טרילוגיית חוצי הגבולות: "נקודת מפנה"+ "נקודת התחלה" + "נקודת אל חזור" – ג'וליה האס
שלוש ארבע ו.... מתחילה מהסוף: זו הסדרה הדפנטלי הכי לוהטת, מותחת, חכמה, זורמת, מפתיעה, סוחפת, מתעתעת ומסקרנת שקראתי, כי משחק המוחות כאן פשוט לקח אותי באקסטרים של האקסטרים לכל כיוון אפשרי. מי שתבין שסצנות הסקס המאוד מיוחדות (דגש על המאוד) הן רק תפאורה- תזכה להנות מסדרה סופר מיוחדת שלא דומה לשום דבר אחר בז'אנר בכל פן אפשרי!
את "נקודת מפנה" הספר הראשון בסדרה, קראתי מזמן, כשהוא יצא ואהבתי מאוד.
קל מאוד לתייג את הסדרה הזו בכל תיוג אפשרי, אך מי שתקרא את הספר לעומק, ותשים דגש לא רק על סצנות הסקס– מן הסתם תבין שיש בסדרה הזה הרבה מעבר לתפאורה הססגונית- ותבין מה היא בעצם מחביאה בתוכה, ויש המון !! את כל ההמון הזה הבנתי כשקראתי בפעם השנייה את 'נקודת מפנה', הספר הראשון בסדרה. עפתי עליו כשהוא יצא, עפתי עליו הרבה יותר עכשיו, כשחזרתי אליו כשיצאו שני ההמשכים של הסדרה.
כתבה יפעת, חברתי, בסקירתה, בצורה מדויקת שזוהי "חוויה אנתרופולוגית" וזה בדיוק בדיוק בדיוק זה! . מי שתחפש את הצהוב- לבטח תמצא אותו, הוא הרי קיים בתועפות. ואם נחשוב לעומק זה יושב איפשהו עמוק בכולנו ברמה ההיפותטית, קרוב לגבול שלעולם לא נחצה, (או שלחלוטין כן, לשם כך בתכלס אנחנו קוראות את ספרי הז'אנר, ואיזה מזל שיש סופרות שכותבות על זה בכזה כישרון ע"ע ג׳וליה האס).
ברמת חוויית הקריאה שלי זה היה בחזקת "יא וואל וולי יא וואל וול"! - אחד גדול. שום תיאור אחר לא ייטיב לתאר את זה אחרת. הלם ואלם עשרה סימני קריאה+ עיני ינשוף בוהות מידי פעם לצדדים לוודא שאני לבד.
המוח... משחקי המוחות כאן מוכיחים עד כמה הכל, אבל הכל מתחיל ונגמר במוח.
יש לקרוא לפי הסדר כי הדמויות חוזרות. יש לקרוא מעל גיל 21.
יש פה שלושה גברים, שלוש נשים ואחד אלוהינו.
טוסו טוסוווו לקרוא! חוויה חד פעמית בשמי הז'אנר.