוציאה בהוצאת הספרים שייסדה, 'טנא אור', את ספרה  'סערות באביב' - רומן התפתחות שנכתב כעבודה בחוג לכתיבה יוצרת עם סיום לימודי התואר השני. ב-2005 ראה אור הרומן 'ציפור החול' וב-2007 ספר המשך לרומן הנעורים 'מלכת הכיתה' -    'אביב עלומיה'.

"הוכחת ביטחון שלא הכרתי אצלך", מעיר דני לאורי בסוף הספר. ביטחון זה נשלל מאורי בשל יחסו של אביו להישגיו. אורי מעריץ את אביו ומבקש לרצותו. אלא שהוא נתקל שוב ושוב בספקנות של אביו. ספקנות שהיא תוצאה של חוסר ביטחון עצמי.

            ספקנות זו מערערת את ביטחונו של אורי בעצמו, עד שהוא חרד מכל דמות סמכותית ומכל גורם סמכותי.

            זהו סיפור אישי רגיש שמתאר את מאבקי הנפש של אורי. אורי הוא בחור רגיש ואינטיליגנטי המודע לעצמו ולסביבתו. ברגישות זו הוא גם רוקם את יחסיו על סביבתו.

            הארועים בספר שלובים במאבקים ובהתפתחויות בחברה הישראלית בין השנים 1973-1967.

הרומן "בת הקודש" פורש בפני הקורא את סיפור חייה של בתיה (בניה בתימנית) בתימן של שנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת. בגיל שנתיים מתה אמה ודודתה אמצה אותה כבת. בתיה גדלה עם ארבעה ילדי  משפחת מדאני.

בתיה גדלה לעלמה מכירה תודה, צנועה וביישנית. עוד בנעוריה המוקדמים היא מחוזרת בעקשנות על ידי שלום בן שלום, ממנו היא בורחת תדיר עד גיל 17. אחרי נישואיה לשלום בן שלום היא נוסעת לגור עם אמו וכעבור שנה הם יוצאים למסע רגלי עד עדן תחנת המעבר לישראל

קשיים רבים חווה בתיה בחייה, אבל היא תולה זאת בגורל יתמותה ומקבלת הכל בהבנה

עד שהיא הופכת אישה ואם. אז היא הופכת דעתנית, בטוחה בעצמה ונחושה לשמור על זכויותיה.

הסיפור מציג את התרבות היפה של תימן (מנהגים, מאכלים), ואת חכמת החיים.

שירים רעננים ומרגשים, לא מעט בזכות סגולת ההומור שבו הם מצטיינים.

על המחברת:

אורה פטישי. נולדה בתימן בד' בשבט תש"ה, 18 בינואר 1945. בגיל 4 עלתה עם הוריה במבצע 'מרבד הקסמים'. היא גדלה במגדיאל ולמדה בבית הספר הממלכתי-דתי במושבה. את לימודיה התיכוניים עשתה בבית ספר "מורשת" בכפר-סבא. מגיל 18 מלמדת. ב-1973 עברה לבאר-שבע ובה המשיכה את לימודיה. ב-1985 סיימה לימודי תואר ראשון בחינוך ובלשון עברית באוניברסיטת בן גוריון בנגב ועברה להורות בבתי הספר התיכוניים באזור. ב-1998 סיימה תואר שני בספרות במגמה לכתיבה יוצרת.

גבי הוא נער חיובי שרוצה לעזור כלכלית לאמו ולבני משפחתו. הוא תלמיד טוב וחבר טוב. כולם אוהבים אותו ומאמינים בו מלבד מנהל בית הספר. גבי מוצא עבודה כעוזר לבעל המכולת בשכונה, ומרוויח יפה עד לתעלול של הבן של בעל המכולת. כשמוצעת לו עבודה חדשה הוא קופץ על ההצעה .... ומסתבך בגדול.

פני (קיצור של השם פניקס) נמצאת בתקופה של הבראה והתעודדות מחוויה טראומתית נושנה, כשהיא מכירה את משה. האהבה ביניהם גדלה ומעמיקה. היא מצליחה בעזרת אהובה להתגבר על סבלה ואפילו לשכוח. לילה אחד ואהובה נמצא בביקור אצל אביו החולה בקולומביה, נהפך עליה עולמה...