הביקורות של ofekidank

ואו עוד יצירת מופת של הרלן קובן. לא פיספסתי אף ספר שלו, כולם מעולים בעיני, בכולם יש עלילה קיצבית והמון מתח. לרוב מיירון בוליטר הוא הגיבור ואז מצטרף אליו חברו העשיר. הפעם לא. הפעם סיפור בפני עצמו, אם כי מוזכרות דמויות מוכרות מספרים קודמים. הסיפור, בצורה כזאת או אחרת, סופר כבר והרעיון כבר הוצג. יחד עם זאת, כשהרעיון עובר במטחנה של קובן הוא מקבל את הטוויסט שלו ויוצא עוד ספר מתח מעולה.

מעולה. את הספר הזה קראתי מייד אחרי הספר על הרוצחים. לדעתי יש שיפור בהגשת הנושא. יותר מקרים ישנים, לא רק מאמצע המאה ה20, יש דיון רחב על השואה (בעיניין הנשים, הגברים עדיין בחוץ. אולי מחכה להם כרך מהודר ומיוחד רק עבורם). ניתן ללמוד על ההבדלים בין נשים רוצחות לגברים מה שנותן נדבך נוסף לכל הנושא. מומלץ. הלוואי ויהיו עוד סםרים כאלו.

מעולה. בתור מי שמתעניין בפשע או קרימינולוגיה בכלל ורוצחים סדרתיים בפרט, חיכיתי לספר כזה. ברור שבזמנים כאלו לא צריך לספר כזה עומס בפרטים. מספיק קצת רקע , אגב לחלק מהסידרתיים הקצת הופך להרבה כתלות בכמות הביצועים, על מנת לתת הקשר ואז אפשר שוב לבחון מקרה מקרה אל מול התיזות. אהבתי שהסופר מצטט ממקורות אחרים ואף לא מצבייש בזה אלא להיפך אפילו מציין מאיפה. לי היו חסרחם בצורה בולטת מיקרים מהשואה, ג’ק המרטש והנרי הולמס שפעל במקביל לג’ק רק בארה’’ב ובצורה מטורפת עשרות מונים. מעבר לכך מומלץ.

מעולה. מעבר לעלילת המתח המיוחדת והמגובבת, יש רובד של ”מה חשוב בחיים” ועד כמה אפשר ללכת רחוק בשביל זה. מומלץ.

מעולה, פתאום גיליתי את מורשת לח’’י ועיניין אותי איך נראים הדברים היום. זהו עוד ספרון מעולה שפורס קרב ’’קטן’’ סיםור אנושי אהבת הארץ וערכים. מומלץ

אהבתי, אני מרגיש שהדמות מתפתחת ולא נשארת שטוחה..חחחח הייתי חייב.....מתי עוד? ועוד?

תמיד מעניין לשמוע על מעללי המחתרות ומעניין להשוות לאקטואליה ב 2024. בכל מקרה, הערך ההיסטורי של המסופר הוא גבוה מאוד - עולי גרדום, אלטאלנה, בגין הג’נטלמן ועוד ועוד, יש תמונות גם של אישים והכי מעניין זה פאשקווילים של לח”י. כל מי שמתעניין בהיסטוריית תקומה שלנו יהנה מאוד.

אחלה ספר. יש תאור של האוירה שקדמה לנושא המרכזי, תאור מדוייק של מאורעות הימים הרלוונטיים וסהכ מסופר בצורה מעניינת ומושכת. בנוסף אני תמיד שמח על תמונות של האנשים הרלוונטיים ובעיקר על המפות. פה לא חסכו וטוב שכך. תקלה אחת קריטית בעיני היא נושא הערות והארות. אם אי אפשר ללחוץ על מספר ומשם להגיע להארה וכך גם לחזור הרי שזה מייצר קריאה מיגעת ביותר . אני הפסקתי בהערה ה 3 ללכת לסוף הספר של ההערות ואחכ לחזור.

חגיגה כמו תמיד. מעניין איך כותבים שנניים ספר אחד כל כך קוהרנטי. אולי לםי נושאחם? אחד כותב את כל סצינות המכות, השני מספר יפה על נופים. בכל אופן, 2 סופרים, מצח כפול, הנאה משולשת.

למי שספרים כאלו עוזרים לו זה אחלה ספר.

לי אישית אף פעם לא נבאס ולא משעמם ללמוד על איך כמה המדינה הזאת ממצב בלתי אפשרי - הנס האחרון שלנו. כהרגלי בספרים מהסוג הזה, סיפורי קרבות ומורשת קרב, אני מאוד שמח שיש מפות, איורים והמון תמוחות לאורך כל הספר. הספר מביא זויות שונות על הקרב כולל קטעי עיתון ועוד. מעולה. ממולץ , באמת היה ככה פעם?

