מעבר לקופה

ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים
צילום:שרון גבאי

דניאלה ג'וליה טראוב

סוגרת שנתיים ללא זוגיות; רוצה לכתוב את הסיפור על סבתה הגיבורה; וביקום מקביל היא רקדנית. דניאלה ג'וליה טראוב (מרלין האדומה) עונה לשאלון האישי
  • הספר שעדיין לא כתבת?
  • על סבתא שלי, ג'וליה גאצי. אישה איטלקיה קתולית מפירנצה. היא הייתה חלק ממשפחת אצולה שגרה באזור מאז המאה ה-12. המשפחה גרה שם עד היום. בזמן מלחמת העולם הראשונה היא הייתה אחות שטיפלה בחיילים ובזמן מלחמת העולם השנייה היא הצילה יהודים. היא הביאה לילדים יהודים שהסתתרו ביערות אוכל והחביאה את סבא שלי, שברח מהנאצים, מתחת לתולעי המשי במפעל ליצור משי של המשפחה. יום אחד אכתוב את הסיפור של האישה הגיבורה הזו שהיא ההשראה שלי.
  • כמה ספרים התחלת לכתוב והפסקת באמצע?
  • אחד. גרתי באירלנד תקופה וכתבתי כל הזמן הזה ספר. קראתי לו "מלכת תלתן וחרב". אבל החלטתי לגנוז אותו. לא נראה לי שאחזור אליו.
  • ספר שתקחי לאי בודד?
  • כל ספר של רומן גארי (אמיל אז'אר). הכתיבה שלו מרפאת אותי. יש משהו באופטימיות ובתמימות של הספרים, כמו עפיפונים, ששובה אותי לחלוטין ולוקח אותי למקום אחר. לא סתם יש רמזים לרומן גארי במרלין האדומה. עד שפגשתי את רומן גארי הייתי חסידה של הסופרים האיטלקים כמו אלזה מורנטה, אבל היא הניגוד המוחלט לאופטימיות ולכן הייתי שוקלת פעמיים אם לקחת אותה לאי בודד.
  • איפה נמצא האי הבודד שלך?
  • שילוב מוזר וקסום של הקרוגר נשיונל פארק בדרום אפריקה ועיר אירופאית קלאסית. החום האפריקאי של אפריקה (נולדתי בדרום אפריקה) עם הטבע והחיות והמרחבים הבלתי נגמרים, אל מול הקלאסיות האירופאית, העדינות, האלנגטיות.
  • כשאת תקועה בכתיבה – מה עובד בשבילך? מה לא?
  • להמשיך לעבוד. אני אדם שעובד קשה וזה מה שמקדם אותי בחיים. זה בסדר להניח לכתיבה באותו היום, אבל יום לאחר מכן צריך פשוט לחזור למחשב ולכתוב. בנוסף צריך להמשיך לחוות גם בחיים האישיים וגם מבחינת קריאה. כל הזמן לקרוא וכל הזמן לייצר הרפתקאות בחיים, שכן זה הדשן לכתיבה. אבל הכי חשוב, לשבת על התחת ופשוט לעבוד. התמדה ועבודה קשה, בלי אלה זה פשוט לא עובד.
  • כמה ספר חדש צריך לעלות?
  • אני בעד שוק חופשי ואי התערבות הממשלה בתמחור ספרים. בנוסף אני בעד הגברת התחרות בשוק ואיפשור לשחקנים קטנים יותר להיכנס. אני חושבת שכרגע אנחנו רואים איך שוק הספרים משנה את פניו. פעם, להוציא ספר בצורה עצמאית נחשב כמעט בושה, היום יש סופרים עצמאיים שמרוויחים יותר מסופרים שיוצאים בהוצאות בגלל האחוזים שהסופר נאלץ לוותר עליהם. ההוצאה המסורתית מאבדת את מקומה, שכן המודל של שבו סופר צריך לשלם על הספר וגם להתחלק ברווח אינו הגיוני ואינו רווחי עבור הסופר. המודל הזה מייתר את ההוצאה לאור ובסוף הסופר משלם רק על זה שהוא יוצא תחת המותג של ההוצאה. הסופר העצמאי היום אינו רק סופר. הוא אחראי על כל תהליך ההוצאה כולל המכירות והשיווק, זו עבודה במשרה מלאה. ועל כן אני בעד כל מחיר שהסופר נוקב בו, כל עוד הצרכן מסכים לקנות והסופר מרוויח סכום מסויים.
  • השלימי את המשפט: אם הילד שלי יוצא סופר/משורר, אני...
  • יודעת שגידלתי ילד רגיש, שיודע להסתכל על אנשים ועל העולם ולנתח אותם. אני יודעת שגידלתי ילד או ילדה שאוהבים אמנות ואהבים יצירה.
  • כתיבה או ארוחה טובה?
  • אוי לא. איזו שאלה קשה. אני אוהבת אוכל מאוד. אני חושבת שאם לא הייתי מתאמנת, הייתי עולה מאוד במשקל כיוון שקשה לי לסרב לאוכל. אני חושבת ששניהם יושבים על אותה המשבצת. שניהם להנאה ושניהם הכרח בקיום שלי. בלעדיהם אני נעלמת. אבל בעוד שאוכל לא מהווה עבורי תרפיה, הכתיבה כן. זו הדרך לבטא את עצמי, זו הדרך שלי לעכל דברים, להבין דברים ואז לגשר אותם לעולם.
