אליס מילר עלתה לישראל מדרום אפריקה בגיל שש וגדלה בהוד השרון, שיחקה כדורסל בקבוצת רמת השרון תחת המאמנת אורנה אוסטפלד. בשנת 1994, בעת שהייתה סטודנטית לאווירונאוטיקה בטכניון במסגרת העתודה האקדמית, עתרה לבג"ץ כנגד משרד הביטחון וכנגד צה"ל, בעניין אי קבלתה למיונים לקורס טיס.

 

בעקבות עתירתה נתקלה מילר ביחס מזלזל ושוביניסטי אפילו מנשיא המדינה, עזר ויצמן, שאמר לה: "תשמעי מיידלע, את ראית פעם גבר סורג גרביים? ראית פעם אישה כירורגית או מנצחת על תזמורת? נשים לא מסוגלות לעמוד בלחצים הדרושים מטייסי קרב".

 

עתירתה של מילר נתקבלה על ידי בג"ץ, אולם היא עצמה לא עברה את שלב המיונים ולכן לא התקבלה לקורס הטיס.

 

מילר סיימה תואר ראשון בהנדסה ושימשה כקצינה בחיל האוויר ותפקידה האחרון בחיל היה מפקדת גף מבנה וייצור בבסיס שדה דב. במהלך השירות הצבאי למדה לתואר שני במינהל עסקים לאחר שחרורה ניהלה, יחד עם בעלה, חברת קיאקים ורפטינג בהודו. כיום משמשת סמנכ"ל מחקר ופיתוח בחברה המקימה בריכות שחיה בטכנולגייה המאפשרת להפחית את כמות הכלור במים.