ספר טוב מאוד, מותח ומאוד מלמד, על אסון טביעה מפורסם פחות מזה של הטיטאניק. הספר מתאר בפרוטרוט את מסעה של לוסיטניה וטביעתה. בנוסף יש נדבח לא פחות חשוב שמדבר על הצוללות הגרמניות , ובפרט U20. כל העלילה מתרחשת תוך כדי מלחמת העולם הראשונה. הסופר מתמקדם בקרב שבין האוניה האזרחית לצוללת הצבאית והמשמעויות. הוא לא נופל להתעסקות במלחמה בפני עצמה. כרגיל המון סיפורים קטנים שמתחברים לקו העלילה העיקרי ותורמים מאוד למתח. הדבר היחיד שחסר לי םה זה צילומים - אין בכלל. מאוד לא תיםוסי לספרים מהסוג הזה. קראתי כבר 2 של מר לארסון (על המרטש ועל גן החיות....) ואיזה יופי שאפשר לתרגם עוד כמה מעניינים מאוד. מתי?

כן, קראתי את 7 הספרים המתורגמים של בן מקנטייר. כולם ברמה גבוהה ובדיוק כמו שאני אוהב - סיפורים גדולים לצד פרפראות קטנות, היסטוריה עולמית לצד חיי אנשים כפרט. כמו תמד כתוב טוב מאוד, המון תמונות וצילומים של האנשים הרלוונטיים, מה שעושה את הקריאה אישית יותר,מרתקת יותר. מתי עוד אחד?

מעולה, איזה יופי. כל ספר של סילבה וגבריאל אלון הוא סיבה לחגיגה. תמיד מותח, קוהרנטי ויחד עם זאת תמיד אפשר לבקר במקומות יפים וללמוד אמנות והיסטוריה. לי זה עושה את זה בגדול. עוד כלי שימושי אצל סילבה זה לכתוב בהמשכים בלי רצף , כלומר דמויות משנה שחוזרות לספריו לא בכל ספר כי אם בהפרשים. יש מין תחושה כזאת של ’גוף יצירה גדול אחד’ ולאו דווקא כל ספר בפני עצמו. אבל זה למתקדמים, אפשר בהחלט להנות מכל ספר בלי קשר לאחרים. עיקרי הדברחם מוסברחם כשצריך. מתי עוד אחד?

איזה הפתעה נעימה. מותח מאוד, אי אפשר להוריד מהידחים. ממש בסגנון בינלאומי, הזכיר לי את הטובים יותר של לי צ’יילד. אהבתי כרגיל את הזוית ההיסטורית וכל ערך מוסף לידע הכללי. החלק האחרון מד’’בי לגמרי......או שלא?

ספר חדש של קובן דוחה כל ספר אחר שפתוח או בתוכנית (רק וולטייר חדש ידחה אפילו את קובן.....). ובאמת לא צריך הרבה זמן...יומיומיים והספר נגמר. אפשר לחזור לשיגרה? לא! ספר מתח שאי אפשר להוריד מהיד ואז לא מפסיקים לחשוב שוב ושוב ושוב על איך נסגר, ומה גובב והאם יש חורים ומתי יצא עוד אחד של קובן שדוחה כל......

אימה, זוועה, פחד מקפיא, סיוט - איך עוד אפשר לתאר מה יכול לקרות אם רק........אחלה סיפור, נקווה שישאר בגדר פרוזה ולא יעבור לתחום הדוקו.

ממש אחלה. מתי עוד??

למי שאוהב פילוסופיה. אהי אוהב. במיוחד אוהב לקרא מקור ואז הסבר עליו או דיון. זה מה שיש פה. מאמר של היידגר, פילוסוף מודרני יחסית ולא קל כל כך להבנה, ואחר כך אחרית דבר עם הסבר והרחבה. קצר, כבד, מעניין מאוד.

מת על כאלה ספרים. זה ספר על ספר או בעצם על הסופרים ובעצם על פילוסופיה של 4 מהפילוסופים הגדולים ומהמוכרים. גם קצת ביוגרפיה וגם קצת על מה דיברו וחשבו וגם כצת ציטוטים עם הסברים. למי שקשה לקרא את הפילוסופים עצמם או שרוצים להבין טוב יותר את החומר עצמו ואת הסביבה מתוכה נוצר, זה הספר. הלוואי ויהיו עוד.

