רובוטית על אי בודד
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
רובוטית על אי בודד
מכר
מאות
עותקים
רובוטית על אי בודד
מכר
מאות
עותקים

רובוטית על אי בודד

4.9 כוכבים (8 דירוגים)

עוד על הספר

תקציר

כשרוז הרובוטית פוקחת את עיניה לראשונה, היא מגלה שהיא נמצאת על אי בודד.
בודד?
לא ממש. סביבה יש בעלי חיים מכל הסוגים וכולם חושבים שהיא מפלצת מזיקה ובהתחלה מתרחקים ממנה או מנסים לתקוף אותה. אבל לאט-לאט ובאנושיות מרגשת, מצליחה הרובוטית לכבוש את לב כולם. היא נאבקת באומץ באיתני הטבע ובחיות טרף, מאמצת ברווזון יתום לבן, נעזרת בבונים כדי להקים את ביתם ומספקת מחסה מוגן לחיות האי במשך החורף הקשה.
ספרו המקסים של פיטר בראון זכה למיליוני מעריצים ומככב ברשימות רבי המכר מאז שיצא לאור. הספר מעלה שאלות מרתקות על הישרדות, אנושיות, חברות והורות.
תנו לרוז הרובוטית להיכנס לליבכם כפי שנכנסה לליבם של כל תושבי האי.

פרק ראשון

פרק 1 
הים
 
 
הסיפור שלנו מתחיל בים סוער — רוח, גשם, רעמים, ברקים וגלים. סופת הוריקן שאגה והשתוללה כל הלילה. ובלב התוהו ובוהו הזה שקעה ספינת משא
מטה
מטה
מטה
אל קרקעית הים.
הספינה השאירה אחריה מאות ארגזים שהמשיכו לצוף על פני המים. אבל הסופה חבטה בהם, סיחררה וטילטלה אותם, כך שגם הארגזים התחילו לשקוע במצולות. בזה אחר זה הם נבלעו בגלים, עד שנשארו חמישה בלבד.
עד הבוקר נעלם ההוריקן ולא נותר ממנו דבר. שום ענן בשמים, שום ספינה על פני הים ושום יבָּשה באופק. רק מים שקטים ושמַיִם צלולים, ואותם חמישה ארגזים שהתנדנדו בעצלתיים בזרם. ימים ארוכים חלפו. ולבסוף צץ באופק כתם ירוק. זרמי המים סחפו את הארגזים לעברו, והצורות הירוקות המטושטשות התחדדו בהדרגה, עד שנהפכו לקווים נוּקשים של אי סלעי שומם.
הארגז הראשון דהר אל החוף על גבֵּי גל רועם ונוהם. הוא התנפץ על הסלעים שעל שפת המים, ומעוצמת החבטה התפרק ונפתח.
ובכן, קוראים יקרים, עדיין לא ציינתי שבכל ארגז היה רובוט חדש לגמרי, ארוז היטב. ספינת המשא נשאה מאות רובוטים כאלה, עד שהסערה הכריעה אותה. עכשיו נשארו רק חמישה מהם. למען האמת, רק ארבעה נשארו עכשיו, כי כשהארגז הראשון התנפץ על הסלעים, גם הרובוט שבתוכו נשבר לרסיסים.
כך קרה גם לארגז הבא. הוא התנפץ על הסלעים, וחלקֵי הרובוט התעופפו לכל עבר. וכך גם הארגז הבא. וגם זה שאחריו. חלקֵי הרובוטים — ידיים, רגליים, גוף וראש — התפזרו על מדפי הסלע שבמים הרדודים. אחד הראשים ניתז לתוך בריכת מי ים שנותרה אחרי השֶפֶל. רגל רובוט ריחפה בחזרה אל הגלים.
ואז הגיע הארגז האחרון. הוא התקרב אל האי באותו נתיב בדיוק, כמו האחרים, אבל בִּמקום להתנפץ על הסלעים, הוא נחת על השברים של ארבעת הארגזים הקודמים. ואז הגיעו גלים נוספים והרימו אותו אל מחוץ למים. הוא התעופף באוויר, הסתחרר והבהיק, ולבסוף נשמט בחבטה על מדף סלע גבוה. הארגז נסדק והתפרק, אבל הרובוט שבתוכו נותר שלם.

