מישל קישקה (בצרפתית: Michel Kichka; נולד ב-15 באוגוסט 1954) הוא קומיקסאי, קריקטוריסט ומאייר ישראלי. מישל קישקה החל לצייר בגיל מאוד מוקדם, בהשפעת הקומיקס הבלגי אשר אהב לקרוא. בתחילת שנות ה-70, בהיותו תלמיד תיכון, למד קישקה הנדסת בניין בבלגיה. בין השנים 1973 עד 1974 למד אדריכלות באקדמיה לאמנויות ואדריכלות, בלייז'.

לאורך השנים אייר עשרות ספרים לילדים ולמבוגרים, עיתונים, וכו'. בין השאר כתב וצייר סיפורי קומיקס בירחונים שונים בישראל. הוא זכה לפרסום רב בעיקר עקב כרזות הומוריסטיות פופולריות אשר מציגות את חיי היומיום בערים הגדולות בישראל ובעולם ועל חיי היומיום בעיר ובקיבוץ.

בשנות ה-80 צייר את הקומיקס "מיסטר טי" (נער שכוחו היה טמון בשתיית תה) בירחון לילדים "משהו".

בשנת 1982 זכה בציון לשבח בפרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים ע"ש בן-יצחק עבור איוריו לספר "דווקא כן ואי אפשר" מאת נירה הראל.

בין ספרי הילדים הידועים שאייר: סדרת ספרי "אלונה לא", "נסים ונפלאות", "מהפחד הזה אני לא מפחד", "חולצת האריה", "דווקא כן ואי אפשר", "תמונה משפחתית", "יואש בלש" ועוד.

בסוף שנות ה-90 הופיע בפינה קבועה בתוכנית הבוקר של טלעד "קפה טלעד" בה נהג להציג קריקטורה יומית אקטואלית. לקישקה מדור קבוע המתפרסם משנת 1998 במגזין הילדים "עיניים" בשם "הקומיקס שאינו נגמר" ובו הילדים קוראי המגזין מוזמנים להמשיך סיפור קומיקס שקישקה צייר וכתב.

בשנת 2008 זכה בפרס דוש לקריקטורה.

בשנת 2012 הוציא לאור רומן גרפי בצרפתית בשם: "הדור השני: דברים שלא סיפרתי לאבא" על היחסים בינו לבין אביו ניצול השואה. בשנת 2013 הספר יצא לאור בעברית.

החל משנת 1978 הוא מאייר עצמאי. משנת 1979 ועד היום אייר כ-60 ספרי ילדים.

במהלך השנים עבד במגוון פרויקטים בתחום הקריקטורה: בין השנים 1997–2005 היה קריקטוריסט הבית של ערוץ 2 (טלעד). משנת 2000, מדור "הקומיקס שאינו נגמר" במגזין "עיניים". בין השנים 2002–2006 - קריקטוריסט אורח של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. משנת 2001, קריקטוריסט של הערוץ הצרפתי TV5. משנת 2001, קריקטוריסט בשבועון הצרפתי Courrier International ושל המגזין הבלגי Regards. בין השנים 2000–2012 קריקטוריסט בשבועון הצרפתי L'Arche ומשנת 2013, קריקטוריסט של הערוץ הישראלי i24NEWS.

בהשראת ספרו "הדור השני" נוצר סרט אנימציה באורך מלא שיוקרן במאי 2022 בפסטיבל קאן בפני תלמידים ובהמשך בבתי הקולנוע בצרפת ובבלגיה.

בנוסף, הוא אוצר תערוכות קומיקס וקריקטורות.

פרסים
2011 אות אביר מסדר האמנויות והספרות הצרפתי 2012
2009 פרס דוש לקריקטורה.
1984 פרס בן יצחק, מוזיאון ישראל.
1978 פרס סנדברג, אקדמיה בצלאל.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/34z3x98d