  • כתיבה או סקס טוב?
  • בהתחשב בכך שאין לי חבר כבר שנתיים ואת מרלין אני כותבת כבר חמש שנים. נראה לי שמערכת היחסים שלי עם כתיבה יותר יציבה ממערכת היחסים שלי עם סקס.
  • מתי ואיפה את כותבת?
  • בבקרים. החל משש בבוקר ועד שלוש. אחר כך אני לא מסוגלת לכתוב יותר. אני אדם של בוקר. גם את הדוקטורט אני כותבת בשעות האלה. בבית במיטה או על הספה. בצורה הכי לא בריאה שיש – מחשב על הבטן ולעבודה.
  • מציעים לך להשתתף בהישרדות. יש מצב?
  • כנראה שבהישרדות לא. אבל לא הייתי פוסלת כל ריאליטי. נגיד רוקדים עם כוכבים – קל.
  • רוצים להפוך ספר שלך למיוזיקל. זורמת?
  • על המקום - כן. אני יודעת בעל פה את כל השירים של שיקגו. גדלתי על הבמה. אני רוקדת מאז שאני בת חמש. ביקום מקביל הייתי רקדנית. אז אם זו הייתה הצעה שעל השולחן, הייתי הולכת איתה ישר.
  • במכונת הזמן שקיבלת לנסיעת מבחן, לאיזו שנה את חוזרת ולמה?
  • הרנסנס באיטליה, בתור אשת אצולה בארמון של משפחת מדיצ'י. תקופה מדהימה של פאר וקלאסיקה אירופאית. תקופה שמצד אחד אמנים כמו בוטיצ'לי היו חיים בה, וגם הוגי דעות כמו מקיאוולי. מצד שני הייתי גם מאוד רוצה לראות את התקופה בה דוד המלך שלט.
  • את מי היית רוצה לפגוש?
  • ג'י. קיי רולינג. מאז שאני ילדה היא השראה. היא החלום. היא עבדה קשה מאוד להגיע לאן שהיא הגיעה, והיא הצליחה. הספרים שלה אלמותיים והם חיים בי יום יום.
  • מי הסופר הגדול בעולם?
  • שייקספיר. כשמנתחים יצירות של שייקספיר אי אפשר שלא לתהות "למה אני בכלל כותבת?". רמת הגאונות שלו היא פשוט בלתי נתפסת. אותה ההרגשה הייתה לי גם כשקראתי את לוליטה של נבוקוב.
  • על מה אף אחד לא כותב, וחבל?
  • אני חושבת ששילוב ז'אנרים, כמו במרלין האדומה או כמו בספר זאבה של מעין רוגל, זה דבר חדש ומעניין, בייחוד לאור התקופה שבה אנו חיים והמגוון הרחב שמוצא. הייתי רוצה לקרוא יותר ספרים כאלה.
  • כשיוצא לך ספר חדש, את באופוריה/ חרדה/ חופשה בקאריביים/ אחר (פרטי).
  • חופשה בטוח לא. הוצאת ספר זו עבודה רבה. ברגע שהוא יוצא לאור (וגם שנה לפני) מתחיל תהליך השיווק והמכירה. זה תהליך מלא בעליות ומורדות. רגעי שמחה ואז רגעי עצב. אז לעיתים אני באופוריה ולעיתים אני מאוד עצובה. התינוק שלי כבר לא שלי, הוא של כולם ועכשיו זה שלב הביקורות. יש הצלחות, אבל יש גם המון "לא" וזה מביא לעליה וירידה של הרגש וגם ללא מעט חרדה. אבל הכל בסוף מתאזן ויש הבנה שזה פשוט עניין של התמדה ועבודה קשה כדי לגרום לספר להצליח.
  • אבל מה עם מקצוע? מה תבחרי אם ישלחו אותך עכשיו ללימודים?
  • אני כרגע בלימודים. בתהלכי סיום הדוקטורט שלי ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת אריאל. אני מאוד אוהבת את התחום הזה. הוא מרתק אותי, בטוח לאור המצב הגלובלי היום וחוסר היציבות העולמית.
  • מהו השיא האישי שלך בשעות כתיבה רצופות?
  • יש תקופות של 12 שעות ביום, בלי יום מנוחה. האם זה בריא? לא. האם זה אפקטיבי? לרוב כן.
  • כושר גופני – מה את עושה בקשר לזה?
  • כל בוקר מתחיל באימון. או בלט, או ריצה או יוגה. כך היה מאז שהייתי ילדה ואמרתי לאמא שלי שאני רוצה להיות a ballet girl. אני לא מכירה מציאות אחרת.
  • איזה ספרים מבזבזים לך את הזמן אבל את מאפשרת להם את זה?
  • אם אני מרגישה שספר מבזבז לי את הזמן אני מפסיקה לקרוא. זמן הוא משאב חשוב יותר מכסף ואין יותר ממנו ואי אפשר לרכוש יותר ממנו. ולכן אם אני מרגישה שהזמן שלי מבוזבז, אני מתעלת אותו לדברים אחרים.
עוד ראיונות עם סופרים