איזה כיף של ספר. באמת גאוני, לגבב עלילה כל כך סבוכה, במסגרת ספר ולא נניח סרט, זה לא קל. ועדיין הכל מותח וחמוד וקוהרנטי ומושך לקרא עוד ועוד עד הסוף. לי היה כיף גם מספר הפתעות סיגנוניות לקראת הסוף. הגעתי לספר מכיוון מד’’ב ולא התאכזבתי. לא מד’’ב קלאסי, אבל דיבר אלי לחלוטין.

ג’ק ריצ’ר בא לפני כל ספר אחר, אפילו בשיא המתח שלו. ואכן, בשניה שראיתי את הספר החדשש זנחתי ספר מתח אחר וקניתי. לא התאכזבתי. החפיפה עם אחיו הולכת לא רע בכלל. העלילה סבוכה מספיק, יש את מנות האלימות המבוימות עד לפרטים האחרונים (תמיד כמעט אפשר לשמוע איזה עצם נשברת) ויש אוירת כל אמריקה. מאידך, יש רגעי תאורים על תאורים מיותרים לגמרי, פרטי פרטים שלא תורמים דבר לעלילה מלבד עוד דפים בתוך הכריכה. מאחר והספר יחסית קצר (אולי קצר אפילו יש יאמרו) הדבר נסלח. כרגיל מומלץ לסופ"ש גשום או כזה עם חמסין אבל מזגן רציני, כי אחרת עדיף למות.

איזה כיף שאפשר לקרוא מחשבות של איש חכם ומשפיע בדרכיו הרבות. מחשבות שנחשבו ב 1946, כה רחוק ומדהים כמה קרוב. כל כך רלוונטי להיום, כולנו אומרים את זה כל יום וכולנו יודעים. אבל מה, לא עושים. וממשיכים במרוץ. והינה בה סופר העל הזה ושם לנו בפנים שוב ובצורה בהירה כמו שרק סופר על יכול. ממליץ, זה קצר וחמוד. וגם לומדים על קרפדות.......לפחות האביב אצלינו החל.

ספר נוסף בסדרת סיפורי הריגול המעולים של בן מקנטייר. זהו אחד המאוחרים שלו ואכן הסגנון מהודק והסיפור קולח. המיחד את הספר הזה הוא הגיבורה יוצאת הדופן. כרגיל המון דמויות, סיפורים קטנים של אנשים גדולים (אני חושב שפעם קראו לזה פרפראות) שדוחפים את העלילה קדימה ושומרים על מתח טוב ועיניין. אני מאוד אוהב שיש תמונות רלוונטיות ובנדיבות. הדבר הופך את הסיפורים לאמיתיים ולא בידיוניים - לי זה עושה את זה. מילה טובה על האחרית דבר. יונתן דה שליט מעלה נקודות וחומר למחשבה מעבר לכתוב בספר עצמו, כמו עוד פרק. למה לי עוד פרק, רוצה עוד ספר. יאללה רץ לקנות את קולדיץ. 😀 אגב, נראה שיש לו עוד ספרים....מתי התרגום?

מעולה. נראה שהכשרון של כל אחד מהסופרים התעלה פה לכלל יצירה הגדולה מסך חלקיה. מדהים כמה ספר שנכתב לפני כשנתיים תופס אור אחר לחלוטין באוירה של ינואר 23. שוב לחכות מלא זמן לספר הבא.....

מעולה - סוף פסוק, נקודה. מתי הספר בא?? עוד פעם לחכות שנה??!עוד עוד עוד.....

עוד אחד מעולה מאמן הסיפור ההיסטורי בעינייני ריגול- בן מקנטייר. רץ לחפש עוד ספרים.

מעולה - מד"ע בדיוני יהודי, ממש ככה. לא ישראלי, לא כלל_דתי, יהודי. הרעיונות מקוריים והכתיבה טובה ומעניינת. מומלץ.

ואו מעולה. איזה כיף. סופסוף גם וין מקבל ספר. למעשה יש פה סייד קיק של העלילה לאורך חלק מספריו המספרת את קורות מיירון בוליטר. הפעם הספרמתרכז בחברו העשיר והמיוחד וינדזור השלישי. העלילה מעולה ולא מאולצת, מפותלת כמו כרמוזום ומלאה הפתעות. מעולה ובבקשה עוד ועוד ועוד.

אחלה ספר, כל עוד זוכרים שמדובר ברומן היסטורי ולא מסמך היסטורי. לוקחים סיפור, כאילו זניח, מאחת המלחמות ומפרקים אותו לגורמים, חוקרים את הסיפור ומנציחים את הגיבורים. אני אוהב מאוד את הז’אנר הזה. קראתי כבר את הסםר האדום, ויש את סםרי רם אורן על ירושלים ותל אביב ועוד ועוד. אהבתי בפרופורציה המתאימה.