עוד על הספר

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
8 דירוגים
7 דירוגים
1 דירוגים
0 דירוגים
0 דירוגים
0 דירוגים
24/5/2024

קראנו את הספר ביחד. אהבנו והתרגשנו. המשכנו לספר השני - מרגש באותה מידה. ממתינים בקוצר רוח לתרגום הספר השלישי

16/11/2023

ספר לא רע אחלה סבבה בסדר

24/3/2022

פשוט נהדר! גם לילדים וגם למבוגרים

18/10/2020

וואו ספר מדהים!!! ממליץ בחום לכל ילד באמת ספר מדהים

26/5/2020

ספר מצויין

13/3/2020

נפלא! ספר שובה לב, אנושי ומרגש, שגם מעניק לקורא תובנות על אקולוגיה ועל מעגל החיים בטבע. אחד הספרים המקסימים שקראתי אי פעם.

24/1/2020

קראתי את הספר עם בני ושנינו נקשרנו לקסם העלילה. בני נתקל בספר בשפת המקור בבית ספרו (ארהב), אבל אהב יותר את התרגום לעברית.

15/11/2024

הגעתי לספר מהסרט, שאותו אהבתי ממש. הספר מקורי, צבעוני ונעים. יש בו הרבה אירועים טבעיים, שמובאים כמו שהם, ועניינים טכניים שמוסברים בפירוש ולא נרמזים, שזה דווקא מתאים לילדים. למשל, בסרט לא עצרתי לחשוב על כמה מיוחד זה לחיות לשבת ליד מדורה, אבל בספר זה מודגש ומוסבר. הספר כתוב לילדים, עם ביטויים כמו 'עכשיו הרובוטית שלנו גילתה מה שאתם ואני ידענו מתחילת הסיפור', ועם מתח נמוך. אם קורה משהו מותח- הפתרון מגיע מיד. תיארתי לי שהעלילה של הסרט נאמנה מאוד לספר. הסצנה הראשונה באמת הייתה זהה, אבל משם היו הרבה הבדלים- דמויות משניות שהופכות ראשיות וההפך, והעצמת הדרמה, המתח והקצב של העלילה בסרט לעומת הספר.

רובוטית על אי בודד פיטר בראון
פרק 1 
הים
 
 
הסיפור שלנו מתחיל בים סוער — רוח, גשם, רעמים, ברקים וגלים. סופת הוריקן שאגה והשתוללה כל הלילה. ובלב התוהו ובוהו הזה שקעה ספינת משא
מטה
מטה
מטה
אל קרקעית הים.
הספינה השאירה אחריה מאות ארגזים שהמשיכו לצוף על פני המים. אבל הסופה חבטה בהם, סיחררה וטילטלה אותם, כך שגם הארגזים התחילו לשקוע במצולות. בזה אחר זה הם נבלעו בגלים, עד שנשארו חמישה בלבד.
עד הבוקר נעלם ההוריקן ולא נותר ממנו דבר. שום ענן בשמים, שום ספינה על פני הים ושום יבָּשה באופק. רק מים שקטים ושמַיִם צלולים, ואותם חמישה ארגזים שהתנדנדו בעצלתיים בזרם. ימים ארוכים חלפו. ולבסוף צץ באופק כתם ירוק. זרמי המים סחפו את הארגזים לעברו, והצורות הירוקות המטושטשות התחדדו בהדרגה, עד שנהפכו לקווים נוּקשים של אי סלעי שומם.
הארגז הראשון דהר אל החוף על גבֵּי גל רועם ונוהם. הוא התנפץ על הסלעים שעל שפת המים, ומעוצמת החבטה התפרק ונפתח.
ובכן, קוראים יקרים, עדיין לא ציינתי שבכל ארגז היה רובוט חדש לגמרי, ארוז היטב. ספינת המשא נשאה מאות רובוטים כאלה, עד שהסערה הכריעה אותה. עכשיו נשארו רק חמישה מהם. למען האמת, רק ארבעה נשארו עכשיו, כי כשהארגז הראשון התנפץ על הסלעים, גם הרובוט שבתוכו נשבר לרסיסים.
כך קרה גם לארגז הבא. הוא התנפץ על הסלעים, וחלקֵי הרובוט התעופפו לכל עבר. וכך גם הארגז הבא. וגם זה שאחריו. חלקֵי הרובוטים — ידיים, רגליים, גוף וראש — התפזרו על מדפי הסלע שבמים הרדודים. אחד הראשים ניתז לתוך בריכת מי ים שנותרה אחרי השֶפֶל. רגל רובוט ריחפה בחזרה אל הגלים.
ואז הגיע הארגז האחרון. הוא התקרב אל האי באותו נתיב בדיוק, כמו האחרים, אבל בִּמקום להתנפץ על הסלעים, הוא נחת על השברים של ארבעת הארגזים הקודמים. ואז הגיעו גלים נוספים והרימו אותו אל מחוץ למים. הוא התעופף באוויר, הסתחרר והבהיק, ולבסוף נשמט בחבטה על מדף סלע גבוה. הארגז נסדק והתפרק, אבל הרובוט שבתוכו נותר שלם.